"כבר הרסו לי כמה בניינים. לשמוע שרוצים להרוס גם את בנק החקלאות זאת לא הרגשה טובה, בעיקר בגלל שהוא היה צעד חדש בזמנו", אמרה האדריכלית שולמית נדלר,
לפני שהיא שומעת מערוץ האדריכלות של Xnet כי
הבניין הנודע שלה במרכז תל אביב ניצל מחורבן.
"בנק החקלאות לישראל", שנבנה ב-1955 בקרן הרחובות קרליבך-החשמונאים (היום מול הסינמטק ובניין לשכת המסחר), נטוש זה שנים רבות וציורי גרפיטי מכסים את חלונותיו וקירותיו. באזור מבוקש ומצטופף בפרויקטי ענק כמו מתחם השוק הסיטונאי, שרונה וכיכר גבעון, היה נראה שאין לו סיכוי לשרוד למרות ערכו האדריכלי וההיסטוריה שהוא טומן בחובו. לפני כמה שנים הוצא לו צו הריסה, והתחזית הייתה שמגדל ייבנה על חורבותיו.

אלא שההריסה לא אושרה. אוהבי האדריכלות וההיסטוריה ישמחו לדעת שההחלטה התהפכה, ולאחרונה אישרה עיריית תל אביב-יפו לבטל את תוכנית ההריסה, ולשמר את בניין בנק החקלאות כבית מגורים משותף, בתוספת שתי קומות חדשות. על התוכנית הופקד משרד האדריכלים HQ (ארז אלה), ולפני כשבועיים החלו עבודות השיפוץ של קומת הרחוב כדי להסב אותה למרכז תצוגה של מכוניות היוקרה "לקסוס" מבית "טויוטה". הקשר אינו מקרי: יזם הפרויקט ובעל המגרש הוא ג'ורג' חורש, יבואן "טויוטה" בישראל.
פרשנות אלגנטית ומודרניסטית
בשנות ה-50, אחרי קום המדינה, תל אביב החלה להתפתח מזרחה על חשבון קרקעות שהיו בבעלות הטמפלרים שישבו במושבה שרונה.
כך הפך האזור למזוהה עם מסחר, משרדי ממשל ואיגודים מקצועיים. ב-1951 הוקם בנק ישראל לחקלאות, כחברה ממשלתית שתעניק אשראי לענף החקלאות, ואז הוזמנו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר לתכנן
את בניין משרדיו.

הם שילבו מרכיבים שחלקם כבר היה ידוע לאדריכלים המקומיים, אך כאן הם זכו להופיע יחד ובפרשנות מודרניסטית חדשה ואלגנטית. כמו בית אגודת העיתונאים ברחוב קפלן, שגם אותו תכנן המשרד, השכילו הנדלרים לתכנן בניין בשל ומורכב יחסית במרכז השלטוני שהתפתח ממזרח לרחוב אבן גבירול.
הבניין הוקם על מגרש משולש. כדי ליצור לו דופן עירונית, הוצבו חזיתותיו בקו אפס של המגרש וכך נוצרה חזות של בלוק עירוני – חידוש בתכנון המקומי, שדגל בשעתו בנסיגה מקווי מגרש. שני אגפי הבניין ליוו את הרחובות שמשיקים להם –קרליבך והחשמונאים בהתאמה - ובמפגש הרחובות נקטמה החזית, ולא התעגלה כפי שהיה נהוג. כאן מוקמה הכניסה הראשית והמודגשת במדרגות רחבות, שהובילו את החקלאים ועובדי הבנק פנימה והחוצה.

השפה החזותית של בנק החקלאות מזכירה יצירה אחרת של צמד האדריכלים, קולנוע "קרן" בבאר שבע הסמוך לעירייה, שלא זכה להגנה הראויה לו ונהרס לפני כעשור לטובת מקבץ מגדלים מכוער. בשני המקרים, החזית מתבססת על מסך זכוכית שמאורגן ומחולק באמצעות קורות ועמודי בטון חשוף, באופן שמדגיש את מעמדו הייצוגי של הבניין. חיפוי האבן המבהיקה תואם את המידות הקבועות (מודול) של הקורות ועמודי הבטון.

בלוחות הבטון שעוצבו מתחת לפתחי החלונות שבמפלס הרחוב, הוטבעה דוגמה חוזרת של שיבולים - פרט שהפך לסימן ההיכר של בנק החקלאות עד היום. הייתה זו התנסות ראשונה של צמד האדריכלים בשילוב אמנות בבניינים שלהם. "רצינו מאוד לצרף אמנות לאדריכלות", נזכרת שולמית נדלר, שחגגה בשבוע שעבר את יום הולדתה ה-92. "את התבליטים עשינו לבד, אבל אחר כך הגענו למסקנה שעדיף לתת את העבודה לאמנים". הנדלרים הזמינו אמנים משובחים לשתף איתם פעולה, בהם יחיאל שמי, שרגא וייל, ג'ון בייל ואהרן כהנא.

את עיצוב הפנים לקחו האדריכלים על עצמם, כפי שעשו בכל מבני הציבור שתכננו לאורך 64 שנות קיומו של המשרד – מתיאטרון ירושלים ועד הספרייה המרכזית באוניברסיטת בן גוריון בנגב. נדלר נזכרת כי בשלב מסוים הם ביקשו להגביה את הבניין בקומה נוספת, אך העירייה סירבה: כל הבניינים בעיר נבנו אז עד גובה של ארבע קומות לכל היותר. היו זמנים.

תוספת שתי קומות וחזית מסחרית
כעת עומד הבניין לצמוח מארבע לשש קומות, וגובהו יהיה 26 מטרים. הפרויקט יקיף לא רק את המגרש שעליו שוכן בנק החקלאות (כ-1.4 דונם), אלא יימשך במגרש הסמוך והפתוח (כרבע דונם) שפונה לרחוב קריית ספר. החצר הפנימית והמוזנחת, שצחנתה נישאת למרחוק, תשופץ ותהפוך לשטח נגיש לציבור. בבניין מתוכננות נכון לעכשיו 53 יחידות דיור בשלושה גדלים עיקריים: 36 דירות זעירות עד קטנות בשטח של 45-35 מ"ר, 13 דירות בינוניות בשטח של 90-45 מ"ר, וארבע דירות גדולות של 120-90 מ"ר. קומת הקרקע תכלול כ-800 מ"ר שטחי מסחר (טויוטה תהיה שם), ומתחת לבניין ייחפרו שש קומות שבארבע מהן יותקן חניון עם 36 חניות. הכניסה אליו תהיה מרחוב קריית ספר, כדי לא לפגוע בחזית ההיסטורית של הבנק.

עורכי התוכנית מנסים לחבר את הבניין לרחובות השוקקים באמצעות דופן מסחרית פעילה, מבטים וחצר פנימית רחבה שמתייחסת לפעילות המסחרית, תוך יצירת מעבר הדרגתי למגורים. בעירייה מתכוונים להקפיד על שימור כל מעטפת המבנה וכל החללים הציבוריים, לרבות חדרי המדרגות, מבואות, אולם הכניסה והאולם הכפול ששימש את דלפקי הבנק.
איש העסקים ג'ורג' חורש רכש את המגרש ב-2009, ארבע שנים לאחר שהבנק הופרט ופורק, תמורת 28.5 מיליון שקל. שש שנים עמד הבניין בשיממונו, בעוד היזם מקדם תוכנית להרוס את הבנק ולהקים בית מלון במקומו, ובאופן מפתיע החליטה העירייה ב-2011 לאשר צו הריסה לבניין (החלטה שעליה חתם מהנדס העירייה אז, חזי ברקוביץ). המהלך ההוא בוטל, כאמור, והבניין ישומר ויקבל חיים חדשים.

ומה דעתה של שולמית נדלר על הסבתו של הבנק למגורים? "אני לא יודעת איך הם יעשו את זה", היא משיבה. "מלון נראה לי יותר מתאים, כי הבניין מורכב מיחידות קטנות. איפה יכניסו כאן דירות? הרי כל האופי של הבניין משתנה, כי למגורים יש פנים אחרות. אבל היום הכל אפשרי".