נגה ברק מתמודדת בשנים האחרונות עם תופעה משונה: ילדים מתקשרים אליה למשרד ומבקשים את מספר הטלפון הסלולרי של קופיקו. כן, ההוא מהספרים ומהטלוויזיה. "הם רוצים לדבר איתו", משתאה ברק, "ואני מסבירה להם שלקופיקו אין טלפון נייד, כי תמר לא מרשה, ומזמינה אותם לשלוח לו מייל או הודעה בפייסבוק, או לכתוב לו מכתב".
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- הנער הדיסלקטי מלמד נוער יהודי בגרמניה לרקוד את "Toy"
ברק מתייחסת למעריציו של הקוף הקטן בכבוד רב: היא סבלנית, עונה לשאלות, מנסה לעזור. אחרי הכל, הקוף הזה הוא מעין אח גדול שלה, שכן אמה, הסופרת תמר בורנשטיין-לזר, המציאה אותו וכתבה את הסיפור הראשון עליו ב-1951, שלוש שנים לפני שהיא עצמה נולדה. בורנשטיין-לזר בת 89 כיום ונחה על זרי הדפנה (המרופדים בתמלוגים נאים), ובתה נגה, שגרה איתה באותו בניין בשכונת עין גנים בפתח תקווה, דואגת לשמר את המורשת שלה ומשמשת כמנהלת המותג קופיקו. ואכן, מדובר במותג של ממש, שמככב לא רק בספרים, במחזות ובסדרות, אלא גם במשחקי קופסה, באפליקציה, בבובות, בכלי נגינה, בתיקים, בערוץ יוטיוב עתיר סרטונים שכבר רשם יותר מ-170 מיליון צפיות – ובקרוב ייפתח גם חדר בריחה בחולון שיתבסס סביב דמותו.
"אנחנו פועלים במגוון פלטפורמות", אומרת ברק, "וכל אחת היא מוצר בפני עצמו, המחייב הבנה וידע ספציפיים ורלוונטיים. תפקידי הוא לנצח על התזמורת ולוודא שקופיקו יישאר רלוונטי, ויחד עם זאת נאמן לערכים שיצרה אמי, גם אם השפה שלו קצת משתנה, כמו גם הלבוש, תחומי העניין וההתנהלות הכללית".
יש לכם תחרות לא קלה עם משחקי מחשב וסמארטפונים.
"נכון. ולכן אנחנו עובדים עם חבר'ה בני 20 וגם פחות, שמבינים טוב יותר את הדור הצעיר ואת השפה שבה הוא מדבר. בכל אחת מהפלטפורמות אנחנו מתייחסים גם לסוגיות שנויות במחלוקת שמעסיקות את הנוער כיום, ותמיד אנחנו מציגים רלוונטיוּת וגם מראים את הבעייתיות. נושא הטלפון הנייד, למשל, מקבל ביטוי בסרטונים, ושם אנחנו אומרים שאי אפשר לנטרל את השימוש בו, אבל אפשר להגדיר גבולות באופן ובזמן של השימוש. גם אמא שלי השתמשה בקופיקו במטרה להציג ולפתור סוגיות חברתיות וחינוכיות. היא השתמשה בדמותו גם כדי להעביר מסרים, אז היום אנחנו מנסים להעביר את אותם מסרים, אבל באמצעות פלטפורמות אחרות. לאורך כל הדרך נשאר קופיקו דמות שכל אחד יכול להזדהות איתה ולראות בה חבר טוב: הוא לעולם לא יקלל, יתעלל או ידבר לא יפה; תמיד יישאר דמות חיובית".
הכירו את נגה ברק:
טלוויזיה? בשום אופן
קופיקו מלווה אותה מאז שהיא זוכרת את עצמה. כל ילדותה, למעשה, הייתה בצילו, ולא רק משום שדמותה הופיעה בספרים, לצד דמותן של אחיותיה התאומות, אודליה וזהרה (בנות 55), דמותו של אביה שלומקה ודמותם של השכנים והחברים: קופיקו ממש נכנס אליה הביתה, לחיים. "בכל פעם שהיה יוצא ספר חדש בסדרה", מספרת ברק, "אמא הייתה יושבת עם החברים שלי וקוראת להם אותו, והם היו מתמוגגים. היינו קבוצת המיקוד שלה".
לברק יש הרבה זיכרונות הקשורים בקופיקו. היא זוכרת, למשל, איך הלכה עם אמה ואחיותיה להקליט את התקליט הראשון שהנציח את דמותו, אי שם בשנות ה-60. "מאוד התרגשתי. מכיוון שזו הייתה אוטוביוגרפיה משפחתית, כל אחת מאיתנו הקליטה את דמותה מהספר, ואמא הקליטה את דמות המספרת. אני גילמתי גם את דמותה של נגה וגם את דמותו של קופיקו. בהקלטות של הקוף הנמכתי את הקול שלי, וזה היה מצחיק, מהנה ונאיבי".
זיכרון משמעותי נוסף הוא מתקופה הרבה יותר מאוחרת, כשקופיקו יצא מהספרים ועלה למסכים. "אמא שלי רצתה רק לכתוב", נזכרת ברק. "כשהצעתי לה להמיר את הספרים לסדרת טלוויזיה, היא התנגדה בטענה שזה עלול לפגוע בדמיון ובסקרנות של הילדים וההורים. סופרים לא אוהבים שלוקחים את היצירה שלהם והופכים אותה למשהו אחר. אני אמרתי לה: 'אנחנו עכשיו ב-1994, בפתחה של מהפכה תקשורתית, ואני הולכת להביא תקציב להפקה של סדרה לערוץ הילדים. אם אנחנו לא נוציא את הדמות מהספר ונעביר אותה למדיות אחרות, היא לא תמשיך להתקיים'. הצלחתי לשכנע אותה, והיא הסכימה, בתנאי שתהיה לה זכות לאשר כל פרט. התגובות והמכתבים שהגיעו אחרי שידור הפרק הראשון, הרגיעו אותה. היא אמרה לי: 'איזה יופי! זה עבר בסדר!' בשביל אמי, שלא מרבה להביע רגשות, זו הייתה תגובה ששיקפה שמחה והתרגשות".
הסדרה הייתה הצלחה מסחררת, אבל לבתה של הסופרת זה לא הספיק. "הרגשתי שאנחנו חייבים כל הזמן לחדש ולהתעדכן. הושבתי את הוריי והסברתי להם שכדי להפוך את קופיקו למותג על, חשוב שנתייחס לנושא כאל עסק מקצועי לכל דבר. החלטתי שהגיע הזמן שהדברים ינוהלו ולא יתנהלו. בניתי תוכנית שכללה הפקה של עונות נוספות לסדרה, הוצאת מהדורות מחודשות של הספרים והתאמה שלהם לרוח הזמן ותכנון מהלכים שיווקיים. כיום אני שמחה לומר שהשגנו את המטרה: קופיקו נעשה מותג על".
צפו בראיון עם תמר בורנשטיין-לזר:
אוהבת מהפכות
המטען שברק הביאה איתה לתפקיד מנהלת המותג קופיקו, כלל כמובן את הקשר המשפחתי ואת הזיקה הרגשית, אבל היו גם יכולות מקצועיות. היא למדה כלכלה ומינהל עסקים במכללה למינהל, ולאחר מכן עבדה כמנהלת שיווק בחברת אופנה שניהלה משפחתה. בשלב הבא השתלבה במערך השיווק של הקניון הראשון שהוקם בישראל, איילון ברמת גן, ובכך הייתה שותפה, לדבריה, לשינוי גדול בהרגלי הצריכה. "לא היה קל להביא את תושבי ישראל לקניון הזוהר והנוצץ", היא אומרת, "כי באותה תקופה, אמצע שנות ה-80, האמינו כאן שככל שהחנות יותר מעופשת, עם שטיח טחוב ובלי מזגן – כך מחיר המוצר יהיה טוב יותר".
בהמשך הייתה אשת שיווק במת"ב, שהייתה חברת הטלוויזיה בכבלים הראשונה שהוקמה בישראל, השתלבה בחברת ברק 013, שהייתה אחת מחברות הטלפון הראשונות שהציעו שיחות לחו"ל במחיר נמוך יחסית, עמדה בראש מטה השיווק של בנק הפועלים וניהלה את מערך השיווק של חברת התקשורת אופק. ב-2003 יצאה לדרך עצמאית כיועצת עסקית. היא נשואה ליורם ואם לשתי בנות – עמית, בעלת חברת הפקות, ואלעד, מהנדס כימיה.
"אני אוהבת מהפכות ושינויים, ליצור יש מאין", היא אומרת. "ברגע שהדברים מגיעים לשלב של יציבות, אני עוברת לאתגר הבא. זה מה שאני אוהבת: לחזות דברים שלא קיימים, ליצור אותם ולהוציא אותם לפועל. אמא לימדה אותי שאני תמיד צריכה לעשות מה שאני חושבת לנכון: ללמוד להקשיב לאחרים, אבל בעיקר להאמין בצדקת דרכי. למדתי ממנה גם שבכל אדם אפשר למצוא משהו טוב: צריך רק לחפש".
______________________________________________________
הפלמ"חניק הזה נעשה סופר מפורסם - שממשיך לכתוב עד היום. הקליקו על התמונה:
