50 לששת הימים: המלחמה ששינתה את פני תעשיית האופנה לנצח

ביולי 1969 הקדיש מגזין ווג אמריקה גיליון נושא למדינת ישראל, ובו סיקור נרחב של הנופים ואתרי התיירות שבכנען והאופנה הישראלית, שהשתלבה בגל האתני שפרח בעולם בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70. על שער המגזין הופיעה הדוגמנית סוזן שונברג בתצלום של ג'ון קאון, ובתוך עמודי המגזין התפרסמה הפקת אופנה על פני שש כפולות עמודים, בכיכובה של הזמרת והשחקנית דליה לביא, שצולמה על רקע חומות העיר העתיקה בירושלים, ברחובות תל אביב ובמדבר יהודה, תחת הכותרת New Fashion Manna From Israel (אופנת ה"מן" החדשה מישראל – מן במובן הלחם שהגיע מהשמיים).

שנה קודם לכן היתה זו המהדורה הצרפתית של המגזין שהקדישה הפקת אופנה חגיגית לציון 20 שנה להקמת המדינה, ובמגזינים נוספים כמו Elle ,WWD ,Life ו-Time זכתה "האופנה העולה מן המדבר" (כפי שהוגדרה בעיתון הגרמני אקספרס בספטמבר 1970) - לתיעוד מפרגן. ההיקסמות מהמזרח התיכון ומדינת ישראל הבלתי מנוצחת שלאחר מלחמת ששת הימים, הפכו את תעשיית האופנה הישראלית לאור לגויים.

אור לגויים. מגזין ווג אמריקה מקדיש גיליון נושא למדינת ישראל ביולי 1969

מלחמת ששת הימים שהתקיימה ביוני 1967 ומציינת השנה יובל לפריצתה, שינתה לבלי היכר את תעשיית האופנה הישראלית, בטווח הקצר ובאפקט הפוך בטווח הארוך. בעוד השנים הראשונות שלאחר המלחמה היו לתור הזהב של התעשייה המקומית, החל מפרוץ החרם הערבי בשנת 1973, והביקורת הגוברת על החזקת השטחים הכבושים והשלטון הצבאי על אוכלוסיה אזרחית, עומד כיום הכיבוש כמכשלה גדולה עבור מעצבים ישראלים. "אין ספק שהכיבוש מפריע למעצבים ישראלים לפרוץ היום בחו"ל, אין אהדה למוצר הישראלי", קובע מעצב האופנה הוותיק גדעון אוברזון, שלאורך שנותיו כמעצב אופנה ובעל חברת בגדי ים היה עד לשינוי ביחס לישראל ולהשפעתו על מעצבי האופנה המקומיים. "בשנות ה-70 האטיקט Made in Israel היה שווה הרבה כסף", מוסיפה היסטוריונית האופנה אילה רז. "כיום מעצבים מסווים את העובדה הזאת באטיקטים אחרים, כמו Made in Tel Aviv".

עוד בערוץ האופנה

• עקבו אחרינו באינסטגרם
• המעצבת המשפיעה של המאה ה-20, שאתם לא מכירים
• מדריך הטרנדים: שנות ה-80 חוזרות בווליום גבוה
• ליידי אמיליה ווינדזור: הכי יפה בשושלת המלוכה
  

העולם הוקסם מהגל האתני. דוגמנית בשמלה של משכית, 1970(צילום: משה מילנר, לע"מ)

הכיבוש הוא אומנם נושא שחומק מתחת לרדאר מדורי האופנה בישראל, אך הוא נוכח בהחלטות של לא מעט מעצבים ישראלים שרוצים לפרוץ החוצה. חלק מהמעצבים המוכרים בחו"ל מצניעים את היותם ישראלים, אחרים מתמודדים עם שאלות ביקורתיות או התעלמות של קניינים בתערוכות בינלאומיות. "קניינים ממדינה מוסלמית שביקרו אותי בתערוכה בפריז עיקמו פנים והלכו, לאחר שאמרתי שאני מישראל", מספר מעצב בגדי הגברים אלירן נרגסי. "אך דווקא מול לקוחות פרטיים שרוכשים אונליין יש שיח מקבל ופתוח. כבר מכרתי ללקוחות מדובאי וערב הסעודית, והפריטים נשלחו אליהם דרך מדינה שלישית. הם ידעו מהיכן הבגדים. אני לא מסתיר את היותי ישראלי, ולפעמים זה גם עובד לטובתי במגזינים בחו"ל. עיצוב ישראלי נתפש כאקזוטי ומסקרן". באתר שלו, מוצג נרגסי כמעצב הממוקם ופועל בתל אביב, ולא בישראל, וכמוהו נוהגים עוד מעצבים ישראלים שמנסים לפרוץ בחו"ל.

"קניינים ממדינה מוסלמית שביקרו אותי בתערוכה בפריז עיקמו פנים והלכו, לאחר שאמרתי שאני מישראל, אך דווקא מול לקוחות פרטיים שרוכשים אונליין יש שיח מקבל ופתוח". עיצובים של אלירן נרגסי(צילום: Danny Lowe for i-D magazine)

אותה מלחמה שהתקיימה לפני 50 שנה והחלה את עידן הכיבוש הממושך, הובילה בטווח הארוך למכה ניצחת על סיכויי הצלחתם של מעצבים ישראלים בחו"ל, בעוד שבטווח הקצר היא היוותה גורם משמעותי בהפיכת האופנה הישראלית לנחשקת כל כך בעולם כולו. "העולם אוהב סיפורי מנצחים", אומרת רז, "וישראל היתה האנדרדוג שניצח את מדינות ערב". שבוע האופנה הישראלי שהתקיים לראשונה שנתיים לפני המלחמה, החל צובר תאוצה ולישראל הגיעו מדי שנה מאות קניינים מחו"ל ותקשורת זרה, שבאו לחזות במאות היצרנים - מפעלים ומעצבי אופנה - שהדגימו בעיצוביהם את אופנת התקופה המקומית. המיתון הכבד שהחל משנת 1964 נעלם כאחת, לאחר שהמלחמה הביאה לתנופה כלכלית גדולה ולצמיחה אדירה של המשק הישראלי.

"העולם אוהב סיפורי מנצחים, וישראל היתה האנדרדוג שניצח את מדינות ערב"(צילום: דוד רובינגר)

"מלחמה זה לא פיקניק, אבל ההשפעה של ששת הימים היתה מהפכנית", נזכר אוברזון, שפתח את העסק שלו בתל אביב בשנת 1964. "עיתונאים זרים וקניינים מכל העולם הגיעו עונה אחר עונה, ועשו הזמנות של עיצוב ישראלי. היתה כאן פריחה כלכלית יוצאת מן הרגיל, כפי שהיתה גם לאחר מלחמת המפרץ ב-1991". אוברזון, המעיד על עצמו גם היום כ"מעצב בעל שפת עיצוב אירופאית", מספר כי הנהירה לישראל היתה, ברובה, מתוך היקסמות מהגל האתני: בגדים כמו גלביות רקומות בסגנון ערבי ובדואי, זכו לפרשנות עיצובית ויקרה יותר של בתי אופנה כמו משכית (בעיצובה של פיני לייטרסדורף) ורקמה של רוז'י בן יוסף, המזוהה יותר מכל כמעצבת של שמלת הכאפייה המפורסמת.

"אין ספק שהכיבוש מפריע למעצבים ישראלים לפרוץ היום בחו"ל, אין אהדה למוצר הישראלי". גדעון אוברזון(צילום: יוני רייף)

הסגנון האתני שפרח אותן שנים בכל העולם ייצג את בני דור הבייבי בום, שנולדו לאחר מלחמת העולם השנייה. ישראל היתה רק פסיק קטן בהיסטוריה של המגמה, או כפי שצוטטה ריקי בן ארי בספרה של רז, "חליפות העתים": "מדינת ישראל אינה יכולה להשפיע על האופנה, כיוון שהיא סיכה על מפת העולם. מלחמת ששת הימים השתרבבה לאווירה כללית של שנות ה-60 וה-70, וכך נוצר הרושם שאולי בגללה, או בזכותה, נוצרו תכתיבים אלה ואחרים".

הדוגמניות ליאורה לפידות ועידית קמחי מקדמות את שבוע האופנה הישראלי בלונדון לאחר מלחמת ששת הימים, 1967(צילום: rex/asap creative)

כך או כך, גם בישראל של סוף שנות ה-60 נהרה האליטה המקומית אחר שמלות ערביות רקומות של משכית, אשר שילבו בין מזרח למערב כשם קוד לאופנת המקום. כלומר, עבודת יד פלסטינית של נשים מעזה, בית לחם ואום אל פאחם, שנוכסה ליצירת בגד ישראלי.

כשפוליטיקה פוגשת אופנה, גרסת 2004. צילומי הקמפיין של קום איל פו על רקע גדר ההפרדה(צילום: Gettyimages)

גלי האהדה לישראל החלו דועכים בעקבות מלחמת יום הכיפורים ומשבר הנפט אותה שנה. "זו הסיבה המרכזית להפסקת האהדה לישראל", אומרת רז. "כשהעולם במצוקה הוא מחפש אשמים, והפגיעה בכיס של הצרכן האירופאי והאמריקאי פגעה גם ביחסו לישראל ולתעשייה שבה". ועדיין, האם הכיבוש, זה שזרעיו נטמנו באותה מלחמת ששת הימים, פוגע היום בעיצוב הישראלי? "פוליטית, בוודאי", אומרת רז. "אהדה לישראל כפי שהיתה לאחר מלחמת ששת הימים לא יכולה להתאפשר היום. העולם השתנה, וגם המדינה השתנתה. אז המדינה השקיעה משאבים רבים בקידום האופנה הישראלית, היום מעצבים משוועים לתמיכה. אין לנו מה להתרפק על התקופה ההיא. לא יהיה כאן רנסנס מספר שתיים לתעשיית האופנה".

______________________________________________________

שלוש שנים אחרי קריסת המותג שבנתה, סיגל דקל חוזרת לאופנה 

"חטפתי כאפות וסטירות, אבל למדתי שאני סופר חזקה". לחצו על התמונה לראיון המלא (צילום: דודי חסון)