כשהיה משה להב בכיתה ח', הוא התקבל למרתון להקות שערכה עיריית ירושלים, במסגרת הרכב שהקים עם שני חברים - "שן" שמו. לקראת המופע התאמנו השלושה על שני שירים, "ימים לבנים" ו"אליעזר בן יהודה", והיו אופטימיים לגבי הצלחתם. למרכז התרבות שבעמק רפאים, שבו התקיים המרתון, הגיעו בבגדים חגיגיים של שבת, וכשנכנסו לאולם, חשכו עיניהם. "הייתי משוכנע שכל המשתתפים הם חבר'ה כמונו, שמתעניינים במוזיקה עברית", נזכר להב, "אבל הם לבשו בגדים שחורים, ענדו שרשראות מוזרות, ניגנו בגיטרות חשמליות ושרו באנגלית. ובין כולם, אני שרתי שירים יפים בעברית בליווי גיטרה וחליל צד. עד היום אני זוכר את הצחוק שעלה מהשורות הראשונות. בני הנוער התפקעו מצחוק והתחילו לזרוק עלינו דברים: כל מה שהיה להם בכיסים, התחיל לעוף לכיוון הבמה".
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- גולדה מאיר ניצחה בבחירות בענק, ומיד לקתה בחטא היוהרה
מאז אותה הופעה עברו הרבה מים בנהר, ומשה להב (53) רשם לעצמו הצלחות גדולות אף שהמשיך לבצע שירים יפים בעברית בליווי כלי נגינה אקוסטיים. למעשה, ההצלחות שלו הן כל כך גדולות, שהוא כבר הפך למותג, "הטיש הגדול", שפעיל כבר 27 שנה ומעלה מופע של שירים ישראליים ברחבי הארץ והעולם. והיום, כמובן, איש לא צוחק עליו ולא זורק עליו חפצים.
ראיתי שקמה חסידות
להב - תושב גבעתיים, נשוי (בשנית) לרחלי הורביץ, המשמשת כמנהלת האישית שלו, ואב לשלושה – גדל בירושלים, וכבר בתור ילד פיתח סקרנות למוזיקה ישראלית. "לא באתי מבית מוזיקלי", הוא אומר, "אבל אני זוכר את עצמי בגיל חמש או שש מקשיב ל'חוזה לך ברח' של אושיק לוי, עם העיבוד המסתורי של אלכס וייס, נחרד מהמילים שלא היו ברורות לי ומהמעטפת המוזיקלית של השיר. בתור נער הייתי יושב כמה שעות מדי יום ורק גומע שירים. הטמעתי לתוכי מאות שירים וגם חקרתי מי כתב, הלחין ועיבד אותם".
הוא עצמו התענג על מתי כספי ושלמה גרוניך, אבל חבריו הקרובים שמעו דיפ פרפל ולד זפלין. "אני זוכר את הנעורים כסבל מוזיקלי", נזכר להב. "הייתי יושב עם חברים ולא מבין מה הם מוצאים ב-'Smoke On The Water'". אהבתו הגדולה למוזיקה ישראלית גם גרמה לו לרוץ למשרדי כרטיסים בירושלים ולהתחנן שיזמינו הופעות של שם טוב לוי, יעל לוי, יצחק קלפטר ושאר כוכבי התקופה. "הבעיה הייתה שלא היה בירושלים אולם מתאים בשבילם", הוא נזכר. "תיאטרון ירושלים היה גדול מדי, ובמועדון פרגוד היו רק 80 כיסאות, ולאמנים לא היה שווה להופיע בו".
משלב מסוים הוא כבר לא הסתפק בהאזנה פסיבית, וחרף הכישלון במרתון של להקות הנוער, העז להיות מוזיקאי פעיל ועלה לבמה. בגיל 17 הקים עם חברו פביאן ברנסבורג (לימים ראובן בר) צמד בשם "לגמרי לא רע", והשניים ביצעו יחד קלאסיקות ישראליות כמו "ציור", "הנסיך הקטן" ו"יכול להיות שזה נגמר". הם קיימו מאות הופעות, אבל הניסיון הזה לא סיפק את אנשי המקצוע שישבו מול להב בבחינות ללהקות הצבאיות, ובהם מתי כספי, אמן שהוא העריץ במיוחד. "הגעתי לשלב האחרון של המיונים, ובסוף נשארתי בחוץ. זה היה אחד הימים הקשים בחיי".
לא הרגשת בעיטה בבטן לקבל תשובה שלילית דווקא ממתי כספי?
"מכיוון שהיו שם חמישה או שישה בוחנים, לא ידעתי מי מהם היה זה שפסל אותי, כך שזה ריכך את המכה".
אבל גם בלי להיות חבר בלהקה צבאית, מצא להב הזדמנויות להופיע במהלך שירותו בחטיבת הנח"ל. "הוריי קנו לי רכב, והייתי נוסע בין מוצבים כשאני מצויד בערכת בידור מסודרת שכללה גיטרה, עיתונים ואוכל. שימשתי צוות הווי ובידור, שגם נשאר לשרת בבסיס". לאחר שהשתחרר מהצבא, המשיך להופיע במסגרת הצמד "לגמרי לא רע" ועבר לגור ברמת גן. במשך שלוש שנים הופיע עם שותפו באופן קבוע במועדונים המבוקשים ביותר בתל אביב, עד שהצמד התפרק. להב חזר לירושלים והחל להופיע שם בליווי קלידן. "הייתי מופיע ארבע פעמים בשבוע במקומות שונים ורואה שאותם אנשים מגיעים שוב ושוב. בשלב מסוים הבנתי שקמה חסידות סביב המופע שלי, וקראתי לזה 'הטיש הגדול'".
לא היה לי שקל
בגיל 28 החליט להשקיע את כל כספו בהקמת "בית המרזח של כלבא שבוע" במגרש הרוסים בירושלים, שבאמצעותו ביקש להגשים את חלום ילדותו ולהביא לירושלים אמנים שהוא אוהב. מאיר אריאל, דני ליטני, דני רובס וצביקה פיק הופיעו במועדון, וזה לא תמיד עבד. לאחר ארבע שנים הוא נאלץ לסגור את המקום. "כשאני הייתי מופיע שם, המועדון היה מלא", אומר להב, "אבל בהרבה מופעים אחרים לא היה קהל. מכיוון שהאהבה שלי למופעים הייתה גדולה יותר מהאהבה לפרנסה, לא עצרתי את זה בזמן, והפסדתי כסף. הגעתי למצב שלא היה לי שקל".
באותה תקופה הוא התחתן עם אשתו הראשונה, יפעת, שאיתה חי 12 שנה, ולדבריו, הבשורה על נישואיו גרמה לירידה חדה במכירות הכרטיסים להופעותיו. "עד לנישואיי היו מגיעים לכל מופע בין 300 ל-350 איש, ובמופע הראשון שעשיתי אחרי החתונה, הקהל נחתך בחצי, ואין לי מושג למה. לא הייתי דון ז'ואן; התרועעתי עם נשים, אבל לא הייתי אחד שבחורות רצות אחריו. לכן זה הדהים אותי. יכול להיות שהיה משהו נסתר".
אחרי סגירת המועדון הוא מצא את עצמו יושב בביתו חסר מעש, עד שחבר התקשר אליו, סיפר שקיבל את הניהול של מועדון הצוללת הצהובה והציע לו להצטרף. "הצעתי לו שבנוסף להקלטות ולחזרות שנערכות שם, נקיים הופעות, וכך היה. במשך שמונה שנים ניהלתי את מועדון המופעים של הצוללת הצהובה, ופעם בשבועיים הייתי מופיע שם עם הטיש".
ב-2001 הגיע המופע שלו לנקודת מפנה. "התארחתי בבית של חברים, ושרנו יחד שירים שלא נוהגים לשיר בערבי שירה בציבור: שירים שקטים כמו 'את הלילה שלך מרגיעים', 'עמוק, עמוק העצב בעיניים', 'שכב בני'. יצאתי משם ואמרתי: 'גדול! זה בדיוק מה שאני אוהב!' החלטתי שמעכשיו זה יהיה הרפרטואר שלי".
רפרטואר שלא בדיוק מרים את הקהל על הרגליים.
"אני לא מחפש רק לשמח. מאוד פשוט לעשות מופע ריקודים, אבל איזה מין ערב זה? בשביל ריקודים, לך לחתונה. אם רוצים ליצור ערב בעל משמעות, צריך לתת שירים שיש בהם בשר, ולא רק ממתקים".
הרפרטואר הייחודי שלו גורם לו לטעון שהוא לא שייך לקטגוריה שבה נמצאות שרה'לה שרון ועינת שרוף; כלומר, הוא לא מארגן שירה בציבור. "אני תוצר של השירה בציבור", הוא מסביר, "אבל אין לי שיקופיות, ואני אף פעם לא אומר: 'כולם ביחד! תשירו איתי!' אני גם שר שירים שלא תופסים קהל, אז כשבאתי פתאום עם השירים האלה לחבר'ה הצעירים שהיו באים בעבר להופעות שלי, הם אמרו לי: 'מה קרה לך? השתגעת?' זה היה כרוך באובדן פרנסה. התחלתי לאבד קהל. אבל במקום קהל צעיר, הגיע קהל מבוגר בהמוני המוניו, ולאט-לאט זה תפס".
לאן ההגאים מובילים אותי
ואכן, משלב מסוים החל המופע החל לנסוק. להב גם הופיע בטלוויזיה בימי עצמאות, ובחלק ממופעיו אירח אמנים ותיקים, בהם אילנית, רותי נבון ושייקה לוי. בשנים האחרונות הוא מעלה הפקות מיוחדות עם רבקה מיכאלי, יורם טהרלב וטוביה צפיר, ויש לו גם מופע קבוע בהשתתפות ג'קי לוי וקובי אריאלי - "הטיש בשלושה". בחודש הקרוב ניתן יהיה לראות אותו במועדון הגריי ביהוד (10.9) וכן במופע מיוחד בשם "טיש בתשרי", שיתקיים בזאפה הרצליה ובו יתארח הרכב הכלייזמרים הפולני שלום חלם (17.9).
"אני לא יודע אם יש לי הרבה קהל, אבל בהחלט יש הרבה קהל שחוזר", אומר להב. "אני מגיע לטיש כמו לפעולה בתנועת נוער: יש לי רשימת שירים מוכנה מראש, אבל אני זורם עם הקהל. בכל אירוע יש רוח שמסתובבת, ואני צריך ללכוד אותה ולשים אותה בכף היד. ברגע שזה קורה, אני יודע בדיוק לאן ההגאים מובילים אותי. זו אמנות בפני עצמה".
איזה אמן הכי היית רוצה לארח, ועדיין לא יצא לך?
"גם לא ייצא לי: אריק לביא. איזה הגשה הייתה לו! איזה רפרטואר! אני בטוח שהיינו יכולים לעשות משהו טוב ביחד".
______________________________________________________
גם השירים שלו מתאימים להופעות של להב. הקליקו על התמונה:
