אדריכלות

    כאן גרים בכיף אנשים שאוהבים בטון: בית שאי אפשר לפספס ביישוב אירוס

    בבית שנבנה בסביון של השפלה, הקירות, התקרה והרצפה עשויים בטון - חשוף או מוחלק. המשפחה שעברה לכאן מאוהבת במעונה החדש, ששולטים בו האפור והחום

    מיכאל יעקובסון

    |

    02.11.17 | 07:02

    את החזית הקדמית תכננו דן והילה ישראלביץ אטומה לכיווןן הרחוב. מבואת הכניסה, שמוגדרת בלוחות אלומיניום מושחרים, מתנשאת לכל גובה המבנה, ותופסת שליש מהחזית. שני השלישים האחרים מורכבים מפסי אלומיניום אנכיים בגוון דמוי עץ, ודרכם מבצבצת חצר הילדים בקומה העליונה (צילום: עודד סמדר)
    את החזית הקדמית תכננו דן והילה ישראלביץ אטומה לכיווןן הרחוב. מבואת הכניסה, שמוגדרת בלוחות אלומיניום מושחרים, מתנשאת לכל גובה המבנה, ותופסת שליש מהחזית. שני השלישים האחרים מורכבים מפסי אלומיניום אנכיים בגוון דמוי עץ, ודרכם מבצבצת חצר הילדים בקומה העליונה (צילום: עודד סמדר)
    מאחור בולטת, בהמשך לגג, ''מצחייה'' שמאפיינת את עבודות האדריכלים. "את החזיתות אנחנו עושים רק בסוף", אומרת הילה ישראלביץ. שטח הבית 390 מ''ר בנויים ועוד 240 מ''ר חצר, ועלות הקמתו הגיעה ל-5.5 מיליון שקלים. לחדרי הילדים בקומה העליונה יש חלונות גדולים אל הבריכה (צילום: עודד סמדר)
    "אנחנו מאוד אוהבים את הבטון החשוף", אומר דן ישראלביץ. "אמנם לא כל לקוח רוצה בית על טהרת הבטון, אך יש כאלה שנגועים בחיידק כמונו'' (צילום: עודד סמדר)
    מראה הכניסה מבחוץ ומבפנים. הרצפה עשויה בטון מוחלק, ובקירות נותרו סימני לוחות היציקה (צילום: עודד סמדר)
    מבט מהסלון לכיוון הדלת וגרם המדרגות הפיסולי. על קיר הבטון תלוי רק מסך טלוויזיה שחור (צילום: עודד סמדר)
    הרהיטים נבחרו כולם בגווני אפור-שחור-לבן, וקירות הזכוכית לכל אורך החזית הצפונית מכניסים פנימה אור טבעי נעים, ואת צבעי הבריכה והצמחייה (צילום: עודד סמדר)
    בקיר המטבח משמאל מוסוות דלתות המקשרות אל יחידת ההורים, החניה וארונות האחסון. בניגוד לאם המשפחה, ילידת קיבוץ שגדלה במושב, ובית חלומותיה היה, לדברי בעלה, ''סולידי, רגוע, צנוע, לא ענק'' - לו היו תכניות אחרות (צילום: עודד סמדר)
    חדר ההורים. ''בחזון שלי ידעתי בדיוק מה אני רוצה'', אומר האב. ''שהילדים יהיו בקומה למעלה, ויחידת ההורים תהיה בקומת הסלון. אחרת, בסוף יום העבודה היינו נכנסים הביתה, מדלגים במדרגות לחדר שלנו ונמרחים שם מול הטלוויזיה עד שהולכים לישון. במקום זה, אנחנו כל הזמן יחד למטה'' (צילום: עודד סמדר)
    המדרגות מורכבות מלוחות ברזל חשוף שעברו תהליך החלדה, ומכניסים גוון חום לסביבה האפורה (צילום: עודד סמדר)
    את גרם המדרגות המרחפות והמעקה יצר אמן הברזל סתיו פרולנקו. מצד אחד מיתרים אנכיים, מצדו השני קיר בטון עם פתחים דקורטיביים. ההורים אינם חוששים כשילדיהם מטפסים במדרגות. "ילד בן שנתיים הולך פה בעיניים עצומות כמו ענק", מעיד האב (צילום: עודד סמדר)
    בקומה השנייה מסודרים בשורה ארבעת חדרי הילדים, שפונים כולם אל חצר משחקים פתוחה בת כ-40 מטרים רבועים (צילום: עודד סמדר)
    על הרצפה עוד יותקן דק, והחצר מוקפת בקירות ובסבכת פסי האלומיניום, כך שהילדים יכולים לשחק כאן לבדם בבטחה (צילום: עודד סמדר)
    בריכת השחייה משמשת את הילדים ואת האב, ששוחה בה 50 בריכות ביום (צילום: עודד סמדר)

    "איך שאתה נכנס ליישוב אתה תראה את הבניין מימין, אין סיכוי שתפספס", כיוונה אותי אדריכלית ממשרדם של בני הזוג דן והילה ישראלביץ, לקראת הביקור בבית חדש שתכננו ביישוב אירוס, הסמוך לנס ציונה. והיא לא טעתה. השופוני הוא חלק בלתי נפרד מהסביבה ביישוב הווילות הצעיר, שנקרא על שמו של פרח הבר הנפוץ באזור (שם שיותר ממזכיר את סביון, גם הוא יישוב וילות בשולי המטרופולין, הנחשב מאז שנות ה-60 למעוז השופוני הלאומי).

     

    קשה לפספס את המבנה שנועד לזוג באמצע שנות ה-30 לחייהם ולשלושת בניהם הצעירים. קובייה של בטון חשוף ניצבת על מגרש של כחצי דונם, מפנה חזית אטומה כמעט לחלוטין לכיוון הכניסה, ובראשה כמו מצחייה אקספרסיבית, שממשיכה את גג הקובייה. למראה היוקרתי מוסיפות גווני חום ששולבו בחזיתות הצפונית והדרומית, הודות לתריסים ומסבכים שהאדריכלים שילבו בפתחים הרחבים והגבוהים.

     

    היוקרה האופנתית: שילוב של אפור, חום ובריכת שחייה פרטית  (צילום: עודד סמדר)
      היוקרה האופנתית: שילוב של אפור, חום ובריכת שחייה פרטית (צילום: עודד סמדר)

       

      שילוב של אפור וחום, קשה ורך, קר וחם הוא תבנית חוזרת ואופנתית בווילות פאר שנבנות בישראל בשני העשורים האחרונים. צמחייה ובריכה בחצר האחורית מוסיפות להן צבעוניות השמורה למבטי הדיירים ואורחיהם בלבד. בסך הכל כולל הבית 390 מטרים רבועים שטח בנוי, ו-240 מטרים רבועים של חצר. עלות הקמתו הגיעה לכ-5.5 מיליון שקלים.

       

      ליצור מסתורין לפני הכניסה

       

      החזית האטומה הפונה לרחוב הצר מורכבת ממבואת כניסה המתנשאת לכל גובה המבנה, שקועה עמוק בקו החזית ותופסת כשליש משטחה. היא מוגדרת בלוחות אלומיניום מושחרים, שבהם מוסווית דלת הכניסה. שני השלישים הנותרים של החזית מורכבים מפסי אלומיניום אנכיים מצופים בצבע דמוי עץ, המנוגדים לבטון האפור והחשוף, שבו נותרו טביעותיהם של קרשי העץ האופקיים ששימשו ליציקת הקירות.

       

      פסים לרוחב ולאורך (צילום: עודד סמדר)
        פסים לרוחב ולאורך(צילום: עודד סמדר)

         

        החזית האטומה נועדה, לדברי האדריכלים, ליצור "מסתורין" לקראת הכניסה פנימה, לחלל שבו הכל פתוח וחשוף. "הדיירים חיים את המשפחתיות", מדגישים האדריכלים. אך מעבר לשמירה על פרטיותם אפשר לראות בכך גם הסתגרות וההתנתקות מהסביבה.

         

        החזית הקדמית אטומה לרחוב, אך בפנים הכל פתוח וחשוף    (צילום: עודד סמדר)
          החזית הקדמית אטומה לרחוב, אך בפנים הכל פתוח וחשוף (צילום: עודד סמדר)

           

          "אנחנו מתחילים עם העמדת המבנה בשטח", מסבירה הילה ישראלביץ (34) את תהליך התכנון. "מגדירים את צרכי הלקוח, עושים סקיצות ורק בסוף עושים חזיתות". לדבריה, החזות הבולטת היא תוצר ישיר של תוכנית הבית, שהוא למעשה קופסה מודרנית ופשוטה.

           

          חיידק הבטון החשוף ותגלית העץ הטבעי

           

          קומת הקרקע כוללת אולם מלבני גדול, המתנשא לגובה 3.30 מטרים, שבו סלון ומטבח, שביניהם מפריד שולחן אוכל באורך ארבעה מטרים. האלמנט המרכזי בקומה הוא הבטון החשוף - גולמי או מוחלק - של הקירות, הרצפה והתקרה. "אנחנו מאד אוהבים את הבטון החשוף", אומר דן ישראלביץ (50), "ולקוחות באים אלינו בגלל שראו בתים שבנינו. אמנם לא כל לקוח רוצה בית על טהרת הבטון, אך יש כאלה שנגועים בחיידק כמונו וזורמים אתנו. כאן הלקוחות זרמו אתנו, חבל על הזמן".

           

          בעל הבית, איש עסקים צעיר, מאשר. לדבריו, השימוש בבטון הוא פרקטי, כי הוא אינו מתלכלך ומתקלף כמו טיח, וכשהוא מבוצע היטב אז גם אין סדקים. אבל ההחלטה להשתמש בו דורשת לחשב מראש כל שקע חשמל, תשתית ופתח, כיוון שכל שינוי דורש הריסה שפוגעת בחזות השלמה.

           

          אפילו חדרי הרחצה עשויים בטון. בעל הבית מסביר את יתרונותיו: הוא לא מתלכלך ומתקלף כמו טיח  (צילום: עודד סמדר)
            אפילו חדרי הרחצה עשויים בטון. בעל הבית מסביר את יתרונותיו: הוא לא מתלכלך ומתקלף כמו טיח (צילום: עודד סמדר)
             

             

            הרהיטים בסלון נבחרו כולם בגווני אפור-שחור-לבן. תעלות מיזוג האוויר צבועות שחור, וכך גם גופי התאורה הקבועים בתקרה ומסך הטלוויזיה, שהוא הדבר היחיד שתלוי על קיר הבטון. גם כאן, כמו במעטפת הבית, תוכנן שילוב בין הבטון הקר והקשה לעץ החי והחם שנבחר למטבח ופינת האוכל.

             

            המטבח ופינת האוכל הארוכה המפרידה בינו לבין הסלון. בעל הבית חלם מילדות על שולחן גדול, כמו שהיה בבית חברו בהרצליה פיתוח (צילום: עודד סמדר)
              המטבח ופינת האוכל הארוכה המפרידה בינו לבין הסלון. בעל הבית חלם מילדות על שולחן גדול, כמו שהיה בבית חברו בהרצליה פיתוח(צילום: עודד סמדר)

               

              במהלך התכנון יועדו המטבח, הקיר המקיף אותו ושולחן האוכל להיות מחופים בפורניר. כשאב המשפחה הגיע לנגרייה של ניב רז כדי לבחור פורניר מתאים, הוא ראה במקרה את העץ הטבעי והתרשם מאיכותו. בעקבות זאת החליט להכפיל את התקציב ולהשתמש לחיפוי הקירות ולבניית שולחן האוכל בעץ שפורק מכנסייה שנהרסה באוסטריה והובא לארץ.

               

              סביב שולחן העץ הגדול מתארחים כמעט מדי יום משפחה וחברים, אך בעל הבית רואה בו גם מימוש של חלום. "כשהייתי ילד", הוא מספר, "היה לי חבר שגר בהרצליה פיתוח, ולמשפחה שלו היה שולחן אבירים גדול עם הרבה נוכחות. תמיד רציתי כזה".

               

              כסאות האוכל הצהובים מוסיפים צבע לסביבה הכהה  (צילום: עודד סמדר)
                כסאות האוכל הצהובים מוסיפים צבע לסביבה הכהה (צילום: עודד סמדר)

                 

                האולם המלבני הגדול מפנה לכל אורכו מסכי זכוכית לכיוון החצר עם בריכת השחייה, והוא מואר היטב באור טבעי נעים, החודר מכיוון צפון. הבריכה משמשת את ילדי המשפחה המשחקים בה, ואת האב ששוחה 50 בריכות ביום.

                 

                בקיר העץ חבויה הדלת ליחידת ההורים (צילום: עודד סמדר)
                  בקיר העץ חבויה הדלת ליחידת ההורים(צילום: עודד סמדר)

                   

                  בניגוד לאם המשפחה, ילידת קיבוץ שגדלה במושב, ובית חלומותיה היה, כדברי בעלה, "סולידי, רגוע, צנוע, לא ענק" - לו היו תכניות אחרות. "בחזון שלי ידעתי בדיוק מה אני רוצה: שהילדים יהיו בקומה למעלה, ויחידת ההורים תהיה בקומת הסלון. אחרת, בסוף יום העבודה היינו נכנסים הביתה, מדלגים במדרגות לחדר שלנו ונמרחים שם מול הטלוויזיה עד שהולכים לישון. במקום זה, אנחנו כל הזמן יחד פה".

                   

                  כאן יש ספרייה ורצפת עץ בהירה (צילום: עודד סמדר)
                    כאן יש ספרייה ורצפת עץ בהירה(צילום: עודד סמדר)

                     

                    שילובה של יחידת ההורים בקומת הקרקע העמוסה היה אתגר לאדריכלים. הפתרון שמצאו הוא קיר הסוגר על המטבח ונראה כיחידה שלמה ואטומה, אך למעשה חבויה בו סדרה של דלתות המקשרות ליחידת ההורים, לחניה בחוץ ולארונות אחסון שונים.

                     

                    מדרגות כאלמנט פיסולי

                     

                    גרם המדרגות אל הקומה השנייה מושך תשומת לב רבה. זהו אלמנט פיסולי שביצע אמן ברזל מומחה למדרגות. כאן הן מורכבות מלוחות ברזל חשוף, שעברו תהליך החלדה, והן נישאות על קיר בטון מחורר בפתחים דקורטיביים. המעקה מורכב מפרופיל פשוט, ובצד הפונה לסלון מתוחים מיתרי ברזל אנכיים לכל גובה הקומה.

                     

                    גרם המדרגות ומיתרי המתכת האנכיים   (צילום: עודד סמדר)
                      גרם המדרגות ומיתרי המתכת האנכיים (צילום: עודד סמדר)

                       

                      מימין: מראה קומת הכניסה ממעלה המדרגות. משמאל: הגשר בקומה העליונה (צילום: עודד סמדר)
                        מימין: מראה קומת הכניסה ממעלה המדרגות. משמאל: הגשר בקומה העליונה(צילום: עודד סמדר)

                         

                        "מטעמי תקציב", נזכר בעל הבית, "התכנון המקורי היה לעשות את המדרגות רק בחצי הקומה שפונה לסלון, אבל סתיו פרולנקו, שביצע את העבודה, התעקש להשלים את המהלך כולו. הוא רדף אחרי ונתן תמחור הגון, אז בסוף נתתי לו את מה שהוא רצה, ויצא שאנחנו מאוד מרוצים". ההורים לא חוששים כששלושת בניהם הצעירים מטפסים במדרגות אל קומת חדרי השינה והמשחק שלהם, הרחוקה מיחידת ההורים. "אנחנו מחנכים את הילדים לעצמאות", אומר האב, "ילד בן שנתיים הולך פה בעיניים עצומות כמו ענק". 

                         

                        חצר המשחקים בקומת הילדים. למרות שלכל ילד יש חדר מרוהט משלו, שלושת הבנים מתעקשים לישון יחד  (צילום: עודד סמדר)
                          חצר המשחקים בקומת הילדים. למרות שלכל ילד יש חדר מרוהט משלו, שלושת הבנים מתעקשים לישון יחד (צילום: עודד סמדר)

                           

                          בקומה העליונה מאורגנים ארבעה חדרים בשורה, וחלונותיהם הגדולים פונים צפונה. למרות שלכל ילד יש חדר מרוהט משלו, הבנים מתעקשים לישון יחד במיטות שנקנו בסניף איקאה הקרוב. את שאר שטח הקומה תופסת חצר עליונה, כ-40 מטרים רבועים שטחה, שנועדה כולה לילדים. החצר, שהתקנת דק העץ טרם הושלמה בה, מוגנת מכל עבריה בקירות ובסבכת האלומיניום הגבוהה, הפונה לחזית הראשית, והיא מאפשרת לילדים לשחק בחופשיות, ללא השגחה.

                           

                          שירותי האורחים  (צילום: עודד סמדר)
                            שירותי האורחים (צילום: עודד סמדר)

                             

                            בבית יש גם קומת מרתף מרווחת, הכוללת יחידת מגורים ומשרד גדול לאב.

                             

                            האדריכלים דן והילה ישראלביץ. מתמחים בבתים פרטיים ואוהבים ''מצחיות'' (צילום: מיכאל יעקובסון)
                              האדריכלים דן והילה ישראלביץ. מתמחים בבתים פרטיים ואוהבים ''מצחיות''(צילום: מיכאל יעקובסון)
                               

                               

                              הבית השני הבולט ביותר באירוס, גם הוא פרי תכנונם של בני הזוג ישראלביץ, מתאפיין גם הוא בצורת קובייה עם מצחייה, אלא שהוא מטויח כולו לבן ולכן נוכחותו בולטת פחות מזו של קוביית הבטון. משרד האדריכלים, שנפתח ב-1997, מעסיק כיום עשרה עובדים, ומתמחה בתכנון בתים פרטיים. בימים אלה הם מתכננים ומלווים את הקמתן של כ-30 וילות, כמה מהן באירוס, ואחת בהוליווד. בגני ילדים ובבתי ספר שתכנן המשרד במשך השנים, בתדירות נמוכה משמעותית מזו של הווילות, נעדרת המוחצנות, אך גם בהם חוזרות ומופיעות מצחיות באופנים שונים.

                               

                              קשה לפספס בית בטון כזה, ועוד עם מצחייה  (צילום: עודד סמדר)
                                קשה לפספס בית בטון כזה, ועוד עם מצחייה (צילום: עודד סמדר)

                                 

                                 (צילום: עודד סמדר)
                                  (צילום: עודד סמדר)

                                   

                                  תוכניות הבית. מימין קומת הקרקע, משמאל קומת הילדים העליונה (תוכנית: דן והילה ישראלביץ אדריכלים)
                                    תוכניות הבית. מימין קומת הקרקע, משמאל קומת הילדים העליונה(תוכנית: דן והילה ישראלביץ אדריכלים)

                                     

                                     

                                    -----------------------------------------

                                    רוצים קצת צבע? לחצו על התמונה לשבעה מהפכי הום סטיילינג ססגוניים:

                                     

                                    התלמידות תרגלו את מה שלמדו על עצמן. לחצו לכתבה המלאה (צילום: שירן כרמל)

                                     

                                     
                                    הצג:
                                    כל התגובות לכתבה "כאן גרים בכיף אנשים שאוהבים בטון: בית שאי אפשר לפספס ביישוב אירוס"
                                    אזהרה:
                                    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד