אדריכלות

    אשקלון בכל זאת רוצה את האייקון: המשכן לאמנויות הבמה חוזר לתמונה

    3 ראשי עיריות, 3 החלטות: בני וקנין רצה אייקון גרנדיוזי, איתמר שמעוני ביטל את התוכנית, ותומר גלאם מחדש אותה. כמה זה יעלה ומי ישלם? בעירייה שותקים

    מנור בראון

    |

    12.09.17 | 11:23

    הדמיית המשכן לאמנויות הבמה באשקלון, בתכנונה של מנואל גוטראן, אדריכלית צרפתייה מוערכת, ובשיתוף בתיה סבירסקי-מלול הישראלית  (הדמיה: מנואל גוטרנד – פאריז , באה אדריכלים ובוני ערים – ישראל)
    הדמיית המשכן לאמנויות הבמה באשקלון, בתכנונה של מנואל גוטראן, אדריכלית צרפתייה מוערכת, ובשיתוף בתיה סבירסקי-מלול הישראלית (הדמיה: מנואל גוטרנד – פאריז , באה אדריכלים ובוני ערים – ישראל)
    מבט נוסף על המבנה. בעירייה בונים על ''אפקט בילבאו'': כשאייקון אדריכלי מציב עיר פריפיאלית על המפה, ומושך אליה גל תיירות (הדמיה: מנואל גוטרנד – פאריז , באה אדריכלים ובוני ערים – ישראל)
    התיבות התלויות מהגרעין המרכזי יסגרו על כיכר מרכזית, ואגב כך יעניקו צל לעוברים ולשבים. הבעיה היא המיקום: מרוחק ממרכז העיר ולא משתלב ברחוב (הדמיה: מנואל גוטרנד – פאריז , באה אדריכלים ובוני ערים – ישראל)

    כחמישה חודשים לאחר שנכנס לתפקיד ראש העירייה בפועל של אשקלון, הודיע תומר גלאם, בפוסט בפייסבוק, כי החליט לחדש את הקמתו של המשכן לאמנויות הבמה – פרויקט גרנדיוזי שהותנע בתחילת העשור והוקפא.

     

    גלאם הוקפץ לעמדת ראש העירייה, אחרי שאיתמר שמעוני הושעה מתפקידו בעקבות כתב אישום חמור בגין עבירות שוחד. חידוש הפרויקט, שתוקצב ב-70 מיליון שקל ב-2012, הוא חלק מהסכמים קואליציוניים בעירייה: חברת המועצה סופיה ביילין התנתה את תמיכתה בגלאם, בכך שיחדש את הקמת המשכן ושיקים פרויקטי תרבות נוספים.

     

     

    סאגת ההיכל האשקלוני התחילה בפברואר 2012, כאשר העירייה בראשותו של בני וקנין הכריזה בקול תרועה רמה על פרויקט חדש שיבליט את העיר על המפה התרבותית והאדריכלית. ללא כל תחרות או מכרז, הופקדה על התכנון האדריכלית הפריזאית מנואל גוטראן. מדובר באדריכלית מוערכת עם משרד מצליח, שזכתה באות העיצוב הגרמני (2017) על תכנון מרכז ספורט ותרבות קהילתי בסאן לואי, ובין היתר שיפצה את חנות הדגל של חברת הרכב "סיטרואן" בשאנז אליזה. כשותף הישראלי להקמת ההיכל נבחר משרד האדריכלים "באה אדריכלים ובוני ערים", של האדריכלית בתיה סבירסקי מלול.

     

    תיבות תלויות על גרעין בטון (שרטוט: מנואל גוטרנד – פאריז , באה אדריכלים ובוני ערים – ישראל)
      תיבות תלויות על גרעין בטון(שרטוט: מנואל גוטרנד – פאריז , באה אדריכלים ובוני ערים – ישראל)

       

      המיקום המקורי היה במרכז העיר, סמוך לבניין העירייה ולבית "יד לבנים", אך הוחלט להסיט את ההיכל מזרחה, לאזור פחות עירוני. לשאלת Xnet מדוע הוחלט לעשות זאת, מסבירות מתכננות הפרויקט כי חל שינוי בפרוגרמה, וכי תוכנית בניין העיר (תב"ע) האזורית לא איפשרה להקים את ההיכל בשטח שלו יועד. המתכננות מאמינות כי המיקום החדש שנבחר, סמוך להיכל התרבות העירוני בשדרות בן גוריון, יחיה את ציר הכניסה לעיר. אפשר להניח כי הניתוק של הבניין לא יהפוך את אשקלון לעירונית יותר; הוא כן יבליט את הבניין, בהיעדר בניינים אחרים לידו.

       

      תוספת של 650 מושבים

       

      "מקום חגיגי ומלא חיים", מבטיחות האדריכליות, ביחס למשכן שישתרע על פני יותר מ-6,000 מטרים רבועים בגובה של 42 מטרים. המשכן עוצב בהשראת עץ, ובתוכו גרעין בטון שעליו תלויות תיבות הגלריה כדי לאפשר שימושים שונים. בקומת הקרקע ייבנו אודיטוריום עם 500 מושבים ובית קפה, 150 מקומות ישיבה נוספים יהיו בקונסרבטוריון, ולצדם גם בית ספר למחול, סטודיות וגג תצפית לעיר ולים.

       

      אחת הקומות במבנה העתידי (הדמיה: מנואל גוטרנד – פאריז , באה אדריכלים ובוני ערים – ישראל)
        אחת הקומות במבנה העתידי(הדמיה: מנואל גוטרנד – פאריז , באה אדריכלים ובוני ערים – ישראל)

        מבחוץ, רשת שמזכירה אוריגמי. בפנים חיפוי כזה (הדמיה: מנואל גוטרנד – פאריז , באה אדריכלים ובוני ערים – ישראל)
          מבחוץ, רשת שמזכירה אוריגמי. בפנים חיפוי כזה(הדמיה: מנואל גוטרנד – פאריז , באה אדריכלים ובוני ערים – ישראל)

           

          מעטפת המבנה עשויה רשת אלומיניום שתיצבע בגוון פנינה, ומיוצרת בשני גדלים: 90/30 ס"מ ו-120/40 ס"מ. גריד הרשת, שיתקפל סביב המבנה, אמור לשוות לו מראה של יצירת אוריגמי יפנית. החללים התלויים מתוכננים לספק צל וקירוי לבאים בשערי המשכן, ולכיכר העירונית שתוקם לצדו.

           

          עיריית אשקלון והמתכננות ראו לנגד עיניהן גל תיירים ששוטף את העיר, בהשראת "אפקט בילבאו" (מוזיאון "גוגנהיים" בעיר הספרדית שהפך אותה למגנט תיירותי). עם או בלי קשר למידת המציאותיות של השאיפה הזו, הפרויקט נגדע עם כניסתו של איתמר שמעוני ללשכת ראש העירייה. אחרי שבא מתל אביב, שם שימש בין השנים 2005-2013 כמנכ"ל החברה הממשלתית עירונית "אתרים", ביצע שמעוני רפורמה מקיפה בסדר העדיפויות של תקציבי התרבות בעיר, וכתוצאה נפגעו מוסדות ותיקים, ארגוני ספורט ותרבות ותיקים.

           

          גלאם, שנכנס ללשכה הזו במקומו, הסביר בפוסט בפייסבוק כי הסיבה לחידוש הפרויקט היא הגידול באוכלוסייה. ההיכל הקיים אינו יכול לספק את צרכי התרבות של התושבים, לדבריו, משום שאולמותיו מאכלסים רק כ-850 מושבים. מאז שהמבנה קיבל היתר, חלו שינויים בחוקי הבנייה והתכנון, ולכן חידוש ההיתרים עשוי להתארך. בתרחיש האופטימי, הבנייה תתחיל בתוך כשמונה חודשים ותסתיים בעוד כשנתיים וחצי.

           

          העירייה מסרבת להגיב לשאלות

           

          העירייה מסרבת להגיב לשורה של שאלות, ש-Xnet הפנה אליה: מה היא המסגרת התקציבית החדשה של הפרויקט? כמה כסף הושקע בפרויקט עד כה? מה עלות אחזקתו? מהם מקורות המימון? מי ינהל את המוסד? ועכשיו, כשמחדשים את היוזמה, האם נשקלה האפשרות לפתוח אותה מחדש לתחרות שתתן הזדמנות לאדריכלים ישראלים?

           

          --------------------------

          האם המשכן לאמנויות הבמה של אשדוד הוא עב"ם? לחצו על התצלום

           

          אשקלון מתקנאת באשדוד? לחצו כדי לראות את האייקון של השכנה מצפון (צילום: איתי סיקולסקי)

           

           
          הצג:
          כל התגובות לכתבה "אשקלון בכל זאת רוצה את האייקון: המשכן לאמנויות הבמה חוזר לתמונה"
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד