עד ראש השנה תשל"ח (1977) נחשב צביקה פיק לאליל נוער שביצע להיטי פופ קלילים כמו "אהבה בסוף הקיץ", "הרקדן האוטומטי", "דמדומים", "שני תפוחים" ו"רינה טיל". התפנית הגיעה היום לפני 39 שנה: מצעד הפזמונים הישראליים השנתי שודר ברשת ג', פיק הוכתר בו כזמר השנה, ולרגל הזכייה הלחין והקליט שיר חדש, שהושמע לראשונה במהלך השידור. זה היה "נאסף תשרי", שאת מילותיו חיבר המשורר נתן יונתן, ושהפך לא רק ללהיט הגדול ביותר של פיק, אלא גם לנקודת מפנה בקריירה שלו.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
"פתאום התייחסו אליי אחרת", נזכר הזמר הוותיק, שחוגג היום (3.10) את יום הולדתו ה-67. "המבקרים פתאום אמרו: 'וואו, איזה מלחין יש פה'. פתאום שמו לב שמאחורי התדמית, הבגדים, התסרוקות והמעריצות, יש מישהו רציני שכותב מוזיקה רצינית. בתחילת הקריירה שלי המבקרים לא הבינו חלק מהשירים שלי: לא הבינו מה זה 'הוא הזמין אותה לגלידה', ושזה נכון לשיר ככה במוזיקת פופ. הם זלזלו, והיום הם אוכלים את הכובע".
ומי אחראי למהפך? לא רק פיק, שהסכים לאתגר את עצמו בהלחנת הטקסט הטעון של המשורר, אלא גם עורכת מוזיקה יצירתית בקול ישראל, ששידכה בין השיר של יונתן לזמר הפופולרי, וגם הפזמונאי דן אלמגור, שאמנם לא השתתף ביצירת השיר או בהקלטתו, ובכל זאת יש לו חלק בהצלחה.
"נאסף תשרי" בתוכנית "עוד להיט" בערוץ הראשון, 1977:
צביקה פיק? יזרקו אותנו מהקיבוץ!
אלמגור זוכר את האירוע היטב. תחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, החוג לספרות עברית של אוניברסיטת תל אביב. "הייתי אז מרצה בחוג והעברתי הרצאה בנושא שירת ימי הביניים", הוא מספר. "פתאום נפתחה הדלת, ולהפתעתי, בפתח הופיע נתן יונתן".
לדבריו, הוא הכיר את שיריו של יונתן, שבאותה תקופה למד לתואר שני בספרות עברית, אבל לא פגש אותו אישית עד שהוא נכנס לאותה הרצאה שלו, שחלק ממנה הוקדש לשיר "מת אב ומת אלול" מאת שמואל הנגיד, מחשובי המשוררים העבריים בספרד של ימי הביניים. "ישבנו בכיתה ודיברנו על השיר", מספר אלמגור, "ולא תיארתי לעצמי שייוולד מזה השיר היפה של נתן".
השיר העתיק נפתח במילים "מת אב ומת אלול, ומת חומם, גם נאסף תשרי ומת עימם". לאחר מכן כותב שמואל הנגיד על החיים שחולפים ומציע לאדם ללגום מכוס היין ולשמוח על החיים כל עוד הם קיימים.
בשיר שכתב יונתן אין שמחה יתרה: זהו שיר פילוסופי ומהורהר, והוא נכתב כנראה בעקבות נפילת בנו, ליאור, במלחמת יום כיפור. בניתוח השיר מאת דויד פרץ נטען כי השימוש במילה "גדומה" (בשורה "של אהבת הקיץ הגדומה") מעורר תחושה קשה של שבר וקטיעה: "חלק מהשלם נגדם ומת", כותב פרץ, "ואילו החלק השני נותר חי אך גידם, נכה לכל חייו. השבר של האב בעקבות אובדן הבן הוא טוטאלי וסופי. מה שהתחיל כשיר המדבר על עצבות האדם אל מול הזמן החולף, הופך לשיר על עצבות האב אל מול חלוף חיי בנו". פרץ גם מעלה אפשרות כי השורה "יאור שלך יאיר בין חטאיו" מרמזת לשם ליאור – שם הבן שנהרג.
"נאסף תשרי" ראה אור לראשונה בספר בשם "שירים (ליאור)", שאותו הוציא יונתן בספטמבר 1974, כשנה לאחר נפילת בנו. כשנתיים לאחר מכן שוב נפגש איתו אלמגור, הפעם באולפן טלוויזיה. באותה הזדמנות גם פגש יונתן לראשונה את צביקה פיק.
"התבקשתי להכין תוכנית טלוויזיה לקראת האביב", מספר אלמגור, "והזמנתי אליה את נתן ואת אשתו דאז, צפירה, שהיו באותה תקופה חברי קיבוץ שריד. זו הייתה תקופה קשה, שנים מעטות אחרי האסון, אבל הם הסכימו להגיע. אמרתי לנתן שאני רוצה לבחור שיר לא מוכר שלו, 'השנים שחלפו', שיולחן במיוחד לתוכנית ויושמע במהלכה לראשונה. הוא שאל מי יהיה המלחין, ועניתי, קצת בהיסוס: 'צביקה פיק'. צביקה היה ידוע אז כמלך הבגדים הנוצצים, אבל חבריי המוזיקאים אמרו לי שלמרות העובדה שהוא אליל פופ, יש לו השכלה מוזיקלית, והמנגינות שלו נפלאות. נתן כנראה החוויר בקצה השני של הטלפון ואמר: 'צביקה פיק? יזרקו אותנו מהקיבוץ!' הצעתי שבמידה שסגנון הביצוע לא יהיה יאה להם, נוציא את השיר בעריכה. נתן וצפירה הגיעו לתוכנית; צביקה התלבש קצת יותר סולידי מאשר בהופעות הרגילות שלו, וכשהוא שר את השיר, הם היו המומים ואחר כך אמרו שהשיר נהדר".
צפו בקטע:
יצרנו משהו לכל החיים
את המפגש הבא בין פיק לשירתו של יונתן יזמה דליה הלר, מי שהייתה עורכת מצעד הפזמונים הישראליים של רשת ג'. "לקראת המצעדים השנתיים, שהיו משודרים בראש השנה, הייתי מחפשת שירי משוררים שמתאימים להלחנה כדי להעשיר את המצעד בשירים חדשים", היא מספרת. "חודשיים לפני המצעד של 1977 ראיתי שלצביקה פיק יש סיכוי להיות זמר השנה; מצאתי את 'נאסף תשרי', שהשם שלו התאים למועד המצעד, והחלטתי לתת לו לנסות להלחין אותו. חשבתי שגם אם צביקה לא יזכה בתואר בסוף, לפחות יהיה לנו שיר טוב. זה שיר לא קל, אבל הוא התמודד איתו מאוד יפה".
"בהתחלה בכלל לא התעמקתי במילים", מספר פיק. "כשקיבלתי את השיר מדליה הלר, בכלל לא הייתה לי דעה עליו; רק אמרתי לה שאנסה להלחין אותו. ההלחנה זרמה די מהר. הבעיה שלי הייתה שבבתים יש שלוש שורות, ובשביל הלחן שכתבתי הייתי צריך שורה רביעית, אז מצאתי פתרון, ובסוף כל בית חזרתי פעמיים על השורה האחרונה. התברר שזה היה רעיון יפה, כי זה הדגיש את השורה האחרונה".
היה שלב בעבודה שהבנת שזה הולך להיות משהו מיוחד?
"תוך כדי ההקלטה הבנתי שיש לנו שיר לא רגיל, ושאנחנו עובדים על יצירה גדולה מהחיים. בהקלטה גם התעמקתי במשמעויות של המילים ובגאוניות של נתן יונתן. הייתה תחושה שזה שיר שונה ומיוחד מאוד, שמאפשר הסתכלות על חיים, על מוות, על מעגל החיים. הוא שידר כל מיני דברים ששירים בדרך כלל לא משדרים. הבנתי שקורה פה משהו בלתי רגיל, משהו גדול מאוד".
השיר אכן היה להיט גדול מאוד, אפילו ענק. במצעד השנתי הבא, ששודר שנה בדיוק אחרי השמעת הבכורה, זכה בתואר שיר השנה כשהוא גובר על "עטור מצחך זהב שחור" של אריק איינשטיין וכן על זוכה האירוויזיון "אבניבי" של יזהר כהן. לפני ארבע שנים נבחר במשאל של ynet לשיר האהוב ביותר של פיק, ועד היום הוא מושמע בכל הופעותיו (כולל השתיים הקרובות – ב-27.10 ביול מיוזיק בכפר סבא וב-11.11 בזאפה חיפה).
"השיר הזה חדר ללב של כולם וחצה את כל הגבולות והז'אנרים", מתגאה פיק. "הוא אהוב גם על אנשים שמבינים את משמעות המילים, וגם על אלה שלא מתעמקים בהן. הרבה אנשים שרים את השיר ורוקדים אותו בלי להבין בכלל את המשמעות העמוקה והקשה של המילים.
"זה לא קורה הרבה, ששיר מצליח להפוך לכזה קונצנזוס. גם נתן יונתן היה מודע לזה, והוא מאוד התרגש מגודל הלהיט. בעקבות ההצלחה של השיר נפגשנו, והייתה אהבה גדולה. הכרתי איש קסום ומשורר שאין הרבה כמותו. הוא היה איש מאוד מיוחד, והיה נעים להיות בחברתו. שנינו הרגשנו שיצרנו משהו לכל החיים".
בנו של המשורר, זיו יונתן, מאשר שאביו נהנה מאוד מההצלחה של "נאסף תשרי", אבל לא בטוח שהיא הביאה לו תועלת כמו לפיק. "עיתונאי אחד אמר לי פעם שאבא שלי סבל מזה שהלחינו אותו כל כך הרבה, כי בגלל זה הוא לא זכה למעמד של משורר מאוד חשוב", אומר הבן. "עניתי לו שאבא שלי מאוד נהנה כששרים אותו. הוא מאוד אהב לחנים וראה בלחן כנפיים שלוקחות את השיר למקום אחר. הוא גר בקיבוץ, אבל היה בו גם משהו בוהמייני, שרצה להיות עירוני, והוא השיג את זה בזכות צביקה פיק שהיה בשפיץ של הבוהמה. הוא לקח אותו למקום אחר, רחוק מהשיבולים ומהאלונים. משהו בו רצה להפליג, לעוף מפה. הוא רצה להיות במסע ארוך שיש בו הרפתקאות, וצביקה פיק לקח אותו למסע הזה".
הפרפורמר והפרופסור
מסע ארוך היה גם מנת חלקה של זמרת הליווי הבלונדינית שמופיעה בביצוע של "נאסף תשרי" בתוכנית "עוד להיט" (ראו למעלה). באותה תקופה קראו לה שולי לב, והיא הייתה בעלת תואר ראשון במשחק שחיפשה עבודה בתחום (שנים אחדות קודם לכן הייתה חברה ברביעיית הבנות של מועדון התיאטרון לצד חנה לסלאו, מיקי קם וגליה ישי); היום קוראים לה פרופ' שולמית לב-אלג'ם, והיא ראשת החוג לאמנות התיאטרון של אוניברסיטת תל אביב – אותו מוסד שבו נחשף נתן יונתן לשיר העתיק שעליו הוא התבסס בכתיבת "נאסף תשרי".
פרופ' לב-אלג'ם שימשה בסוף שנות ה-70 כזמרת ליווי בהופעותיו של פיק ברחבי הארץ וגם השתתפה בהקלטת "נאסף תשרי". "אני זוכרת שהגעתי לאודישן בבית של צביקה פיק, ומאוד התרשמתי מהשיר וממנו", היא מספרת. "כשהכרתי אותו אישית, הופתעתי לגלות אדם אחר לחלוטין ממה שהצטייר בתקשורת: הוא היה מאוד רציני ומנומס. הופעתי איתו במשך שנה: הוא היה ממלא אולמות, ובכל מקום חיכה לנו הקהל בחוץ. הוא היה פרפורמר ענק, עם הלבוש הצבעוני והאיפור. בשיר 'נאסף תשרי' יש ניגוד מעניין בין הקצב והצבעוניות של הלחן והביצוע לבין המילים העמוקות. עד היום, כשאני שומעת את השיר, זה מעלה בי זיכרונות נעימים".
הסטודנטים שלך יודעים על כל זה?
"הם מוצאים אותי לפעמים ביוטיוב, וזה מעורר צחוק".
______________________________________________________
האיש הזה כתב שיר לא פחות מפורסם. הקליקו על התמונה:
