בשבוע שעבר, כמה ימים לפני יום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל, העמדנו בערוץ העיצוב של Xnet מאה לוגואים ישראליים ידועים לבחירת הקהל. בנקים וחברות אנרגיה, ארגונים ממשלתיים ומפעלי תעשייה, מוצרי מזון ומשקאות ועוד ועוד - ברשימה שהרכיב המעצב הגרפי והבלוגר עודד בן יהודה.
עשרות אלפי גולשים השתתפו בהצבעה. כשמדובר בלוגואים, מתברר, קשה להפריד את ערך העיצוב הגרפי מהערך הנוסטלגי: מי שאוהב חלב מסוים יחבב את הלוגו שלו (חלומו של כל איש מיתוג), ומי ששונא בנקים יתקשה כנראה להתאהב בצורה הגרפית שלהם. הגדירה זאת יפה המגיבה מס' 1 לכתבה: "גיליתי שרוב ההצבעות שלי הושפעו מרגשות חיוביים או שליליים שיש לי כלפי המותג, או מזכרונות נוסטלגיים, או מהשיפוט שלי כלפי "ערכי המותג". מעט מההצבעות שלי היו לגופו של עיצוב, יפה לא יפה בעיני. אומרים שהכל פוליטי? הכל רגשי!"
המשחק הישראלי הפופולרי "טאקי" גרף את מירב הלייקים של הקוראים. אחריו נמצאים הלוגואים של תוכנית הטלוויזיה "זהו זה" ששודרה בטלוויזיה החינוכית, הלוגו של רשות הטבע והגנים, הלוגו של חברת התעופה הישראלית "אל על", ובמקום החמישי - הלוגו של מחלבות יטבתה. "תנובה" ו"קוטג'", שהיו שם הרבה לפניה ונחשבים ללוגואים ישראליים קלאסיים, לא הגיעו לחמישייה הפותחת (קוטג' התקרב, תנובה נשארה מאחור ואולי היא תיבחר במשאל לוגואים בסין).
מעצבי הלוגואים הם: טאקי - ארי רון; זהו זה - רבקה גילגון; רשות הטבע והגנים - פירמה (חידשו לוגו ישן); אל על - דן רייזינגר; מחלבות יטבתה - רות רהט.
ספק אם דעתם של המעצבים הגרפיים המנוסים תהיה זהה לדעתו של הציבור הרחב (בעצם, סביר להניח שאף מעצב גרפי לא יסכים עם רעהו ממילא), אך הבחירה הזו צריכה לעניין גם אותם. כך או אחרת, שוב הוכח כי לוגואים - כמו עיצוב גרפי בכלל - הם ראי של תקופה וחלק בלתי נפרד מתרבות ומקום. ויש גם כמה אנשים שיכולים לשמוח במיוחד, על כך שישראלים אוהבים את מה שהם עשו או עושים.
