הרבה לפני כניסתו לזירה הפוליטית התמקם יאיר לפיד בלב הקונצנזוס הישראלי והיה "המאמי הלאומי": עם שפה רהוטה ורגישה, קסם אישי, בלורית מבריקה וחיוך נונשלנטי כבש לפיד את דפי העיתון ואת הפריים-טיים הטלוויזיוני ונעשה לאחד מבכירי התקשורת הישראלית.
רגע טלוויזיוני מרגש במיוחד רשם לעצמו בפברואר 2003, כשאירח בתוכניתו המצליחה בערוץ 2 את אביו, העיתונאי והפוליטיקאי יוסף (טומי) לפיד. זה היה זמן קצר אחרי שלפיד האב ומפלגתו שינוי קיבלו 15 מנדטים בבחירות לכנסת ה-16, והוא נבחר לכהן כשר המשפטים וכסגן ראש הממשלה אריאל שרון. כשהתבקש לפיד האב להסביר מדוע הסכים להיות סמן שמאלי בממשלה ימנית, בניגוד להבטחות שנכללו במצע הבחירות שלו, הוא לא העלה על דעתו שעשר שנים מאוחר יותר, אותו מראיין רהוט שהקשה עליו בשאלות בלתי מתפשרות יפרוש מהתקשורת, ירוץ לכנסת וישיג תוצאה מרשימה לא פחות: 19 מנדטים למפלגתו יש עתיד בבחירות לכנסת ה-19. בעקבות ההישג עשה לפיד הבן מהלך דומה לזה של אביו והצטרף לממשלת הימין של נתניהו.
באותו ראיון ב-2003 ניסה האב להצדיק את מהלכו מול עיניו הבוחנות של בנו. כשהציג לו הבן את השאלה "מה ישראלי בעיניך?" ענה האב בפשטות: "אתה", וגרם לבנו להסמיק.
צפו בראיון:
יאיר לפיד נולד בתל אביב ב-5 בנובמבר 1963 לסופרת שולמית לפיד ולעיתונאי יוסף לפיד, בן אמצעי בין אחיותיו מיכל (שנהרגה בתאונת דרכים בגיל 24) ומירב. את שנות ילדותו הראשונות העביר בבית מגורי העיתונאים שבשכונת יד אליהו - מיזם מגורים שנבנה בשנות ה-60 של המאה ה-20 ביוזמת קבוצת עיתונאים בולטים מאותה תקופה, ובהם יוסף לפיד. על הקשר החזק שהיה לו עם אביו הרחיב לפיד הבן רק שנים רבות מאוחר יותר, עם פרסום הספר "זיכרונות אחרי מותי" - אוטוביוגרפיה של לפיד האב המסופרת דרך קולו של לפיד הבן. אז יגולל יאיר לפיד את מאורעות חייו של אביו ממלחמת העולם השנייה ועלייתו לארץ, דרך גיוסו לצה"ל ועבודתו כעיתונאי ועד להשתלבותו בזירה הפוליטית. יאיר יצלול אל סיפור חייו של אביו, יתחשבן ויתנצח, יחשוף, יבקר, יפייס ויתנצל. כל זה יקרה ב-2010, שנתיים לאחר מות האב.
ב-1975, כשיאיר לפיד היה בן 12, התקשורת שלו עם אביו הייתה שונה בתכלית. קצת אחרי שעזבה המשפחה את בית מגורי העיתונאים והתמקמה ברחוב לסל בתל אביב, שלח הבן מכתב רשמי, מתוק להפליא, לאדון הנכבד יוסף לפיד והוכיח שהוא מסוגל להיות פוליטיקאי נחוש ואסרטיבי:
תל-אביב, 10 במאי 1975
לכבוד
יוסף לפיד
רחוב לסל 20 תל-אביב
כאן
א.נ,
להלן מובאת בקשה להעלאת דמי כיס שבועיים של החתום מטה. לאור ההתייקרויות האחרונות (פלאפל 2.5 לירות, גלידה 2.5 לירות, סוכריות חמוצות 70 אגורות) הנני מבקש להתייחס לעניין זה במלוא הרצינות הראויה לו. כמו כן, הנך מתבקש לזכור כי סביבה חדשה זו שאליה עברנו, היא סביבה - במלים עדינות - בזבזנית יותר, והוצאת כסף היא כמעט בלתי נמנעת.
אי לכך הנך מתבקש להעלות את דמי הכיס שלי לסכום המקובל ביותר של 5 לירות.
על החתום,
יאיר לפיד
יאיר לפיד מספר על עצמו שהיה ילד ביישן, שונא מצלמות ואוהב ספרים, שהעריך וכיבד את אביו וניסה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהציב. את שירותו הצבאי התחיל כלוחם בנ"מ, אבל במהלך השירות חטף התקף אסטמה קשה והועבר לשרת ככתב בעיתון "במחנה". אחרי השחרור החל לעבוד בעיתון "מעריב" ואחר כך עבר ל"ידיעות אחרונות", שבו פרסם טור שבועי פופולרי. בהמשך כבש גם את מסך הטלוויזיה עם תוכניות אירוח מצליחות והגיש את "אולפן שישי".
באוקטובר 2012 פרש מהעיתונות, נכנס לפוליטיקה וייסד את מפלגת יש עתיד הציונית-ליברלית. המצע של המפלגה הצעירה שאב לא מעט מעקרונות המפלגה של לפיד האב, ואחרי שקיבלה 19 מנדטים והייתה למפלגה השנייה בגודלה בכנסת, נשא לפיד הבן נאום שבו הדגיש את האחריות הכבדה שעליה דיבר אביו ואמר שהוא מקווה להמשיך את דרכו. ולנוכח אותו מכתב שכתב לאביו בילדותו, ושפורסם לראשונה ב"העיר" ב-2001, אין פלא שהתפקיד הראשון שהוא מילא בפוליטיקה הישראלית היה שר האוצר.
______________________________________________________
השבוע לפני 42 שנה כתב יוני נתניהו את מכתבו האחרון. הקליקו על התמונה: