הבן של יוסי גיספן מתאושש ממשבר קשה: "היו לי מחשבות אובדניות"

לפני שש שנים החליט אוראל גיספן לקחת הפסקה מהחיים, הדרים לנגב, ובמשך חודשיים היה רועה צאן. הוא עשה את זה בעיצומה של תקופה קשה שעבר, אחרי שהשתחרר מהצבא על סעיף נפשי ובתום גיחה קצרה לתוכנית הריאליטי "אקס פקטור". "לא היה לי כסף לטיול בדרום אמריקה", אומר גיספן, "אז החלטתי לעשות משהו בשביל הנפש. זה היה יותר בנייה עצמית מאשר בריחה".

עוד בערוץ אנשים:

• המתנחל שאוהד את בית"ר הקים קבוצת פייסבוק למכורים לספורט
• אלברט איינשטיין המציא את תורת היחסות, אבל ביחסים לא הצטיין
• ענת שלח איבדה סבתא בפיגוע, אבל מקיימת קשרים קבועים עם ערבים
  

אבל איך מכל המקצועות בעולם הגעת דווקא לרועה צאן?

"מהמקום הפשוט ביותר. הלכתי אחורה, לתנ"ך, שהוא ספר ההיסטוריה האמין ביותר בעולם, וראיתי שכולם התחילו כרועי צאן. זה אחד המקצועות הראשונים בעולם. אמרתי לעצמי: אתה רוצה לחזור לעצמך, לגרעין של עצמך? לך תעשה את זה. ככה מצאתי את עצמי בחודשיים של למידה מטורפת והיכרות עם עצמי".

המהלך כנראה עלה יפה, ומאז ידע הזמר הצעיר ימים יפים יותר. לאחרונה הוא הלחין למילים של אביו יוסי את השיר "ישראל שלי", שירדנה ארזי וליאור נרקיס הקליטו לרגל חגיגות ה-70:

לא כועס על שירי מימון

אוראל גיספן (25) גר עם הוריו – יוסי, פזמונאי, ודליה, עקרת בית – בחולון ועובד לפרנסתו כמחסנאי וכעוזר הפקה בתיאטרון יידישפיל. בשנים האחרונות אביו הוא אחד היוצרים הבולטים במוזיקה הישראלית בכלל והים-תיכונית בפרט, אבל גיספן הבן זוכר גם ימים אחרים. "אני זוכר אותו עוסק בעבודות כפיים, בעיקר כסבל וכרפד, ותוך כדי כך כותב שירים", הוא מספר. כשאביו פרץ בגדול בעקבות הצלחת השיר "קח את הכל", שהוא כתב לשרית חדד, היה אוראל בן שבע. "התגאיתי בו מאוד. לפני כן המצב שלו לא היה מי יודע מה; היו הוצאות לפועל, ופתאום נפתחו דלתות. עם הפריצה הייתה עלייה לרגל אלינו הביתה; כל יום הגיע זמר מפורסם אחר, אבל המשפחה שלי תמיד הייתה עם הרגליים על הקרקע. אנחנו אנשים פשוטים ותמימים".

גיספן הבן נחשף לקהל לראשונה כשעבר את שלב האודישנים של "אקס פקטור" ושרד בתוכנית עד מחנה האימונים. "הייתי חולה בזמן המחנה", הוא אומר, "וגם היה לי קשה כשהבנתי שהפלטפורמה הזו רצחנית והמערכת דורסנית".

לא ידעת את זה כשהגעת לשם?

"לא הבנתי את זה".

גם בתור הבן של יוסי גיספן? הרי אף אחד מהזמרים שהסתובבו לך בין הרגליים לא הצליח רק משום שהוא נחמד ויודע לחייך.

"האמנתי שאני נמצא מעל זה. חשבתי שזה קורה רק בזמר המזרחי, ושבחוץ הכל מתנהל על מי מנוחות".

שירי מימון אמרה עליך שאתה לא פייטר.

"היא אמרה שמשה פרץ העביר אותי רק משום שאבא שלי כתב לו שיר, אז התעצבנתי מזה. אחר כך חשבתי לעצמי, למה לא אמרתי לה שאבא שלי כתב למשה שיר אחד, ואילו היא שרה הרבה קאברים לשירים שלו כשהופיעה עם שמעון בוסקילה? אבל לא נורא, היום אני אפילו מודה לה. יכול להיות שאלוהים רצה לומר לי דרכה משהו. היום זה נמצא מאחוריי, ואני לא כועס".

צפו בגיספן ב"אקס פקטור":

גם כשביקש להתקבל ללהקה צבאית, לא היה לו קל. "התרגשתי מאוד, כי אני סך הכל שכונה, ושאר המועמדים היו בוהמה של אנשי רוח ותרבות שמכירים אחד את השני מבתי ספר למשחק". זה לא מנע ממנו להיכנס לאודישן ולשיר מול הבוחנים את "אהבת פועלי הבניין" של נעמי שמר, "והם קמו, מחאו לי כפיים וקיבלו אותי". הוא הגיע ללהקת הנח"ל, אבל פרש אחרי חודשיים, "כי ההווי שם לא היה לרוחי. קיבלתי רושם שאדם לאדם זאב. כולם לקחו הכל ברצינות, ואני רציתי צחוקים. היה לי מאוד ברור שזה לא בשבילי. הגעתי למצב שהיו לי מחשבות אובדניות. לבסוף העבירו אותי למרכז תעסוקה".

כעבור תקופה קצרה החליט לחזור ללהקות הצבאיות והגיע ללהקת חיל הים, אבל גם שם הרגיש שהוא לא מוצא את עצמו. "שוב התחילו הקולות של הפושרים. אני זוכר את חברי הלהקה נהנים וצוחקים, 'אנחנו מופיעים, איזה כיף', בזמן שמה שלי עבר בראש זה 'אף אחד לא רוצה לראות אותנו. תגידו תודה שלא זורקים עלינו עגבניות'. ראיתי את הפרצופים של האנשים בקהל. הם לא רצו לראות להקה צבאית. אחרי שנה ושבעה חודשים הרגשתי שאני לא יכול לתרום למערכת למרות שאני אוהב את ישראל, את צה"ל ואת האדמה שלנו. יש חבר'ה כמוני, בעלי לב רגיש, שכל דבר פוגע בהם. שוב היו לי מחשבות אובדניות. העדפתי להיות במקום טוב יותר עם עצמי, אז עשיתי נוהל התאבדות ויצאתי מהצבא. הייתי מאוד אגרסיבי ואסרטיבי".

אז אתה יודע להיות פושר כשאתה רוצה משהו.

"רק כשאני מרגיש שאין לי ברירה, ואני מבין שאם אני לא עושה את זה, או שאני מאבד את השפיות או שאני מתאבד".

איך ההורים קיבלו את זה?

"הם תמיד ידעו שאני ילד רגיש. הם לא הופתעו, כי הם ראו אותי חוזר בסוף כל יום בלי כוחות".

אחרי היציאה מהצבא התחיל "לדשדש בחיים", כהגדרתו. "הייתי בן 20, עצלן שגדל עם כפית של שמנת, והתקשיתי למצוא עבודה נורמלית". בשלב הבא הגיע ל"אקס פקטור", וכשהחוויה הסתיימה והוא הרגיש שהחשיפה לא הייתה בריאה עבורו, נסע לנגב. רק שם, עם הכבשים והעזים, הצליח להשלים עם עצמו. "הבנתי שלעולם לא אהיה מושלם", הוא אומר, "אבל זה השלם".

"ההורים תמיד ידעו שאני ילד רגיש. הם לא הופתעו כשרציתי לצאת מהצבא"(צילום: יובל חן)

הקולגות פרגנו לו

עם חזרתו מהנגב נפתח פרק מקצועי חדש בחייו, שבמהלכו הוא הוציא לרדיו שלושה שירים (שניים מהם מופיעים בראש הכתבה). הראשון, "כמעט רומנטי", נולד בזכות שיתוף פעולה של אביו עם המלחין תומר הדדי. "כששמעתי אותם עובדים על השיר הזה, מיד אמרתי להם: 'השיר הזה הוא שלי'. הקלטתי אותו, והוא ממש הצליח. גם הקולגות פרגנו: אייל גולן שיתף בפייסבוק, ליאור נרקיס התלהב, ואפילו גיל שוחט התקשר לאבא שלי והחמיא, ומבחינתי זה היה כמו מעמד הר סיני".

תקופה קצרה לאחר מכן יצא "שיר המרעה", שהוא כתב והלחין בזמן שרעה את הצאן, וכעבור כשנה יצא הסינגל השלישי, "כרגיל". "אחרי שהשיר הזה יצא, אמרתי לעצמי שהצלחה זה דבר יחסי. הייתי בן 23, והמוזיקה לא הכניסה לי פרנסה. הבנתי שאני עושה דרך בלי לדעת כמה זמן היא תימשך".

ואכן, היא לא נמשכה יותר מדי.

"אני חושב שאני עדיין על המסלול. הנה, עכשיו הלחנתי את 'ישראל שלי'".

השיר נולד, לדבריו, כשהיועץ האמנותי גברי מזור, שעובד עם ירדנה ארזי, התקשר לאביו והציע לו לכתוב שיר בסגנון הורה. "אבא סיפר לי את זה כבדרך אגב, ואמרתי: 'יאללה, עובדים על השיר יחד'. תוך עשר דקות כתבתי לחן". עכשיו הוא מקווה שהחשיפה הגדולה שהשיר זכה לה תסייע לו להישאר במקצוע זמן ממושך יותר בעבר. "קיבלתי הצעה להלחין מחזמר, ויש עוד פרויקט שאני מתכנן לעשות: להלחין שירים עבור זמרים ערבים מהעולם - ממצרים, ממרוקו. דיברתי על זה עם כמה כותבים ישראלים דוברי ערבית, והכיוון הוא חיובי. אני מקווה שזה יתבצע".

______________________________________________________

גם אבא שלה הוא יוצר חשוב במוזיקה הישראלית. הקליקו על התמונה:

"יש כאן איזושהי הכרה שהוא לא זכה לה בחייו". הקליקו על התמונה (צילום: צביקה טישלר)