בתו של שאול מופז מחליפה צבעים, כותבת שירים ומתחילה להירגע

עד גיל 18 הספיקה מאיה מופז לעבור בין 15 בתים שונים בארץ ובחו"ל: היא גרה בערים גדולות וביישובים כפריים, בקיבוצים ובבסיס צבאי, ולכל אחד מהמקומות השונים האלה הסתגלה בקלות ובמהירות. אחרי הכל, היא הבת הבכורה של שאול מופז, שהיה רמטכ"ל ושר ביטחון, ולא רצתה להקשות עליו ועל אמה אורית. אבל הקשיים שנדחקו הצידה בילדות לא נעלמו: הם התפרצו בעוצמה רבה בגיל מאוחר יותר - בפעם הראשונה כשלמדה משחק, ובפעם השנייה כשנעשתה אמא.

עוד בערוץ אנשים:

• יצאה לחופשי ועשתה תואר שני: "אפשר להפוך את הקערה על פיה"
• גנן בגן: "לגננת מתעללת אין זיקה לילדים. צריכה להגיע לאברבנאל"
• נודדת בין ארצות ומקצועות: "אני נאמנה לעצמי והולכת אחרי הלב"
  

"האימהות הפגישה אותי עם כל המקומות שבי שהצריכו טיפול", היא מודה. "ילדתי שלושה ילדים בחמש שנים, וכל מנגנוני הפחד יצאו ממני: חשש מחוסר ודאות, צורך לדעת הכל ולהיות בשליטה. פתאום שאלתי את עצמי מי אני בכלל. רבתי עם אמא שלי בכל פעם שהיא באה אליי, והייתי עייפה ולחוצה. הבנתי שאני חייבת לטפל בזה".

היא פנתה ללימודי בודהיזם, ולאחר מכן למדה גם יוגה, שיטת ימימה ועוד דרכי טיפול שהצליחו להרגיע את הסערה התמידית שהייתה בה. עכשיו היא רגועה יותר: בפעם הראשונה בחייה היא גרה באותו בית עשר שנים ברציפות, ועם בעל תומך ויציב היא סוף-סוף מרגישה שמצאה את מקומה. היא גם כותבת שירים, מנגנת, שרה ונקרעת בין הרצון להיחשף, להביע את עצמה ולהופיע לבין מחיר הפרסום, שלו היא מודעת היטב. "היחס שלי לפרסום אמביוולנטי, כי זאת לא הייתה תמיד חוויה נעימה. כילדה, היו בזה דברים מלהיבים, אבל בשלב מסוים כבר לא אהבתי שבכל מקום מזהים ועוצרים אותנו כדי לדבר עם אבא שלי. הוא איש חם ואנושי, שלעולם לא יתעלם מאדם שפונה אליו, והיו תקופות שפשוט לא יצאנו יחד החוצה".

למה בחרת להשאיר את השם מופז?

"כי אני לא מבינה למה אני צריכה לשנות אותו. בחלק מהמקומות אני מוסיפה את שם בעלי – פייקוב - אבל זה בעיקר בשביל הילדים. זה נכון שהשם לא תמיד היה לי נוח, אבל מאיה מופז זאת מי שאני".

הקשיבו לשיר שלה:

להיות חיילת ובת של הרמטכ"ל

עם אופי ושיער צבעוניים במיוחד, קצת מפתיע לשמוע שמאיה מופז (40) לא הייתה ילדה מרדנית. לדבריה, היא הייתה דווקא ילדה סתגלנית שתיעלה את האנרגיות שלה להתאקלמות מהירה בסביבות החברתיות שהתחלפו באופן תדיר. "הייתי כמו זיקית: מגיעה למקום חדש, ובתוך שבועיים מתלבשת ומדברת כמו כולם ומזמינה חברים חדשים לישון אצלי", היא נזכרת.

ומרד הנעורים?

"לא היה. הייתי ילדה טובה ומרצה, לקחתי אחריות על האחים הקטנים שלי ועזרתי לאמא שלי, שהייתה מורה וגידלה ארבעה ילדים כמעט לבד. אבא נעדר הרבה, ושום דבר שקרה במדינה לא פסח עלינו".

דווקא ההסתגלות לצבא לקחה קצת זמן: היא התגייסה ב-1998, שבוע לפני שמונה אביה לרמטכ"ל, ביקשה להיות מדריכת חי"ר אבל קיבלה שיבוץ לתותחנים.

הבת של הרמטכ"ל לא מקבלת בצבא את מה שהיא מבקשת?

"לא, ולפעמים גם עושים דווקא. באופיי אני הפוכה ממה שחיילת צריכה להיות. על אף שאבא שלי היה איש צבא, הצבאיות נשארה מחוץ לבית, כך שבהתחלה היה לי קשה: שכחתי נשק, שאלתי שאלות לא במקום וקיבלתי להישאר שבתות כל הזמן. רק כשעברתי לבסיס בדרום, תפסתי את העניין ומאוד נהניתי".

כצפוי, השירות של החיילת מופז הביא עימו סיטואציות קומיות. "לפני הביקור של אבא שלי בבסיס, אמרו לנו שמצפים לאישיות בכירה ונתנו לנו לקרצף את המרצפות של השירותים", היא נזכרת. "כשהוא סוף-סוף הגיע, המ"פית לקחה אותי לחדר של מפקד הבסיס כדי לפגוש אותו. המפקד הצדיע לאבא שלי, המ"פית הצדיעה למפקד, אבא שלי הצדיע כדי לשחרר אותם, ואני הצדעתי לכל כיוון אפשרי. בקיצור, עמדנו במעגל, וכבר לא היה ברור מי מצדיע למי, עד שבסוף אמרתי: 'נו, בחייאת, תנו לי להגיד לו שלום'".

איזה יחס קיבלת כבת הרמטכ"ל?

"לא תמיד היה נוח להיות הבת של, במיוחד לא בטירונות, אבל זה נתן לי שיעור מצוין לחיים. למדתי לזהות היטב מתי אדם מתקרב אליי בגלל השם שלי, ומתי כי אני חביבה אליו. כשמכירים אותי, לאף אחד לא אכפת מי זה אבא שלי".

האב והבת בבסיס שבטה. הוא רמטכ"ל, היא טירונית

נפתחה תיבת פנדורה

אחרי השחרור מהצבא וטיול של חצי שנה בדרום אמריקה, שבו גילתה את אהבתה לשירה, למדה משחק בבית הספר של יורם לוינשטיין. עם תום הלימודים שיחקה בתיאטראות לילדים, ולאחר חצי שנה ירדה מהבמה. "ברחתי מהתחום", אומרת מופז. "לא הייתי אפויה מספיק, וכל דבר טלטל אותי. התלות הזאת באודישנים, בבמאי, בטקסט ובקאסט לא עשתה לי טוב, וחיפשתי משהו אחר. גרתי אז בתל אביב, עבדתי עם ילדים בדרמה והשלמתי תואר ראשון בבימוי ובמשחק בסמינר הקיבוצים".

באותה תקופה עבר אביה לפוליטיקה, ומהמעמד המוגן יחסית של קצין בכיר בצה"ל, נכנס למים עכורים יותר. הוא התמנה לחבר כנסת ולשר ביטחון, ועם התפקידים הגיעו הביקורות. "הפוליטיקה הכניסה לחיינו צבעים שלא היו ברמטכ"לות", מודה מופז. "כרמטכ"ל הייתה לו הרבה אחריות והיה לו קושי מול חיילים ומשפחות שכולות, אבל פה היו דברים נוספים שהפכו את התקופה לקשה מאוד. שמעתי דברים לא נעימים על אבא שלי, כולל הפגנות מול הבית, אבל כשאת נכנסת הביתה ורואה שההורים לא מתמוטטים מזה, את מבינה שמה שהכי חשוב זה הבסיס האיתן של המשפחה. זה אחד הדברים שקיבלתי מההורים: תמיד הייתה להם זוגיות מאוד חזקה, וכשאבא היה מגיע לסופי שבוע, כולנו היינו נוכחים".

היא ובעלה איתן גרים בכוכב יאיר ליד ההורים שלה, ויש להם שלושה ילדים (גוני, בן עשר; מעיין, בן שמונה; ושירי, בת חמש), שאחרי בואם לעולם התחוללה תפנית בחייה. "נפתחה תיבת פנדורה", היא אומרת. "הבנתי שכל השנים רק רציתי לרצות את כולם. גם הייתי במצוקה גדולה מהתלות של הילדים בי, ומצד שני לא הצלחתי לשחרר. הנקתי כל אחד עד גיל שנתיים מבחירה, אבל חשתי חנוקה. מהר מאוד הבנתי שאני חייבת עזרה והתחלתי ללמוד בודהיזם, שדיבר אליי מיד ונתן לי שקט. זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי שאני לא מרכז העולם, ושיש עוד דברים חוץ מהמוח הקודח שלי".

לימודי הבודהיזם נערכו ביישוב שלה, שבו היא משמשת כמנהלת אירועים וקהילה. כולם שם יודעים מיהי, אבל בחמימות של המקום הקטן זה לא מפריע לה. "אני לא זזה מהמקום הזה", היא אומרת. "זאת התקופה הכי ארוכה שאני גרה באותו בית, וזה סוג של תיקון עבורי. גם האימהות שלי מאוד שונה מזו של אמא שלי: עם כל המעברים שלנו היא הייתה חייבת שתהיה לנו מסגרת מאוד מוקפדת, עם שעות ומנהגים קבועים, ואילו אני יכולה להרשות לעצמי לזרום יותר עם הילדים שלי".

עם הבעל, איתן פייקוב, והבן מעיין. "הבנתי שאני חייבת עזרה"(צילום: צחי שמש)

לא הבינו מה נפל עליי

בשנים האחרונות מופז כותבת שירים ומפרסמת אותם בפייסבוק. 40 משיריה איגדה בספר, "קול האמת שלי". לאחרונה סיימה שנת לימודים בבית הספר רימון במסלול זמרה. לאחרונה גם החלה להיות מטופלת בשיטת תטא הילינג, הפסיקה לעשן וגררה את בני משפחתה, כולל ההורים, לעיסוק ביוגה. רגע לפני שהיא נכנסת לעשור החמישי של חייה, מופז יודעת לעשות את הדברים בקצב מתון יותר כדי לא ליפול שוב. "אני מתחילה להבין איך אני מארגנת לעצמי במה במקום הפנימי שלי", היא מסבירה. "כששיחקתי לפני 20 שנה, לא הייתי בשלה להתמודדות עם הרעש שמסביב. היום אני מרגישה שיש לי קול ודברים לומר, ואני מחפשת מישהו שילחין את השירים שלי, ובמה שעליה אוכל לבטא את התכנים שבהם אני מאמינה".

ומה מבטאים הצבעים השונים בשיער שלך?

"אני לא לוקחת את השיער שלי ברצינות, אלא עושה איתו מה שמתחשק לי. אני גם מתלבשת כמו משוגעת, ובשנה אחת עשיתי שישה קעקועים. ההורים שלי לא הבינו מה נפל עליי, אבל קיבלו כל מה שעשיתי".

גם לו יש אבא מפורסם. הקליקו על התמונה:

לכתבות נוספות על בנים ובנות של - הקליקו על התמונה (צילום: תומריקו)