העיר האפורה: תל אביב מכניסה מאות מבנים ברוטליסטיים לשימור

    פרסום ראשון: אחרי מהפכת השימור של העיר הלבנה, עיריית ת"א מתכוונת לשמר כ-300 בנייני בטון איקוניים. מי יישארו בחוץ ואיך כרישי הנדל"ן משפיעים על ההחלטות?

    מיכאל יעקובסון

    |

    26.03.16 | 23:18

    הרשימה נחשפת: צפו בבניינים הבולטים ברשימה
    עריכה: בן שפיר

    תוכנית השימור של בנייני הסגנון הבינלאומי שינתה את פניה של תל אביב-יפו והשפיעה עמוקות על שוק הנדל"ן והתיירות שלה. ערוץ האדריכלות של Xnet חושף, כי כעת מגיע תורם של בנייני הזרם הברוטליסטי באדריכלות: תוכנית שימור חדשה תוקדש למאות מבני בטון בעיר העברית הראשונה. המהלך מתרחש בהובלתו של ירמי הופמן, מנהל המחלקה לשימור בעירייה, שמגבשת את הרשימה.

     

    הסגנון הבינלאומי (הידוע כאן כ"באוהאוס") שלט בבנייני העיר העברית הראשונה בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת. התוכנית לשימורו תרמה לא רק להעלאת ערכם ההיסטורי והנד"לני של בניינים שנבנו בסגנון הזה, אלא גם להתחדשות עירונית כוללת ולמיתוג מחודש של העיר, שהוכרזה ב-2003 מטעם אונסק"ו כאתר מורשת עולמי. מחיר התוכנית היה תהליך ג'נטריפיקציה מואץ, שהביא ליציאת אוכלוסיית מעמד בינוני ונמוך מלב העיר, לטובת בני העשירון העליון – ולא מעט תושבי חוץ - שיכולים להרשות לעצמם לגור בסביבה המחודשת והיקרה.

     

    הרשימה ההיא התמקדה בבנייני הסגנון הבינלאומי ובניינים אקלקטיים, קדומים יותר; אלא שאחרי קום המדינה הגיע הברוטליזם לישראל הצעירה של שנות ה-50, ושלט בה עד שנות ה-70 המאוחרות. מקור שמו של הסגנון במלה הצרפתית "Brut" – גולמי - והוא מאופיין בשימוש בחומרי בנייה "גסים" וחשופים כמו בטון, בלוקים וברזל. הסגנון הכתיב שפה צורנית אקספרסיבית, שהתאימה למדינה הצעירה שרצתה להציג יציבות וצמיחה. הציבור פחות חיבב את המבנים האלה, ולא רק בשל צבעם האפור והמדכא, אלא גם משום שרובם איכלסו מבני ציבור ומינהל.

     

    פריחתם של בנייני הבטון החשוף הושפעה מכך שמלט היה חומר גלם זול וזמין, מה שעודד התמחות בעבודה עמו, בעיקר בקרב פועלי "סולל בונה". אלה הצליחו להגיע להישגים מעוררי התפעלות בשימוש בחומר, וביכולות גימור גבוהות במיוחד - הישגים שהיום כבר לא מצליחים להגיע אליהם בישראל. הד להצלחה ניתן למצוא בפרסום של פרויקטים ישראליים רבים במגזינים בעולם, ולאדריכלים הבינלאומיים שהתעניינו בעבודה כאן. גם בעשורים שאחרי שנות השיא, המשיכו אדריכלים להשתמש במאפייני הברוטליזם, ובין הבולטים בהם ניתן למנות את עדה כרמי-מלמד, חנן הברון ומשה ספדיה.

     

     

    מי ומי ברשימה

     

    את רשימת השימור, הכוללת כ-300 מבנים ברחבי העיר, איתר וגיבש האדריכל ירמי הופמן במשותף עם האדריכלית הדס נבו-גולדברשט מהמחלקה לשימור בעירייה. את הכנת הרשימה ליווה האדריכל ד"ר צבי אלחייני, מייסד ארכיון אדריכלות ישראל.

     

    ברשימה אמורים להיכלל, בין השאר, הבניינים הבאים: תיכון "ליידי דיוויס" ברחוב בני אפרים (בתכנון רם כרמי, עדה כרמי-מלמד, חיים קצף, בן פלג); אורט "יד סינגלובסקי" בדרך הטייסים (דב כרמי וחבר אדריכלים); אורט "יד שפירא" ברחוב נס לגויים ביפו (שלמה פלד ואריאל מייזליץ); בית ספר הרב הרצוג ברחוב נחמן מברסלב (משה עמיעז); בית ספר "ניצנים" ברחוב אנדרסן (זאב רכטר) בנוה אביבים; ותיכון "אליאנס" (רפפורט-גליברמן-פרנקל בשיתוף אדריכלים צרפתים) ובית ספר "אלומות" (רוברט בנט), שניהם ברחוב רדינג ברמת אביב.

     

    בית יכין בפינת אבן גבירול קפלן - בפנים. בית סוקולוב הנמוך בקדמת הצילום - עדיין לא ברור (צילום: עמרי טלמור)
      בית יכין בפינת אבן גבירול קפלן - בפנים. בית סוקולוב הנמוך בקדמת הצילום - עדיין לא ברור(צילום: עמרי טלמור)

       

      קמפוס אוניברסיטת תל אביב, שנבנה בחלקו הגדול בתקופת השיא של הברוטליזם, מציג ריכוז של מבנים שעומדים להיכלל ברשימת השימור: בניין וולפסון, שבו שוכנת הפקולטה להנדסה, בתכנון האדריכל האמריקאי-יהודי הנודע לואיס קאן בשיתוף האדריכלים מושלי-אלדר, מהווה בעיני הופמן את "החזית הברוטליסטית הכי טובה שנבנתה בתל אביב"; הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי ( שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון, שזכו עליו בפרס רוקח); בניין הפקולטה למדעי הרוח ע"ש גילמן (ורנר יוסף ויטקובר ואריק באומן); ובניין מקסיקו של הפקולטה לאמנויות (דן איתן ויצחק ישר, שזכו עליו בפרס רוקח).

       

      בפנים: הספרייה המרכזית באוניברסיטת תל אביב (צילום: עמרי טלמור)
        בפנים: הספרייה המרכזית באוניברסיטת תל אביב(צילום: עמרי טלמור)

         

        גם מגדלים יהיו ברשימה, ובהם מלון הילטון (רכטר-זרחי-פרי) ובית יכין ברחוב אבן גבירול פינת קפלן (אריה שרון ובנימין אידלסון). כמה מבתי המגורים שמתוכננים להיכלל ברשימה: רחוב רמברנדט 21, שמריהו לוין 17 (שניהם בתכנון אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני); רחוב בן גוריון 37 פינת גרץ (דב כרמי); מתחם המגורים ברחוב בארי (אריה שרון, בנימין אידלסון ורם כרמי, שזכו עליו בפרס רוקח); ומעון העולים "בית ברודצקי" ברמת אביב (רוברט בנט).

         

        בית המשפט ברחוב ויצמן, אחד המבנים הנודעים בסגנון (אדריכל: זאב רכטר), אמור להיות מהחשובים ברשימת השימור (צילום: אמית הרמן)
          בית המשפט ברחוב ויצמן, אחד המבנים הנודעים בסגנון (אדריכל: זאב רכטר), אמור להיות מהחשובים ברשימת השימור(צילום: אמית הרמן)

           

          בית המשפט ברחוב ויצמן (זאב רכטר) אמור אף הוא להיות ברשימה. "בבית המשפט עושים עכשיו עבודות שימור", מציין הופמן, "והוא דוגמה לבניין ברוטליזם מאוד איכותי". על מצודת זאב (מוטי בן חורין) ברחוב המלך ג'ורג' אומר הופמן ש"זו יצירת מופת", ומכאן אפשר להניח שהבניין המרשים ישומר. ומה בנוגע למגדל שלום, המגדל הראשון של תל אביב, שציין אשתקד 50 שנה להקמתו? "מגדל שלום לא קשור לברוטליזם", מבהיר הופמן את כוונותיו. "יש פה תפישה של מגה-סטרוקטורה עם הכביש שעובר דרך הבניין. הוא תופעה שהקדימה גל מאוחר יותר, כמו ציפור שהקדימה את זמנה בדור, ולכן לא הייתי מכניס אותו".

           

          מגדל שלום בחוץ. זה לא ברוטליזם, מבהיר ירמי הופמן
            מגדל שלום בחוץ. זה לא ברוטליזם, מבהיר ירמי הופמן

             

            ולמה דווקא בניין העירייה בחוץ?

             

            שכונת רמת אביב ב' (נוה אביבים) הסתמנה, לדברי הופמן, כהפתעה במהלך העבודה לאיתור המבנים לשימור. בשכונה מרוכזים מבנים רבים שתוכננו במסגרת פרויקט "שכונה לדוגמה" – בדומה לפרויקט שנעשה בבאר שבע ובחיפה – על ידי אדריכלים חשובים כמו מנספלד-וינרויב, רכטר-זרחי, דן איתן, ורנר יוסף ויטקובר ואריה שרון. סמוך לאוניברסיטת תל אביב, בין הרחובות טאגור, חיים לבנון ופיליכובסקי, השכונה מתגאה באחד ממתחמי המגורים האיכותיים בעיר.

             

            בפנים: מתחם המגורים הברוטליסטי ברמת אביב ב'. אחד האיכותיים בעיר, הוכחה לכך שדיור ציבורי יכול להיות מוקפד ומוצלח במשך שנים (צילום: עמרי טלמור)
              בפנים: מתחם המגורים הברוטליסטי ברמת אביב ב'. אחד האיכותיים בעיר, הוכחה לכך שדיור ציבורי יכול להיות מוקפד ומוצלח במשך שנים(צילום: עמרי טלמור)

               

              וכך, בהוכחה לכך שדיור ציבורי יכול להיות מוקפד ואיכותי, התושבים מתגוררים במבני שיכון שיזמה "עמידר" בסטנדרט עממי (בתכנון יצחק פרשלטיין), תוך שהם טובלים בנוף מקורי ומוצלח (אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור), ואמנם, המתחם מצליח לשמור על איכויותיו גם יובל שנים לאחר הקמתו.

               

              באופן מפתיע, דווקא בניין עיריית תל אביב-יפו  - שמתבקש שיהיה גבוה ברשימת השימור באופן הצהרתי - לא יהיה בה. "בניין העירייה כבר שופץ", מנמק הופמן, "ומבחינתי הוא לא נמצא בסדר העדיפויות - לגביו אני שקט ל-50 השנים הבאות".

               

              בניין עיריית ת''א לפני השיפוץ האחרון. לא מוגן ברשימת השימור, באופן תמוה (צילום: דנה קופל)
                בניין עיריית ת''א לפני השיפוץ האחרון. לא מוגן ברשימת השימור, באופן תמוה(צילום: דנה קופל)

                 

                באופן פחות מפתיע, גם כיכר אתרים תושמט מהרשימה. "כיכר אתרים היא פצע עירוני", אומר הופמן. "הפרויקט הזה לא פתיר. האפשרות לשיקומו נבדקה במשך 15 שנה ולא נמצאה. הוא לא עמד במבחן הזמן".

                 

                ''הפרויקט עמד יפה במבחן הזמן'', אומר הופמן על קרית המלאכה בדרום העיר (צילום: מיכאל יעקובסון)
                  ''הפרויקט עמד יפה במבחן הזמן'', אומר הופמן על קרית המלאכה בדרום העיר(צילום: מיכאל יעקובסון)

                   

                  מה בנוגע לקריית המלאכה בדרום העיר? הופמן מאותת: "זהו פרויקט בהקשר של פלטפורמה עם תפישה מרחבית וחזרתיות, שימוש בפריקסטים, ובכלל זה פרויקט שעמד יפה במבחן הזמן ויש לו פופולריות חדשה וטובה".

                   

                  בית הקיבוץ המאוחד נהרס, בנק החקלאות ניצל

                   

                  לדברי הופמן, הדבר המפתיע בבנייני הברוטליזם הוא שרובם עומדים במבחן הזמן, מה שמוכיח שהם מתאימים לתנאים האקלימיים והתרבותיים של ישראל. מאחר שמרביתם מבני ציבור בשליטת גופים ממשלתיים, מוסדיים או כלכליים, יש כאן יתרון משמעותי בפוטנציאל השימור שלהם: גם מבחינת המודעות המיתוגית בקרב בעלי הנכסים, וגם ברמת השליטה על התהליך.

                   

                  אך עד שרשימת השימור הזו תאושר ותחייב מבחינה חוקית, יכולים בעלי הנכסים לעשות בהם כמעט ככל העולה על רוחם. רק לפני כשנתיים כיסה האדריכל אלי ברוסטובסקי בלוחות פח את "מגדל הסנה", שתכננו האדריכלים אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני, במפגש הרחובות אלנבי ויהודה לוי. כעת מתלבטים במחלקת השימור אם להותיר את הבניין ברשימה, או שמא השינוי המפליג גרם לו נזק בלתי הפיך.

                   

                  הדוגמה המובהקת לחוסר כבוד: הבניין הנודע כוסה בלוחות מתכת, ואין זכר לכוונת האדריכלים. ייתכן שהוא יוסר מהרשימה בשל כך - נזק כפול (צילום: אביעד בר נס)
                    הדוגמה המובהקת לחוסר כבוד: הבניין הנודע כוסה בלוחות מתכת, ואין זכר לכוונת האדריכלים. ייתכן שהוא יוסר מהרשימה בשל כך - נזק כפול(צילום: אביעד בר נס)

                     

                    ככלל, הכוונות הטובות של מחלקת השימור ניגפות בפני החלטות יזמיות של שוק נדל"ן טורפני, ומעמידות בסימן שאלה את גורלם של כמה מהמבנים שראוי היה לשמר. כך, למשל, שתי יצירות מובהקות ואיכותיות של הברוטליזם הישראלי נמחקו מהרשימה של ירמי הופמן, ובשני המקרים אפשר לנחש שהם ייהרסו לטובת מגדלים. "בית החייל", שתכנן שמעון פובזנר ברחוב ויצמן פינת פנקס; ו"בית הקיבוץ הארצי", שתכנן האדריכל בוגר בית ספר "באוהאוס" שמואל מסטצ'קין, ברחוב לאונרדו דה וינצ'י מול בסיס הקריה – אחד מאזורי הביקוש החמים ביותר למגדלים כרגע. "זה בניין מעולה שאני מאוד אוהב", מנסה הופמן להסביר את ההחלטה התמוהה על בית הקיבוץ הארצי, "אך הוא ממוקם בסביבה לחוצה שמיועדת לבנייה לגובה. לא ידוע כיצד ישולב בה הבניין, אולי עם תוספת בנייה, אבל בינתיים לא נקבעה לגביו עמדה".

                     

                    כרישי הנדל''ן מנצחים את התרבות: בית הקיבוץ הארצי - לא ברשימה. אפשר לנחש שבמקומו יוקם גורד שחקים (צילום: מיכאל יעקובסון)
                      כרישי הנדל''ן מנצחים את התרבות: בית הקיבוץ הארצי - לא ברשימה. אפשר לנחש שבמקומו יוקם גורד שחקים(צילום: מיכאל יעקובסון)

                      לא רק אדריכלות יוצאת דופן, אלא חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית: גם בית החייל מחוץ לרשימה. האם מחלקת השימור דואגת למבנים הנכונים, או חלשה יותר מלחצי היזמים? (צילום: אוסף שמעון פובזנר, ארכיון אדריכלות ישראל)
                        לא רק אדריכלות יוצאת דופן, אלא חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית: גם בית החייל מחוץ לרשימה. האם מחלקת השימור דואגת למבנים הנכונים, או חלשה יותר מלחצי היזמים?(צילום: אוסף שמעון פובזנר, ארכיון אדריכלות ישראל)

                         (צילום: אוסף שמעון פובזנר, ארכיון אדריכלות ישראל)
                          (צילום: אוסף שמעון פובזנר, ארכיון אדריכלות ישראל)

                           

                          את בית הקיבוץ המאוחד, שתכננו האדריכלים חנן הברון וזיוה ארמוני – יצירה יוצאת דופן ששילבה בין אדריכלות עירונית לאדריכלות של קיבוצים - כרישי הנדל"ן כבר הספיקו להרוס עד היסוד. על חורבותיו נבנה מגדל סתמי, בתכנונו של גיורא רוטמן. הופמן אכן רואה בהריסת "בית הקיבוץ המאוחד" את האבידה הקשה ביותר לתרבות הישראלית, מבין כל מבני הברוטליזם שנפגעו או נהרסו במהלך השנים.

                           

                          מה בנוגע לבית "יד לבנים" ברחוב פנקס (ישראל לוטן וצבי תורן)? עתידו לא ברור, כנראה, כי הופמן "לא רוצה להתייחס" לעתידו ברשימת השימור. ובית סוקולוב ברחוב קפלן (נדלר-נדלר-ביקסון-גיל), שמגדל אמור לקום במקומו? "אני לא מכיר ואני צריך לבדוק", טוען הופמן. לעומת זאת, את "בנק החקלאות" שתכננו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, במפגש הרחובות קרליבך והחשמונאים , הצליחה מחלקת השימור להציל ברגע האחרון, כפי שנחשף ב-Xnet, לאחר שהיזם כבר קיבל מהעירייה אישור הריסה. הבניין נותר על כנו.

                           

                          בית יד לבנים ברחוב פנקס, סמוך לבית החייל. לא ברור אם ייכנס לרשימה (צילום: טל שחר)
                            בית יד לבנים ברחוב פנקס, סמוך לבית החייל. לא ברור אם ייכנס לרשימה(צילום: טל שחר)

                             

                            אגב, לא קשה להבחין כי המבנים המוצעים לשימור כולם על טהרת האדריכלות העברית. "אני לא מכיר מבנים ברוטליסטיים ערביים ביפו", אומר הופמן. "בדקנו, אנחנו עדיין בודקים, ונשמח לכל מידע חדש בנושא". 

                             

                            המדינה לא מכירה בהוצאות כפטורות ממס

                             

                            ניצני הרשימה המשמעותית הראשונה של מבנים לשימור בתל אביב צצו בעבודה מקיפה, שערכה בשנות ה-90 האדריכלית ניצה סמוק (כותבת הספר "בתים מן החול", שסקר את אדריכלי ומבני העיר הלבנה). הרשימה הסופית של סמוק, ובה 981 מבנים (ובסך הכל יש כ-1,600 בצירוף תוכניות אחרות, כגון לב העיר ונוה צדק), פורסמה במסגרת תוכנית המתאר תא/2650ב, שקבעה הוראות ותנאים להבטחת שימור המורשת הבנויה של העיר. בין השאר הגדירה התוכנית את המטלות שמחייבות בעל נכס שהוגדר לשימור: עריכת תיק תיעוד, שימור המבנה, שיקומו ואיסור הריסתו, קבלת אישור מיוחד מהמחלקה לשימור לכל פעולה במבנה הדורשת היתר בנייה, ושילוט הולם.

                             

                            התוכנית הראשונה התמקדה במבני מגורים אך לא התעלמה ממבני ציבור (כגון המגדלור ותחנת החשמל רדינג בשפך הירקון, בית ביאליק, שוק העלייה, בית המכס, בית הדר, קולנוע עדן, בית הכנסת מושב זקנים ברחוב אלנבי, וגם מבנה ציבור מוסלמי אחד - מסגד חסן בק). למעשה, יש בה גם כמה מבנים ברוטליסטיים חשובים, כמו בית אל על, היכל התרבות, ביתן הלנה רובינשטיין, בית ציוני אמריקה, בית הכנסת הגדול, בנייני הוועד הפועל של ההסתדרות ובית הסוכנות.

                             

                            ירמי הופמן, מנהל מחלקת השימור בעיריית ת''א-יפו. מוביל את התוכנית (צילום: מיכאל יעקובסון)
                              ירמי הופמן, מנהל מחלקת השימור בעיריית ת''א-יפו. מוביל את התוכנית(צילום: מיכאל יעקובסון)

                               

                              אך גם תוכנית שימור מחייבת לא תמיד מצליחה להגן על המבנים, כשתוכניות משתנות. כך, למשל, בית חולים אסותא נהרס ברובו לטובת שני גורדי שחקים, הודות לתוכניתם של האדריכלים משה צור ואורי שטרית (מי שנכנס באחרונה לשבע שנות מאסר על מעשיו בפרויקט הולילנד בירושלים). "יש לנו בעיה לאומית", אומר הופמן. "החוק בישראל הוא במהותו אנטי-שימורי, וטרם הוחלט מי הגורם האחראי לשימור - הרשות המקומית או המדינה". לדבריו, הרשות המקומית מופקדת על הרשימה המגדירה מבנים לשימור, אך רק המדינה מוסמכת להכריז עליהם ככאלה. התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה, שנחקקה בשנות ה-80 של המאה שעברה, מאפשרת לרשות המקומית להודיע לבעלי הנכס לשפץ אותו או להפקיע אותו, אך המימוש בלתי אפשרי.

                               

                              אישור תוכנית השימור הראשונה של תל אביב-יפו בממשלה, שהתייחסה ברובה לבתים פרטיים, הוביל לגל תביעות מצד בעלי עניין בסכום כולל של 2.3 מיליארד שקלים. אך שלא כמו בצרפת, שבה 40% מעלות השימור מוכרת לצרכי מס, בישראל אין חוק כזה. "אם שר האוצר היה מקבל החלטה אמיצה כזו", אומר הופמן, "זה היה משנה את כל תרבות הבנייה". הוא משוכנע שהוויתור החלקי על הכנסות ממסים במקרה של מבנים לשימור יחזיר את ההשקעה כפליים. זאת, משום ששימור המבנים יביא להתחדשות עירונית, המהווה מנוע כלכלי. לדעתו, "יש להסמיך את הרשויות המקומיות לקבוע החלטות. צריך לבטל את סעיף 197 שמגן על בעלי נכסים שלא ניצלו זכויות בנייה ומאפשר להם לתבוע פיצויים, אם הזכויות נלקחות מהם לטובת הציבור. כך נוצרה מציאות שעושה ההיפך מעידוד השימור".

                               

                              העיר הלבנה, העיר האפורה

                               

                              לתוכנית השימור החדשה אין עדיין לוח זמנים לביצוע. "שימור מבוסס על קונסנזוס", אומר הופמן, "ולכן הרשימה והתוכנית צריכות לעבור בעירייה בדיקות שונות של אסטרטגיה עירונית, היבטים חברתיים וגיאוגרפיים של האזורים השונים בעיר, וכן את המשמעות הייצוגית של כל אתר. כמו כן יש לבחון אסטרטגיות שונות לטיפול בבניינים ולהשפעה העירונית שלו, כמו העברת זכויות וכמה השוק יכול לספוג – לא להציף ולא ליצור חסך. אנחנו עדיין בשלב המחקר, אוספים מידע ואין לוח זמנים".

                               

                              הבניין ברחוב שמריהו לוין 17 פינת רחוב הנביאים. ברשימה (צילום: עמרי טלמור)
                                הבניין ברחוב שמריהו לוין 17 פינת רחוב הנביאים. ברשימה(צילום: עמרי טלמור)

                                 

                                עד שתושלם התוכנית ותאושר, נותר לתהות אם הרשימה החדשה תחולל מהפיכה תודעתית ונדל"נית כמו זו שחוללה תוכנית השימור לאדריכלות הסגנון הבינלאומי; האם כמו לפני עשור כש"העיר הלבנה" עלתה על המפה, גם התוכנית החדשה תזכה להכרזה של אונסק"ו על ערכה של "העיר האפורה" ותביא לתל אביב גל נוסף של חובבי אדריכלות ותרבות מכל רחבי העולם, ואיתם בתי מלון בוטיקיים שישתכנו בבנייני בטון משופצים.

                                 

                                אפילו בפלורנטין: גל השימור וזינוק הנדל''ן סוחף את העיר. לחצו לסיפור המלא

                                מה עושה שימור מוקפד לבניין, אפילו בשכונת פלורנטין? לחצו לסיפור המלא (צילום: עמית גרון)
                                מה עושה שימור מוקפד לבניין, אפילו בשכונת פלורנטין? לחצו לסיפור המלא (צילום: עמית גרון)

                                 

                                 

                                 
                                הצג:
                                כל התגובות לכתבה "העיר האפורה: תל אביב מכניסה מאות מבנים ברוטליסטיים לשימור"
                                אזהרה:
                                פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד