הבת של מלכת שירי הרחוב ממשיכה לגדל צמחי מרפא ולשיר "יולה לה"

בתום השיחה שלנו העניקה לי שירי חבקין את הדיסק "שירי הרחוב של דרורה חבקין", שסיפק כמה שעות של כיף נוסטלגי עברי בשבוע שבו נטע ברזילי לקחה את האירוויזיון באנגלית. דרורה חבקין הייתה עוף מוזר, צמח בר בשדה המוזיקה הישראלית: גם זמרת כריזמטית, מלחינה ופזמונאית, וגם מעין ארכיונאית וחוקרת של שירי רחוב מתקופת קום המדינה ולפניה, שאותם תיעדה באלבומים שלה.

עוד בערוץ אנשים:

• נעמי רביע רוצה לעזור לכם להתמודד עם ביורוקרטיה דרך הרדיו
• הנאום המרגש שנשאה מייגל מרקל לפני שהכירה את הנסיך הארי
• רועה הצאן מהקיבוץ שכתב להיט בינלאומי לחג השבועות
  

"גדלתי בבית שבו אני קמה בבוקר ורואה את אריאל זילבר, אילנית או מתי כספי יושבים אצלנו, מנגנים או שותים קפה", מספרת שירי חבקין, בתה. "זאת הייתה ילדות די היפית, בלי הרבה מסגרות. לפעמים לא הייתי הולכת לבית הספר. לפעמים היינו נוסעים לסיני לכמה שבועות. גם לא היו ארוחות מסודרות. אני זוכרת, למשל, שאמא הופיעה בחיל האוויר, אז לקחו אותנו לטיסה ספונטנית בשמי הארץ. כאלה דברים. אז מצד אחד זה היה כיף; מצד שני, חוסר מסגרת לילדים הוא לא תמיד חיובי. אולי החיים שלי היו מסודרים יותר אם היו לי מסגרות בילדותי".

עכשיו ממשיכה שירי חבקין את דרכה של אמה, פחות במוזיקה ויותר בתחום אחר – צמחי מרפא.

דרורה (משמאל) ושירי חבקין. "חוסר מסגרת לילדים הוא לא תמיד חיובי"(צילום: אוסף פרטי משפחת חבקין)

סמים, רוקנרול וקסם זר באמסטרדם

דרורה חבקין, ילידת 1934, הייתה מראשוני להקת הנח"ל בשנות ה-50 ופעלה בעיקר בשנות ה-60 וה-70. היא נישאה לאל"מ דב נשרי, שהיה מנכ"ל החברה לפיתוח חוף אילת (והתגרשה ממנו בהמשך), והביאה איתו לעולם שני ילדים, שירי (54) ואריאל (52). את אלבומי שירי הרחוב הוציאה בסוף שנות ה-60, בעקבות תוכנית רדיו מצליחה. כלולים בהם השירים "יונה פעמונה" (שממש מזוהה עם חבקין, ודורות של ישראלים שרו אותו בטיולים של הכיתה), "בת שש-עשרה הייתי", "יולה לה", "תבלול על העין", "שימי ידך", "מה לעשות" ועוד. השירים, שחלקם הוקלטו בהופעות חיות, הם תמימים ומצחיקים כביכול, אבל יש בהם פן שובבי ואף חתרני שבשנות ה-60 וה-70 נחשב אפילו גס ומרדני.

עם שירי חבקין, גרושה ואם לשלושה, נפגשתי בחנות שלה שבמרכז המסחרי בואכה המושבה הציורית ראש פינה, על כביש 90 המוליך צפונה. המרכז קטן יחסית ונעים, ללא אווירה עירונית מלחיצה. הוא מלא מבקרים, בעיקר כשמזג האוויר מתחמם, וממש ברגע זה נבנים חלקים נוספים שיגדילו אותו. החנות, "חבקין צמחי מרפא", קטנה מאוד ומלאה ניחוחות של צמחים ותמרוקים. אפשר למצוא כאן מכל טוב: צמחי מרפא, תמרוקים לגוף ולפנים, סבונים, מוצרי הרזיה, שמנים שונים, חליטות וגם את הדיסק של דרורה חבקין ואת ספרה "על תבלינים וצמחי מרפא", שראה אור ב-1995 עם צילומים של בנה אריאל (הוצאת משרד הביטחון).

דרורה חבקין פתחה את החנות, שנקראה אז "חוות התבלינים של דרורה חבקין", בחלק העתיק של ראש פינה, בבית אבן שהיה צמוד לביתה, ב-1984. בכך היא הייתה פורצת דרך, כי חנויות טבע ניו-אייג'יות לא היו אז דבר נפוץ במקומותינו. את המרקחות שלה הכינה מצמחים שגדלו בגינתה. לאחר 11 שנה עברה החנות למרכז המסחרי שבכניסה למושבה. "החנות הזו היא סוג של שפיות", אומרת שירי חבקין. "בימים החמים כולם מתרוצצים פה באטרף עם הקניות, אבל מי שנכנס לחנות מוצא שקט ושלווה. אמא הייתה אומרת: 'יש לי כאן קרם לכל דבר, לקרחת ולתחת'".

לראש פינה עברה דרורה חבקין אחרי אפיזודה של כמה שנים באמסטרדם. "גרנו שם חמש או שש שנים", מספרת בתה. "עברנו כשהייתי בת 13. אמא לימדה מוזיקה בבית ספר הבינלאומי באמסטרדם, ואני הייתי תלמידה שם: קיבלתי חינוך מעולה בתיכון והכרתי הרבה אנשים מכל העולם. לאמא קראו שם 'מיס נשרי'. לא מזמן היה מפגש מחודש של בוגרי בית הספר, אז כתבתי בפייסבוק על אמא שלי, שבארץ קראו לה 'מיס חבקין' ושהייתה מוזיקאית מפורסמת. כמות התגובות הייתה מדהימה ומחממת לב: אנשים העלו זיכרונות ממיס נשרי וסיפרו איזו מורה נפלאה היא הייתה".

המעבר לאמסטרדם לא היה מקרי. ב-1977 הוציאה חבקין אלבום שנוי במחלוקת עם עידן סובול (אחיו של המחזאי יהושע סובול, שכתב את הטקסטים) ומוזיקאים נוספים. האלבום, "נגמרה פתאום עוד מלחמה", עסק בטראומה של מלחמת יום כיפור והיה עמוס בטקסטים קשים, שבאווירה הנוכחית בישראל היו עלולים לחסל קריירה של אמן. ב-1977 פשוט התעלמו מהם: לא שידרו אותם ברדיו.

אם לא די בכך, חבקין שהתה שבעה ימים במעצר לאחר שהמשטרה תפסה במכוניתה חשיש. ייתכן שאירועים אלה השפיעו עליה לעזוב את ישראל ולעבור להולנד עם שני ילדיה. השלושה גרו בבית סירה, וחבקין עסקה בהוראה, תחילה בעיר מאסטריכט ולאחר מכן באמסטרדם. לאחר ששבו לתל אביב, הדברים נראו אחרת. "אמא שלי הייתה מוזיקאית היפית שלא חששה מאנשים צעירים שמנגנים רוק", נזכרת הבת, "אבל התקופה באמסטרדם עשתה את שלה. כשחזרנו לתל אביב, היא חשה שהעולם המוזיקלי השתנה והתקדם, ושקשה לה לעמוד בקצב. היא עברה לראש פינה – מקום מתאים מאוד למי שרוצה קצת חופש מהאורבניות".

זמן קצר אחרי שהחלה לגדל צמחי מרפא ותבלין בגינתה ובעציצים, נעשתה מומחית בתחום. "אמא הייתה אומרת שעד אז, עציץ היה מאפרה מבחינתה", צוחקת הבת. "פה, בראש פינה, היא פשוט עבדה כל היום בגינה ולמדה את הנושא כמו שלמדה קודם את תחום שירי הרחוב. היא גם לא ויתרה על המוזיקה ושיתפה פעולה עם המוזיקאים ג'ורג' סמעאן וסאלם דרוויש".

אבל חבקין לא מצאה שלווה בביתה החדש. תקופה קצרה אחרי המעבר לצפון התגלה אצלה סרטן השד; היא עברה הקרנות וכימותרפיה וגם התחילה לרפא את עצמה בעזרת חומרים טבעיים ופתחה את חנות הטבע. אחרי שהחלימה, כתבה את הספר "על תבלינים וצמחי מרפא". "זה היה ספר פורץ דרך", אומרת שירי חבקין, "רב מכר שנמכר עד היום. נעמי שמר התקשרה אליה ואמרה: 'זה אחד הספרים הכי טובים שקראתי'. בספר היא כתבה על הצמחים והשפעותיהם, אבל גם על הקשר בין גוף ונפש. מבחינת אמא, צריך 'להיות בנחת'. לא שווה להיות תמיד בחרדה וביראה של 'מה יגידו'. אני משתדלת ליישם את זה. עכשיו, למשל, היו ימים של מתיחות בצפון, ותאמין לי שבקושי חשבתי על זה. הפחדים האלה לא עוזרים לאף אחד. מצד שני, בקרוב הבן שלי מתגייס לקרבי, כך שאם נדבר על זה בעוד חודשיים, ייתכן בהחלט שאחשוב אחרת".

דרורה חבקין בהופעה. "צריך להיות בנחת"(צילום: אוסף פרטי משפחת חבקין)

לצאת מהתדר השלילי

שירי חבקין המשיכה את דרכה המוזיקלית של אמה עד לאחרונה, בשלישיית יוללה, שבה חברות גם אירית ישראלי (בתו של השחקן שמעון ישראלי) ושרון עיני (אלמנתו של השחקן מנחם עיני). "שרנו את שירי הרחוב במשך כעשר שנים", היא מספרת. "הופענו באירועים של זמרשת, בערבי מחווה, בקיבוצים, אבל אחרי התקופה הארוכה הזו הפסקנו. עדיין מזמינים אותנו להופיע, אבל אני לא בטוחה שנמשיך".

אבל היא ממשיכה את דרכה של אמה בחנות הטבע, וגם מטפלת באנשים בצמחי מרפא ובעזרת תפיסת החיים ההוליסטית של אמה. "אני משוחחת עם אנשים ונעזרת בצמחים לכל מיני טיפולים", אומרת חבקין. "אני מאמינה שאין טעם לדבר ולחפור על מה שקשה: ככה אתה רק מחזק את הבעיות. צריך לצאת מהתדר השלילי: להחליף פחד, כעס, קנאה, מרמור, תחושת פספוס, במשהו חיובי כמו ילדים, חתולים, מוזיקה. אמא הייתה אומרת שאי אפשר לפתור בעיה עם המחשבה שיצרה אותה. אני מרצה פה ושם לאנשים בנושאים האלה ושואלת אותם מדוע הם נמצאים בפינה הזו ולא יוצאים ממנה. האם הם נהנים מזה? הרי אי אפשר לבנות משהו טוב ושווה במחשבה שלילית. יש אנשים שפשוט חוששים שיהיה להם טוב: הם רגילים לדפוסי מחשבה שלילית ולא מעזים לשנות אותה. אבל ברגע שאתה פותח ונותן למחשבות חיוביות להיכנס, זה מגיע".

דרורה חבקין מתה ב-1995, בגיל 61, מדום לב פתאומי. "בשנותיה בראש פינה היא כתבה יומן", מספרת בתה. "בתחילת המחלה היא התעסקה כל הזמן בשאלה למה זה קורה, אבל לאחר מכן שינתה את הגישה ואת דפוסי החשיבה. החלק האחרון של היומן מלא הודיה ושמחה, שאפילו התגברו עם הולדת נכדה הראשון. היא מתה חודש בלבד אחרי שיצא הספר שלה, וכמו בבדיחה הישנה, קודם היא גרה מול בית הקברות, ועכשיו היא גרה מול הבית".

______________________________________________________

גם היא בת של מוזיקאי חשוב שנפטר. הקליקו על התמונה:

"יש כאן הכרה שהוא לא זכה לה בחייו". הקליקו על התמונה (צילום: צביקה טישלר)