הפארק העתידי הזה מתוכנן להשתרע על פני כ-90 דונם לאורך הגדה המזרחית של הירקון, רגע לפני המפגש עם הים, מול נמל תל אביב ומדרום לתחנת הכוח רדינג. זהו אזור מוזנח על גדות הנחל, סמוך לשפך שלו לים התיכון. התוכנית של עיריית תל אביב-יפו היא לשנות את פניו, במסגרת בנייה חדשה מסביבו, ולהפוך לפארק המשלב את שרידיהם של מבני התעשייה לצד מגוון אקולוגי של חי וצומח.
בשטח נמצאים מתקני תשתית שונים שיצאו משימוש, וביניהם מתבלטים שלושה מכלי דלק ריקים. במקור היו ארבעה מכלים, מספרת אדריכלית הנוף דפנה גרינשטיין שמתכננת את הפארק, והעירייה פירקה אחד מהם במגמה לפרק את כולם, "אבל כשנכנסנו לפרויקט חשבנו שאפשר להשתמש בהם".
כתוצאה מכך, היא מסבירה, השתנתה הגישה בעירייה והוחלט לשמר את המכלים ולשלב אותם בפארק, תוך הכנת תיק תיעוד עליהם. "ארכיאולוגיה של תעשייה", קוראת לזה גרינשטיין, שתציג את הפרויקט ביום חמישי הקרוב, לא רחוק מהפארק העתידי, בכנס האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף בגני התערוכה בתל אביב.
כזה הוא Wastegasfabriek באמסטרדם, שבו הפך מכל דלק ענקי לאולם הופעות ואירועים מצליח, שמקיף פארק. כך גם מתחם Zollevein בעיר אסן שבגרמניה, שבו השתתפו בתכנון משרדי אדריכלים בכירים כמו נורמן פוסטר, רם קולהאס ו-SANNA.
דוגמה נוספת היא Gasholder Park, שנחנך לפני שנתיים באזור קינגס קרוס במרכז לונדון. וכמו בדוגמאות הללו, הכוונה היא להפוך מכל חצי-מפורק לגן, ואת שני האחרים להפוך למוסדות ציבור כמו מוזיאון החשמל. בין המכלים יש גשרונים להולכי רגל, והכוונה היא לאפשר לציבור ללכת עליהם כדי לזכות בנקודת מבט חדשה על תל אביב.
חלקו הדרומי של הפארק יהיה אגם מלאכותי, שימוקם בשטח הנמוך ביותר במתחם. ממדי האגם טרם נקבעו, וכעת נבדקת היכולת למלא את האגם כולו במי-נגר שיוזרמו אליו בימות החורף, ובמי-מזגנים שיגיעו מהשכונה העתידית בימות הקיץ. שאר השטח הפתוח מתוכנן כפארק אקולוגי של טבע עירוני, בגישה דומה לזו המופיעה ב"פארק רדינג" הסמוך.
בשטח של התוכנית, מקדם הצוות תב"ע קטנה נפרדת לבניין "מוזיאון הישגי העם היהודי", שאותו אמור לתכנן האדריכל פרנק גרי. הקידום הנפרד של התב"ע למוזיאון נובע מהרצון לזרז את הקמתו, מאחר שכבר נמצא תורם לפרויקט. מגדל התצפית שרואים בהדמיות הוא חלק מהמוזיאון, אלא שבשבועות האחרונים יש התלבטות אם להותיר אותו. כרגע נראה שהוא יבוטל.
ביצה מלוחה? ניסיון שלא הבשיל
תוך כדי העבודה, שהתחילה ב-2008, נכנס שחקן חדש לגדה הנגדית של הירקון. זה קרה לפני כשלוש שנים, כאשר משרד האדריכלים רוזנפלד-ארנס זכה בתחרות לתכנון "חצי האי הירקוני", הכולל את הגדה המערבית של הירקון בשפך לים, במגמה להפוך אותה לסביבה ביצתית של מים מלוחים, בדומה לנוף שקדם לבינוי האינטנסיבי של נמל תל אביב והיריד.
כדי לשמור על איזון, החליטה גרינשטיין שגם הפארק המזרחי יורכב מביצות. אלא שהנושא נבדק והתגלה כבלתי ישים, ולכן נזנח בשתי גדות הירקון, כשכל צד בוחר גישה עצמאית ונפרדת.
הפארק נכלל בתוכנית בניין עיר (תב"ע) לשטח של כ-200 דונם, בין נחל הירקון, שדרות רוקח, רחוב אבן גבירול ותחנת הכוח רדינג. התוכנית מקודמת כבר תשע שנים ונמצאת כעת בדיונים בוועדה המחוזית, לאחר שהוועדה המקומית המליצה עליה להפקדה. עדיין שוררת התלבטות ביחס לבינוי בחלק המזרחי של התוכנית, קרוב לתחנת הכוח. הבינוי אמור להכיל מרכז תחבורה, לוגיסטיקה ומוסדות ציבור, תוך הריסתו של בית הלוויות (שהוצע כפתרון למעבר של תחנת המשטרה מרחוב דיזנגוף – מהלך שלא מתממש ככל הנראה).
משרד האדריכלים מנספלד-קהת הוא עורך התוכנית, ומשרד אדריכלי הנוף גרינשטיין-הר גיל מופקד על ההיבטים הנופיים שלה. עם אישור התוכנית יידרש תכנון מפורט לפארק, כך שהסיכוי שנזכה ליהנות מהפארק בשנים הקרובות הוא נמוך.
משרד גרינשטיין-הר גיל הוקם בחיפה ב-1988 ונחשב לאחד הבכירים באדריכלות הנוף בישראל. על תכנון פארק הכט ופארק שקמונה בחיפה זכה המשרד בפרס קרוון, ועל חידוש המושבה הגרמנית בעיר - זכה בפרס עזריאלי. לאחרונה השלים המשרד את פיתוח הנוף לאורך מסילת רכבת העמק ומסילת עכו-כרמיאל, וכן את "פארק המושבה" בזכרון יעקב.
הרבה מים באדריכלות הנוף הנוכחית
"למקצוע אדריכלות הנוף חסרה יחצ"נות. הביקוש לאדריכלי נוף הוא עצום ותנאי השכר והעבודה הם הרבה יותר טובים מאלה של אדריכלים", טוענת אדריכלית הנוף טלי מרק, ממובילות הכנס שמתקיים השבוע. "מדי שנה מסיימים כ-20 סטודנטים את לימודי אדריכלות הנוף בטכניון, ומיד נחטפים".
לדבריה, לא רק אדריכלי נוף ייהנו מהכנס, אלא כל ישראלי שרוצה להרחיב את ידיעותיו ולהיחשף למקצוע הזה. כל מומחה תיירות יודע להגיד שאטרקציות עם מים מצליחות למשוך קהל יותר מכל אטרקציה אחרת (כמו ארכיאולוגיה ומורשת), והכנס הנוכחי מתמקד בדרכים עכשוויות לשילוב אלמנטים של מים בנוף. מלבד הצגת הפארק לאורך גדת הירקון, יוצגו בין השאר גם:
• אגמון חפר, בתכנונו של אדריכל הנוף ליאור לוינגר, על בסיס של בריכות מים ישנות שיצאו משימוש וביוזמת רשות ניקוז ונחלים שרון.
• הטיילות לאורך ים המלח, שבין השאר התמודדו עם הבולענים. יציגו אדריכלי הנוף משה דאלי ואליה שושני.
• עין לבן, סמוך לגן החיות התנ"כי בדרום-מערב ירושלים. תציג אדריכלית הנוף איריס טל גולדברג.
• שיקום נחל הדר, סמוך להוד השרון, והפיכתו ממדמנת שפכים למוקד של פנאי ונופש, הכולל תצפיות ציפורים ואגם, ביוזמת עיריית הוד השרון. תציג אדריכלית הנוף טל לוטן, שגם תעביר סיור בפארק.
• סיור מומלץ נוסף במסגרת הכנס יתקיים בפארק הלאומי אפולוניה, סמוך להרצליה פיתוח, שאותו חידש משרד אדריכלי הנוף צורנמל-טורנר. סיורים נוספים יתקיימו ביום שישי באזור התחנה המרכזית הישנה, כרם התימנים, שוק הפשפשים, פארק ראש ציפור (כולם בתל אביב) ובפארק הרצליה. נוסף על אלה תתקיים סדנת צילום מים, שתכלול סיור התנסות.
• את המזרקה המיוחדת שהוצבה לאחרונה באילת יציגו אדריכלי הנוף ענת שדה ומיכל מורד, והאדריכל ספי קרייתי יציג את פרויקט "מואה" - מתחם תיירותי-רוחני בערבה.
• האדריכל אודי כסיף יציג את עבודת משרדו לאורך חוף הים.
- אדריכלית הנוף מתניה ז"ק תציג את עבודת סטודיו LandBasics - פרויקט הגמר באדריכלות נוף בטכניון.
• שלושה אדריכלי נוף מסקרנים מחו"ל הוזמנו להרצות בכנס: אוליבר פיליפ השותף ב-Agence Ter, ממשרדי אדריכלי הנוף המובילים בצרפת, קייט אורף האמריקאית העומדת בראש משרד SCAPE, ואנטון קומריי (Comrie) הדרום אפריקאי.
האח הקטן של אגמון החולה: הלהיט החדש של עמק חפר. לחצו
