"אני מכיר את הארווי ויינשטיין, אני מכיר את לואי סי-קיי, אני מכיר את צ'ארלי רוז, יצא לי לפגוש את קווין ספייסי", אמר לאחרונה השחקן בראיין קראנסטון ("שובר שורות") בראיון רדיו - וגם הבהיר שהוא ממש לא גאה בהיכרויות האלה. "אני פשוט נדהם מחוסר האנושיות שלהם, מהאופן שבו הם התנהגו ומכך שהם התייחסו לאנשים בכזה חוסר כבוד. זה סדרתי ומגעיל". בהמשך הוסיף: "הסדר הנוכחי קורס, וזה טוב. צריך לתת לו לקרוס, לקרוס לגמרי".
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- הכירו את האמא של האמנים הישראלים בפריז
עם זאת, בראיון אחר שנתן, לבי-בי-סי, הוא לא פסל אפשרות שהחברה תסלח לאותם גברים שהזכיר. "זה ידרוש זמן", אמר קראנסטון, "זה ידרוש חברה שתהיה מוכנה לסלוח להם, וזה ידרוש המון חרטה מצידם. הם יצטרכו להבין שיש להם בעיה פסיכולוגית ורגשית עמוקה, שלוקח שנים לתקן אותה. אם הם יראו לנו שהם משקיעים מאמץ בכך, ושהם באמת מצטערים ומנסים לתקן, אולי בעתיד יהיה לזה מקום. אולי. אנחנו לא צריכים לסגור את השער ולומר: 'לעזאזל איתו, שיירקב וילך מאיתנו עד סוף החיים'. בואו לא נעשה את זה, בואו נהיה גדולים מזה".
גם בנוגע לנשיא טראמפ יש לקראנסטון מה לומר. כשנשאל מה היה רוצה שיקרה לדמות של וולטר ווייט, שאותה גילם ב"שובר שורות", אמר שהוא היה מעוניין שהיא תרד מהפסים קצת. "למשל, שיהיה לו רומן עם חשפנית משוגעת, מישהי כמו סטורמי דניאלס" – אותה חשפנית שסיפרה לאחרונה שהיה לה רומן עם טראמפ. "טוב להיות דעתן", אמר קראנסטון בראיון ל"לוס אנג'לס טיימס", "אבל לא חייבים להפגין חוסר כבוד רק משום שלא מסכימים עם מישהו. אני רוצה לרפא, לעשות כל מה שאני יכול כדי לרפא את המדינה. יש לי במה, ואני רוצה שאנשים יידעו מהן דעותיי הפוליטיות".
אז עכשיו כולם יודעים.
לחפש את אבא
קראנסטון (62) נולד בהוליווד וגדל בקנוגה פארק שבקליפורניה. אמו אנליסה הייתה שחקנית ממוצא גרמני, ואביו ג'וזף היה שחקן גם הוא, ממוצא אירי-גרמני-אוסטרי יהודי. האב עזב את המשפחה כשהוא היה בן 11, ושלושת הילדים היו מנותקים ממנו במשך 11 שנה עד שאיתרו אותו ביוזמתם ושמרו על קשר איתו עד יום מותו.
תחילת דרכו המקצועית של קראנסטון הייתה בתיאטראות בקליפורניה שאליהם פנה עם תום לימודי המשחק שלו. במקביל, לקח על עצמו עבודות נוספות, בהן מלצר, שומר, מעמיס משאיות ומנחה חתונות. מסוף שנות ה-80 התחיל לעבוד כשחקן וכמדובב, וב-2000 קיבל תפקיד בסדרת הלהיט "מלקולם באמצע", שבה שיחק עד לסיומה ב-2006. האירוע המכונן בקריירה שלו היה כמובן קבלת התפקיד של וולטר ווייט בסדרה המצליחה "שובר שורות", שרצה בין 2008 ל-2013 וזיכתה אותו בהכרה נרחבת, בשבחים מקיר לקיר ובארבעה פרסי אמי. הסדרה עשתה לו כל כך טוב, שאחרי שירדה מהמרקע, הוא קעקע את הלוגו שלה על אצבעו.
בין לבין, ניתן היה לראות אותו גם בשורת תפקידי אורח בקולנוע, בהם בסרטים "להציל את טוראי ראיין" (1998), "מיס סאנשיין הקטנה" (2006), "דרייב" (2011) ו"ארגו" (2012) וגם בסדרות טלוויזיה ("סיינפלד", "תיקים באפלה", "איך פגשתי את אמא?", "30 רוק" ועוד). בטלוויזיה הוא גם מצא אהבה: בשנות ה-80, הרבה לפני שהתפרסם, הכיר על הסט של הסדרה "זאב מעופף" את אשתו השנייה, השחקנית רובין דירדן. השניים נשואים עד היום, ויש להם בת משותפת - טיילור, סטודנטית למשחק.
בשנים האחרונות פלש קראנסטון גם לתיאטרון: הוא הופיע בברודוויי בתפקיד הנשיא לינדון ג'ונסון במחזה "עד הסוף", שזיכה אותו לפני ארבע שנים בפרס טוני, וכן בתיאטרון הלאומי האנגלי, במחזה "רשת שידור". לפני כשנתיים הוציא ספר זיכרונות בשם "חיים בחלקים" שהתברג ברשימת רבי המכר של "ניו יורק טיימס". בקולנוע ידע הישג ב-2015, כשהסרט "טרמבו" בכיכובו זיכה אותו במועמדות לאוסקר. מלבד כל אלה הוא גם מוצא זמן להפיק ולביים: האמינו או לא, קראנסטון ביים פעם פרק של "המשרד" ושני פרקים של "משפחה מודרנית".
הבט אחורה באושר
"תמיד אסתכל אחורה על שש השנים של 'שובר שורות' באושר צרוף ובהכרת תודה", אמר קראנסטון בראיון ל"לוס אנג'לס טיימס", "אבל אני לא רוצה לחיות בעבר. הגיע הזמן שלי להמשיך הלאה, לשטוף מעליי את וולטר ווייט ולפסל דמויות חדשות".
עכשיו יש לו תפקיד דיבוב ב"אי הכלבים", סרטו של הבמאי המוערך ווס אנדרסון, מה ששוב נותן לו הזדמנות להתבטא, והפעם דווקא בחיוב. "כדי שאסכים לעשות את זה", אמר, "כל מה שהייתי צריך זה שיגידו לי: 'ווס אנדרסון התקשר וביקש'". גם על כלבים יש לו רק דברים טובים להגיד. בראיון לבי-בי-סי אמר: "כלבים מוציאים את הטוב ביותר שבנו. הם רוצים רק אהבה, חברות, אמון ומשחק. אם רק היינו יכולים לפשט את חיינו למה שהם מציעים, אני חושב שהעולם היה מקום הרבה יותר טוב".
______________________________________________________
גם היא השתתפה בסדרה מדוברת מאוד. הקליקו על התמונה:
