כיצד מתכננים אייקון? זאת שאלה שמעניינת רבים. המעצב רון ארד מספר לא אחת, שכאשר פנו אליו בהצעה לתכנן את מוזיאון העיצוב חולון, ביקשו ממנו "בניין שאפשר לשים אותו על בול". זאת נקודת מוצא מקובלת במקרה של מוזיאונים; קל לחשוב על רשימה ארוכה של מוזיאונים שהפכו לאייקונים: הגוגנהיים בניו יורק שתכנן פרנק לויד רייט, הגוגנהיים בבילבאו של פרנק גרי, אלטס מוזאום בברלין בתכנון קארל פרידריך שינקל, ורבים אחרים.
ומה עם תחנות כוח? לא מעט אדריכלים ותעשיינים עסקו בשאלה אם גם הן יכולות להפוך לאייקון. לכאורה, תחנת כוח היא בניין גנרי שמהנדסים מתכננים, אבל התבוננות בתחנות הכוח הראשונות שנבנו בארץ ישראל חושפת את החיפוש אחר שפה אדריכלית, שתוביל לבניין שמסמל קידמה ומודרניות - שני ערכים שהחשמל בישר עליהם.
את עיקר החיפושים עשה פנחס רוטנברג, מייסד חברת החשמל. הוא שם לעצמו למטרה להקים מבנים שיסמלו מודרנה וקידמה, ומבלי לחסוך באמצעים, פנה לאדריכלים המובילים של זמנו כדי לגבש יחדיו שפה ייחודית. גילברט הרברט, איטה היינצה-גרינברג וסילבינה סוסנובסקי ממרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה בטכניון, שחקרו את האדריכלות של תחנות הכוח הראשונות, כינו את ההשקעה הזו כ"שאיפה למצוינות באדריכלות".
בדומה לפרופיל של בזיליקה
קחו לדוגמה את תחנת הכוח הראשונה בארצנו, שנבנתה לפני 97 שנים בתל אביב ותוכננה על ידי האדריכל יוסף ברלין. התחנה החלוצית הוקמה בשטח שהיה שייך ל"חווה לדוגמה", ושהוענק לחברת החשמל על ידי עיריית תל אביב. ברלין תכנן בניין מונומנטלי, בשונה מהצעות קודמות שנשקלו. הצעתו התבססה על בניין סימטרי עם מבנה מרכזי, שני אלמנטים נמוכים מצדדיו וחזית רשמית, בדומה לפרופיל מסורתי של בזיליקה. הסימטריות הודגשה בעזרת פילאסטר (פרט בניין דמוי עמוד הצמוד לקיר או יוצא ממנו) קטום בעליית הגג ומקצב קבוע של החלונות.
הבניין נבנה מבטון מזוין עם מילוי של לבני סיליקט ופאנלים של חיפוי אבן, והמבנה הסופי דומה באופן מובהק לדגם שיצר ברלין ולהצעותיו הראשונות. השינוי המרכזי בין רעיון למציאות התרחש בגג, שבמקום להיות שטוח הוסב לגג נטוי של מסבכי פלדה. הטיפול האסתטי לא נעצר בבניין. פיתוח נופי הושקע באתר כולו, ונעשה מאמץ לשמר את עצי הזית העתיקים שהיו בשטח.
עם השנים עברה התחנה כמה סבבים של הרחבות ושינויים, שלא איחרו לבוא. אם במקור תוכננה התחנה כמבנה בעל חזית סימטרית ניאו-קלאסית, ההרחבה הראשונה שהתרחשה ב-1926 שינתה את החזות הניאו-קלאסית הזו, עם מגדל ששבר את הסימטריה וחזיתות שבהן הודגשו הקווים האופקיים. המהלך יצר דמיון בין התחנה בתל אביב לתחנות הכוח הבאות בחיפה ובטבריה (1925), שהאדריכלות שלהן התבססה על עקרונות התנועה המודרנית - שלב נוסף בחיפוש השפה האדריכלית של חברת החשמל.
ב-1990 הוגדרו המבנים ההיסטוריים (תחנת הכוח, בית החווה ומגדל המים) במתחם התחנה הראשונה בתל אביב כאתרי מורשת, מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. בהתאם להכרזה הזו, שומרו בעיקר החזיתות והמבנים החיצוניים, ובכמה מקרים שומרו גם אלמנטים ייחודיים בתוך המבנים. כיום משמשת התחנה ההיסטורית כמבנה תפעולי, בעוד שמבנה החווה משמש את דירקטוריון חברת החשמל.
אך מעבר לחיפוש אחר השפה, מה שמיוחד בתכנון של תחנות הכוח המקומיות בשנים ההן הוא היותן מבני האדריכלות המודרנית הראשונים בארץ, בתקופה שבה הסגנון הזה עדיין נחשב אוונגרד, כלומר הקדימו את זמנן. ואמנם, תחנות הכוח היו חלק משמעותי מהבינוי בתקופת היישוב העברי, והתבלטו בנוף כאובייקטים הגדולים ביותר מעשה ידי אדם.
ועוד דבר: המבנים האלה חדשניים גם בטכנולוגיות הבנייה שלהם. תחנת הכוח הראשונה, זו שהוקמה בתל אביב, היא אחד המבנים הראשונים בארץ שנבנו בעזרת לוחות בטון טרומיים ומסבכי ברזל. טכנולוגיה זו, חדשנית לתקופה, איפשרה מפתחים של 15 מטר וגובה תקרה עצום של 9 מטר.
מאחר שהנתונים הטכניים של תהליך ייצור החשמל הכתיבו את המסות של תחנות הכוח, האדריכלים קיבלו את מערך המפעל כגורם נתון שמשפיע על התכנון המרחבי. אחריותם העיקרית הייתה הטיפול במעטפת הבניין וקביעת האופן שבו נתפש הבניין מבחוץ, כלומר ליצור את המראה רב-הרושם של תחנות הכוח. אפשר, כאמור, לראות עד עצם היום הזה את ההשקעה באיכות האדריכלית ואת הניסיונות לייצר אייקונים.
הרצאת זום על העשור הראשון
ב-10 ביוני 1923 נדלקו בפעם הראשונה נורות החשמל בתל אביב. הבאת החשמל לעיר הייתה יותר מאירוע סמלי - היא הציבה את העיר הקטנה בשורה אחת עם ערים מובילות באירופה. השנה, במועד זה, מציינת חברת החשמל את יום המורשת שלה ומשיקה סדרת הרצאות "זום". את ההרצאה הראשונה, על אדריכלות חברת החשמל בעשור הראשון להקמתה, תעביר שני שילה, הממונה על תיעוד ומחקר היסטורי בארכיון חברת החשמל ודוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.
- ההרצאה "מעצבים אייקון - אדריכלות חברת החשמל בעשור הראשון להקמתה" תתקיים מחר, יום רביעי 10.6, בשעה 20:00 בערב. קישור להרצאה ב"זום"
