לימודי אדריכלות באריאל: ''יש אצלנו פלורליזם מוחלט, בניגוד לבצלאל''

המייחד את בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת אריאל הוא ריחוקו מהמרכזים העירוניים של ישראל, ובידודו באזור שנוי במחלוקת. הריחוק הגיאוגרפי הוא חיסרון בעבור סטודנטים שצריכים להתפרנס, אך יתרון לאלה שיכולים להרשות לעצמם להשקיע את כל זמנם ומרצם בלימודים. כל ארבעת בתי הספר הוותיקים יותר מתמקדים בסביבה שבה הם פועלים, ומקיימים קשרים הדוקים עם העיר והתושבים; באריאל לא: כאן אין שום קשר בין המיקום בשטחים לתוכנית הלימודים. נדמה שהנהלת בית הספר רוצה להישאר ניטרלית, עד כמה שזה אפשרי.

"אתיקה אישית ומקצועית, גישה אקולוגית לסביבה הטבעית והבנויה, מקצוענות רחבת אופקים, סולידריות חברתית וחתירה לאסתטיקה בעלת יופי פנימי וחיצוני כאחד" – כך מגדיר האדריכל פרופ' בני ראובן לוי את הגישה החינוכית של המוסד שבראשו הוא עומד זה כמעט עשור. השנה מציין בית הספר 25 שנים להקמתו, והוא מונה יותר מ-400 תלמידים, שרבע מהם לומדים בשנה א'. בשנה הבאה, או בזו שתבוא אחריה, אמורה להיפתח גם תוכנית לימודים לתואר שני שתתמקד באקולוגיה וסביבה.

ראש בית הספר, האדריכל פרופ' בני ראובן לוי

מי ששוקל ברצינות להירשם לכאן, יוכל לבוא (אין צורך בתיאום מראש) בשבוע הקרוב כדי להתרשם מהגשות סוף הסמסטר. אפשר להיחשף לתוצרים של הסטודנטים ולשמוע את הדיונים ביניהם לבין מרצים ואדריכלים אורחים. שנים א'-ד' יציגו את עבודותיהם בין 2-4.2 וב-6.2; תלמידי שנה ה' יציגו את עבודותיהם בתאריכים 13-11.2. בתוך כך, תערוכת עבודות של סטודנטים מצטיינים ובוגרים נודדת בימים אלה בארץ, וכעת מציגה במבואה של המתנ"ס העירוני בג'סר א-זרקא.

ביה''ס מבפנים. קורסים באדריכלות דיגיטלית ופרמטרית(צילום: יריב כץ)

יש גם דגש מחודש על היסטוריה ותיאוריה של האדריכלות. עיסוק בסביבה המיידית של בית הספר - אין(צילום: יריב כץ)

פרופ' לוי, אילו קורסים חדשים ומסקרנים יש לכם להציע?

"בעיקר קורסים מתקדמים באדריכלות דיגיטלית ופרמטרית, וקורסים בהיסטוריה ותיאוריה של האדריכלות. אדריכלות פרמטרית הוא קורס שמנחה האדריכל מנחם שיינין, בוגר בית הספר, כשהמחשב מאפשר גיוון של פעולות שלא המתכנן יוזם, אלא המחשב - כשהמתכנן מגיב להן. החזרנו למערכת הלימודים גם קבוצה של קורסים בתולדות האדריכלות, שבוטלו בעבר. הקורסים נולדו מחדש מתוך תפישה שהאדריכלות לא מתחילה במאה ה-19, ומוצע קורס לכל תקופה – העת העתיקה, ימי הביניים, רנסאנס, בארוק והמאות ה-19-18".

מהו מהלך הלימודים הייחודי למחלקה?

"גם כאן לומדים חמש שנים, אלא שלאלה המבקשים להרחיב את השכלתם בתחום שימור אדריכלי מוצע מסלול ללימודי תעודה של 40 שעות אקדמיות, שאותו ניתן לצרף לתואר".

האם יש תוכנית לחילופי סטודנטים וקורסים בחו"ל: התוכנית כוללת עשרות מוסדות באירופה, אסיה ואמריקה. בכל שנה יכולים לצאת עד שישה סטודנטים, בסמסטר ב' של שנה ד'. יש גם סדנאות וסיורים מקצועיים של בית הספר בחו"ל; השנה יש סמינרים בבאקו בירת אזרבייג'ן ובמטרה שבדרום איטליה, ובהם לומדים על האדריכלות המקומית ופוגשים אדריכלים מקומיים. יש גם סמינר בן 10 ימים בשיתוף אוניברסיטת פירנצה, עם סדנה מעשית בהנחיית האדריכל יאיר ורון, כשהתוצרים של השנה הזו יישלחו לתערוכה שתוצג בביאנלה הקרובה לאדריכלות בוונציה. במארס הקרוב תיסע קבוצת סטודנטים למקדוניה, במטרה לתעד את שרידי מבני הקהילה היהודית ולסייע בשיקום בית קברות יהודי.

כיצד מתעדכנת תוכנית הלימודים עם השינויים הטכנולוגיים בזירת התכנון?

"בנוסף לקורסים באדריכלות דיגיטלית ופרמטרית, בית הספר חושף את תלמידיו לכל התוכנות הרלוונטיות בשוק, ומעודד אותם לפעול גם באמצעות מדפסות לייזר ותלת-ממד הפועלות בבית הספר".

כמה כסף, בממוצע, מוציא סטודנט בחמש שנות לימוד (לא כולל שכר לימוד ושכר דירה)?

"כ-2,000 שקלים בממוצע בכל שנת לימוד, ובסך הכל כ-10,000 שקלים".

מי אנשי סגל הבולטים במחלקה?

"כל המרצים הבכירים הם בכירים בזירת התכנון והתיאוריה".

מה היחס המגדרי בקרב הסטודנטים: הממוצע הוא כ-60% נשים וכ-40% גברים. "היחס הזה נכון לא רק לישראל אלא גם לאירופה ולארה"ב", טוען לוי. "הסיבה הראשונה לכך היא הפיחות במעמדו של תחום האדריכלות. תנאי שכר שאינם עומדים בקנה אחד עם רמת ההשקעה, הן בזמן הלימודים והן בפרקטיקה. בנוסף, כפי שאנחנו יודעים, יש צדדים חיוביים לעניין שנשים משתלבות בתחום שעד לאחרונה הן השתלבו בו פחות. מאחר שמשך זמן לימודי הנדסה קצר יותר, תנאי השכר בו הרבה יותר טובים ובסופו של דבר מהנדסים יכולים לתכנן גם דברים שהם בתחום אחריותם של האדריכלים, אז גברים מעדיפים לפעול יותר בתחומים האחרים".

סטודנטים באריאל. ''גברים מעדיפים לפעול יותר בתחומים האחרים''(צילום: בועז שמחי)

לוי לא נקב בשמות של מרצים בולטים(צילום: בועז שמחי)

אז למה בכלל לבחור במקצוע האדריכלות?

"זה מקצוע נפלא שבו ניתנת היכולת להביע את דעתך על הסביבה ולייצר מקומות, מתוך האמונה שמה שתעשה יהפוך אולי את העולם למקום יותר טוב ויותר יפה. בחירה באדריכלות קשורה גם לתכונות של אנשים שהפן היצירתי בחייהם הוא מה שמפעיל אותם. זה תחום שמאחד בתוכו לא רק את הפן היצירתי אלא גם את הצד המדעי. בסופו של דבר, האדריכלות ביסודה היא מקצוע רנסאנסי, וכל פרויקט שעושים הוא עולם ומלואו. אפשר גם להתפרנס מזה".

כמה תלמידים פלסטינים יש במחלקה?

"מהאזור שנקרא 'השטחים' לא מגיעים אלינו, מאחר שהרשות הפלסטינית אוסרת עליהם ללמוד במוסדות ישראליים. אנחנו גאים בזה ש, פחות או יותר, אחוז התלמידים הפלסטינים או ערביי ישראל זהה לאחוז שלהם באוכלוסייה. בשנה א' יש לנו כ-25% תלמידים מוסלמים או נוצרים שבאים מכל חלקי הארץ, כולל ירושלים המזרחית".

כיצד תגיבו אם תלמיד יתייחס בעבודתו להתנחלויות בזווית ביקורתית?

"בניגוד למה שקורה בבתי הספר האחרים, למשל 'בצלאל' ששם אי אפשר מן הסתם להיות ביקורתי כלפי המוסכם בקרב מי שאיננו ימני, בבית הספר שלנו כל אחד יכול להיות ביקורתי בין שהוא ימין, שמאל או מרכז. יש אצלנו פלורליזם מוחלט".

סטודנט שמודאג מהלימודים אצלכם מבחינה ביטחונית - מה תאמר לו?

"שזה אחד המקומות הכי בטוחים שיש בארץ".

מדברים עכשיו על אפשרות של סיפוח חלקים מהגדה המערבית לישראל. יש לכם עמדה בנושא, או שאתם מתרחקים מפוליטיקה?

"אנחנו לא מתרחקים מפוליטיקה, כל אחד זכאי לדעתו האישית ויש מגוון של דעות, ובבית הספר אתה יכול למצוא דעות מימין ומשמאל".

בנוגע לאיכות הסביבה והתחממות האקלים יש לכם עמדה?

"גישה אקולוגית לסביבה הטבעית והבנויה היא אחד מהערכים של בית הספר. זה לא צורך אלא דחיפות, היות ורואים לאן פנינו מועדות אם לא נתעורר. לאדריכלים יש אחריות גדולה, מאחר שהם משפיעים באופן יסודי על הסביבה ומדובר פה לא רק בפעולות של מניעה אלא גם בפעולות של ריפוי. הגישה מופיעה בלימודי הסטודיו, וחוץ מאלה מתקיים קורס 'אדריכלות אקולוגית' בהנחיית האדריכל מתי אבשלומוב".

מדוע ללמוד דווקא באריאל, ולא בבתי הספר האחרים לאדריכלות?

"סטודנט באריאל מקבל ארגז כלים מגוון ויסודי. כמעט מאה אחוז מהבוגרים שלנו משתלבים בעשייה האדריכלית ובהצלחה רבה, כי אצלנו יש דגש לא רק על הצד התיאורטי אלא גם על היכולת להביא את הדברים לכדי מימוש. בנוסף, בחיי היומיום אפשר למצוא יחסי אנוש טובים, הן בקרב הסטודנטים והן בקרב המורים. המקום הוא לא תל אביב, חיפה או ירושלים, אז אחד היתרונות הגדולים הוא שבית הספר הוא חממה. הסטודנטים גרים ברובם במעונות, ולומדים בסטודיו כמעט 24 שעות ביממה".

מעוניינים להירשם ללימודים? ההרשמה גמישה מאוד, למעשה עד 15 באוגוסט, יום אחד בלבד לפני בחינת המיון. תנאי סף לנרשמים: תעודת בגרות בציון של 95, או ציון של 85 עם ציון פסיכומטרי מעל 580. כל המועמדים נדרשים ל-4 יחידות לימוד באנגלית, מבחן מיון וראיון אישי. אין צורך בתיק עבודות.