בתוך חודש וחצי בלבד נהפכו הבמאי והמחזאי ירון כפכפי (51) ובן זוגו השחקן עופר רגירר (41) מזוג עם ילד - להורים לארבעה. ככה זה כשכל אחד מבני הזוג מביא ילדים לעולם עם אישה אחרת, שתיהן נכנסות להיריון באותה תקופה, ואחת מהן יולדת תאומות. בינתיים שלוש התינוקות הקטנות יונקות אצל האמהות, ושני הגברים מטפלים בעיקר בבן הגדול, אבל הם כבר צריכים להתרגל למהפך שיעברו חייהם ולמורכבות שביצירת משפחה שבה יש שני אבות, שלושה בתים וארבעה ילדים - וזה לא הכל.
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- הבן המאומץ של איזבלה רוסליני עולה למסלול
"חמישה ילדים", מדגיש כפכפי ומפרט את העץ המשפחתי: "לעופר יש תאומות עם שירלי, ולי יש שני ילדים משותפים עם מיכל, אבל מיכל חיה עם בת זוג שיש לה ילד, ושני הבנים גדלים כאחים לכל דבר".
נשמע מסובך.
"זה באמת אתגר לייצר אווירה משפחתית שלא בקונספט המוכר והמגביל, אבל המפתח הוא תקשורת. עשינו תיאום ציפיות, ויש בינינו חוזים שבהם מפורטים הסדרי הראייה וכל שאר ההיבטים של ההורות המשותפת. ודאי שיש מהמורות בדרך, אבל כל עוד יש תקשורת, אנחנו בטוחים שלא משנה איזו בעיה תעלה – נוכל להתמודד איתה".
לדעתם, מודל ההורות המשותפת שאותו הם מיישמים, עדיף על פונדקאות. עם זאת, כשחבריהם הלהט"בים הפגינו בקיץ האחרון נגד חוק הפונדקאות שהפלה אותם, הם צעדו איתם כתף אל כתף. "עופר ואני כל כך קשורים לאמהות שהביאו אותנו לעולם, שלא יכולנו לחשוב על ילד שיגדל בלי אמא", אומר כפכפי. "אנחנו מסתכלים בהערכה על מי שמביא ילדים בפונדקאות, ולא חושבים שעושים עוול לילדים האלה, אבל עם כל מה שאני יכול לתת לילדים שלי בתור אבא, אני לא חושב שאני יכול להיות אמא".
רגירר: "מצד שני, הילד שלנו צריך להיפרד כל לילה מאחד מהוריו, וגם זה לא קל, אבל זכינו בפרטנריות מדהימות ומסורות. אין סתירה בין העובדה שאנחנו מעדיפים הורות משותפת לבין זה שבאנו להפגנות עם החברים שלנו. אנחנו מאמינים שצריך להשאיר לאנשים את זכות הבחירה. כשהמדינה באה ולוקחת מאדם את הזכות לבחור איך לגדל את הילדים שלו – זה העוול".
צפו באחת ההפגנות נגד החוק:
לא הסכמנו לקחת סיכון
הדרך למשפחה ברוכת ילדים אינה קלה עבור זוג גברים, ובמקרה של רגירר, בנוסף לקשיים הברורים הוא עבר עם אמן של התאומות הפלה יזומה. בימים אלה הוא משחק אב שכול בהצגה "מזמור חג המולד" בתיאטרון הסמטה, ודי לו להיזכר באירוע כדי להתחבר לדמות מיידית. "בחודש החמישי עשינו בדיקה גנטית וקיבלנו תשובה שיש בעיה. בהתחלה אמרו שיש חמישה אחוזי סיכוי שמשהו לא בסדר, והחלטנו להמשיך, אבל אחר כך זה עלה ל-30 אחוז, אז לא היינו מוכנים לקחת סיכון, ועשינו הפלה. זה לא היה פשוט. היום, כשאני צריך לשחק אב שמאבד את הבן שלו, יש לי את המטען הרגשי".
מהיכן החיבור שלך לאמא של התאומות?
"שירלי חברה טובה שלי עוד מהצבא. היא סטרייטית, ותמיד צחקנו שיום אחד היא תעשה לי ילד. כשהיא הגיעה לגיל 35, אמרתי לה שאני לא צוחק יותר. לקח לה שנתיים לחשוב על זה, ובגיל 37
היא אמרה לי כן. אחרי ההפלה היא רצתה להיכנס שוב להיריון כמה שיותר מהר, ובמקביל, מיכל רצתה עוד ילד. ירון העדיף ילד נוסף עם מיכל כי יצרנו משפחתיות טובה איתה ועם בת הזוג שלה, רוני. אנחנו מטיילים יחד ועושים ארוחות משפחתיות. הבנו שיש סיכוי שמיכל ושירלי יילדו במקביל ושזה לא יהיה פשוט, אבל האמנו שנסתדר, כי יש לנו מסגרת חזקה, ובאמת, מיכל ושירלי נכנסו להיריון בהפרש של חודשיים".
ואז התברר שעומדים להיוולד לכם שלושה תינוקות.
"כששמענו מהרופא שלשירלי יש שני עוברים, כבר ידעתי שמיכל בהיריון. שירלי ראתה שאני בהלם, למרות שניסיתי להכחיש שאני מפחד. זה הלחיץ אותי גם ברמה האישית וגם ברמה הכלכלית, אבל התגובה של ירון מאוד הרגיעה אותי. הוא ישר אמר לי: 'אני אתייחס לילדים שלך כמו לשלי'".
חשבתם בעבר שיהיו לכם הרבה ילדים?
כפכפי: "תמיד ידעתי שאני רוצה ילדים, וכשהייתי בארון, ועם נשים, חשבתי שאתחתן ואיכשהו זה יסתדר. גם אחרי שיצאתי מהארון, רציתי לדחות את זה כמה שיותר, כי אף פעם אין זמן ממש מתאים להביא ילד לעולם. לפני כמה שנים עשיתי סדנת אימון עסקי, וכשהתבקשתי לכתוב מה אני רוצה להשיג בחיים, אז במקום השני, אחרי מחזמר בברודוויי, כתבתי שאני רוצה ילד. אחרי פחות משבועיים התקשר אליי בן הזוג שהיה לי לפני עופר, והציע לי לעשות ילד עם חברה טובה שלו, מיכל".
ההורות המשותפת מעוגנת בחוזה חתום בין בני הזוג שדומה במהותו להסכם גירושים, אבל עם הבדל אחד משמעותי. "יוצרים את החוזה מראש, לא בסערת רגשות", מסביר כפכפי, "וכל אחד מעלה את הנקודות החשובות לו. התפיסה הייתה שמאמינים בגמישות ובחינוך חילוני עם קווים אדומים. יש חלוקה של הימים, החגים וסופי השבוע, והכל רשום ביומן משותף. עופר, מיכל ואני יודעים שנה מראש איך הזמנים מסתדרים".
עוד ילמדו עלינו באוניברסיטה
גם בלי ילדים מדובר בזוג עסוק מאוד: החלום של ירון כפכפי להגיע לברודוויי קורם עור וגידים, ובימים אלה הוא עובד על העלאת המחזה שלו "משיח" שם; עופר רגירר משחק בתאטרון הסמטה ובתאטרון הארצי לנוער ומופיע בערבי שירה ובפרסומות. כל אלה משתלבים בגידולם של חמשת הילדים – בן (ארבע), בנם של ירון כפכפי ומיכל; מיכאל (ארבע), בנה של רוני, זוגתה של מיכל; ליבי (חודשיים), בתם של כפכפי ומיכל; והתאומות עמית ושי (שבועיים), בנותיהם של עופר רגירר ושירלי. את דירתם התל-אביבית בת השלושה חדרים וחצי הם משפצים עכשיו כדי שתתאים לצרכים שהשתנו. הכי חשוב להם שיהיה מקום לשולחן גדול שסביבו תשב כל המשפחה המורחבת.
"בעיניי, עוד ילמדו על מבנה המשפחה שלנו באוניברסיטה", מצהיר כפכפי, "אבל בינתיים בקושי מדברים על האופציה הזו ולא נותנים לצעירים מהקהילה להבין כמה שהסידור הזה יפה, ואיזה פוטנציאל יש בו. אני לא מבין איך זה שעדיין מגבילים אנשים על פי נטייה מינית ואומרים להם שהם לא מספיק טובים להביא ילדים. השאלה הגדולה צריכה להיות אם הילד מאושר ומקבל את כל מה שהוא צריך. במשפחה חסרת אמצעים של עשרה ילדים הילד לא מקבל את כל מה שהוא צריך, למרות העובדה ששני ההורים שלו חיים יחד באותו בית".
כפכפי ורגירר חיים יחד כבר 18 שנה, אבל הראיון הזה הוא הראשון שהם מקיימים כזוג. "גם אם מסביב כולם ידעו שאנחנו זוג, תמיד קיים חשש שאם אצא מהארון בתקשורת, מפיקים לא ייקחו אותי לתפקידים של
סטרייטים", מסביר רגירר. "אבל התייעצתי עם ירון, והוא תמך בהחלטה להתראיין יחד. זאת גם הדרך שלנו לחגוג 18 שנות זוגיות ואת התרחבות המשפחה".
שחקן תמיד מציג דמות שונה ממה שהוא באמת. למה גבר הומו לא יכול לשחק סטרייט?
כפכפי: "זאת נקודה בוגדנית. אנחנו מוכנים להאמין שהאדם בהצגה או בסרט הוא רוצח, מטורף או גוסס, אבל רק לדבר אחד אנחנו לא מוכנים להאמין – שגבר שאנחנו יודעים שהוא מעדיף בנים, מעמיד פנים שהוא מעדיף בחורה. ההפך, אגב, כן עובד".
רגירר: "אני ביסקסואל ונמשך גם לנשים, אבל מנהל אורח חיים של גיי, כי התאהבתי בירון, וזאת הפעם הראשונה שאני אוהב גבר. עברתי עם שירלי את ההפלה ואת שמירת ההיריון, והיא אדם מדהים, אבל זה נתן לי תזכורת לזוגיות עם אישה, ויש משהו יותר נוח בלהיות עם גבר. אנחנו משדרים על אותו גל. ירון תומך בי בכל. הוא עוזר לי לפני אודישנים ונותן לי חיזוקים. גם כשאנחנו עובדים ביחד, אני הולך לאודישן אצלו, כי אני רוצה להיות שם בזכות ולא בחסד".
כפכפי: "כשהייתי חולה פעם, פחדתי שהוא יגיד לעצמו: 'מה התחתנתי עם הזקן החולה הזה?' אבל כשראיתי כמה הוא דואג לי, הבנתי שזאת אהבה שאינה תלויה בדבר. אמא שלי נפטרה לפני שנתיים, וכשסיפרתי לה בעבר על היחס שקיבלתי מעופר, היא אמרה שהיא שמחה שמצאתי לה תחליף".
גם היא נולדה בהורות משותפת (ואבא שלה זמר מפורסם). הקליקו על התמונה:
