לפני כ-40 שנה התנדבה רותי סובל-לוטנברג בשכונת הארגזים בתל אביב כחונכת של ילדה קטנה בשם מלכה. עד היום היא זוכרת את הבית שבו גרה הילדה – היו שם גג אסבסט דולף, מזרנים על הרצפה, ריח של שתן - אבל משהו נגע לליבה יותר מהמצוקה הפיזית. "אחד הדברים הראשונים ששאלתי את מלכה היה מתי יש לה יום הולדת, והיא לא ידעה", מספרת סובל-לוטנברג. "בשבילי זה היה שוק גדול. למי שיש לו הכל, יום הולדת הוא דבר מובן מאליו, אבל למי שאין לו כלום, זה לוקסוס. כל השנים שבהן חנכתי אותה, חגגתי לה יום הולדת. התברר לי שיש בארץ מאות אלפי ילדים שלא יודעים מתי חל יום ההולדת שלהם".
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- המכתב שכתב מלך אנגליה כדי לכבוש את לב אהובתו
השנים חלפו. סובל-לוטנברג למדה פילוסופיה ויעוץ חינוכי, פתחה חנות למשחקים חינוכיים, הקימה משפחה בת שלושה ילדים – אבל מעולם לא שכחה את אותה ילדה. בתחילת שנות ה-90 היא פיתחה ערכות יום הולדת עם הוראות הפעלה, שחולקו במסיבות ימי הולדת לילדים ממשפחות מעוטות יכולת. עד היום, מדווחת סובל-לוטנברג, נחגגו ככה יותר מ-60 אלף ימי הולדת, שבסיומם, כחלק מההפעלה, כותבים הילדים מכתב תודה לתורמים שבזכותם האירוע התקיים. "רובם כותבים שזאת הפעם הראשונה שחוגגים להם יום הולדת, ושזה היה היום המאושר בחייהם", היא אומרת. "אותם ילדים שקופים, שאף אחד לא רואה, ובפעם הראשונה מרגישים שמסתכלים עליהם - הם הפנים של העוני".
יש כל כך הרבה חסכים בעוני. למה דווקא יום הולדת?
"כי זה נוגע בעצב חשוף. רבים מהתורמים שלנו עושים זאת כתיקון על יום הולדת שלא היה להם. יום הולדת הוא חוויה מיוחדת ומעצימה, ומי שזוכים לה הם בדרך כלל הילדים של בעלי האמצעים, ולא הנערות הבודדות והמסכנות, שלהן זה הכי חשוב".
זוכרים את הקטע המפורסם מהסרט "הקיץ של אביה"? צפו:
מקבלים את כולם
סובל-לוטנברג (62) נולדה וגדלה בניו ג'רזי כבת למשפחה יהודית ישראל והושפעה מאוד מפעילותה בתנועת הנוער הציונית יהודה הצעיר. אחרי שביקרה בישראל במסגרת התנועה, היה לה ברור שכאן תגור. בגיל 20 הגיעה לארץ לבדה, למדה פילוסופיה ויעוץ חינוכי ועסקה בפעילות חברתית - הנחתה מדריכים בבתי נוער ועבדה במתנ"סים ובמרכזים קהילתיים. "זאת גישה שהייתה לי מלידה", היא אומרת על הפעילות שלה. "בזמנו אנשים חשבו שזה יוצא דופן, אבל אני לא ראיתי את זה ככה. מבחינתי זה היה המימוש העצמי שלי".
כשנולדה בתה הבכורה מעיין (כיום בת 34), גילתה שיש בארץ מחסור בתחום המשחקים. "לא היו כאן מספיק משחקים חינוכיים, אז פתחתי עם שותפה חנות בשם 'עוץ לי', שלא היו בה חרבות ולא אקדחים. ייבאנו משחקים חינוכיים מחו"ל - בובות לבנים ומשחקי מדע ובנייה לבנות. אחרי כמה שנים החנות נסגרה והתחלתי להפעיל מסיבות ימי הולדת לפי נושאים. זה היה בסוף שנות ה-80, ועוד לא היו כאן מסיבות נושא, אז בניתי
תוכניות בעצמי, ועם כל הפעילויות שלי תמיד נזכרתי בילדה ההיא, מלכה. שאלתי את עצמי איך אפשר לחגוג ימי הולדת בחינם לאלפי ילדים שלא יכולים להרשות לעצמם. עלה לי רעיון להפיק ערכות יום הולדת עם משחקים הבנויים סביב הילד, ולחלק אותן למתנדבים שיחגגו לילד יום הולדת עם תוכן חינוכי".
בהתחלה חולקו הערכות לחונכי פר"ח במכון ויצמן. אחרי שלוש שנים הקימה סובל-לוטנברג את עמותת "מלאכי יום הולדת". "הרעיון היה לייצר מעגל נתינה: המתנדבים תורמים את הכסף שאיתו מפיקים את הערכות או נותנים מזמנם, והילד שמקבל מסיבה מכין מכתב תודה שאותו אני שולחת לתורם. הערכות הראשונות היו מיועדות למפעילים מעל גיל 18; בהמשך פיתחתי את 'מלאכי נוער' – תוכנית שמכשירה בני נוער להפעיל ימי הולדת בקהילה".
קהל היעד כולל ילדים ממשפחות נזקקות, ילדים חולים, ילדי פנימייה או כאלה שנמצאים במצב חברתי לא טוב. "פונות אלינו אמהות חד-הוריות או אמהות שמסיבות שונות לא מתפקדות. אנחנו מקבלים את כולם ולא מבקשים אפילו אישור מהרווחה".
לא היו מקרים של אנשים ציניים שניצלו זאת לרעה?
"בכל השנים היו מקרה אחד או שניים שבהם המתנדבים הגיעו לבית גדול ויפה. זה נדיר מאוד. הרוב המוחלט הוא של משפחות נזקקות וילדים שאין להם כלום. באותן שעתיים של המסיבה הם מקבלים מה שהם שלא מקבלים במשך שנה שלמה".
הכירו את הפעילות שלה:
לא אוהבת מתנות
את הפעילות של "מלאכי יום הולדת" היא העבירה לאחרונה לעמותת "בקהילה", אבל לרגע לא הפסיקה בפעילות חינוכית. בימים אלה היא מקדישה את עצמה לפרויקט אחר – "יוצרים שינוי". "מדובר בתנועה שפועלת ב-70 מדינות ושמאמינה שלילדים יש זכות להאמין ביכולתם ולהיות מעורבים ופעילים", אומרת סובל-לוטנברג. "אני הקמתי את השלוחה הישראלית. אנחנו פועלים בכל בתי הספר ובכל המגזרים בתוכנית שאומצה על ידי משרד החינוך ושבמסגרתה הילדים מזהים צורך בקהילה, מעלים רעיונות ונותנים לו מענה. מדובר בנתינה מושכלת שיוצרת שינוי ומעצימה גם את הנותן".
סובל-לוטנברג גם אחראית על התחום הפדגוגי ב"רוח טובה", הגוף המממן את "יוצרים שינוי" בישראל: היא מפתחת מערכי הפעלה, נוסעת בכל הארץ, מלמדת מורים ומנחה צוותים חינוכיים. "אני פוגשת בישראל רוחב לב מפעים", היא אומרת. "הרבה אנשים מתנדבים פה, ויש התארגנות ממוסדת ויפה בתחום. בכלל, אני אוהבת את החיים פה, למרות הפוליטיקה ששנואה עליי. מעולם לא חשבתי לחזור לארצות הברית".
היא נשואה לאילן לוטנברג - מורה לאנגלית, לבודהיזם ולמדיטציה. הילדים שלה ראו לא מעט מסיבות ימי הולדת שנערכו במסגרת העמותה של אמם, אבל יודעים שהיא עצמה לא אוהבת שחוגגים לה. "הדבר אחרון שמעניין אותי זה יום ההולדת שלי", אומרת סובל-לוטנברג. "אני מרגישה אהובה וממומשת ולא אוהבת שנותנים לי מתנות. גם עם החברים הטובים אנחנו לא מחליפים מתנות, אלא פשוט תורמים את הכסף".
______________________________________________________
הילה ביטון מנצלת את ימי ההולדת שלה כדי לעזור לקהילה. הקליקו על התמונה:
