"נולדתי וגדלתי בנתניה. תמיד אהבתי בעלי חיים. פעם מישהו נטש רביעיית חתולים ליד הבית שלנו, ואמא שלי לקחה אותם הביתה, ניקתה והאכילה אותם. אני חושבת שהאהבה שלי לחיות הגיעה ממנה. כשהשתחררתי מהצבא, הרבה חבר'ה מהדור שלי הלכו להייטק. נשאבתי אל העולם הזה גם אני, למרות שבמבט לאחור, הוא לא התאים לי. נרשמתי ללימודי הנדסאות במכללת רופין וגיליתי שאני מאוד טובה בתכנות. עוד לפני סיום הלימודים התקבלתי לעבודה בחברת הייטק מבטיחה, שבהמשך נרכשה על ידי איביי.
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- הזמרת, המפיק, הפסנתרן וההיסטוריה המטורפת של "הללויה"
"באותה תקופה הרווחתי הרבה - יכולתי להחזיק בית של זוג לגמרי בעצמי. מצד שני, שעות העבודה היו מטורפות, והיו ימים שחזרתי הביתה בשתיים לפנות בוקר. הייתי שש שנים שכירה, ובמהלכן הספקתי גם להתחתן וללדת שתי בנות. כשבתי הצעירה הייתה בת שנתיים, החלטתי להפוך לעצמאית. הקמתי עסק לניהול ולעיצוב של ממשקים ואפליקציות. הרווחתי טוב, עיצבתי ממשקים של אפליקציות ידועות כמו 'חוליו' ו'הומלס', אבל בלילות בכיתי לתוך הכרית. הבנתי די מהר שאף אחד לא ימות או יחיה כתוצאה מהאפליקציה שאני מעצבת; זה לא משנה חיים לאף אחד. מבחוץ נראיתי מתוקתקת, אבל זה דרש ממני כוחות שלא היו לי. אנשים התקשרו אליי בשעות לא שעות. הג'וב הזה דרש המון משחק מול הלקוחות, כל הזמן העמדת פנים, לדבר רק בפוליטיקלי קורקט. הזיוף הזה הביא אותי לדיכאון.
"האירוע שעשה אצלי את השינוי התרחש לפני כשבע שנים. החלטנו לאמץ כלב קשיש דרך עמותת 'הכלבים שבצל', והוא הצטרף לכלבה שכבר הייתה לנו. דרך העמותה הגעתי לפנסיון של כלבים נטושים בכפר ויתקין והתחלתי להתנדב שם יום בשבוע. הייתי מגיעה לשם, מטיילת עם הכלבים ומתלכלכת איתם בבוץ. הייתי מחכה ליום הזה כמו אוויר לנשימה. לא עוד איפור. לא עוד לבוש מתוקתק. רק מגפי גומי ובגדים בלויים.
הכירו את עמותת "כלבים שבצל":
"יום אחד ישבתי בחדר העבודה שלי, בן זוגי נכנס לחדר וראה אותי, עם המתח והלחץ, ושאל מה קורה. התחלתי לקטר על זה שהבנות מפריעות לי בעבודה, שאני לא מספיקה שום דבר ושאי־אפשר לחיות ככה. ברגע שאמרתי את זה, הבנתי שמשהו בסדר העדיפויות שלי השתבש לגמרי. אמרתי לעצמי, זהו, אני סוגרת את העסק. הבנתי שבעלי חיים זה הדבר היחיד שאני רוצה להתעסק בו.
"לפני כחמש שנים סגרתי את העסק שלי ועברתי לעבוד בפנסיון במשרה מלאה. מובן שזו הייתה ירידה משמעותית בהכנסות, אבל הסתובבתי עם חיוך גדול על הפנים. מעולם לא הרגשתי כל כך טוב. בן זוגי אמר: 'לא צריך כסף, צריך את החיוך שלך'. בלעדיו השינוי שעשיתי לא היה קורה.
"לפני ארבע שנים החלטתי לפתוח פנסיון ביתי משלי. הפנסיון יכול להכיל עד 20 כלבים, אבל בדרך כלל נמצאים אצלנו כשמונה עד עשרה, כולל חמישה שלנו. הכלבים גרים איתנו בבית פרטי עם חצר. הם הולכים אחריי לכל מקום, אני כמו החלילן מהמלין. את הלכלוך אני מנקה בכיף, זאת העבודה שלי. מערכת הישיבה בסלון שלנו עשויה מחומרים סינתטיים שלא סופגים נוזלים, וכל השטיחים בבית הם רחיצים.
"אנשים בטוחים שזה בית של תמהונים, אבל מגלים שהבית שלנו נורמלי. לשמחתי, כל בני הבית למדו להתרגל לפנסיון. הילדות שלי יודעות שבחופש אנחנו לא מבלים, אלא עושים משמרות עם הכלבים. למשפחה שלי קשה להתארח אצלנו, ולכן אנחנו יותר מתארחים אצלם או יוצאים להיפגש בחוץ. לחברות שלי אין בעיה, הן נכנסות, אומרות 'שקט' לכלבים ומתיישבות לשתות קפה. מעולם לא התחרטתי על ההחלטה שקיבלתי.
"בשנה האחרונה עשיתי עוד שינוי: אחרי שנים ששרתי במקלחת, קיבלתי אומץ והחלטתי לשיר על במה. עבדתי עם המעבד המוזיקלי אפי שושני, ובימים אלה אנחנו משיקים אלבום שנקרא 'אמיל ושרה', ויוצאים להופעות. אני מקלפת עוד שכבה בדרך הנכונה להיות אני.
שורה תחתונה:
"לא לפחד, לקום ולעשות. החיים קצרים מדי, ואם לא טוב - קמים ועושים עוד שינוי".
______________________________________________________
גם יוסי בוזנאה אוהב בעלי חיים, עד כדי כך שהוא ראוי לתואר "ד"ר דוליטל הישראלי". הקליקו על התמונה:
מה הסיפור שלכם?
אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו - צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: sipur@laisha.co.il
