עננים תוצרת העיר: ההצעה הזוכה בתחרות ההצללה של עיריית ת''א-יפו

    ''עננה'' היא קבוצת בלוני הליום שירחפו מעל מעברי החצייה, ולמקום השני הגיע רעיון שינסה גם לקרר מעט את הממתינים. העירייה לא מתחייבת לממש, אך נכונה לנסות

    אורן אלדר

    |

    09.01.18 | 12:00

    ''עננה'' - ההצעה הזוכה, של משרד האדריכלים פרי דוידוביץ, בשיתוף סטודיו העיצוב בר-דוידוביץ והמשרד לתכנון ערים ד.מ.ר (הדמיה: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
    ''עננה'' - ההצעה הזוכה, של משרד האדריכלים פרי דוידוביץ, בשיתוף סטודיו העיצוב בר-דוידוביץ והמשרד לתכנון ערים ד.מ.ר (הדמיה: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
    את בלוני ההליום השטוחים - מבד אטום במיוחד, שלא יאפשר נידוף מהיר של הגז - יקופלו מדי חורף וינופחו מחדש לקראת הקיץ. רעיון הריחוף הוא תשובה לצורך בפתרון שלא יוסיף מכשולים והפרעות בצמתים העמוסים (הדמיה: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
    את בלוני ההליום השטוחים - מבד אטום במיוחד, שלא יאפשר נידוף מהיר של הגז - יקופלו מדי חורף וינופחו מחדש לקראת הקיץ. רעיון הריחוף הוא תשובה לצורך בפתרון שלא יוסיף מכשולים והפרעות בצמתים העמוסים (הדמיה: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
    בשעות הלילה אפשר יהיה להקרין עליהם תכנים מסוגים שונים - ממידע ועד קטעי אמנות ותרבות. ''חלק מההצעות הזוכות לא פתורות לחלוטין מבחינה הנדסית וטכנית'', אומר אדריכל העיר, ''אבל הן שוות את הניסיון'' (הדמיה: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
    בשעות הלילה אפשר יהיה להקרין עליהם תכנים מסוגים שונים - ממידע ועד קטעי אמנות ותרבות. ''חלק מההצעות הזוכות לא פתורות לחלוטין מבחינה הנדסית וטכנית'', אומר אדריכל העיר, ''אבל הן שוות את הניסיון'' (הדמיה: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
    כיכר הבימה היא הדוגמה הכי בעייתית בתל אביב: צפו ביממה בוערת בכיכר
    צילום: אסי גרינשטיין ושירן כרמל

    הבוקר פורסמו תוצאות "תחרות הצל" של עיריית תל אביב לצמתים בעיר. במקום הראשון זכתה ההצעה ''עננה'' של משרד האדריכלים פרי-דוידוביץ, בשיתוף סטודיו העיצוב בר-דוידוביץ ומשרד תכנון הערים ד.מ.ר. ''עננה'' הם בלוני הליום מרחפים, שמתוכננים להצל על מעברי החצייה. האם זה באמת יקרה? לפי תקנון התחרות - אין העירייה מחויבת ביישום, אך היא מצהירה על נכונות לנסות.

     

    "עננה", מסבירים המתכננים את הצעתם, היא "מעין ענן קל, ששואב השראה מהעיר". מדובר במערכת של בלונים ממולאים בגז הליום, שירחפו בקבוצות קטנות מעל לצמתים ומעברי החצייה, ובשעות החשיכה יכולים להפוך לאלמנט שעליו יוקרנו תכנים של "מידע, תרבות ויצירתיות". בנימוקי השופטים נכתב כי מדובר ב"פתרון מגניב, תל אביבי, מקורי, קל לביצוע", והודגשה העובדה כי ההצעה "ישימה, משדרת תל אביביות וקלילות, לא מוסיפה מכשולים על המדרכה, אפשרית לקיפול בחורף".

     

    "בתחרויות כאלה צריך ללכת למקום שקצת מותח את הקיים לכיוונים חדשים. זהו תחום שאין בו כמעט פתרונות כיום", אומרת האדריכלית ליהי עין-גדי-דוידוביץ, חברת צוות ההצעה הזוכה, "ניסינו לחשוב על משהו שייצר מינימום הפרעה, כי הצמתים עמוסים מאוד כבר היום - עד שהגענו למסקנה שאם זה פשוט ירחף זה יהיה הכי נכון".

     

    לדבריה, עיצוב הבלונים הלבנים שאב השראה מהעיר הלבנה, "והרעיון שזה יהפוך גם לפלטפורמה למסרים אינטראקטיביים, לאמנות, הוא משהו שמאוד מתחבר לנו עם תל אביב". עין-גדי-דוידוביץ ציינה כי עלות האלמנט נמוכה: "אלו יריעות בד שצריכות להיות קלות. גם עלותו של גז ההליום לא גבוהה, וכך גם ההוצאות על תפירת האלמנטים".

     

    על שאלת התנדפותו של גז ההליום היא עונה: "הבעיה לרוב בבלוני הליום היא לא בגז, אלא במעטפת. בלוני יום הולדת, למשל, אינם אטומים לחלוטין. אנחנו התבססנו על הדגם שאפשר לראות ב-TLV BALLOON בפארק הירקון: הוא מלא בהליום ועשוי מיריעת בד ייחודית - מאוד קלה ביחס לשטח הפנים, והתפירה שלה מאפשרת אחוז נמוך של בריחה של גז. לפי הנתונים שלהם מדובר בעד 5% בשנה, אחוז מזערי".

     

    עין-גדי-דוידוביץ ציינה עוד כי הצעתם מתייחסת רק לחודשי הקיץ החמים. "אחריהם מאפסנים את הבלונים ומוציאים אותם מחדש לקראת הקיץ, כך שיהיה צורך בניפוח רק אחת לשנה". האלמנטים עצמם יהיו מעוגנים באמצעות כבלים למוטות, שיוצבו בסמוך לתשתיות קיימות.

     

    כך ניסו להתמודד בירושלים עם השמש הקופחת (צילום: גיל יוחנן)
      כך ניסו להתמודד בירושלים עם השמש הקופחת(צילום: גיל יוחנן)

       

      אדריכל העיר, יואב דוד, ששפט בתחרות, אמר ל-Xnet הבוקר כי "הדברים הם ניסיוניים, וזה חלק מהיופי של התחרות הזו. קיווינו לקבל רעיונות חדשניים, שיוצאים מחוץ לשיקולים של תקציב או קונסטרוקציה, את אלה הרי נפתור בסוף. חלק מההצעות הזוכות לא פתורות לחלוטין מבחינה הנדסית וטכנית, אבל הן שוות את הניסיון".

       

      לדברי דוד, אין עדיין לוח זמנים מסודר לקידום הרעיון, ואולם בכוונת העירייה לערוך ניסוי שיבדוק את ארבע ההצעות הזוכות, וייתכן שייבחנו גם הצעות שלא זכו. "אנחנו נציע לעירייה לבחון ולראות איזה מבין ההצעות באמת ישימה, מה המשמעויות, ומה מתוך זה רלוונטי לצורכי העיר".

       

      בתחרות שפטו, בנוסף לאדריכל העיר, מנכ"ל העירייה מנחם לייבה, נציגים מאגפים שונים של העירייה, וכן נציגים של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה והמשרד להגנת הסביבה – שהיו שותפים לתחרות.

       

      למקום השני הגיעה ההצעה "בריז אביב" של האדריכלים אייל גבירצמן, נועה רונן, דלית איטקין ויוסי קמיר, ואילו את המקום השלישי חולקות ההצעות "חזרה לשורשים 2.0" של רועי טמיר ו-"carota", שהגיש צוות המשולב מהמומחית לביומימטיקה (חיקוי פתרונות מהטבע) ד"ר יעל הלפמן-כהן, האדריכלית מלאני סמסון, אמן האוריגמי סעדיה סטרנברג, המעצב התעשייתי עמרי קייזר, וכן שלושה סטודנטים לאדריכלות מהטכניון.

       

      ארבע הצעות אלו גברו על 11 ההצעות שהעפילו לגמר, והציגו טווח רחב של פתרונות עיצוביים להצללות הצמתים. לצוות הזוכה יוענק פרס בסך 8,000 שקלים, למקום השני 5,000 שקלים, ולמקום השלישי 2,000 שקלים.

       

       

      בדרך לשיפוט עוברים בפייסבוק

       

      התחרות הגדירה פתרונות הצללה לצמתים ומעברי חצייה בשלושה קני מידה - קטן (ברקמה עירונית צפופה), בינוני (כביש ראשי ברקמה עירונית) וגדול (כבישים בינעירוניים). בכל קטגוריה כזו ניתנו כמה דוגמאות של מעברי חצייה קונקרטיים, שעליהם התבקשו הצוותים להגיב בתכנון, בשלושה תאריכים קיציים: 31 ביוני, 31 לאוגוסט ו-31 לאוקטובר, בשלוש שעות שונות: עשר בבוקר, אחת בצהריים וארבע אחר הצהריים.

       

      מעבר לכך הוטלו מגבלות שונות על ההצעות: בנושאי בטיחות (שדה ראייה של הנהגים למשל), נגישות (הקטנת מכשולים בפני הולכי הרגל), קונסטרוקציה (למשתתפים אסור היה להיתלות על אלמנטים קיימים, כגון רמזורים ועמודי תאורה) וגובה (לפחות 4.5 מטרים ממפלס הכביש).

       

      התחרות הוכרזה באוקטובר האחרון ולמשתתפים ניתנו חודש וחצי להגיש את הצעתם. מתכונתה הייתה פתוחה והיא לא הוגבלה לבעלי מקצוע כאלו או אחרים, ואף עודדה השתתפות סטודנטים. בתקנון הובהר כי העירייה תבחן את מימוש ההצעות אך "אינה מחוייבת ליישם" אותן. עם זאת, הזכויות הרוחניות על העיצוב נשארות בידי המעצבים.

       

      בשלב הראשון נבחנו 26 ההצעות באופן אנונימי, ואילו בשני, אליו העפילו 11 צוותים, הציגו המתמודדים את הצעותיהם בפני צוות השופטים. אלו נבחנו לפי ארבעה קריטריונים - עיצוב (30%), יעילות ההצללה (30%), ישימות (30%, למשל מבחינה תקציבית), ועוד עשרה אחוזים להתרשמות כללית (למשל, שילוב של דיסיפלינות שונות בהצעה).

       

      ההצעות פורסמו בדף הפייסבוק של העירייה והציבור הוזמן להביע תמיכה או ביקורת, והלייקים נתנו מדד פופולריות לא מייצג. עם זאת, לא ידוע אם תגובות אלו נכללו בשיקולי השיפוט. כך או כך, הדבר עורר דיון באשר לישימות ההצעות השונות ולהשפעתן (לצד הערות מקצועיות היו גם כאלה אישיות יותר, כמו "מערכת דינמית שמסתובבת עושה לי בחילה וסחרחורת").

       

      במקומות השני והשלישי: אוורור ואלמנטים זזים

       

      ההצעה שהגיעה למקום השני, "בריז אביב" של האדריכלים אייל גבירצמן, נועה רונן, דלית איטקין והיועץ הטכנולוגי יוסי קמיר, כללה אלמנט הצללה שאמור לספק גם קירור באמצעות התזת מים או אוורור, דרך "שאיבת האוויר הקיים, דחיסתו והאצתו בתוך פרופיל מעגלי, ודחיפתו החוצה בעוצמה". המערכת היא מודולרית בבסיסה, ולכן יכולה להתאים לכל קנה מידה של צומת. בנימוקי השופטים הובלטה העובדה כי מדובר ב"חשיבה מחוץ לקופסה".

       

      במקום השני: ''בריז אביב'' - מערכת שגם תפיח רוח (הדמיה: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
        במקום השני: ''בריז אביב'' - מערכת שגם תפיח רוח(הדמיה: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)

         

        שתי ההצעות שהגיעו למקום השלישי דומות - ומציעות מערכת סוככים שיודעת לזוז עם תנועת השמש לאורך שעות היום, באמצעות שילוב של תכנון פרמטרי. "חזרה לשורשים 2.0" של האדריכל רועי טמיר היא מערכת סוככים מרובעים, ואילו carota היא סוככים שההשראה לצורתם הגיעה מצמח הגזר הקיפח. פאנלים סולאריים שיוצבו על הסוככים יספקו חשמל לתנועתם. השופטים הבליטו לטובה את העובדה כי על ההצעה עבד צוות אינטר-דיספלינרי, היא "מאוד יפה עיצובית, משדרת פשטות מצד אחד, אבל עיצוב יפה ומקורי מהצד השני, וכי ניתן לפתח אותה להרבה כיוונים חיוביים נוספים".

         

        במקום השלישי: ''חזרה לשורשים 2.0'', מערכת סוככים מרובעים (הדמיה: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
          במקום השלישי: ''חזרה לשורשים 2.0'', מערכת סוככים מרובעים(הדמיה: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)

           

          גם במקום השלישי: carota - גם בהצעה זו הסוככים נעים בהתאם לתנועת השמש (הדמיה: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
            גם במקום השלישי: carota - גם בהצעה זו הסוככים נעים בהתאם לתנועת השמש(הדמיה: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)

             

            העדפה לפתרונות דינמיים

             

            הבחירה בזוכים מצביעה על העדפה של צוות השיפוט לפתרונות דינמיים וניתנים להזזה, על פני פתרונות קבועים, ללא שימוש בפתרונות פירוטכניים. כך למשל, שתי הצעות מוותרות על הוספה של אלמנטים בנויים, לטובת פתרון שיעודד נטיעת עצים.

             

            רועי שנייד הציע אלמנט חדש שימסגר את העצים שניטעו, ויהווה חלופת צל לתקופה הארוכה עד לרגע שבו העץ יספק די צל בעצמו. גם אורי וגמן, אילה וגמן, מיכל וגמן וזרתא סטודיו הציעו פתרון שיעודד את נטיעת העצים בעיר, באמצעות שילובם במערכת חדשה של ספסלים. הצעה נוספת המעודדת שילוב של טבע כפתרון להצללה היא של האדריכל ד"ר ערן קפטן ממשרד אקו אדריכלים, שתכנן אלמנט של פרגולות אנכיות, כתשתית לצמחים מטפסים שיספקו צל.

             

            מתמודדים אחרים הציעו מערכת קבועה של הצללות. האדריכל רן גולדמן הציע מערכת קבועה של סוככי בד המוצבים מעל למעברי החצייה בעיר, ומשכפלים את מקצבם; משרד wannabe architects (אדריכלים איגור גרושקו ואנאייס סמעאן) בשיתוף עידן סידי הציעו מערכת של מסדרונות הצללה מפלדה, כמחווה לאלמנט ההצללה "בריסוליי" של המבנים הברוטליסטיים. המעצבים אבי צוברי ושריה חובב הציעו להציב עמוד בודד, בעל תריס פח, שמצל על אי התנועה. הצעה אחרת, של משרד רם איזנברג (שתכנן בין היתר את פארק "קריית ספר" בעיר), שילבה בין אלמנט קבוע לבין אלו המשתנים, באמצעות פיתוח של מערכת לחלוקת שמשיות, בדומה ל"תל-אופן". 

             

            חברת מועצת העיר עו"ד גבי לסקי, מי שפעלה למען תוכנית עירונית להצללת המרחב הציבורי, הביעה תקווה ליישם כמה מהרעיונות, ובכך להפוך את העיר למעבדת ניסויים להצללות: "אני שונאת שסימן ההיכר של תל אביב הם מגדלי עזריאלי. אמנם הם ציון דרך אדריכלי, אבל לא שייכים לתושבים. אם נצליח להפוך את הפרויקט הזה לסימן היכר של עיר ים תיכונית, שלוקחת בחשבון את האקלים ואת הצורך של הקהילה לעשות שימוש במרחב הציבורי בכל עונות השנה, זה יכול להיות אדיר. הלוואי שנצליח".

             

            ----------------------------------------------------

            מדוע כיכר הבימה היא גיהנום בשעות היום? צפו בסדרת הכתבות של Xnet:

             

              (צילום: שירן כרמל ואסי גרינשטיין )

             

             
            הצג:
            כל התגובות לכתבה "עננים תוצרת העיר: ההצעה הזוכה בתחרות ההצללה של עיריית ת''א-יפו"
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד