דייוויד בואי לקח סמי הזיה, צפה בסרט מדע בדיוני וכתב להיט ענק

ב-10 בינואר 2016 הלך לעולמו בגיל 69 אחד האמנים החשובים ביותר ברוק העולמי - דייוויד בואי, שנולד בשם דייוויד רוברט ג'ונס, ושבמשאל שערך בי-בי-סי ב-2002, בו נשאלו המשתתפים מי היו הבריטים המשפיעים ביותר בהיסטוריה, דורג במקום ה-29 המכובד מאוד (במקום הראשון ניצב ווינסטון צ'רצ'יל; שני הגיע המהנדס שהקים את מסילת הברזל הראשונה, איזמבארד קינגדום ברונל; הנסיכה דיאנה הגיעה למקום השלישי; הסופר צ'רלס דיקנס לרביעי; ולמקום החמישי הגיע וויליאם שייקספיר).

בואי היה ידוע כיוצר אניגמטי, שקשר את עצמו לדימוי חללי וחוצני. אלבומו האחרון, "כוכב שחור", יצא לאור ימים אחדים לפני מותו ממחלת הסרטן, שהוסתרה מהעולם, ובקליפ המלווה את אחד משירי האלבום, "לזרוס", צולם בואי במיטת חוליו בבית החולים, כשעיניו עטופות בתחבושת שאליה מוצמדים שני כפתורים. השיר נפתח במילים "שאו עיניים, אני בשמיים", כמו שולח למאזיניו האוהבים מסר מהעבר האחר של הקיום. לזרוס, שעל שמו נקרא השיר, היה דמות מהברית החדשה, אדם שעל פי המסורת הנוצרית, קם לתחייה אחרי שמת.

אחד משיריו הנודעים ביותר של בואי, "Space Oddity" (תעלומה בחלל), התפרסם ב-1969 והיה הלהיט הראשון שלו בארצות הברית. השנים שחלפו מאז שהופיע השיר לראשונה, לא עמעמו את גדולתו ולא החלישו את ההתפעלות שהוא מעורר. הנה השיר, בתרגומי:

בקרה למייג'ור תום,

בקרה למייג'ור תום,

קח גלולת חלבון,

חבוש את הקסדה (עשר)

בקרה (תשע) למייג'ור תום (שמונה) (שבע) (שש),

מתחילים את הספירה,

(חמש) (ארבע) (שלוש) (שתיים) (אחת),

המראָה –

בקרה למייג'ור תום,

הגעת אל השיא,

העיתונים מתעניינים

למי שייכת חולצתך,

הגיעה עת לצאת אם רק תעז.

מייג'ור תום לבקרה,

אני יוצא עכשיו,

אני צף, באופן משונה

הכוכבים נראים היום שונה.

כי כאן אני יושב בתוך קופסה מפח,

הרחק, מעל העולם,

כדור הארץ הוא כחול,

ושום דבר איני יכול.

במהירות של מאה מייל,

אני חש כל כך דומם

החללית תדע איך להמשיך,

ספרו לאשתי שאני אוהב אותה כל כך,

היא יודעת...

בקרה למייג'ור תום,

הקשר נאבד, יש איזו תקלה,

אתה שומע מייג'ור תום?

אתה שומע מייג'ור תום?

אתה שומע מייג'ור תום?

אתה –

מרחף מעל קופסה מפח,

רחוק, מעל הירח

כדור הארץ כחול,

שום דבר איני יכול.

הם לא הקשיבו למילים

בואי סיפר כי את ההשראה לשיר קיבל מסרט המדע הבדיוני "2001: אודיסיאה בחלל" שיצר סטנלי קובריק. מילות שירו עוסקות בדמות בדיונית, מייג'ור תום, שממריא לחלל, מאבד את הקשר עם הבקרה הקרקעית, ואז נעלם. יש הסבורים כי השיר הוא בעצם דימוי לשימוש יתר בסמי הזיה, ואכן, בואי אישר שכאשר צפה שוב ושוב בסרט שהשפיע עליו כל כך, הוא היה מסומם. בשיר מאוחר יותר שלו, "Ashes to Ashes" (מעפר לעפר), שיצא ב-1980, החזיר בואי את מייג'ור תום, שהצליח לחדש את הקשר עם בקרת הקרקע: בפזמון החוזר מופיעה השורה "We Know Major Tom's a junkey" (אנחנו יודעים שמייג'ור תום מכור לסמים).

ב-1969, כשהטלוויזיה האנגלית שידרה את הנחיתה על הירח, שימש השיר "מוזרות בחלל" כמוזיקת רקע. "אני בטוח שהם לא הקשיבו היטב למילים", גיחך על כך בואי בראיון שהעניק ב-2003. "לא היה נחמד להציב אותן בהשוואה לנחיתה על הירח, אבל אני, כמובן, שמחתי מאוד".

כמובן שאי אפשר להפריד בין מילות השיר לבין הלחן, העיבוד והביצוע, שכולם ביחד משתלבים ליצירה ייחודית וחד-פעמית. גם אין צורך לפענח את משמעויותיו של השיר: די בחוויה שהוא מעניק לשומעיו כבר 50 שנה.

מה גרם לאלביס פרסלי לבקש עזרה מאלוהים שמונה חודשים לפני מותו? הקליקו על התמונה:

"הלוואי שיכולתי לישון". הקליקו על התמונה (צילום: GettyimagesIL)