על שלושה דברים דיברו השבוע בשורות הראשונות בשבוע האופנה של פריז: על מזג האוויר המטורף שנע בין שמש לשלג בשעה עגולה אחת; על בתי האופנה הגדולים של העיר שנמצאים בצומת דרכים משמעותית, מי ללא מנהל קריאטיבי ומי עם מנהל אמנותי חדש; ועל התורים הבלתי נגמרים בכניסה לתצוגות האופנה, כתוצאה מהסדרי ביטחון דרקוניים שנאלצו המוזמנים לעבור מאז סדרת הפיגועים הגדולה בחודש נובמבר האחרון – פתיחת תיקים, גלאי מתכות ובדיקה שמית – מה שמנע מהמתפלחים הסדרתיים לחמוק פנימה כבעבר.
>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
כבכל עונה, גם הפעם היתה תצוגה אחת שכל עיני הענף הופנו אליה: תצוגת הביכורים של דמנה ווסאלייה בבית האופנה בלנסיאגה, שהוצגה היום (ראשון) בשעה 13:00 שעון ישראל. ווסאלייה, המנהל האמנותי של קולקטיב Vetements, הציג קולקציה שאימצה את הדי.אן.איי שהשאיר אחריו כריסטובל בלנסיאגה (שׁסגר את בית האופנה בשנת 1968) אך פרמט אותו לאסתטיקה האישית שלו, עם מקטורנים מפוסלים המייצרים פרופורציות גוף חדשות, מעילי פוך צבעוניים עם קפושונים, שמלות פרחוניות ותיקי אוברסייז בדוגמת פסים שנראו כמו שקיות הפלסטיק הגדולות איתן עברו הפליטים את הגבול לאירופה.
ביום רביעי הקרוב יסתיים שבוע האופנה הארוך ביותר מבין כל הארבעה. עד אז, קבלו הצצה לנקודות האור והשפל של השבוע החולף.
הישראליות הכי יפות: נעם פרוסט, ליתאי מרכוס וסופיה מצטנר
לא מעט פנים מוכרות הציצו אלינו העונה מהמסלול בפריז – חלקן כבר עם ותק נאה בעיר האורות, עבור אחרות זו היתה הופעת בכורה. הדוגמנית נעם פרוסט, שמתגוררת בחודשים האחרונים בפריז לטובת צילומים לסרטו החדש של לוק בסון, הופיעה בימים האחרונים על המסלולים של גי לארוש, Nehera ואצל המעצבים הבלגים אן דמולמיסטר והיידר אקרמן, כאשר עבור התצוגה האחרונה נדרשה לחמצן את גבותיה. פרוסט כיכבה על המסלול וגם מחוצה לו, כשצלמי אופנת רחוב התנפלו עליה בתום התצוגה של דמולמיסטר כדי לתעד אותה גם במראה טבעי.
הדוגמנית ליתאי מרכוס (גם היא מסוכנות אלינור שחר) רשמה הופעת בכורה בשבוע האופנה הפריזאי, כשצעדה בשתי התצוגות שערך המעצב דמנה ווסאלייה: בליל חמישי לקולקטיב Vetements, והיום (ראשון) בבוקר בתצוגת הביכורים של המעצב בבית האופנה בלנסיאגה.
מי שכבר הפכה לחלק מרכזי משבוע האופנה בשנה האחרונה היא הדוגמנית בת ה-15 סופיה מצטנר, שעלתה על המסלול של כריסטיאן דיור בפעם הרביעית. מצטנר, שחזרה הבוקר מפריז לאחר ארבעה ימים בעיר האורות, צעדה על המסלול לבושה באנסמבל מינימליסטי שכלל חולצת משי סאטן לבנה עם כתפיים מעוגלות וחצאית המורכבת משני בדים – שחור על גבי משי סאטן בהדפס פרחוני. מהשורה הראשונה עודדה אותה הדוגמנית חן יאני, שהוחתמה לאחרונה בסוכנות Viva היוקרתית בפריז, שבה חתומה גם מצטנר – שתיהן בתיווכה של הדוגמנית לשעבר מיקי ממון. יאני הצטלמה בשבוע האחרון להפקה במגזין של חברת דיור יחד עם אמניות יוצרות אחרות, ונבחרה להיות אורחת המותג בפריז.
של מי השיער הזה בכלל: ג'יג'י חדיד וקנדל ג'נר בפאות
ג'יג'י חדיד וקנדל ג'נר, צמד החברות הדבוקות זו לזו בסופר גלו, בילו את החודש האחרון בקפיצה מתצוגת אופנה למסיבה בקצב מסחרר. לאחר שבוע האופנה במילאנו הן עצרו ליומיים בניו יורק, וביום חמישי בבוקר נחתו בפריז היישר לתצוגת החורף של בית האופנה בלמן.
אומנם אין לנו הרבה מילים טובות על הבגדים שיצר אוליבייה רוסטאן, המנהל האמנותי של המותג בחמש השנים האחרונות, אבל התצוגה הצליחה לייצר הד תקשורתי דווקא בזכות החלטה של מחלקת עיצוב השיער. חדיד וג'נר הופיעו על המסלול בפאות: ג'נר הפכה לבלונדינית ליום אחד, בעוד חדיד פיתחה אישיות ברונטית למספר שעות.
הסיקור של מעללי השתיים בעיר האורות לא נתן מנוחה למדורי הרכילות, אך בזמן שחדיד בילתה בחופשיות (לפחות עד התצוגה של שאנל, שתתקיים ביום שלישי הקרוב), ג'נר עבדה לא מעט והשתתפה בתצוגות של אלי סאאב וכריסטיאן דיור. מקורות מאחורי הקלעים בתצוגה של דיור אישרו לנו כי היא אכן לא אהובה על ידי הדוגמניות האחרות – עניין שעליו התלוננה בעבר – אך סיפרו גם כי היא מצדה לא מנסה לדבר עם אף אחת אחרת, ומיד בסיום התצוגה נעלמה מלווה באמה קריס.
בלי אלבר אלבז וראף סימונס: התצוגות של לנוון וכריסטיאן דיור
חציו הראשון של שבוע האופנה בפריז התקיים כאפוף רוחות, שכן שניים מבתי האופנה המובילים והחזקים בעיר הציגו את הקולקציות ללא מנהל אמנותי: לנוון ללא אלבר אלבז ודיור ללא ראף סימונס. היעדרם של השניים ניכר בכל אספקט של התצוגה ועיצוב הבגדים, אך בעוד בדיור הצליחה המכונה המשומנת של בית האופנה לייצר קולקציה טובה ואלגנטית, עזיבתו של אלבז את לנוון הדהדה בטונים צורמים על המסלול.
את השינוי שמנהיגה בעלת הבית של המותג, אשת העסקית הטיוואנית שאו-לן וונג, ניתן היה לזהות כבר בהזמנה לתצוגה. לאחר עונות רבות שבהן הציג לנוון בחלל הנהדר של הבוזאר, בית הספר לאמנות ברובע ה-6, הפעם הרחיקו המוזמנים לחלל מינימליסטי עם אורות ניאון ברובע ה-17. את שרביט העיצוב קיבל צוות המעצבים שעבד תחת אלבז בקו הפרט א-פורטה, צ'מנה קמאלי ולוצ'יו פינאלה, אך התוצאה היתה קטסטרופלית. עם השפעות מסגנון הרוקוקו, גזרות משנות ה-80, בדי משי סאטן מבריקים ששולבו בתחרות שחורות וחוסר התאמה של הדגמים לגוף הדוגמניות – הצופים באולם נזקקו ללא מעט דמיון כדי להבין איך הפך אחד המותגים המדוברים בעולם לבדיחה של העונה. בהנחה שהגברת וונג לא רוצה למצוא את המותג שלה מתרסק במהירות, יהיה עליה להכריז על מנהל אמנותי חדש עוד השבוע, שכן התצוגה העלתה תהיות לגבי יכולתו של לנוון לפעול ללא אלבז או חזונו של מנהל קריאטיבי אחר.
למחרת, ברחבת מוזיאון הלובר בקצה השני של העיר, הוצגה הקולקציה של דיור ללא ראף סימונס. לוסי מאייר וסרג' ראפיו, שעיצבו גם את קו ההוט קוטור שהוצג לפני חודש וחצי, יצרו קולקציה מסחרית מאוד המבוססת ברובה על הצבע השחור, עם שילובים של הדפסי פרחים, שמלות עם צווארוני פרווה וטוטאל לוק דרמטי – שיש סיכוי יותר מסביר שתצליח במכירות, וצפויה להגיע בעונה הבאה גם לבוטיק אניגמה בכיכר המדינה. אל בורסת ההימורים לתפקיד המנהל האמנותי החדש אפשר להוסיף גם את המעצב האוסטרי הצעיר ארתור ארבסר, שתפס מקום בשורה הראשונה של התצוגה.
מכופפים את חוקי המגדר: ויויאן ווסטווד ואנדריאס קרונטהלר
לאחר שנים ארוכות בהן פעל מאחורי הקלעים, תצוגת האופנה של ויויאן ווסטווד הביאה אל המסלול את יד ימינה ובן זוגה ב-24 השנים האחרונות, המעצב אנדריאס קרונטהלר. שמו של קרונטהלר, 49, התנוסס על ההזמנה לתצוגה שנערכה אתמול בחלל הפאלה דה טוקיו בפריז, והוא גם זה שפעל במרץ מאחורי הקלעים בזמן שהדיים בת ה-74 התפנתה לשוחח עם עיתונאים וחברים.
אווירת הפאנק של ווסטווד עלתה כבר מהתורים מחוץ למקום. התצוגה החלה באיחור רב, והעיכוב בכניסה לאולם יצר אנדרלמוסיה מוחלטת כשעורכים שמקומם היה בשורה הראשונה נשלחו בבושת פנים לשורה רביעית ואחרונה. זה המשיך בקולקציה בשם Sexercise, עמוסה בהשפעות פאנק מסורתי משנות ה-70, טרנד הג'נדר-בנדר ואלמנטים מבגדי נזירים בודהיסטים והדפסים אפריקאיים, כפי שהיטיבו לתאר ב-WWD: "נזירה בודהיסטית פוגשת טכנו-רייבר קרוס דרסר". האיפור שיצר צוות המאפרים של M.A.C התבסס על מראה דרמטי של ליפסטיק שחור, ציפורניים כהות וארוכות, וציורי פנים בסגנון גיאומטרי בצבע שחור, שהעניקו לדוגמנים מראה פגאני מחד ופאנקיסטי מאידך.
כמו תמיד אצל ווסטווד, הקולקציה הציגה נזילות מגדרית, כשדוגמנים טופפו על המסלול בנעלי פלטפורמה ועקבים גבוהים שהותאמו למידות הרגליים שלהם. ווסטווד היתה מהראשונות לטשטש בין המינים, אך זה גם יצר בתצוגה הנוכחית תחושה של מיחזור רעיונות. "אני אוהבת מאוד את הרעיון של ללבוש את הבגדים של בעלך", סיפרה ווסטווד מאחורי הקלעים. "זה גם טוב לסביבה, כי את לא צריכה לקנות כל כך הרבה, אלא יכולה לחלוק את הבגדים שלך. זה סוג של פאנק, כי אתה יכול לעשות את זה בעצמך, ולהפך. אני גם אשמח לראות גברים הולכים ברחוב עם השמלות האלה".
המצטיין: חוסיין שאלאיין לא מאכזב
בזמן שבתי האופנה הצרפתיים נמצאים בתקופה של משחקי כיסאות אגרסיביים, משמח לראות את העבודה הנהדרת של חוסיין שאלאיין בקולקציית הפרט א-פורטה השנייה שלו לבית האופנה הוותיק Vionnet בבעלות אשת העסקים הקזחית גוגה אשכנזי. כמו במותג הנושא את שמו, שהציג ביום שישי בבוקר בפריז, שאלאיין עובד על קו התפר שבין מודרני לקלאסי, בין אוונגרד למסחרי – יכולת שמעצבים בבתי אופנה גדולים מתקשים לרוב ליישם בשל לחצים של מנהלים שרוצים לראות שורת רווח.
שתי הקולקציות של שאלאיין זכו לביקורות מצוינות: בויונה על היכולת להחיות את בית האופנה הוותיק שהוקם בשנת 1912, ובמותג הנושא את שמו בזכות הקולקציה המחשמלת שהציג על המסלול (שנמכרת בבלעדיות בבוטיק מאדאם דה פומפדור של ניקול ראידמן בכיכר המדינה). שאלאיין פירק והרכיב מחדש את חליפת המכנסיים הגברית, תוך שהוא משלב צווארוני סריג ענקיים, מכנסי עור עם חגורות רחבות שדימו מראה של מחוך, וקולקציית סריגי אוברסייז במראה מחורר, שמרפרר לקולקציית הסריגים הנודעת של קום דה גרסון משנת 1982. עוד בקולקציה: שמלות אוברסייז עם הדפסים ומעילים בשיבוץ אבני רובי אדומות לנשים ולגברים.
מהפכת הטעם הרע: תצוגת האופנה של Vetements
תצוגת האופנה של המותג המסקרן Vetements (מצרפתית: בגדים), שנערכה ביום חמישי בערב, היתה אירוע של הצהרות פומפוזיות על המסלול ובדרך אליו. זה התחיל בהזמנה לתצוגה, ורד אדום מלאכותי, איתו נדרשו המוזמנים להגיע לכנסייה ברובע ה-8 שבה התקיימה התצוגה, כאילו פניהם ללוויה. של מי? של הטעם הטוב, מן הסתם. על המסלול כבר לא הסתפק הקולקטיב ברמזים ויזואליים ועבר להצהרות מילוליות, עם חולצה לבנה שעליה הכיתוב You Fuck'n Asshoe – שוודאי כוון לתעשיית האופנה הממסדית, זו שהמנהל האמנותי של המותג, דמנה ווסאלייה, כל כך אוהב לבעוט בו. זה המשיך עם עליונית קפושון בצבע בורגונדי שהופיעה על המסלול, ונלבשה גם על ידי המעצב עצמו מאחורי הקלעים, עם הכיתוב May the bridges I burn light the way. שני הכיתובים נראו מעט ילדותיים, שלא לומר מגלומניים ורק כאילו-בועטים, כל שכן ממותג שבשורה הראשונה שלו ישובים זה לצד זו קניה ווסט ואנה ווינטור.
המהפכה של ווסאלייה הגיאורגי בהחלט מורגשת בבאז ובאנרגיה שהיא מטעינה את שבוע האופנה המנומנם של פריז, אך כדי להפוך למהפכה אמיתית ולא רק לגימיק – על Vetements למצוא את השפה העצמאית שלהם ולהתרחק מעט מהאסתטיקה המובהקת של מרטין מרג'יאלה משנות ה-90, שם עבד ווסאלייה בעבר. הציטוטים המרובים למאסטרו הבלגי בלטו כמעט בכל אספקט בתצוגה: החל מהחלל המרשים, דרך גזרות האוברסייז, ההתייחסות לאופנת הרחוב והניסיון לערער על יסודות האופנה הקיימת. אך בעוד מרג'יאלה עשה זאת כשהוא מסתתר מעיני הציבור, ווסאלייה אוחז במגאפון ומוביל את אנשיו למהפכה. האם הם יסכימו לצעוד אחריו בעיניים עצומות?
