צילום: רונן אקרמן

כשבנותיי היו עדיין רכות בשנים, ואני רכה ומרופדת בכל המקומות הלא נכונים, אימצתי סגנון לבוש שהתבסס על חולצה גדולה, מעוטרת בכתמי פליטות טריות ו/או כתמים ותיקים יותר, וטייץ תואמים - רצוי שחורים. השיקול המנחה היה שיהיה נוח ושאם יתלכלך לא נורא, הרי אני כאן לשירות הילדות.

הכרתי את כל הטריקים וגם למדתי לשכלל אותם: רק מכנסיים עם גומי, שמלות כפריות עתירות בד, דגש על בדי סטרץ' ותכשיטים גדולים. גם בתקופות בהן רזיתי, המשכתי ללבוש את אותם בגדים, רק שעכשיו הם היו גדולים עליי ואני הייתי מרוצה.

הזנחה לא מודעת לעצמה

לא צריך להיות סטייליסט מדופלם כדי להבין שהמראה שלי היה חסר אמירה אופנתית מגובשת. זה לא שלא אהבתי את עצמי, פשוט הזנחתי את עצמי שלא במודע.

מיעטתי להתבונן במראה, התקלחתי במהירות (ללא קרמים או פינוקים), פעמים רבות העדפתי להישאר בבית, מול הטלוויזיה עם קערת חטיפים, במקום לצאת ולהתעמת עם איך שאני נראית ומה ללבוש. אך כל זה השתנה בהדרגה עם השינוי באורח החיים. התחלתי לטפח את עצמי ולנטוש את המראה המוזנח.

זה התחיל דווקא עם בגדי הספורט: כשהתחלתי לעשות ספורט היתה לי מערכת לבוש אחת - טי שירט גדולה וטייץ. עשיתי ספורט פעם-פעמיים בשבוע, ובין לבין הייתי מכבסת ותולה - וזהו. כשתדירות הכושר עלתה, הייתי צריכה להגדיל את מלתחת בגדי הספורט שלי.

ביום הולדת ה-40, אמרתי לכל מי ששאל שאשמח לקבל בגדי ספורט במתנה. כך העשרתי את מלתחת בגדי הספורט שלי. פתאום היה חשוב לי ללבוש בגדי ספורט צמודים שיאפשרו לי לבצע את התרגילים כנדרש, לראות את הגוף מתעצב ואת השרירים עובדים. ופתאום נהניתי לראות את עצמי במראה. גיליתי שעורי יבש מעט, וגם המקלחות – ועמן הקרמים המפנקים, התארכו. ואז, גם המחמאות החלו להגיע. בתי הבכורה, שפעם בישרה לי שיש לי "את הטוסיק הכי גדול מכל האימהות בגן", אמרה לי עכשיו: "אמא, את נראית נהדר" - מחמאה ענקית מפיה של ילדה מתבגרת.

כשבגד הוא לא רק עטיפה

השלב הבא היה להעיף את כל ה"אוהלים" והמכנסיים עם הגומי מהארון. היום, אגב, אני מסדרת את הארון פעם בחצי שנה, ושמחה למסור את כל הבגדים שאני לא לובשת.

המסר שלי הוא פשוט, בעצם: בגד משפר לנו את ההרגשה, ולא חייבים לחכות שהקילוגרמים ירדו כדי לדאוג לעצמכם. צעיף חדש על חולצה ישנה נותן פתאום הרגשה טובה, וזו גורמת להגיע לעבודה במצב רוח טוב, ואז ההישגים טובים יותר, ומצב הרוח המשופר מסייע בשמירה על המשקל. ובקיצור: אפילו צעיף "קטן" אחד עשוי לגרום לכל היום להיראות אחרת, ועוזר לנהל אורח חיים בריא. אז עזבו את הבגדים המוזנחים והגדולים מדי, וגם את הפעילות הגופנית אל תעשו עם בגדים גדולים.

לקח לי זמן ללמוד שאם אני דואגת לעצמי, זה בסדר לגמרי ובטח שזה לא על חשבון האחרים. זה לא הופך אותי לאמא פחות טובה או בת זוג פחות משקיעה. טיפוח והשקעה עצמית לא קשורים דווקא לכסף, אלא לפינוי זמן לחשיבה. אם פעם הקדשתי 70% מהחשיבה שלי לבני המשפחה, 20% לניהול משק הבית ורק 10% לעצמי, הרי שעכשיו, וללא קשר לאחוזי השומן, אני מקדישה קצת יותר אחוזים מהזמן גם לעצמי.