אדריכלות

    השכונה המיתולוגית של באר שבע נתנה השראה למעונות הסטודנטים

    אוניברסיטת בן גוריון מכפילה את שטחה והתלמידים זקוקים למענה. האדריכלים הושפעו מ''השטיח'' המפורסם בשכונה ה' - ותכננו סמטאות וחצרות פנימיות

    מיכאל יעקובסון

    |

    13.11.17 | 09:26

    המעונות החדשים יוקמו במסגרת תוכנית-האב להכפלת הקמפוס, שעומד להתפשט צפונה אל מעבר למסילת הרכבת, בואכה שכונת רמות, בשטח גדול של 230 דונם (הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)
    המעונות החדשים יוקמו במסגרת תוכנית-האב להכפלת הקמפוס, שעומד להתפשט צפונה אל מעבר למסילת הרכבת, בואכה שכונת רמות, בשטח גדול של 230 דונם (הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)
    האוניברסיטה תופחת, והמעונות הישנים לא נותנים עוד מענה. 1,602 מיטות יעמדו לרשות הסטודנטים, כאשר בשלב הראשון (שנת 2020) יהיו אלף מיטות. כך הם אמורים להיראות (הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)
    האוניברסיטה תופחת, והמעונות הישנים לא נותנים עוד מענה. 1,602 מיטות יעמדו לרשות הסטודנטים, כאשר בשלב הראשון (שנת 2020) יהיו אלף מיטות. כך הם אמורים להיראות (הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)
    במקור, תוכנית-האב לקמפוס הצפוני הציעה שהמעונות יהיו 10 בלוקים של 10 קומות כל אחד, שמקיפים חצר פנימית גדולה. בסופו של דבר, פריסת המבנים נראית אחרת. ''אמרנו שקודם כל אנחנו צריכים צל'', מספר האדריכל גבי שורץ, ''ולכן בחרנו במבנים נמוכים יותר, מטיפוס 'שטיח', שמזכירים לוח שחמט'' (הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)
    במקור, תוכנית-האב לקמפוס הצפוני הציעה שהמעונות יהיו 10 בלוקים של 10 קומות כל אחד, שמקיפים חצר פנימית גדולה. בסופו של דבר, פריסת המבנים נראית אחרת. ''אמרנו שקודם כל אנחנו צריכים צל'', מספר האדריכל גבי שורץ, ''ולכן בחרנו במבנים נמוכים יותר, מטיפוס 'שטיח', שמזכירים לוח שחמט'' (הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)
    ''החלטנו להתחבר לעיצוב של הבנייה ממול – בנייה נמוכה עם חצרות'', מוסיף גידי בר אוריין. ''רצינו לתת תחושה של עיר מדברית שיש בה סמטאות, המון צל וחצרות פנימיות'' (הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)
    ''החלטנו להתחבר לעיצוב של הבנייה ממול – בנייה נמוכה עם חצרות'', מוסיף גידי בר אוריין. ''רצינו לתת תחושה של עיר מדברית שיש בה סמטאות, המון צל וחצרות פנימיות'' (הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)
    כדי לשפר את ההתאמה של המעונות לאקלים המדברי, נעזרו המתכננים בשירותיו של האדריכל יובל שם אור, המתמחה בתכנון בר-קיימא ואדריכלות ירוקה. נערכו בדיקות אקלימיות שבחנו את מערך זרימת האוויר והרוחות בין מארג המבנים, ובפרט בשבילים החוצים אותו (הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)
    כדי לשפר את ההתאמה של המעונות לאקלים המדברי, נעזרו המתכננים בשירותיו של האדריכל יובל שם אור, המתמחה בתכנון בר-קיימא ואדריכלות ירוקה. נערכו בדיקות אקלימיות שבחנו את מערך זרימת האוויר והרוחות בין מארג המבנים, ובפרט בשבילים החוצים אותו (הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)
    ההצללה אמורה להגיע מפרופורציות החצרות הפנימיות (בהשראת הפטיואים המוצלים בבניין עיריית באר שבע). הנה ניתוח אקלימי שעליו נשען הפרויקט (הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)
    ההצללה אמורה להגיע מפרופורציות החצרות הפנימיות (בהשראת הפטיואים המוצלים בבניין עיריית באר שבע). הנה ניתוח אקלימי שעליו נשען הפרויקט (הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)

    בשנות ה-50, ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, הייתה בירת הנגב זירת ניסויים מרתקים באדריכלות ובתכנון העירוני. יותר מכפי שהציעו לתושבים מקום מגורים ותו לא, באו האדריכלים לחנך את התושבים על דרך חיים מודרנית ועיצוב חדיש. לימים, רוב הניסויים האלה הותירו עיר שסועה, בתים מוזנחים להחריד וציבור שאינו רוחש חיבה יתרה כלפי הבטון החשוף שמאפיין אותם.

     

    ועדיין, התכנון המקורי של באר שבע החדשה, על התעוזה והמאמץ לאתגר גישות מקובלות – לא מעט בזכות תמיכה ממשרד השיכון וגורמים ממשלתיים נוספים – השאיר בבאר שבע יצירות ייחודיות שאין למצוא כמעט באף עיר אחרת. "מרכז הנגב" ומעונות הסטודנטים בתכנון האדריכל רם כרמי (בשיתוף אחרים), "בניין הפירמידה" ו"מגדל המגירות" בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן, "שיכון הארבעים" ו"שיכון הרבע קילומטר" בתכנון אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני, הספרייה האוניברסיטאית בתכנון משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, וגם שכונה שנשארה מבוקשת עד היום: "שכונת השטיח" שתכננו נחום זולוטוב ודניאל חבקין, כחלק משכונה ה'.

     

    השכונה לדוגמה (שכונה ה' הישנה) בבאר שבע. קוטג'ים עוטפים את המשעולים ומעניקים צל (צילום: רועי אבנטוב)
      השכונה לדוגמה (שכונה ה' הישנה) בבאר שבע. קוטג'ים עוטפים את המשעולים ומעניקים צל(צילום: רועי אבנטוב)

      ''המשעולים'' של שכונה ה' הם אחד המקומות המבוקשים למגורים בעיר גם היום (צילום: רועי אבנטוב)
        ''המשעולים'' של שכונה ה' הם אחד המקומות המבוקשים למגורים בעיר גם היום(צילום: רועי אבנטוב)

         

        מהשכונה הזו נשאבה ההשראה לפרויקט מעונות הסטודנטים הגדול של אוניברסיטת בן גוריון, שנחשף כאן לראשונה. הוא מוקם במסגרת תוכנית-האב להכפלת הקמפוס, שעומד להתפשט צפונה אל מעבר למסילת הרכבת, בואכה שכונת רמות, בשטח גדול של 230 דונם. דוד ברקת, מנכ"ל האוניברסיטה, אומר כי הכוונה היא לבנות בקמפוס הצפוני בניין כיתות אחד בלבד. שאר המבנים יהיו בניינים מחקר ומעבדות, ולצדם יקום מרכז כנסים. מתחם המעונות יהיה סנונית ראשונה בקמפוס הצפוני, יחד עם מרכז אנרגיה שישרת בעתיד את הקמפוס.

         

        הדמיה של אחת הסמטאות (הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)
          הדמיה של אחת הסמטאות(הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)

           

          המעונות יתפסו כחמישית מהקמפוס העתידי (46 דונם), במפגש הרחובות הדעת ואורי צבי. הם יתנו מענה לסטודנטים רבים באוניברסיטה התופחת, שאינם יכולים למצוא מקום במעונות הישנים שהוקמו מדרום לקמפוס לפני כ-40 שנה. במעונות העתידיים יעמדו 1,602 מיטות לרשות הסטודנטים, כאשר בשלב הראשון (שנת 2020) יהיו אלף מיטות.

           

          כך זה ייראה: קמפוס המעונות של האוניברסיטה
          בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים צילום ארכיון: רועי אבנטוב

          סגורסגור

          שליחה לחבר

           הקלידו את הקוד המוצג
          תמונה חדשה

          שלח
          הסרטון נשלח לחברך

          סגורסגור

          הטמעת הסרטון באתר שלך

           קוד להטמעה:

           

          התקציב הוא כ-240 מיליון שקל, והתכנון נמסר לשני משרדים שכבר שיתפו פעולה בפרויקט דומה בטכניון: "בר אוריין אדריכלים" התל אביבי (אדריכלים אחראים: מרב גלברט ועמית האס), ו"שורץ בסנוסוף אדריכלים ובוני ערים" החיפאי (אדריכלית אחראית: נעה חפץ).

           

          עקרונות התכנון של המעונות

           

          1. לוח שחמט

           

          במקור, תוכנית-האב לקמפוס הצפוני (בעריכת האדריכלית ברכה חיוטין) הציעה שהמעונות יהיו 10 בלוקים של 10 קומות כל אחד, שמקיפים חצר פנימית גדולה במיוחד. בסופו של דבר, פריסת המבנים וחלוקת מסת הבנייה נראות אחרת. "אמרנו שקודם כל אנחנו צריכים צל", מספר האדריכל גבי שורץ, "ולכן בחרנו במבנים נמוכים יותר, מטיפוס 'שטיח', שמזכירים לוח שחמט שמורכב מבניינים וחצרות. זה מאפשר ליצור צל ונוחות אקלימית במחיר נמוך".

           

          האדריכל גידי בר אוריין סבור, כי "הבעיה הגדולה של באר שבע היא שהיא מפוזרת. דווקא מהסיבה הזו, החלטנו להתחבר לעיצוב של הבנייה ממול – בנייה נמוכה עם חצרות. רצינו לתת תחושה של עיר מדברית שיש בה סמטאות, המון צל וחצרות פנימיות".

           

          חתך על (הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)
            חתך על(הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)

             

            הרעיון של פירוק המסות הוביל לריבוי יחסי של מבנים קטנים יותר – 21 בסך הכל – שיפוזרו בכל שטח המגרש הגדול. "ה-DNA שלנו מאוד דומה", מעיד בר אוריין על הגישה המשותפת לו ולשורץ. "שנינו מעדיפים פרויקטים שהם לא אייקוניים, אלא כאלה שיוצרים מקומות, כאלה שמתייחסים לאקלים עם קומות מפולשות, צל ורוח".

             

            ואמנם, לשני האדריכלים יש זיקה לטיפוס "שכונת השטיח", שהתגבש באדריכלות המודרנית בהשראת מבני חצר ים-תיכוניים, ושהושאל גם לשכונות מגורים בחוף המזרחי בארצות הברית. הדוגמה המפורסמת ביותר בארץ היא שכונה ה' בבאר שבע (1958), בתכנון זולוטוב וחבקין, ועד היום היא מוקד עלייה לרגל לאדריכלים מכל העולם. גבי שורץ תכנן לפני כ-20 שנה שכונת מגורים על בסיס רעיון דומה בכרמיאל, ועליה זכה בפרס רכטר; בר אוריין לא התנסה עד עתה בקונספט הזה, אך כן נחשף אליו: "כשעבדתי במשרד האדריכלים של יעקב יער, הוא בדיוק עשה שכונת שטיח במעלה אדומים, וזה כל כך תפס אותי. זו שכונה גמישה עם חתכים מיוחדים ויחסי חוץ ופנים שריתקו אותי, ופה מצאנו הזדמנות - כי זו הבנייה הנכונה לעיר מדברית".

             

            2. תכנון אקלימי

             

            כדי לשפר את ההתאמה של המעונות לאקלים המדברי, נעזרו המתכננים בשירותיו של האדריכל יובל שם אור מחברת WAWA, המתמחה בתכנון בר-קיימא ואדריכלות ירוקה. נערכו בדיקות אקלימיות שבחנו את מערך זרימת האוויר והרוחות בין מארג המבנים, ובפרט בשבילים החוצים אותו. הדמיות ממוחשבות בחנו כיצד יחדור אור השמש לקומת הקרקע, ואיך תורגש ההצללה במשך כל עונות השנה, הלכה למעשה.

             

            צמחייה חסכנית במים ובתחזוקה (הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)
              צמחייה חסכנית במים ובתחזוקה(הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)

               

              נדמה שהתכנון הנופי זוכה לתשומת לב בתכנון, אף שפיתוח החצרות עדיין בתכנון. משרד אדריכלי הנוף החיפאי רביב-טל החליט לשתול צמחייה חסכנית במים ובתחזוקה, לצד עצים שמעניקים צל ובריכות נוי שיצננו את האוויר ויאזנו את היובש המדברי (אך מגבלת תקציב מאיימת על היתכנות הבריכות הללו). בשולי המתחם עוצבו הגינון והריצוף כרצועות מקבילות, שמזכירות מאוד את העיצוב של "כיכר דייכמן" בתכנון ברכה ומיקי חיוטין בקמפוס הקיים. "סוג של מחווה", מודה שורץ.

               

              3. רק חמש קומות לגובה

               

              הבניינים יתנשאו לגובה חמש קומות, והאדריכלים מתאמצים להתרחק מהבלוק האופייני לשיכונים ישנים, שנפוצים בבאר שבע, בעיקר בשכונות הסמוכות לאוניברסיטה. לכן, חלקים מהבניין בולטים ונסוגים מקו החזית הכללי לסירוגין. הפתחים בחזית מאורגנים כאילו-באקראי בשלושה גדלים שונים, ופתח החלון הרחב במיוחד מצוי בסלון הדירתי, במטרה להדגיש אותו מבחוץ ולהאיר אותו היטב מבפנים.

               

              רכיב נוסף שמייחד את בנייני המעונות הוא המרפסות המשותפות לכל הדיירים בקומה העליונה. כאן אמורים הסטודנטים להיפגש בסוף היום, כדי להתרועע ולנוח, לארגן לעצמם מסיבות תחת השמיים, ושאר פעילויות מרגיעות ומהנות אחרי הלימודים. כמעט בכל קומה יהיה חדר משותף שיכול לשמש כחדר כושר, כחדר כביסה או כחדר אירועים.

               

              4. גמישות ומגוון בשטח הדירות

               

              במטרה ליצור גיוון וגמישות, עיצבו האדריכלים ארבעה טיפוסי בניינים עקרוניים, ובהם חמישה טיפוסי דירות בשטח של 23 עד 60 מ"ר, כשמרבית הדירות (364) הן בשטח של 42 מ"ר. בדירה ממוצעת של שניים או שלושה שותפים, לכל שותף יהיה חדר נפרד, כשחדר הרחצה, המטבחון והסלון המרווח ישמשו את כולם.  

               

              אחד מ-5 טיפוסי הדירות (תוכנית: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)
                אחד מ-5 טיפוסי הדירות(תוכנית: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)

                 

                בבניין הסמוך לשער המתחם מתוכננת מלונית עם כ-20 מיטות. המתחם ישתלב ברחוב עם חזית מסחרית של חנויות ברחוב הדעת, ובדופן המערבי שלו תוקם בעתיד רחבה גדולה, בניסיון להפיח חיים בסביבה הדוממת למדי של האזור.

                 

                5. בלי מכוניות - אבל בעצם עם מכוניות

                 

                לא תתאפשר כניסה למתחם ברכב. בשלב הראשון, סטודנטים ממונעים יתבקשו להחנות את מכוניותיהם מחוץ למעונות. בשלב שני מתוכנן חניון תת-קרקעי ל-600 מכוניות, כך שעידוד תחבורה ציבורית אין פה, ומדובר בעיר ענקית שהתחבורה הציבורית בה אינה מצוינת.

                 

                6. וההפתעה: אין בטון

                 

                הבטון החשוף – חומר הבנייה שהוא שמו השני של הקמפוס הוותיק – לא הורשה להיכנס למעונות החדשים. "הבטון הוא חלק מהחוקים של הבנייה בקמפוס עצמו, אבל התייעצנו הרבה עם ההנהלה כי רצינו חומר עירוני ויומיומי שידבר טוב עם הבניינים השכנים מעברו השני של הרחוב", מסביר שורץ. לדבריו, מדובר גם בהחלטה פרקטית: "בבטון יש אפשרות גדולה להיכשל, כי יש בעיה בנושא התרמי, בביצוע, בכלכליות. לא רצינו אבן או אלומיניום, ולכן בחרנו בטיח ואש-פוץ שיש בו ממד של תרבות אדריכלית מקומית בקונטקסט רחב. הטיח מזדקן טוב לאורך השנים, ואנחנו שמחים שהלכנו על זה".

                 

                מבט מהכביש הראשי (הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)
                  מבט מהכביש הראשי(הדמיה: בר אוריין אדריכלים / שוורץ בסנוסוף אדריכלים)

                   

                  שכר הדירה טרם נקבע. לדברי מנכ"ל האוניברסיטה, דוד ברקת, יש מאמץ לשמור על מסגרת מחיר סבירה. לדבריו, האוניברסיטה בחרה להקים בעצמה את המתחם ולהימנע משיטת BOT (שבה בונה היזם את הפרויקט ומפעיל את המעונות לאורך תקופה מסוימת, כפי שקורה במעונות החדשים של אוניברסיטת תל אביב). ההימנעות נבעה בין השאר מחשש ששיטה זו תייקר את עלויות המגורים, ולא תבטיח איכות בנייה גבוהה שתחזיק מעמד לאורך עשרות שנים. לדברי ברקת, לקראת תכנון המעונות ערכה האוניברסיטה סקר בקרב סטודנטים ומועמדים ללימודים, במטרה לחשוף העדפות וציפיות, וכך הוחלט על תמהיל הדירות ועל גודל החדרים.

                   

                  כבר תכננו מעונות יחדיו

                   

                  שני המשרדים ניגשו ל"קול קורא" פומבי שפרסמה האוניברסיטה. אחרי סבב ראשון שאליו ניגשו עשרות משרדים, נערכו ראיונות אישיים, ולאחר ניפוי הוזמנו כמה משרדים בודדים להגיש הצעה מפורטת למתחם המעונות. "ניגשנו בנפרד לראיונות", נזכר שורץ במהלך שהוביל לאיחוד הכוחות. "בשיחה עם גידי התברר שגם הוא וגם אנחנו עברנו את שלב הראיונות, ואז החלטנו לא להתחרות אחד בשני אלא לעבוד ביחד".

                   

                  ההיכרות ביניהם רבת שנים. שורץ ובר אוריין למדו יחד בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, ושמרו על קשרי ידידות הדוקים לאחר שסיימו את לימודיהם. יחד ניגשו לתחרות לתכנון ספרייה עירונית בחיפה, אז זכו בציון לשבח; בהמשך זכו בתחרות לתכנון המעונות של משפחות חוקרים בטכניון (250 דירות ובהן כ-2,200 מיטות), ביצעו את העבודה והיו מועמדים לפרס רכטר בזכותה. כיום הם מתכננים את "מגדל אחד העם" בשכונת הדר בחיפה.

                   

                  בשונה ממשרדו של בר אוריין, שמתמחה בעיקר בבנייני מגורים משותפים ולאחרונה גם משרדים (כמו בניין מס הכנסה בתל אביב), הספיקו שורץ-בסנוסוף להשלים שורה של מעונות סטודנטים במוסדות אקדמיים: במרכז הבינתחומי בהרצליה (בביצוע, 750 מיטות), במרכז האקדמי רופין שבעמק חפר (בביצוע, 350 מיטות), במכללת כנרת (350 מיטות) ובמכללת צפת (בשלב תב"ע, 350 מיטות).

                   

                  הפרויקט הקודם של בר אוריין בבירת הנגב – גשר הולכי רגל מעל מסילת הרכבת (יחד עם עם משרד המהנדסים רוקח-אשכנזי) - זכה לאחרונה בפרס בינלאומי, Footbridge Awards.

                   

                  הגשר מאפשר להולכי הרגל לעבור מעל מסילת הרכבת, והוא עוד חוליה בחיבור בין אזור האוניברסיטה לקריית ההייטק החדשה (צילום: עמית גרון)
                    הגשר מאפשר להולכי הרגל לעבור מעל מסילת הרכבת, והוא עוד חוליה בחיבור בין אזור האוניברסיטה לקריית ההייטק החדשה(צילום: עמית גרון)

                    מבט מהגשר (צילום: עמית גרון)
                      מבט מהגשר(צילום: עמית גרון)

                       

                      זריקת עידוד לאדריכלות מאתגרת בבירת הנגב

                       

                      הניסיונות המרתקים של האדריכלים בבאר שבע דעכו, יחד עם שקיעתו של משרד השיכון בסוף שנות ה-70 והשינוי במדיניות הממשלה בנוגע לבנייה ציבורית. מכאן והלאה, אדריכלים מיעטו לאתגר גישות קיימות. טכנולוגיות הבנייה והחומרים אמנם השתכללו, אך בהעדר תמיכה מתאימה, מעדיפים האדריכלים ומקבלי ההחלטות לאמץ פתרונות שמרניים. התוצאה: התכנון עומד במקום, ולא מנסה את סביבות המגורים, הפנאי או העבודה של הישראלים.

                       

                      באר שבע סובלת כמו כולם: מעיר בעלת מראה ייחודי, צמח בה הבינוי הגנרי של בתים משותפים, מגדלים, רחובות פרבריים ועודף קניונים, וגם שורה של גימיקים מעט הזויים שנועדו לחזק את מיתוגה של העיר. הבינוי הוותיק נותר מוזנח באופן קיצוני, והוא שמרכיב את עיקר העיר גם היום. מתחם המעונות החדש הוא אפוא חוליה מרעננת בהתפתחות האדריכלות של באר שבע, הן בייעודו והן בעיצובו, גם אם הוא מזכיר יתר על המידה את הבינוי שמרבה בר אוריין לתכנן בתל אביב.

                       

                      אתם מכירים את פניני האדריכלות בבאר שבע? בואו לגלותם: 

                       

                      פניני האדריכלות שלא הכרתם בבירת הנגב

                      סגורסגור

                      שליחה לחבר

                       הקלידו את הקוד המוצג
                      תמונה חדשה

                      שלח
                      הסרטון נשלח לחברך

                      סגורסגור

                      הטמעת הסרטון באתר שלך

                       קוד להטמעה:

                       

                       
                      הצג:
                      כל התגובות לכתבה "השכונה המיתולוגית של באר שבע נתנה השראה למעונות הסטודנטים"
                      אזהרה:
                      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
                      ביגדיל