במשך שנים חיה עדנה גלאון בשני עולמות מנוגדים, וזה התחיל כבר בילדותה, כשגדלה בבית חילוני אבל נשלחה ללמוד בבתי ספר חרדיים. היא זוכרת מהם לטובה את הערכים שלאורם התחנכה ואת ההערכה שקיבלה כתלמידה מצטיינת, אבל גם, ובעיקר, את תחושות הבלבול והאשמה הבלתי פוסקות. "חייתי במין פחד תמידי מעונש", נזכרת גלאון. "בבית ראו טלוויזיה ונסעו לים בשבת, ואני הייתי מצטרפת ומרגישה בפנים שאני עושה מעשה שלא ייעשה. המורות מעולם לא איימו, אבל גם לא היה צריך: האם יש איום גדול יותר לנשמה הרכה מהידיעה שיש מישהו כל-יכול שמסתכל עלייך מלמעלה?"
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- מיהי הזמרת שמתאוששת מהשתלת כליה וחוזרת לכותרות?
משבגרה, המשיכו לרדוף אותה הסתירות בין האמונה לאורח החיים שלה. זה גם התבטא במערכות יחסים שכשלו: בעלה הראשון חזר בתשובה ודרש ממנה לחזק את דבקותה בשמירת מצוות, בניגוד לרצונה, והשני היה חילוני לגמרי, מה שעמד בסתירה לכל מה שהיא האמינה בו. אחרי שבנה הבכור החל גם הוא בתהליך של חזרה בתשובה, הבינה גלאון שאם היא לא תיישב את התהפוכות שבנפשה ובחייה - תאבד גם אותו. "הבנתי שמדובר בדפוס חוזר, ושאני חייבת להבין מהו הדבר הגדול הזה שמתרחש בעולם ושמשפיע על חיי כל הזמן", היא מספרת. "לאן שלא ניסיתי לברוח, תמיד נמצאתי בתוך המטוטלת הזאת שבין החילוניות לדתיות. הייתי חייבת ללמוד לגשר בין שני העולמות בלי לפרק קשרים, והילד הזה הביא לי את הגשר".
אחרי תהליך ארוך של חיפוש עצמי, שכלל קורסים וסדנאות, הגיעה גלאון לשיטת התדר האנושי, המתבססת על אבחון דרך חוש הריח, וכיום היא מאמנת אישית, זוגית וקבוצתית בשיטה זו. היא חיה בשלום עם עצמה ועם ילדיה - אחד חרדי ושניים חילונים - ויודעת שאפשר להיות אדם מאמין וטוב גם בלי לקיים אורח חיים אורתודוכסי. "את כל הכבוד והמוסר שעליהם גדלתי, אני מגשימה בתא המשפחתי שלי", היא אומרת. "החיים שעברתי נתנו לי כלים לעזור למגוון אנשים, וכמו שאני למדתי לדייק את הצרכים ואת הרצונות שלי, אני מרגישה שיש לי יכולת לחדד דברים גם למטופלים".
הכירו את שיטת התדר האנושי:
ילדה טובה עם רגשות אשמה
עד היום גלאון (59) לא באמת יודעת למה בחרו הוריה החילונים לשלוח אותה לבתי ספר חרדיים בעוד שאחיה למדו במסגרות חילוניות. היא מניחה כי רצו להגן עליה מסביבת הפשע שבה גדלה בשכונת ילדותה - פרדס כץ שבבני ברק. "הייתה אווירה של פשיעה ברחוב. היו בחורים שישבו על גדרות וצריך היה להיזהר מהם ולהתרחק. אבל בבית הספר קיבלתי הרבה חום ופרגון. הייתי תלמידה מצטיינת, והורי תמיד שמעו עליי דברים טובים והיו גאים בי".
בבית הספר ידעו שהיא מבית חילוני, אבל זה לא הקל עליה את הטראומה שחזרה על עצמה בכל פעם שנתפסה על ידי המורות בזמן שחיה את החיים "האחרים" שלה. "בפעם הראשונה שהלכתי למסיבה שבה רקדו בנות ובנים יחד, מישהו כנראה הלשין, והמורות מבית הספר הגיעו בהפתעה. נשארתי עומדת קפואה מפחד: הרגשתי שכל הדם אזל לי מהגוף, התביישתי כאילו תפסו אותי בפשע נוראי. עד היום אני זוכרת את המבט הלא מאמין של המורות שכל כך אהבתי והערכתי. כך הרגשתי גם כשאחת מהן ראתה אותי ברחוב עם מכנסיים. לא ישנתי בלילה מרוב בושה".
מה זה גרם לך לחשוב על עצמך?
"בתוכי ידעתי שאני ילדה טובה ושאין לזה קשר לדת או לאמונה, אבל רציתי חופש. רציתי ללכת עם חברים, להכיר בנים, בלי לחוש אשמה ופחד. גדלתי אבודה; היה לי קשה להיות כל הזמן בין לבין".
הטלטלה בין העולמות חלחלה גם לזוגיות שלה. עד לבגרותה היא עשתה את המסלול החרדי הקלאסי: אולפנה, סמינר למורות, תואר ראשון בחינוך מיוחד. היא גם התחתנה בגיל צעיר, 21, עם בחור חילוני שלמד פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה. תחילת דרכם המשותפת הייתה רגועה: נולד להם בן (כיום בן 38), והדיונים שניהלו על משמעות החיים ועל קיומו של אלוהים לא איימו לזעזע את שלוותם. אבל אז פרצה מלחמת לבנון הראשונה, ובעלה ניצל בנס מירי תועה של כוחותינו.
"הוא הלך לבית הכנסת כדי לברך ברכת הגומל, ואז שמע שיעור תורה, ואז עוד אחד ועוד אחד, עד שנעשה חרדי קיצוני ורצה שגם אני אהיה חרדית. זה התחיל מדברים קטנים – כיסוי ראש, מקווה, כל הדברים שאישה חייבת לעשות כדי שבעלה יוכל לקיים אורח חיים דתי. בהתחלה הסכמתי למען שלום בית; אחרי הכל, העולם הזה לא היה זר לי, אבל הוא הלך והקצין ואני כבר לא יכולתי לסבול את החיים האלה ואת חוסר החופש. בדת יש אינסוף אפשרויות לדקדק בכל מצווה, והוא היה מדקדק ברמה הכי חמורה. בסוף הוא זימן אותי לבית דין של מועצת חכמים. הם חקרו אותי בפרטים הכי אינטימיים ובסוף הסבירו לו שהוא כופה עליי יותר ממה שצריך, אבל זה לא הרגיע אותו. החלטתי להתגרש ממנו".
בגיל 25 התחתנה שוב עם גבר חילוני. נולדו להם שני ילדים משותפים (כיום בת 30 ובן 25), והם ניהלו חיים חילוניים, אבל הפעם היה זה הרקע הדתי של גלאון שהפריע לזוגיות. "הוא בא בלי רקע דתי בכלל וקיבל את הבן הגדול שלי כמו שלו, אבל לימים הרגשתי שבאורח החיים שלו חסרים לי הערכים שעליהם גדלתי. באנו מתפיסות עולם שונות, והיו בינינו ויכוחים גדולים. החלטתי לפרק את החבילה".
סלחתי לעצמי
אחרי שני גירושים על רקע של פערים בתפיסות החיים, גלאון הבינה שהנושא רודף אותה. "הכל צף ועלה: כל הרגשות שהיו קבורים בתוכי. התחלתי להבין מה עברתי. הורי כבר לא היו בחיים; האחים שלי עזרו לי, אבל אף אחד לא היה מודע לטלטלה שלי בין חילוניות לדתיות". ואז הגיע המשבר הגדול באמת בחייה: בנה הבכור החל בתהליך חזרה בתשובה. הפחד לאבד גם אותו גרם לגלאון לצלול לחקר עצמה. "לקחתי המון קורסים: רייקי, NLP, קבלה, אנרגיה אוניברסלית, סדנאות התפתחות עצמית - כל מה שחשבתי שיעזור לי לרפא את עצמי ולקבל אותי ואת הילד שלי כמו שהוא. לאט-לאט למדתי איך אפשר לחיות באמונה שלמה גם בלי לשמור על אורח חיים דתי, לאהוב את עצמי ולחיות בהשלמה עם עולמי המורכב".
והבן שלך?
"הוא קיבל ממני את כל התמיכה. כיבדתי את הדרך שבה הוא בחר, והיום יש בינינו אהבה ללא תנאים. הוא חסיד ברסלב, אבל עם תפיסת עולם פתוחה, וכל אחד מאיתנו מקבל ומכבד את הגבולות של האחר. יש לי ממנו שלושה נכדים מקסימים, ואנחנו תמיד מתארחים אצלו בחגים".
במהלך חיפושיה נתקלה גלאון בשיטת "התדר האנושי", וכיום, אחרי שנים רבות של עבודה כגננת בעיר מגוריה ראשון לציון, היא מתמקדת בטיפול ובאימון. "אני שואלת שאלות, מגלה את המהות המולדת של האדם ובוחנת את דפוס ההתנהלות שלו – האם הוא תואם אותה או לא. ככל שאדם מתנהל בריחוק מהמהות המולדת שלו, החיים שלו מבולבלים".
מי קהל היעד שלך?
"אני מטפלת בגברים ובנשים, בדתיים ובחילונים - אנשים שחשים תקועים בחיים שלהם או שרוצים לשפר את מערכות היחסים שלהם עם עצמם ועם הסביבה הקרובה. כמו שאני סלחתי לעצמי על שחייתי כל כך הרבה שנים בעיוורון לצרכים ולרצונות שלי, אני מלמדת את המטופלים שלי לחיות בשלום עם החלקים הפחות יפים שלהם".
______________________________________________________
איך הנער הזה נראה כיום, אחרי שיצא בשאלה? הקליקו על התמונה:
