מה עושות תלמידות להום סטיילינג כשהן צריכות להגיש פרויקט גמר מרשים? חניכותיו של גילי אונגר בחרו לתרגל את מה שלמדו בקורס על הבית הפרטי שלהן, תהליך שארך כמה חודשים טובים. הסיבות לבחירה ברורות – כך הפרויקט קרוב ללב, נגיש, מחייב פחות, ואין לקוחות שיתווכחו או יגבילו את חופש היצירה. נכון, זו הוצאה לא קטנה (בעיקר אם נעשתה גם עבודת שיפוץ ובנייה) – אך על הדרך כל בני המשפחה מרוויחים מהשדרוג. ביקשנו משבע בוגרות להסביר מעט מה עשו, כמה זה עלה, ולשתף ברעיון מדליק שיישמו.
הילדה גדלה, וקיבלה חדר חלומות
מי: אסנת לוינסון גולן.
איפה: בית ברמת אפעל.
מה: חדר ילדות משותף בגודל 30 מטרים רבועים פוצל לשני חדרים נפרדים, לילדה בת 11 וחצי ואחותה, בת שבע וחצי.
תקציב: 5,000 שקלים לריהוט והלבשתו של חדרה של בת ה-11; 18,000 שקלים לפרויקט כולו, כולל עבודות הבנייה.
איך: השיפוץ החל בהקמת קיר גבס מפריד, יצירת פתח והתקנת דלת כניסה נוספת, הוספה של מערכת מיזוג אוויר בחדר החדש וצביעה של שני החדרים. על הקיר המרכזי בחדרה של בת ה-11 הודבק טפט דומיננטי ומרשים (1,700 שקלים ב"מאיירס טפטים",דן דיזיין סנטר), ולפיו נבחרו שאר הפריטים והצבעים לחדר, ביניהם ארון לוקר (800 שקלים ב"אלחנן ארונות ומדפי מתכת"), שולחן כתיבה (פלטת עץ אורן שנצבעה בשחור ורגליים שנקנו בנפרד, 300 שקלים), מנורת קיר (200 שקלים, "חדרים"), לוח השראה (170 שקלים, "פלורליס"), תאי אחסון (190 שקלים, "איקאה"), וילונות (200 שקלים, "איקאה") וכיסא (500 שקלים, "פיק אפ").
רעיון שאפשר לאמץ: מיטה ''ירוקה'' מחמישה משטחי העמסה פשוטים. מכיון שהמשטחים מגיעים בגדלים שונים אפשר לעצב את הגודל לפי הרצון והצרכים. משטח אחד עולה כ-40 שקלים, באחד ממגרשי המשטחים הפזורים בארץ. כאן הוחלט על מיטה שתתאים למזרון בגודל 200 על 120 סנטימטרים, וכל המשטחים עברו שיוף, ליטוש וצביעה ידנית בלבן שבור. גב המיטה נבנה גם הוא ממשטחים, אך בו מולאו הרווחים בלוחות נוספים. בין המשטחים שמתחת למזרון נשזרה שרשרת נורות אווירה. עלות (כולל צבע): 500 שקלים.
לסיכום: שתי ה"לקוחות" הקטנות היו מרוצות מהתוצאה מעל המצופה, מספרת גולן.
מסלון סתמי לפצצת צבע
מי: טליה אלמוג.
איפה: דירה שכורה ברמת גן.
מה: הלבשת סלון קבלני גנרי.
תקציב: כ-30,000 שקלים.
איך: על הקיר המרכזי הודבק טפט בצבע ירוק עז ("דקו-רום"), וממנו התחיל התהליך. אלמוג מצאה ספה באורך 3.20 מטרים ("בדולינה") עם ריפוד של קטיפה בגוון חלודה, שאותה השעינה על רקע הטפט. מאחר שהשילוב דרמטי וחזק, היא מסבירה, צריך היה להיזהר בבחירת שאר הפריטים, שלא יכבידו על החדר. שתי כורסאות וינטג' קלילות חודשו בקטיפה ורודה, ושולחן עכשווי מעץ טיק עם משטח זכוכית הוזמן מנגר (NARO). בפינה הוצב שולחן עתיק קטן משוק הפשפשים, ועליו מנורה שעוצבה בגלריית "באבו" בפלורנטין. השטיחים נקנו ב"מיקלולה", ועל קיר הטפט הוחלפו שתי מנורות "אפ-לייט" במנורות טווס של המעצבת חן ביקובסקי. לסיום נתלו על הקיר שתי מסגרות קש (שמונה שקלים לאחת).
רעיון שאפשר לאמץ: שילובים של זול ויקר. אלמוג רכזה שתי כורסאות סבתא פשוטות בפחות מ-3,000 שקלים, וריפדה אותן בקטיפה בצבע ורוד-פוקסיה מבריק. את שלד העץ, שהיה צהבהב וחיוור, העמיקה לגוון עץ טיק, מה שנתן לכורסאות מראה דרמתי ועשיר.
לסיכום: "אל תחששו להיות נועזים ולהשתמש בשילובים לא שגרתיים", אומרת אלמוג. "אם אהבתם – לכו עם זה עד הסוף. שווה לכתת רגליים בחיפוש אחרי מציאות".
הפטיו העגום הפך לגינה פורחת בלב הבית
מי: סמדר מוזס קפלן.
איפה: פרדס חנה.
מה: סגנון ושדרוג קומת הכניסה (סלון, פינת אוכל, מטבח, שירותי אורחים ופטיו).
תקציב: 2,500 שקלים לפטיו, 30,000 שקלים לסלון.
איך: הקירות נצבעו, הרהיטים אורגנו מחדש, אמנות נתלתה על הקירות וטקסטיל – וילונות וכריות – ריככו את החלל. ההוצאות העיקריות היו הווילונות, מסגורן של עבודות אמנות שונות שנאספו עם השנים, והאהיל מעל פינת האוכל (3,800 שקלים, ''כלי אור''). הפטיו רוצף מחדש, והוצבו בו שלל עציצים (בעלות של כ-1,000 שקלים) ושני כיסאות שמוזס קפלן העבירה מחדר העבודה. השטיחים הושאלו לצורך הצילומים ("ג'וזפון'').
רעיון שאפשר לאמץ: הפטיו רוצף בדוגמה גיאומטרית שנפוצה בעיקר בחדרי רחצה. עלות הריצוף הסתכמה ב-1,500 שקלים בלבד (לעומת כ-3,000 שקלים לדק), והתוצאה מושכת עין.
לסיכום: "גם אם זה משטח חיצוני, לא חייבים ללכת על הפתרונות המקובלים, כמו דק", אומרת מוזס קפלן. "כיום יש אופציות אינסופיות. המרצפות שמצאתי לפטיו לא היו יקרות, ויש להן שיק שמשתלב עם פנים הבית".
השדה הזהוב האיר את הסלון
מי: ריקי ילין.
איפה: בית ותיק בהרצליה.
מה: ריענון הסלון הוותיק.
תקציב: 20,000 שקלים.
איך: הווילונות הישנים, שכיסו על החלון הגדול שפונה לגינה היפה, הוסרו. שטיח לבן נפרש על רצפת העץ, מתחת לפינת הישיבה הצחורה. ציור גדול נרכש בגלריה באי היווני בסנטוריני ונתלה על הקיר המרכזי. "במשך שנים רבות חיפשנו תמונה שתענה על משאלות לבנו", מספרת ילין. "הבאנו הביתה תמונות רבות תלינו אותן והחזרנו מיד בחזרה. אך ברגע שראינו את התמונה הזו התאהבנו בה מיד". חפצי נוי חדשים, כמו אגרטל, פסלונים ופמוט מוזהב, הותאמו לגוון שזהר מהציור.
רעיון שאפשר לאמץ: לפעמים די להוריד וילון מיושן, למצוא עבודת אמנות אהובה וצבע חזק שמחבר בין נקודות שונות בחדר - כדי לחולל מהפך.
קיר האבן המיושן הפך למושך
מי: שי פלקס.
איפה: קרית טבעון.
מה: שדרוג סלון בבית שכור ישן.
תקציב: 22,000 שקלים.
איך: שום פריט לא היה ראוי לשימור, למעט שולחן קפה שעל משטחו יצר אביה פסיפס, ושאותו רק צבעה מחדש. מכיון שזה בית שכור החליטה להשקיע פחות במעטפת, ויותר בפריטים שימשיכו איתה בקלות הלאה, לבית הבא. כן נעשו עבודות הכרחיות: קיר אחד, שטויח מזמן ב''שפריץ'', הוחלק ונצבע מחדש עם יתר הקירות. מעל החלון הגדול הייתה נישה שנסגרה בגבס. פאנלים הודבקו וחוטי חשמל הוכנסו לקירות – הכל בעבודה עצמית ובעזרת בני משפחה וחברים.
חלק מהרהיטים החדשים שרכשה זולים יחסית, כדי שתוכל להשקיע יותר בפריטים מיוחדים. למשל, הספה נקנתה יחסית בזול, אבל בדי הכריות נקנו ב"שכטר", כמו גם בד הריפוד של הספה הקטנה, שרופדה מחדש. השטיח נקנה באתר אוסטרלי בזול, מה שאיפשר להשקיע מעט באמנות (גלריה "פחות מאלף", 1of135 ו''אטסי''). את מזנון הטלוויזיה ראתה בשוק הפשפשים, הורידה ממנו את הצבע והחליפה את ידיותיו. ספריית הוויטרינה היא גרסה של ארון לוקרים ("מדפי לה גרדיה"), שבה התאהבה, ותוכל לשמש בעתיד, בבית אחר, כארון כלים במטבח, למשל. הווילונות הגדולים הוזמנו במיוחד ("וילונות רווה''), שכן יתאימו לכל ויטרינה בעתיד, והרומאים נקנו בזול, ב''איקאה''.
רעיון שאפשר לאמץ: פלקס זכרה ספה קטנה וישנה שעמדה באורווה ליד ביתה הקודם. הבעלים הסכים לשחרר אותה, וכך נלקחה הספה לחידוש (400 שקלים) ולריפוד מחדש (בד ב-800 שקלים מ''שכטר'', ועוד 800 שקלים לרפד). "הרווחתי ספת וינטג' יחסית בזול, ואם הייתי בוחרת בד זול יותר היא הייתה עולה עוד הרבה פחות".
לסיכום: "לפעמים הדברים שנמצאים מתחת לאף שלנו הם הדברים הכי שווים", אומרת פלקס.
פחות מחסן, יותר נופש
מי: רוני עשת.
איפה: מושב בני דרור.
מה: שדרוג חצר הבית והסלון.
תקציב: 5,000 שקלים לחצר, 12,000 שקלים לסלון.
איך: לאורך קיר המרפסת, במקביל לשולחן האוכל, הוצבה ספה ארוכה, ומעליה נתלו ארגזי יין שעשת צבעה והפכה למדפים פתוחים. חפצים מיותרים נוקו מהמרפסת, ועציצים, פריטי נוי ומפה על השולחן הדהוי מוסיפים צבע.
בסלון נצבע קיר אחד בדוגמה של פסים (400 שקלים) ושידת העץ שויפה ונצבעה בידי נגר בכחול (1,000 שקלים). בד לשש כריות לספה ולריפוד הכיסא נקנה בזול (200 שקלים, ועוד 600 שקלים לעבודת הריפוד). שולחן קש עגול (780 שקלים, ''טורקיז האוס'') והדפסים לקיר (מתערוכה של יזהר כהן במוזיאון נחום גוטמן, למשל) השלימו את הסטיילינג. ההוצאה הגדולה ביותר הייתה על וילונות רומאיים לחלונות הוויטרינה (8,000 שקלים).
רעיון שאפשר לאמץ: עשת רצתה ספה ארוכה במיוחד למרפסת הגינה, אך כדי ליצור כזו נדרש להרכיבה מכמה יחידות, מה שהיה הופך את עלותה לגבוהה. לכן קנתה בזול ספה עם שז-לונג (3,600 שקלים, ''כיסא בגינה''), הציבה את שני החלקים כ"פס" אחד והוסיפה כריות שנותנות אשליה של ספה ארוכה.
לסיכום: "לא די בבחירה של פריטים מוצלחים", אומרת עשת. "יצירת המכלול והצגתו בצורה נכונה חשובים לא פחות".
פחות כבד, יותר קצבי
מי: לודה יעקובוביץ
איפה: רמת אביב
מה: ריענון ושדרוג הסלון, פינת האוכל והמטבח.
תקציב: 46,000 שקלים.
איך: הנמכת הגבס עם הספוטים השקועים הוסרה, ובמקומה הוצמדו לתקרה שלושה גופי תאורה גליליים, שיוצרים תאורת אווירה. הווילונות הרומאיים ביציאה למרפסת הוחלפו בווילון הסטה שקוף למחצה בשילוב וילון מבד בגוונים כחולים. ספת הריש הגדולה והכהה הוחלפה בספה קטנה יותר וזוג כורסאות, ליצירת מראה אוורירי יותר. הספה החדשה מרופדת בקטיפה סינתטית בגוון כחול עמוק, עם צוקל פליז גבוה מספיק, שמאפשר לנקות תחתיה גם באמצעות שואב אבק רובוטי. שולחנות הקפה הרבועים הוחלפו בצמד שולחנות, עגול ומלבני, ושולחנות צד בצבעים ובחומרים שונים הונחו לצד הספות והכורסאות.
מעל הספה הייתה נקודת תאורה, שיעקובוביץ החליטה להזיז הצידה ולמטה, בגובה העיניים, כדי להצמיד לקיר גוף תאורה פיסולי מבטון של סטודיו ''קאהן'' (2,200 שקלים), כך שהוא מודגש כיצירת אמנות.
פינת האוכל המלבנית הוחלפה בפינת אוכל אובלית בסגנון וינטג', שמתאימה יותר בגודלה ובצורתה למקומה בחלל. הטפט השחור בגב השולחן הוחלף בטפט בהיר עם הדפס של חיות, שמוסיף הומור, והמנורה הישנה הוחלפה בנברשת מסוג ''ספוטניק''. היא נקנתה באתר westelm, הגיעה לארץ בפחות משלושה שבועות, ועלותה, כולל המשלוח והמיסים, הייתה 2,800 שקלים. במרכז הסלון הונח שטיח סינתטי ולא יקר, מתוך שיקול מעשי כמשפחה עם ילדים וגורת כלבים.
רעיון שאפשר לאמץ: פינת אוכל האובלית, בסגנון וינטג', נקנתה באתר יד שנייה ב-650 שקלים בלבד. מצבם של השולחן והכיסאות היה מרתיע: על פלטת הפורניר ניכרו נזקי השימוש, וריפוד הכיסאות היה מהוה ודהוי. יעקובוביץ לא ויתרה על הפוטנציאל, שלחה את השולחן לרסטוראטור ולצביעה ואת הכיסאות לחידוש וריפוד מחדש בבד רענן.
לסיכום: "אני מודה לבעלי על סבלנותו הרבה", היא חותמת בחיוך.
