"נולדתי וגדלתי בבית שמש. כשהייתי בכיתה ט', שתי אחיות שהכרתי נרשמו לפנימיית כפר סילבר. הן סיפרו בהתלהבות על המקום, ואני התחננתי בפני הוריי שירשמו גם אותי. בכיתה י' עברתי לפנימייה. הייתה לי שם חברה אחת טובה במיוחד: איילה אלמליח. היא הגיעה מאופקים, והחיבור בינינו היה מיידי. בתוך זמן קצר היא הפכה לאשת סודי ולמרגיעה הלאומית שלי. כשהייתי בוכה מגעגועים הביתה ומתקשרת להורים שיבואו לקחת אותי, איילה הייתה זו שניחמה אותי. לפעמים היינו נכנסות ביחד למיטה והולכות לישון כשאני בוכה בזרועותיה.
>> בואו לעמוד שלנו בפייסבוק וקבלו את כל העדכונים והכתבות
עוד בערוץ אנשים:
- העיוורת יושבת מול יצירת אמנות ומבינה דברים שאחרים לא רואים
"איילה הייתה זו שלימדה אותי איך להתאפר, להרגיש בנוח עם עצמי ולא להתבייש בזה. היה לה שיער ארוך עד הטוסיק, וכשהיינו מתקשרות למשפחות שלנו מטלפון ציבורי, היינו תולשות שערה מהראש שלה, קושרות אותה לאסימון, וכך מדברות חופשי בלי שהאסימון ייפול.
"אחרי שסיימנו את הלימודים, המשכנו לשמור על קשר. שנה לאחר מכן, בגיל 19, התחתנתי, ובתוך פחות משנתיים הפכתי לאמא לשני ילדים. איילה הייתה בחתונה שלי וביקרה אותי אחרי שתי הלידות. אבל בסופו של דבר המרחק הכריע, הקשר בינינו הלך ודעך, וכשהייתי בת 23 הוא התפוגג לגמרי. מדי פעם הייתי חושבת על איילה. שאלתי את עצמי מה עלה בגורלה: האם היא התחתנה? האם נולדו לה ילדים? איפה היא גרה? במה היא עובדת?
"שלוש שנים לאחר ניתוק הקשר התחלתי לנסות לאתר אותה. חיפשתי אותה ואת אמא שלה דרך דפי זהב ו־144, ללא הצלחה. בשלב הבא התקשרתי לכל מיני אנשים באופקים ואמרתי להם שאני מחפשת בחורה בשם איילה, שלאמא שלה קוראים מזל. חשבתי שמאחר שמדובר ביישוב קטן, מישהו בטח יכיר ויידע לכוון אותי. לצערי, גם זה לא עבד. כשהפייסבוק נכנס לחיינו, ניסיתי לאתר אותה גם שם. כתבתי את השם שלה בעברית ובאנגלית, אבל ללא הצלחה. בדיעבד, התברר שאין לה פייסבוק בכלל.
"הרגשתי שהמעגל הזה בחיים שלי לא סגור. אמרתי לעצמי, לא ייתכן שהייתה לי פעם חברה כל כך טובה, שאכלנו ביחד וישנו ביחד, והיום אני אפילו לא יודעת אם היא עדיין בחיים.
"לפני ארבע שנים הגיעה הישועה. שוחחתי בטלפון עם אחת האחיות שבעקבותיהן נרשמתי לפנימייה. נשארנו בקשר, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שסיפרתי לה על הניסיונות לאתר את איילה. היא אמרה: 'זוכרת את פראנסווז דדון שלמדה איתנו? אני חושבת שפעם שמעתי שהיא ואיילה עובדות ביחד'. איתרתי את פראנסווז מיד, בעזרת הפייסבוק. כתבתי לה הודעה, וכמה ימים אחר כך היא כתבה לי בחזרה שאיילה, הנהדרת והנעדרת שלי זה 22 שנה, אכן עובדת איתה בבאר שבע.
"פראנסווז שלחה לי את הטלפון של איילה. לא יכולתי להתאפק, והתקשרתי אליה מיד. אמרתי לה: 'היי איילה, זו איריס', והיא ישר זיהתה. שתינו התחלנו לצרוח. התרגשנו בטירוף, ובהתחלה לא הצלחנו אפילו להבין אחת את השנייה מרוב שנכנסנו זו למילים של זו. דיברנו יותר משעתיים. סיפרתי לה שהיום אני אמא לשלושה ילדים בוגרים, שהתגרשתי ושיש לי בן זוג. היא סיפרה לי שהיא נישאה לשוטר (כמו הגרוש שלי), ושגם היא היום אמא לשלושה ומתגוררת בבאר שבע.
"בסוף השיחה קבענו שנדבר שוב בטלפון ושנקבע להיפגש, אבל אני לא יכולתי לחכות. למחרת בבוקר החלטתי לנסוע לבאר שבע, למקום העבודה של איילה, ולעשות לה הפתעה. כשהגעתי לשם, מצאתי את עצמי מסתובבת בבניין כשהלב שלי הולם בחוזקה, עד שנתקלתי בפראנסווז. החברות שלה למשרד כבר שמעו על הסיפור המרגש, וברגע שהיא אמרה להן: 'זו איריס', כולן ידעו במה מדובר. יחד איתן, פראנסווז הובילה אותי למשרד של איילה. כולן רצו לראות את האיחוד המיוחל.
"במשרד של איילה בדיוק ישב לקוח. כשהוא יצא, נכנסתי ואמרתי לה: 'חיפשתי אותך כל כך הרבה שנים, לא יכולתי להמתין יותר'. היא מיד קפצה עליי, ושתינו צרחנו, התחבקנו והתנשקנו. ישבנו על כוס קפה ודיברנו יותר משעה. אחרי שנים שהסתובבתי עם בור בבטן, הרגשתי שעשיתי סגירת מעגל. אחרי שנה המרחק עשה את שלו והקשר התרופף, אבל לאחרונה חידשנו אותו שוב.
שורה תחתונה:
"במקרים של צורך לאתר אנשים, אין ספק שפייסבוק הוא המצאה של ממש".
_______________________________________________________
גם למלך זילברשלג פייסבוק עשה רק טוב. הקליקו על התמונה:
מה הסיפור שלכם?
אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו - צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: sipur@laisha.co.il
