קדחת השימור שתוקפת את תל אביב בשנים האחרונות הצליחה לתקוע יתד גם באזור לא תיירותי, הרחק מ"העיר הלבנה" הממותגת: פלורנטין. בניין מחודש ברחוב הרצל 79, פינת רחוב פלורנטין, בולט ביופיו ובלובנו על רקע בתים ישנים ומכוערים שסובבים אותו מצד אחד - תוצאה של טיח שהשחיר מזיהום אוויר, תחזוקה ירודה ותוספות בנייה - ובתים חדשים ומכוערים שסובבים אותו מצד שני, אותן קופסאות נטולות חן שנבנות במהירות במסגרת בהלת הנדל"ן של פלורנטין. הבניין הזה יוצא דופן בשכונה, אין ספק.
"כשניגשנו לעבודה, גילינו בניין עם חזית אירופית מוקפדת, אבל החצר הפנימית והאחורית היו מוזנחות ומלאות בתשתיות, וזה היה נורא", נזכר האדריכל עמיר פלג (45), שיחד עם האדריכלית עדי גל (41) תיכנן וליווה את חידוש הבניין. את המבנה המקורי, שנבנה ב-1935, תיכנן האדריכל זאב הלר. הבית הוקם על מגרש של 750 מ"ר והתנשא לגובה ארבע קומות, כשקומת הרחוב מאוכלסת בבתי מסחר. כמו שאר המבנים באזור, גם הוא היה חלק מבלוק עירוני, בנוי בקו אפס של המגרש ובצמוד למבנים אחרים, מה שיצר דופן רציפה שהדגישה את חתך הרחוב וסייעה ליצירת סביבה מסחרית תוססת.
>> מה עומד מאחורי קדחת השימור בתל אביב
>> לכתבות נוספות על פלורנטין
הבניין עוצב בסגנון הבינלאומי, עם קווים מעוגלים כמחווה למפגש הרחובות, מרפסות זיז עם מעקות מתכת פשוטים אך אלגנטיים, ופסי חלונות לאורך כל קומה המדגישים את אופקיות הבניין. יש גם "חלון תרמומטר", הנמתח לכל גובה חדר המדרגות, ופרגולה על הגג ששימשה את הדיירים לייבוש כביסה ולאירועים חברתיים. ב-2008 הוכרז המבנה כמיועד לשימור.
אף שהבניין הוקם לפני 79שנה ולא עבר שיפוץ, מצבו היה טוב: לא היו בו סדקים, הוא לא שקע, והשלד עמד בעומס. תוספת הקומות חייבה אמנם לחזק את המבנה, אבל ניכרה בנייה באיכות גבוהה שאיפשרה את הישרדותו.
היזמים לא חסכו
ביקור בבניין לאחר החידוש מגלה שימוש בפרטים איכותיים. פלג מספר שבתחום השימור, המתאפיין בהוצאות גדולות מצד המשקיעים, קל "לעגל פינות" ולחסוך, אבל כאן, לדבריו, פתחו היזמים את כיסם והשקיעו מעל ומעבר למקובל. כל התשתיות הוחלפו (מים, חשמל, ביוב), שכבות הטיח הישנות פורקו מהחזיתות, והברזלים עברו ניקוי יסודי. "זה היה לקחת גוף בן 80 שנה ולהכניס לו לב וקיבה חדשים", אומר פלג. במשך כל תקופת העבודה המשיכו הדיירים לגור בבניין. גם בית הקפה השוקק בקומת הרחוב המשיך לפעול כרגיל, מאחורי הפיגומים.
כעת, כולל הבניין המחודש את ארבע הקומות התחתונות המקוריות: קומת הקרקע, שהייתה ונותרה מסחרית, ושלוש קומות מגורים עם 12 דירות שזכו עכשיו למעלית. מעליהן נבנו שלוש קומות (לא מלאות) ובהן שמונה דירות חדשות. קומה אחת הוקמה ברוח הבניין המקורי, והאחרות נבנו בנסיגה של שני מטרים וחצי מקו החזית, כך שמהרחוב קשה לראות אותן והן לא פוגעות בחזות הבניין והשכונה. את הפרגולה המקורית של קומת הגג הרסו, כדי לשחזר בקומת הגג החדשה.
שטח הדירות החדשות נע בין 60 ל-90 מ"ר. שלוש מהן עוצבו כדופלקס - בקומה התחתונה סלון, מטבח ומרפסת, ובקומה העליונה שני חדרי שינה. כנדרש בחוק, לדירות החדשות יש גם מרחב מוגן. את הדופלקס העליון הפינתי חולקות שתי אחיות צעירות, שתיהן רווקות, שהגיעו ממנצ'סטר. על אף שהדירה חדשה, הבלגן בה חוגג והריהוט הדל צורם ביחס להשקעה האדריכלית מסביב. "יש לנו הנוף הכי טוב בפלורנטין", קובעת ג'סיקה (25), שלא ממש מתעניינת בעיצוב הדירה אלא במיקום שלה ובמה שרואים ממנה.
בעבר גרו האחיות בהמשך רחוב פלורנטין, שם סבלו מלכלוך ומסירחון של צואת כלבים. בחלק הזה של הרחוב, הן אומרות, נקי יותר. בשעות הערב הן אוהבות לשבת על המרפסת, שבה ניצבים שולחן וכיסאות פלסטיק פשוטים, תחת הפרגולה המשוחזרת והשמיים.
בדופלקס הסמוך, שבו מתגוררת משפחה צעירה, הסדר והניקיון שולטים והעיצוב מוקפד ואופנתי. רועי (33), יליד חדרה, נכנס לדירה לפני שלושה חודשים עם אשתו ובתו הקטנה. "היה מאוד קשה למצוא את הדירה", הוא מספר. "חיפשנו דירת גג חדשה במחיר שפוי, והחיפוש נמשך שנה. כשהוצעה לנו הדירה הזו ב-2.1 מיליון שקל, קנינו אותה". היא כוללת 76 מ"ר שטח בנוי ועוד 80 מ"ר מרפסת, שממנה נשקפות השכונה והעיר כולה.
את הדירה עיצב רועי בעצמו. הרעיון המרכזי היה ליצור רצף בין הסלון, המטבח והמרפסת הגדולה. דלתות זכוכית, שנשארות פתוחות רוב הזמן, מקשרות בין האזורים: הסלון והמטבח הקטנים מתחברים למרפסת, ובהמשך, באופן מטאפורי, לתל אביב כולה. המרפסת מחופה דק עץ, ובמרכזה מטבח פתוח ומקלחת מעוצבת, כשעציצים מסתירים את המתקלח העירום.
בקומה העליונה יש חדר לילדה וחדר מרווח להורים עם מרפסת קטנה. בהתחלה הפריד רועי את חדר השינה מפינת הרחצה באמצעות מחיצת זכוכית, אך לאחר שהמחיצה נשברה בטעות בעת ההתקנה, התברר לבני הזוג שהרצף בין שני החללים אינו מפריע, והם החליטו לוותר על החציצה.
אנדרטה חיה לאדריכל
חייו של זאב הלר (1957-1882), אדריכל הבניין המקורי, מייצגים נאמנה את סיפורם של מאות אדריכלים יהודים-אירופאים שפעלו כאן בעשורים הראשונים של המאה הקודמת. אדריכלים אלה הצליחו במקצועם, אך בעקבות התחזקות הנאציזם נאלצו להימלט לארץ ישראל או לארצות הברית. רבים מהם לא הצליחו לתקוע יתד בארצם החדשה.
הלר היה אדריכל מצליח בגרמניה, ותיכנן כמעט בכל תחום אפשרי: בתי מגורים, מבני משרדים ומסחר, מוסדות תרבות, בתי כנסת, כנסיות, והיכלות לבתי קברות. ב-1932 עלה לארץ ישראל, התיישב בתל אביב וניסה להשתלב בענף הבנייה ששיגשג באותם שנים. הוא הספיק לתכנן שמונה מבני מגורים בעיר העברית הראשונה; הידוע שבהם הוא "בית הורוביץ", הנמצא במפגש הרחובות דיזנגוף והמלך ג'ורג' (עם בית המרקחת המיתולוגי "שור טבצ'ניק" בקומת הרחוב). המשבר הכלכלי שפרץ בארץ בעקבות מלחמת העולם השנייה השפיע על ענף הבנייה, והלר איבד את מעמדו. חידוש הבניין ברחוב הרצל, תוך הקפדה על נאמנות לתכנון המקורי, הוא אנדרטה חיה לפועלו.
פלג וגל הם בוגרי "בצלאל" בירושלים, ובעלי תואר שני בלימודי היסטוריה, אמנות ואדריכלות באוניברסיטת UPC בברצלונה. את משרדם המשותף, גל-פלג, פתחו ב-2004, והם מתמקדים בתכנון בתי מגורים פרטיים ומשותפים. פלג גם מנחה בבית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת תל אביב.
>> באיזה בלוק יש הכי הרבה שימור בתל אביב?
>> וכל מה שרציתם לדעת על פלורנטין
