במשך כמה שנים השתעשעו בני זוג, הורים לשלושה בני עשרה, ברעיון לעבור מהמושב הצפוני שבו התגוררו לתל אביב. כשנוצרה הזדמנות מתאימה, רכשו דירת פנטהאוז בבניין שטופל במסגרת תמ"א 38. לבניין בן ארבע הקומות, בצפון הישן של העיר, נוספו שתי קומות ובהן שלוש דירות. הפנטהאוז שרכשו המושבניקים מתפרש על פני 170 מטרים רבועים בשני חצאי קומה על שני מפלסים, ונהנה משתי מרפסות - מלפנים ומאחור – ששטחן הכולל 90 מטרים רבועים.
את מעצבי הפנים דנה גוטמן ורותם סולרצ'יק (סטודיו 37) ערבו בני הזוג כבר בשלב המשא ומתן עם היזם. "הם הגדירו את הסגנון שהם רוצים כביתי", מספר סולרצ'יק, "אבל ביקשו שלא יהיה כפרי כמו בביתם שבמושב".
"תכננו את הדירה כך שתהיה פתוחה לעיר ולנוף שהיא מציעה", אומרת גוטמן, אבל יותר מהנוף העירוני ניכר בדירה הניסיון לתרגם את החספוס העירוני לבייתיות חמה, במה שאפשר לכנות "מסגרת תעשייתית".
הרצפה עשויה מיציקת טראצו, התקרה לא טויחה, והתשתיות שבדרך כלל מוטמעות בה נשארו חשופות. צינורות אדומים של ספרינקלרים, צינורות אפורים של חשמל ותעלת מיזוג אוויר מפח מגולוון מעניקים לתקרה מראה גרפי. "לא רצינו להנמיך את התקרה כדי להטמיע את התשתיות", אומרים המעצבים, "וכדי שישאר מרקם מחוספס צבענו אותה בלי טיח".
בקומת הכניסה מוקמו החלקים הציבוריים של הבית ויחידת ההורים. הדלת נפתחת למרחב שפונה אל המרפסת הקדמית וכולל סלון בצד אחד, פינת אוכל במרכז, ומטבח בצד השני. בהעדר מבואה, מיקמו המעצבים ליד הדלת ספסל שעיצבו במיוחד לדירה ומעליו תלו עבודה של האמנית טל ירושלמי. בעומק הקומה, יש שירותי אורחים, יחידת הורים, פינת עבודה קטנה ופינת טלוויזיה.
מוטות ברזל הופכים למדרך לרגליים
המטבח תוכנן כשני קווים מקבילים. חזית אחת כוללת ארונות גבוהים באפור גרפית וארונות נמוכים מנירוסטה, שממוקמים מתחת לחלון מוקף באריחי קרמיקה לבנים. במרכז המטבח - אי. אל המטבח הוא מפנה חזית מעץ אורן קרוליינה (ללא עיניים), עם ידיות אינטגרליות שתוכננו בהשראת מטבחים תעשייתיים; אל הסלון מפנה האי חזית מצופה בפלטת פח מוחלדת; עבור היושבים לצדו הותקן דלפק גבוה, מואר בשלוש מנורות צהובות, שהמוט שלהן צבוע בהדרגה והופך מלבן לאוקר.
מעל משטח העבודה של האי הותקנו מדפים מרותכים לצינורות ברזל חשופים, שמתקפלים כלפי מטה והופכים למדרך רגליים עבור היושבים לצד האי. שולחן פינת האוכל עגול ומואר בשתי מנורות עם אהילי רטאן.
בסלון יש ספה אפורה, כורסה אדומה, שטיח שנרכש באנתרופולוג'י ניו יורק וספת רביצה שתכננו המעצבים עם כריות ניידות. מערכות הישיבה פונות לכיוון ספרייה שעוצבה במיוחד - בחלקה העליון והתחתון דלתות הזזה מעץ, ובמרכזה מדפים מפח ומחיצות רשת שמסתירות חלקית את תכולתה. בין שני חלונות צרים וארוכים תלוי ציור של אילנה גל.
קיר המסדרון, שמוביל לחדר ההורים, הוא קיר בטון חשוף. בקצה המסדרון פינת עבודה אינטימית, שבה מוקמו המערכות השונות של הקומה, והיא מוארת באמצעות חלון עגול שמחדיר אור מכיוון חדר השינה.
חדר ההורים פונקציונלי: מיטה, ארון קיר עם ידיות מגרעת משובצות בפח שחור, שידה בצבע טרקוטה עם רגליים שעוצבו בחריטות שונות, ועל הקיר עבודה של יעל בלבן.
במרפסת הקדמית, שפונה לרחוב ומחופה ביציקת בטון שנמשכת מהחלל הציבורי, יש פינת אוכל חיצונית, בר ישיבה הפונה לכיוון מערב, כך שאפשר לצפות ממנו בשקיעה, ואזור לרביצה. ברצועת דקה של עציצים נשתלו צמחי תבלין וירקות. פינת הטלוויזיה שמול המדרגות למפלס העליון כוללת במה מעץ ליבנה צבוע באפור, עם כריות רביצה. על הקיר שלושה תחריטים של אמן הרחוב dede .
גרם המדרגות עשוי מפח מכופף משולב במדרכים מעץ אלון, והוא תחום בין קיר בטון חשוף למעקה ממוטות ברזל. "בני הזוג עודדו אותנו להשתמש בחומרים שונים", מספרים המעצבים. "הם הקפידו על כל פרט ויחד אתם ניסינו להגיע למתח הרצוי שנוצר משילוב של חומרים קשוחים עם עדינות ואלגנטיות. בגרם המדרגות מתקיים לטעמנו מפגש עוצמתי בין חומרים". החלל שמתחת למדרגות מנוצל לטובת ארונות אחסון.
מחדרה של הבת יש יציאה לבריכה במרפסת
במפלס העליון, שבו חדריהם של שלושת הילדים (אחד מהם ממ''ד), חדר רחצה ופינת כביסה, ביקשו המעצבים ליצור רגיעה. הרצפה מבטון מוחלק, הקירות לבנים והמראה מעט נזירי. המסדרון שמחבר בין חדרי הילדים, שחופו בפרקט, מואר באמצעות חלונות גג המוטמעים בקוביות שיוצרות מקצב אסתטי. ארון גדול בגוון הקיר נבנה לאורכו.
חדרה של הבת עוצב יחד אתה. פלטה פינתית מפורמייקה אפורה במסגרת של במבוק הוצמדה לחלקו התחתון של שולחן כתיבה מאיקאה. מול המיטה ארון בגדים עם ידיות מגרעת בצורת פלוס; מדפים פתוחים בכחול, ומגירות שלהם ידיות עשויות מחבל. לצד המיטה שתי ספריות פתוחות בירוק זית.
מחדרה של הבת יש יציאה ישירה לבריכה במרפסת האחורית. הבריכה עשויה מפח ומצופה פי.וי.סי בהיר, שמעניק למים גוון טורקיז עדין. דפנותיה חופו בעץ איפאה.
חדרי הרחצה בבית רוצפו בטראצו בגווני שחור-לבן-ורוד (אצל ההורים) ושחור-לבן-אפור (אצל הילדים). ארון הכיור אצל ההורים עשוי עץ במבוק, והותאמו לו ידיות פליז צבועות בשחור. אצל הילדים נצבע הארון בגוון הקיר.
שירותי האורחים מוארים באמצעות חלון סקיי-לייט. בולט בהם ארון עם דלתות מחופות בפלטת פח. בחיתוכי לייזר שנעשו בפלטה הושחלו חוטי צמר, יצירה שעליה הופקדה בת המשפחה. הקיר נצבע בשיטה ייחודית היוצרת מראה טקסטילי, ואת כיור הנירוסטה יצרו המעצבים מגליל נירוסטה שאותו הניחו על פלטת עץ.
- יזם הבניין: אגם שביט יזמות בנדל"ן
- קבלן: מאיר לוי א.ש.ל הנדסה בניה וגמר
- נגר: הצריף של רוני הנגר
- עבודות ברזל : ארז - ארד סדנא לברזל
- גינת מאכל מרפסות : אייל אנגלמאייר- בוסטניקה גינות מאכל בעיר
- ריהוט ואביזרים: טולמנס אאוטלט, הביטאט, סטורי, גלוריה מונדי, פרימיטיב+
- מטבח: רגבה
- רצפת טראצו, מקלחות וכלים סניטריים: מודי
- דלתות פנים: איה דלתות
- דלת כניסה: חוגלה
- רצפת בטון מיקרו טראצו: סטודיו בטון
- פרקט: יוריסטה
- תאורה: לסרי
- מאווררים: סוהו אייר
- שטיח בסלון: אנתרופולוג'י ניו יורק
-------------------------------------------------------
מהם עמודי התווך של העיצוב הישראלי הכפרי? לחצו על התמונה לכתבה:
