אני רוצה לשתף אתכם בחוויה סוריאליסטית שעברתי. מוצאי שבת שעברה, קצת אחרי חצות: ביתן 1 בגני התערוכה בתל אביב מפוצץ בבליינים דלוקים במסיבה של עופר ניסים (עופרה), ולבמה עולה רבקה זהר, מפזזת יחד עם עופרה ומעיפה את הקהל לשמיים. הייתי צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין שזה באמת קורה. אני עובד עם רבקה כבר תקופה ארוכה וממש אוהב את עופר ניסים, אבל אם הייתם אומרים לי לפני שנה שאהיה חלק משיתוף פעולה בין השניים, הייתי אומר לכם שאתם בטח על משהו.
הכל התחיל לפני כמה חודשים, כשישבנו עם הבמאי המוכשר שלנו על המרפסת של רבקה ביפו. הציפורים צייצו, הרוח שרקה ונענעה את הברוש הגדול שבחצר, ורבקה ואני השמענו לו שירים שנרצה לשלב במופע החדש שלנו. אחד השירים היה "לא כמו אתמול", שהוא בעצם השיר הראשון שכתבנו ביחד - רבקה את המילים ואני את המנגינה. אחרי בית ופזמון הוא עצר אותנו: "תקשיבו, השיר הזה נשמע כמו שאנסון ישן של אדית פיאף. חייבים לתרגם אותו לצרפתית".
כעבור שלושה ימים חזר אלינו הבמאי החרוץ עם תרגום לצרפתית שכתב פריאל-יהושע פיטוסי. הבעיה הייתה שרבקה ואני לא יודעים מילה בצרפתית. פריאל המקסים הגיע להקליט איתנו סקיצה ועזר לנו להבין על מה אנחנו שרים, אבל עדיין, המבטא – הו, המבטא! מתברר שזה ממש לא פשוט לשיר בצרפתית. אפילו פריאל, האופטימי בדרך כלל, תפס את הראש ולא ידע איך להציל אותנו מעצמנו. למזלנו, לרבקה יש חברה טובה בשם דבורה, מרצה לשפות באוניברסיטת תל אביב, שהקדישה לה שעות ועבדה איתה על המבטא עד שתישמע יותר צרפתייה מאדית פיאף. כעבור שבוע ואינספור טייקים הייתה לנו סקיצה מדהימה – בצרפתית.
עוד באותו ערב הבמאי סימס לי: "עופרה התעלפה מהסקיצה שלכם, היא רוצה לעשות לכם רמיקס". תגובתי הייתה: "חחחחחחחח". הייתי בטוח שהוא מסתלבט עליי. רק כמה ימים מאוחר יותר, אחרי שאיתי קלדרון, שעובד עם עופר ניסים, התקשר אליי וביקש שאשלח לו את הערוצים של השיר, הבנתי שמתחיל להתבשל כאן משהו רציני, ועדיין הייתי די ספקן: מה הקשר בין השאנסון הרומנטי הזה לעופרה?
הספק החל להתבהר אחרי שנפגשנו עם עופרה. הופתעתי לגלות כמה רגש מסתתר מאחורי הדמות המסתורית הזאת. עופרה סיפרה לנו מה היא מתכננת בשבילנו: "אני רוצה לעטוף את רבקה בים של כינורות". עשה רושם שהיא יודעת בדיוק מה היא רוצה. מה שבטוח: היא הצליחה לסקרן אותנו. נשארנו סקרנים במשך כמה שבועות. עופרה לא הסכימה להשמיע לנו ולו תו אחד מהשיר עד שהוא לא מושלם מבחינתה.
כששמעתי את הרמיקס בפעם הראשונה, חיוך גדול עלה על פניי. הבנתי בדיוק למה עופרה התכוונה: היא שמרה על החום של ההקלטה המקורית ועטפה את רבקה באהבה. גם הקול של רבקה נשמע טוב יותר מאי פעם: לעופרה יש יכולת מדהימה להוציא את הזמרות שלה גדולות מהחיים.
מתברר שלא רק אני התלהבתי מהתוצאה: גם היחצנים של עופרה אהבו מאוד את הרמיקס; הם גם בחרו בו כסינגל שיקדם את האלבום הכפול החדש של עופרה ואף הזמינו את רבקה להופיע במסיבה הגדולה בגני התערוכה.
וככה הגענו למוצאי שבת בביתן 1. כשרבקה עלתה, התרגשתי לראות את האהבה הענקית שהקהל הרעיף עליה. למחרת הפייסבוק שלי היה מפוצץ בהודעות מפרגנות מחברים שעפו על רבקה ועל השיר החדש, וביניהם היו גם כאלה שבחיים לא היו מגיעים אלינו ללא התיווך של עופרה. בקרוב הרמיקס מתוכנן לצאת גם בצרפת, ויש תכנון לטוס להופיע שם באירוע גדול. אז מה המסקנה מכל זה? Never say never. החיים מלאים בהפתעות, ומתברר שגם אישה שבקרוב חוגגת 70 יכולה להרים מועדון שלם באוויר.
_______________________________________________________
פתאום הגיעו צלילים שהשאירו אותי מהופנט. הקליקו על התמונה:
