בדרך אל הכפר: עמודי הבסיס של העיצוב הישראלי הרומנטי והכפרי

כשאנשים שומעים את הביטוי "בית בסגנון כפרי", הם מדמיינים בתים שונים. וזה אפילו לא חייב להיות בית פרטי, אלא דירה בלב העיר ממש. "כפרי" בישראל אינו נקרא בהכרח "כפרי" במדינות אחרות בעולם, שם אומרים "rustic" – סגנון מחוספס יותר, פשוט, ראשוני.

גפן משתרגת. בית בתכנון תמר בנימיני(צילום: אלדד מאסטרו)

אז מבחוץ זה די פשוט: כשישראלי מדמיין בית "כפרי", הוא קודם כל חושב על בית פרטי, עם גג רעפים, ועדיפות לגפן משתרגת. כשזה מגיע לפנים, הבית הכפרי הישראלי נראה לעתים כמו אחוזה צרפתית מהמאה ה-18, ולעתים כמו צריף של בני המושבים. ועדיין, יש כמה מאפיינים שיימצאו כמעט בכל בית שמגדיר עצמו "כפרי".

1. חומרים: מהטבע

חומרים טבעיים בסטודיו ''בילונגינג''(צילום: לירון זנדמן)

הכפרי הוא ההיפך של התעשייתי, ועוד יותר ההיפך של המודרני והנקי. החומרים שנפגוש בבתים כפריים יהיו טבעיים או דמויי-טבעי: רצפת אבן או עץ, הרבה עץ באופן כללי (במשטחים במטבח, בבוצ'ר של האי, באדני החלונות ובקורות התקרה), עם עדיפות לעץ גושני, מלא. אם בפורניר עסקינן, זה יהיה פורניר "פרח" עם טבעות העץ ולא פורניר "שטרייף" הנקי (בדוגמת פסים).

חלונות בלגיים ופרזולים בברזל(צילום: אלדד מאסטרו)

המתכות יכולות להופיע בפרזולים של גופי תאורה או ידיות, והן יהיו הכל מלבד אלומיניום או ניקל – בדרך כלל ברזל שחור, פליז או נחושת.

2. צבעים: בהיר וטבעי

גם הצבעים יהיו טבעיים. הטקסטיל יתבסס על פשתן או כותנה לבנים, והצבעים השולטים יהיו שמנת (בניגוד ללבן) וצבעי החומרים עצמם. בבית כפרי-טוטאלי ניתקל בדוגמאות שנראות כמו עבודת יד (מגע אישי במקום תעשייתי) אבל לא בהמון משטחי צבע גדולים ועזים.

מגע אישי של עבודת יד(צילום: שי אדם)

3. ריהוט: ישן נושן

גם אם הרהיטים חדשים, הם יעוצבו במראה ישן. העץ יהיה משופשף בפינות, והדלתות במראה עתיק. כי כפרי זה לא חדש: זה ישן, משהו עם היסטוריה קודמת, אולי אפילו (בטעות) וינטג'. הרהיטים ה"כפריים" יהיו גם הם ההיפך ממינימליסטי: כורסאות עם ריפוד קפיטונאז' (כפתורים שמושכים פנימה את הבד – פרט שהוא לעתים יותר מפונפן מכפרי, אבל גם מפונפן יכול להתפרש ככפרי), ספות עם כריות רבות (ובכלל ריבוי עדיף על מיעוט, בכל בית כפרי), שולחנות עתיקים וכבדים, כסאות אוכל או כסאות מרופדים עם פרטים בגב המושב (כמו צלב או מוטות מקבילים).

קפיטונאז' בבית שתיכנן יונתן מונג'ק(צילום: עודד סמדר)

בריהוט חדרי השינה הסגנון נוטה להתגנדר (אז למה אמרו שהכפריים מחוספסים וישנים על ערימות חציר?) ולעתים קרובות ייתאפיין בפיתוחים, קווים מעוגלים ומיטות כבדות יחסית.

בפתחי הבית אנחנו עשויים לראות דלתות מפירוק, למשל בדלת הכניסה או בדלתות של ארונות המטבח. החלונות יכולים להיות גם הם מעץ, או לפחות חלונות בעלי מראה קלאסי – עם חלוקות לריבועים, חלונות מברזל בלגי או אלומיניום בלגי. אם יש תקציב לחלונות ותריסים מעץ, זה בהחלט מוסיף למראה הכפרי – בעיקר כאלו שנפתחים החוצה.

4. טקסטיל: הרבה

ליצירת מראה חם (כי בית כפרי הוא פרשנות לבית "חם"), הבית הכפרי יהיה עשיר בטקסטיל, ועשיר בפרטים באופן מיוחד. בגבול הדק שבין אחוזה כפרית לבית כפרי פשוט, הבתים הכפריים הישראליים הומים טקסטיל: וילונות משתפכים, שטיחים, כיסויי מיטה והרבה בד.

5. אלמנטים: קורות, קמין, לבנים

כמו שאין בית כפרי בלי אי במטבח, כך (כמעט) אין בית כפרי בלי קמין בסלון. אפילו אם זה תנור עצים עם ארובה או תנור גז. וכמובן שעדיף עצים אמיתיים. אם מדובר בבית פרטי, אלמנט מרכזי שמגדיר את החלל הן הקורות של גג הרעפים המשופע.

דלת ישנה וספסל במראה משופשף בפתח ביתה של המעצבת קרן גנס(צילום: אסף פינצ'וק)

קורות תקרה חשופות בבית בעיצוב תמר בנימיני(צילום: אלדד מאסטרו)

כפי שהדלתות הישנות מגיעות מפירוק של מבנה עתיק בארץ אירופית כלשהי, כך יופיעו גם לבנים (בריקים) שאולי הגיעו מפירוק ואולי לא. לעתים נראה אותן בחיפוי של קיר, אך הרבה פעמים באינטנסיביות גבוהה יותר: בחיפוי של עמודים, קירות פנים וגם קירות חוץ.

6. פרטים: לא להגיד לא

כבר אמרנו שהבית הכפרי אוהב פירוט ופרטים. לא משטחים נקיים, אלא קצת יותר סלסולים ומסגרות. אין מעט מדי – אפשר להעמיס. לא הכל צריך להיות בפנים – למה לא לתלות את המחבתות והסירים מעל לאי? (וגם נקבל עוד נחושת!).

פרטים יפים - בחוץ(צילום: שי אדם)

גם השובך מוסיף (צילום: שירן כרמל )

חזיתות הנגרות, ואולי גם הדלתות, יופיעו בעיקר עם מסגרות. ידיות חיצוניות (לרוב מחומרים "כמו-עתיקים" כגון נחושת, עם או בלי פורצלן) יהיו ניגוד לידיות חרוטות, נעלמות, של עיצוב מודרני ונקי יותר. האיים וגם המטבחים יקבלו הפרדות אנכיות בין החזיתות, שמדמות נגרות ישנה יותר (ומייקרות את המטבח), וגם רהיטי הכיור – בין אם אלה מסגרות חרוטות (למשל דלתות מילואה) או מסגרות בולטות (המכונות גם "מקל סבא").

מה עוד אפשר למצוא בביתה של מיכל וייסמן ברמות השבים? לחצו על התמונה לכתבה המלאה:

הבית של מיכל וייסמן ברמות השבים: לחצו לכתבה המלאה (צילום: שירן כרמל )