מבשלה ופאב שתופסים שני בניינים שלמים. אחד מהחדרים (הרבים) בצום שלוסל (מתוך אתר המסעדה)

כשחושבים על מקום שבו מוזגים בירה – בר או פאב – מדמיינים בדרך כלל חלל אחד גדול, ואולי שניים-שלושה חדרים לא גדולים. גם אני תמיד דימיינתי לעצמי פאבים באופן הזה – ולכן, כשנכנסתי בפעם הראשונה לבית בירה עצום בעיר דיסלדורף, תקפה אותי מיד תחושה של "אין דבר כזה"!

לפני שנתרכז בבירה, כמה מלים על דיסלדורף: לאחר שפחות או יותר נחרבה במלחמת העולם הראשונה, כיום זוהי אחת הערים העשירות בגרמניה. למרות זאת, רוב הסיכויים שתגיעו אליה רק כדי לבקר באחת התערוכות הגדולות שנערכות בה – למשל Prowein, תערוכת יין בינלאומית חשובה. העיר העתיקה שלה לא גדולה במיוחד, אבל היא מעניינת, ויש בה כמה מוסדות חשובים - בין השאר כמה מרתפי בירה אלמותיים ובר שמוקדש למשקה יוצא דופן אחד ויחיד (פרטים בהמשך). אגב, אם אתם חובבי יפן ותרבות יפן, שווה לדעת שדיסלדורף נחשבת ל"יפן הקטנה": מתגוררת בה אוכלוסייה יפנית גדולה, והעיר מלאה חנויות יפניות, גלריות מעניינות ואפילו מלון "יפני" אחד - בבעלות ישראלית, כמובן.

דיסלדורף מצטיינת בסוג בירה מסוים, שנקרא אלטביר (Altbier). הבירה הזאת שונה מהלאגר שנמכר ברוב חלקי גרמניה, כהה יותר ובעלת גוף. אלט פירושו ישן, ואת שמה של הבירה העניקו לה באחת מהמבשלות העתיקות של העיר, ששמה שומכר (Schumacher). בשנת 1838, מתיאס שומכר השאיר את הבירה שלו לתסוס זמן ארוך יותר במרתפיו הקרירים בחביות עץ, וכך נולד סגנון הבירה הזה – Alt.

כשמזג האוויר נאה, הלקוחות גודשים גם את הרחוב. צום שלוסל (מתוך אתר המסעדה)

כיום תוכלו ליהנות מהבירה של האדון שומכר וצאצאיו במרתפי שומכר בעיר. המרתפים הם לא ממש מרתפים, אלא יותר אולמות וחדרים גדולים, שחלקם מרוהטים לתפארת וחלקם עממיים יותר. מיד נחזור לשומכר, אבל קודם לכן – שתי המלצות אחרות.

לבתי בירה ומקומות בילוי ציבוריים יש מקום נכבד בתרבות ובהיסטוריה של גרמניה. בצוּם שלוסל (Zum Schlussel – כלומר, המפתח) הקופות הרושמות לא מפסיקות לצלצל. למעשה, לא מפסיקים למזוג שם בירה. הבניין שבו שוכנת המבשלה נושא את השנה 1632, שבה נבנה הבניין המקורי. המבשלה והפאב תופסים כיום שני בניינים, שהיו פעם מבשלה ומאפייה. המפתח שבשם המקום קשור למנהג מהעבר, אז נהגו להפקיד לעת ליל את מפתחות העיר בבית המרזח הקרוב.

העומס במקום גדול, וכשמזג האוויר יפה אנשים עומדים משני מדי הרחוב. בעל הבית מספק ללקוחות מעמדי ברזל, שעליהם אפשר להציג את הרגל כדי להקל על העמידה על המדרכה. המלצרים עוברים גם בחוץ ומגישים כוסות בירה לכל דורש. אם ישבתם בפנים, אזי בסיום הערב אל תמהרו לצאת דרך הדלת הראשית. היכנסו לאחד החדרים, ועברו משם לחדר אחר - ודרכו לאחר ולאחר ולחדר נוסף, עד ליציאה, ברחוב אחר לגמרי.

בירות מצוינות ואוכל שישאיר אתכם המומי לסת ומעונגי חך. צום אויריגה (מתוך אתר המסעדה)

גם את המוסד הבא - צום אוּיריגה (Zum Uerige) - תמצאו בעיר העתיקה. זהו ה"פאב" העתיק בעיר. אתר האינטרנט שלו ישעשע מאוד את מי שמכיר את המקום: רואים בו אולמות אכילה ושתייה גדולים ונקיים, מצוחצחים ממש. אני לא זוכר שראיתי אותם במצב הזה. למעשה, הם תמיד – אבל תמיד – מלאים ועמוסים בבליינים. אם אתם רוצים לבקר שם בסוף השבוע או כשיש תערוכה גדולה בעיר, נסו להזמין מקום מראש או דאגו להגיע מוקדם - אולי ממש אחרי שהמקום נפתח, בעשר בבוקר.

התירוץ שלכם להזמין מקום מראש יכול להיות, נניח, רצון שישריינו עבורכם מנה של אויריגה הקסה (Uerige Haxe) – בשר חזיר משובח. ב-16 יורו תקבלו כאן מנה גרמנית לתפארת, שתשאיר אתכם המומי לסת ומעונגי חך. הבירה, אגב, נחלקת לשני סוגים: אוּיריגה ואוּיריגה וויצן (חיטה). שתיהן מצוינות.

אם ב- Schlussel הכמויות גדולות, ובאויריגה שמח, אז אצל שומכר הכמויות מדהימות ממש. הבירה נמזגת מחבית, ומגיעה ממרתפי המבשלה שבה גם אוכלים ושותים. המוזג בכלל לא סוגר כאן את הברז, ומציב תחתיו כוס אחרי כוס. בזאת אחר זאת הוא ממלא את הכוסות עד החצי, ואז מוזג מזיגה נוספת, והמלצרים לוקחים את הכוסות ומוציאים אותן – עם הר של קצף – ללקוחות הצמאים. לא תשמעו כאן אף אחד שמתלונן על כמות הקצף. כולם יודעים שהם מקבלים את המידה הנכונה - ומקסימום, אם נדמה להם שהם לא שתו מספיק, הם מבקשים תוספת ומקבלים כמעט מיד.

בר שמוקדש למשקה שהוא שילוב בין פורט לתרופה נגד שיעול. אט קבופקה (מתוך האתר של קילפיטש)

כמו במקומות האחרים, כשתגיעו למקום הזה יתנו לכם תחתית קרטון לספיגת שאריות הבירה. בכל פעם שתקבלו כוס בירה המלצר יסמן על התחתית "טיק" קטן בעט, ולפי מספר הסימונים יערוך בסוף את החשבון. המרתף פתוח מ-12:00 עד 23:00, בערך. אם הגעתם ואולמות הישיבה מלאים, תוכלו להתנחם בעמידה ליד שולחנות עץ פשוטים, ספוגי בירה, שכבר ראו לא רק ימים יפים יותר אלא עשרות ואולי מאות אלפי שתיינים במשך השנים. תוכלו לעמוד ולהמתין שיתפנה שולחן בפנים, ולהזמין בינתיים בירה. רק אל תשכחו להסב את תשומת לבה של הלגה או ברונהילדה – ויותר סביר בז'ז'ינה הפולנייה – שאתם מחכים.

את הבירה תוכלו ללוות בפריקדלן - קלופס כדורי, ויבשושי למדי למען האמת - שרק הצמא והסקרנות צריכים לדרבן אתכם להזמין אותו. כמובן שיש מנות נוספות, אבל אם אתם הולכים על העניין השורשי – זה השילוב: אלט ופריקדלן.

ולסיום, מילה וחצי על הביטר המקומי: קילפיטש (Killepitch). אחרי שתסבאו כהלכה באויריגה ותהיו שתויים ומדושני עונג, חצו את הכביש וגשו לבר אט קבופקה (Et Kabüffke). מדובר בבר קטן, שמוקדש כולו למשקה הייחודי הזה שמיוצר בדיסלדורף. מדובר במשהו בין תרופה נגד שיעול, פורט וסירופ לעיכול, שמשלב בין הטעמים האלה -- לאו דווקא בהתאמה. המכירה להמונים מתבצעת דרך חלון קטן – משהו שמזכיר את הקופה אצל מישו ביפו – בכוסיות חד פעמיות.
בפנים, על הבר הקטן, תוכלו להתענג על חברתה של הברמנית מסבירת הפנים – כל עוד אתם מדברים גרמנית – או חברתם של שועי הבר, שראו ימים יפים לא פחות ממנה. מדי פעם נכנסים לבר גם תיירים אמריקאים, אבל האווירה במקום מזכירה להם שבמלחמה ההיא ביקרו כאן המפציצים שלהם, ויותר מפעם או פעמיים בשבוע - והם ממהרים לעשות אחורה פנה...

צום שלוסל
Zum Schlüssel
Bolkerstr. 41-47
40213 Düsseldorf
טלפון: 0 55 89 82 / 11 02

שומכר
Brauerei Ferdinand Schumacher
Oststraße 123
40210 Düsseldorf
טלפון: 0 02 89 82 11 02

אויריגה
Uerige
Berger Strasse 1
Düsseldorf, D 40123
טלפון: 90 69 86 11 02

אט קבופקה (קילפיטש)
Et Kabüffke
Flinger Straße 1
40213 Düsseldorf
טלפון: 69 32 13 11 02