אדריכלות

    מותו של קניון האופרה: הכישלון המהדהד של קו החוף הופך למלון

    לא קפה, לא בית קולנוע, בקושי סניף קופת חולים: מגדל המגורים והמסחר הראשון על קו המים הוא לווייתן גוסס - מה שלא יעצור את שאר המגדלים שחוסמים את הים

    מיכאל יעקובסון

    |

    08.08.17 | 07:36

    מגדל האופרה היה מגדל המגורים והמסחר הראשון בעיר. פתיחתו עם הקניון, בית הקפה ובתי הקולנוע, הביאה אליו בליינים רבים גם מהפריפריה  (צילום: שירן כרמל)
    מגדל האופרה היה מגדל המגורים והמסחר הראשון בעיר. פתיחתו עם הקניון, בית הקפה ובתי הקולנוע, הביאה אליו בליינים רבים גם מהפריפריה (צילום: שירן כרמל)
    בעבר מילאו את הרחבה הגדולה 300 שולחנות בית הקפה. פסנתרן הנעים את זמנם של היושבים ושל מבקרי הקניון. פסלו של מוטי מזרחי במרכז הרחבה נותר כאנדרטה לימים אחרים (צילום: שירן כרמל)
    הקולונדה עם הקשתות המשולשות הפכה לסימן ההיכר של המבנים שנבנו סביב הכיכר מאז שנות העשרים של המאה שעברה. כשהוקם המגדל חופו הקומות התחתונות בשיש, שהוסר כעת בשל הקורוזיה של מלח הים (צילום: שירן כרמל)
    את בניית המגדל יזם אלפרד אקירוב (בתמונה), והוא תוכנן בידי האדריכלים אברהם יסקי ויוסי סיוון. "מלון זה אידאלי", אומר סיוון שערך את התוכנית לשינוי יעודו (צילום: שלום בר טל)
    מגדל האופרה היה הראשון במגדלי קו החוף. כיום נבנים מצפונות ומדרומו מגדלים שחוסמים את הים ומשנים את המרקם החברתי והכלכלי באזור (צילום: שירן כרמל)
    תקרת הזכוכית של הקניון, ממנה נראות קומות המגורים במגדל, בן 25 הקומות (צילום: שירן כרמל)
    • http://mediadownload.ynet.co.il/1215/avraham_yaski_768Kbps_360p.mp4

    את השינוי ש"דיזנגוף סנטר" עשה לרחוב דיזנגוף בתל אביב של שנות ה-80, עשה הקניון ב"מגדל האופרה" לקצה רחוב אלנבי ולטיילת בחוף הים בשנות ה-90. בקומת הרחוב פעלה חנות המוזיקה הגדולה בישראל, שהייתה לחנות הדגל של רשת "טאואר רקורדס" בעידן השיא של MTV והביקוש לדיסקים; בקומה השלישית נפתח קומפלקס משוכלל ובו חמישה בתי קולנוע של רשת "רב חן"; וברחבה הגדולה במרכז הקניון פעל אחד מבתי הקפה המושקעים בארץ, ברוח "פנטום האופרה".

     

    את זכר הימים הגדולים אפשר למצוא כיום רק בקטעי ארכיון (צילום: ניקי לוי, מתוך ארכיון ידיעות תל- אביב)
      את זכר הימים הגדולים אפשר למצוא כיום רק בקטעי ארכיון(צילום: ניקי לוי, מתוך ארכיון ידיעות תל- אביב)

       

      בבית הקפה היו לא פחות מ-300 כסאות לצד שולחנות הישיבה, שפוזרו סביב בריכת נוי עם מזרקות, מול במה מסוגננת עם פסנתר כנף ופסנתרן שניגן ליושבי בית הקפה ולקהל שעלה וירד במדרגות הנעות - מבקרים אקראיים שעצרו בקניון בדרך לרחוב אלנבי, לטיילת או לחוף הים, וכאלה שבאו במיוחד מכל קצות הארץ, לחזות בחידוש המתוקשר. "זה היה להיט", נזכר תמיר ברלקו, שהיה בן 26 כשפתח עם שותפיו - בנג'י זינגר ודרור ארז, את בית הקפה "פנטום האופרה" (כיום הוא אחד מבעלי רשת "ארקפה"). לדבריו, "הקהל היה מעולה. באמצע השבוע היו מגיעים התל אביבים ובסופי שבוע היו באים בעיקר מהפריפריה. זה לא היה צפון תל אביב, אבל האווירה הייתה טובה והמקום עבד מעולה".

       

      דירה בקומה ה-17 במגדל נרכשה ב-1992 ב-2.15 מיליון דולר. כיום קשה לתפוס דייר שנכנס בשערי המגדל (צילום: שירן כרמל)
        דירה בקומה ה-17 במגדל נרכשה ב-1992 ב-2.15 מיליון דולר. כיום קשה לתפוס דייר שנכנס בשערי המגדל(צילום: שירן כרמל)

         

        מעל תקרת הזכוכית של הקניון, בדירות היוקרה שבמרומי המגדל, נכנסו ויצאו זוגות עשירים, בעיקר מבוגרים. המחירים הרקיעו שחקים: ב-1992, לדוגמה, רכש איש עסקים בלגי דירה בקומה ה-17, בת 350 מטרים רבועים עם מרפסות בשטח 80 מטרים רבועים, תמורת 2.15 מיליון דולר.

         

        מי שיגיע בימים אלה לקניון יגלה שלוחות השיש שעטפו את החזיתות הנוצצות הוסרו לאחרונה, והן נותרו במערומיהן. בדלת הכניסה ממתין עדיין שומר עצוב, אך בתוך הקניון הכול השתנה: לתנועת האנשים, למוזיקה ולאורות הניאון של בתי הקולנוע אין זכר. שלוש קומות המסחר נטושות, למעט כמה חנויות מזון בקומת הקרקע. את מקומם של הקונים והבליינים תפסו חולים, הפוקדים את סניף שירותי "בריאות כללית". בית הקפה נעלם מזמן, ורק פסלו של מוטי מזרחי והבמה, שבמרכזה ניצב פעם הפסנתר, נותרו כאנדרטה. בריכת הנוי אמנם פעלה עד לאחרונה, אך גם ממנה רוקנו את המים.

         

        את מקומם של הקונים והבליינים תפסו חולים הפוקדים את סניף שירותי בריאות כללית (צילום: שירן כרמל)
          את מקומם של הקונים והבליינים תפסו חולים הפוקדים את סניף שירותי בריאות כללית(צילום: שירן כרמל)

           

          האזור היחיד שבו ניכרים סימני חיים הוא אחד משטחי המסחר בקומת הקרקע. על קירותיו נתלו התוכניות של מלון חדש שעומד להיפתח על חורבות הקניון, ובמרכזו ניצב שולחן עבודה שמשמש את הפועלים העמלים על הביצוע.

           

          ההיסטוריה: משכן הכנסת, מסיבות ריקודים ואופרה

           

          לקצה רחוב אלנבי, במפגש שלו עם רחוב הירקון, הטיילת וחוף הים, יש היסטוריה ארוכה, כמעט כאורך ימיה של העיר העברית הראשונה. מיד בתום מלחמת העולם הראשונה והסתלקות הטורקים, נרשמה בתל אביב התפתחות עירונית מואצת. בתחילת שנות ה-20 הפך השטח הריק לאזור מגורים מבוקש, ומתוך החולות צמחו גם מקומות בילוי.

           

          בתוכנית בניין העיר של האדריכל ריכרד קאופמן (1921) נפתח רחוב אלנבי אל כיכר גדולה, הפונה אל הים. זמן קצר לאחר מכן נחנך בסמוך "קאזינו גלי אביב", בתכנונו של האדריכל יהודה מגידוביץ. המבנה האקלקטי והמצועצע שימש כבית קפה, שבו נערכו מסיבות ריקודים, וכמוקד חברתי שמשך אליו מנהיגים ואנשי בוהמה. עד מהרה הכריזה המועצה המקומית (תל אביב טרם הוכרזה לעיר) על תחרות רעיונית לעיצוב חזיתות הבתים הפונות לכיכר. בתחרות זכה באופן מפתיע יוסף נויפלד, סטודנט לאדריכלות בן 25, ששהה בארץ לחופשה מלימודיו ברומא.

           

          קולנדה נשענת על קשתות משולשות היתה סימן ההיכר של הבניינים בכיכר מאז 1926 (צילום: יוסי רוט)
            קולנדה נשענת על קשתות משולשות היתה סימן ההיכר של הבניינים בכיכר מאז 1926(צילום: יוסי רוט)

             

            הבניינים הראשונים שהוקמו בכיכר על פי התוכנית נבנו ב-1926. היו אלה שלושה בתי מלון שתכנן האדריכל יוסף טישלר בחלק הדרומי של הכיכר, כשהמאפיין הבולט בהם הייתה קולונדה הנשענת על קשתות משולשות, כפי שקבעה תוכניתו של נויפלד. לאחר מכן נבנה בדופן הצפונית של הכיכר "קולנוע קסם", שגם בו נשמרה התוכנית הכוללת לכיכר, ולכן גם בחזיתו הוקמה קולונדה עם קשתות משולשות. עם קום המדינה הוסב ייעודו של הקולנוע: במשך עשרה חודשים הוא היה משכן הכנסת. אחר כך הוסב הבניין למשרדים. עד 1958 שכנו בו משרדי מס הכנסה, ואז חזר לייעודו המקורי כאולם תרבות: במשך כ-30 שנה הוא היה משכן האופרה הישראלית.

             

            כאשר האופרה עברה למשכן הקבע המפואר שלה בשדרות שאול המלך נהרס "קולנוע קסם", ועל המגרש הוקם "מגדל האופרה", שהנציח את השם כדי ליהנות מתהילתו, וממשהו מהתוכנית המקורית מ-1925, עם אותה קולונדה וקשתות בקומת הקרקע. אלא שבמקום הגוונים הלבנים הבוהקים המקוריים, ברוח העיר הלבנה, חופתה הקולונדה בלוחות שיש אפורים-ורודים, ברוח הסגנון הפוסט-מודרני ששטף את ישראל באותו עשור. בקיר האחורי של הקניון הוצב לוח גדול המתעד את תולדות המקום, ואת העובדה שהכנסת הראשונה התכנסה בבניין הזה ב-1949.

             

            המגדל: הראשון בעיר ששילב מגורים ומסחר

             

            "מגדל האופרה" היה מגדל המגורים והמסחר הראשון בחוף תל אביב, ועם 25 קומותיו, צורתו והמעטפת הוורודה שלו, הוא בלט בקו החוף העירוני. בניגוד לרוב המגדלים החדשים בעיר, הוא לא תוכנן כעמוד מונוליטי ואנונימי בחיפוי זכוכית, אלא כמבנה בן שני אגפים מדורגים הפונים לכיוון הים ולכיוון יפו העתיקה.

             

            יזם הפרויקט, איש העסקים אלפרד אקירוב (מגדלי אקירוב וקניון ממילא), הפקיד את התכנון במשרדם של האדריכלים אברהם יסקי ויוסי סיוון, משרד שהחל באותה עת להתמחות בתכנון מגדלים (מגדל חברת הביטוח "ציון" בשדרות רוטשילד היה הבולט בהם באותו זמן. מגדלי עזריאלי ומגדלי אקירוב הגיעו בהמשך). יסקי, חתן פרס ישראל, אף רכש דירה במגדל והתגורר בה עם רעייתו עד מותו ב-2014.

             

            כך נראתה דירתו של יסקי במגדל:

             

            צילום, בימוי ועריכה: ניצן דרור צילום סטילס: ניקיטה פבלוב

            סגורסגור

            שליחה לחבר

             הקלידו את הקוד המוצג
            תמונה חדשה

            שלח
            הסרטון נשלח לחברך

            סגורסגור

            הטמעת הסרטון באתר שלך

             קוד להטמעה:

             

            החזיתות העירומות אחרי שהוסר מהן החיפוי. את ההשראה לצבע הוורוד קיבלו האדריכלים מבתי לוס אנג'לס, שנצבעו לקראת אולימפיאדת 1984 (צילום: שירן כרמל)
              החזיתות העירומות אחרי שהוסר מהן החיפוי. את ההשראה לצבע הוורוד קיבלו האדריכלים מבתי לוס אנג'לס, שנצבעו לקראת אולימפיאדת 1984(צילום: שירן כרמל)

               

              למה בחרו האדריכלים דווקא בחיפוי ורוד? "בנינו את הבניין אחרי האולימפיאדה בלוס אנג'לס", סיפר יסקי בראיון שערכתי עמו בערוץ האדריכלות של Xnet שנה לפני מותו. "הם לא רצו לבנות שם אצטדיונים חדשים, אז כדי לחדש את חזיתות הבניינים הקיימים צבעו אותן בוורוד, שהוא לא צבע סולידי. זה הדליק אותי". אבל הצבע לא היה ערובה לעתיד ורוד. למרות הציפיות, המסחר לא הצליח לשגשג ובתחילת העשור הקודם החל הקניון לשקוע. כיום, למעט חנויות האוכל ששרדו בקומת הקרקע שפונה לכיכר, אין במגדל אף לא חנות פעילה.

               

              בתוכנית מ-1990 קבע ההיתר לבניין 7,150 מטרים רבועים של שטחי מסחר ובידור בשלוש הקומות הראשונות, ומעליהן מלון דירות בשטח של 12,950 מטרים רבועים. ב-2008 אושרה תוכנית, שערך משרד האדריכלים המקורי, באופן שיאפשר להסב חלק משטחי המסחר למלונאות. אישור התוכנית הותנה בביצועה תוך עשר שנים, וכעת - רגע לפני פקיעת התוקף של התוכנית - מזדרזים בעלי המגדל העכשוויים, האחים נקש, לממש את ההיתר להקמת המלון.

               

              המלון: 50 חדרים בדירוג של 3 עד 4 כוכבים

               

              המגורים בסביבת מגדל האופרה גוועו מזמן לטובת מגדלים אחרים ואכסניות שונות, ותושבים "אמיתיים" אי-אפשר למצוא כאן. בשעת ערב מוקדמת המתנתי בכניסה למגדל, בתקוה לשמוע מאחד הדיירים את דעתו על הסבת המסחר למלון, אך לא היה אדם אחד שיצא או נכנס בשערי המגדל הענק.

               

              המדרגות כבר לא נעות (צילום: שירן כרמל)
                המדרגות כבר לא נעות(צילום: שירן כרמל)

                 

                האם נכון לבטל מרחב של מסחר ופנאי לטובת מלונאות? "מלון זה אידיאלי", משוכנע האדריכל יוסי סיון, שהיה שותף בתכנון המגדל, וערך את התוכנית לשינוי ייעודו. לדעתו, זהו עירוב שימושים מבורך: "מלון מביא אנשים שרוצים להיות קרוב לים. הם יוצאים, קונים, אוכלים ושותים". אבל האם אורחי המלון יתנו זריקת מרץ לאזור המוזנח, או שיקבלו מפקיד הקבלה במלון המלצה לתפוס מונית לשוק הפשפשים, לשדרות רוטשילד, או לכל אזור מוצלח אחר בעיר?

                 

                הקניון ריק. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה את המרת שטחי המסחר שמעל קומת הקרקע למלונאות (צילום: שירן כרמל)
                  הקניון ריק. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה את המרת שטחי המסחר שמעל קומת הקרקע למלונאות(צילום: שירן כרמל)

                   

                  "הבניין דעך מבחינה מסחרית", מודה סיון, ולדעתו "המסחר לא הצליח בעיקר בקומות העליונות, ברגע שיצא משם בית הקולנוע. אולי זה היה בגלל סוג המסחר, או בגלל שהשטח לא היה מספיק גדול כדי למשוך קהל. אנחנו לא היינו מעורבים בתפעול".

                   

                  בעירייה אומרים שהסבת הקניון למלון תואמת את מדיניות הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה: "תוספת חדרי מלון באזור חוף הים, כאשר קומת הקרקע היא מסחרית. לכן הוועדה אישרה המרת שטחי מסחר שמעל קומת הקרקע למלונאות". האם תחודש הכיכר הוותיקה, שנבלעת בין כבישים סואנים ואינה מקום נעים לשבת בו ביום ובלילה? העירייה לא חושפת בינתיים תוכנית כזו.

                   

                  האדריכל משה לוי, שמתכנן את ההסבה למלון, מספר ל-Xnet כי המלון אמור להיפתח בעוד כחצי שנה, כמלון עסקים בדירוג של 3 עד 4 כוכבים. יהיו בו כ-50 חדרים, בעיצובה של מורל חורמרו, מי שעיצבה את מלון "גורדוניה" המחודש בקיבוץ מעלה החמישה. "היתרון שלו הוא המיקום היוצא מן הכלל", קובע לוי. "החדרים יהיו בקומה השלישית על חורבות בתי הקולנוע שנהרסו. בקומת הקרקע של החלל הפנימי יהיו הלובי והבר".

                   

                  הלחות והמלח שבאים מהים פגעו בחיפוי השיש שהוסר (צילום: שירן כרמל)
                    הלחות והמלח שבאים מהים פגעו בחיפוי השיש שהוסר(צילום: שירן כרמל)

                     

                    את פירוק החזית הוא מנמק בחידושה בגלל בעיות רטיבות וקורוזיה, לחות ומלח שבא מהים ופגע בבטון ובברזל. "לוחות השיש והחיבורים נחלשו", אומר לוי, "ולכן פירקו את כל החיפוי בשלוש הקומות, והתחלנו לבדוק את הנושא מול העירייה. אבל התהליך החיצוני לא קשור לתהליך הפנימי של המלון".

                     

                    גם מגדל האופרה חוסם את הים, אבל לפחות אינו עמוד אנונימי מחופה בזכוכית כמו המגדלים שקמים מצפון ומדרום לו (צילום: שירן כרמל)
                      גם מגדל האופרה חוסם את הים, אבל לפחות אינו עמוד אנונימי מחופה בזכוכית כמו המגדלים שקמים מצפון ומדרום לו(צילום: שירן כרמל)

                       

                      מגדל האופרה היה חלוץ מגדלי המגורים המפוארים שחוסמים את קו החוף התל אביבי. כיום מוקמים מצפון ומדרום לו מגדלי יוקרה חדישים שמשנים לא רק את קו החוף, אלא גם את הדינמיקה החברתית והכלכלית באזור שהיה פעם החצר האחורית של תל אביב, וכיום מסתמן כבועה חוץ-עירונית עם נגיעה מוגבלת לעיר עצמה. כל עוד השינויים מיטיבים עם היזמים, העירייה בעד. וכך, על הדופן הדרומית של הכיכר אמור לקום מגדל-אח למגדל האופרה, שישלים את שרשרת המגדלים היוצרת חומה חוצצת בין העיר לבין הים.

                       

                      --------------------------------------------------------------------

                      את כיכר אתרים אולי צריך להרוס, אבל האם חייבים להקים במקומה ארבעה מגדלים? לחצו על התמונה לכתבה המלאה:

                       

                      זו התוכנית לעידן שאחרי כיכר אתרים. לחצו לכתבה המלאה (צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)

                       

                       

                       

                       
                      הצג:
                      כל התגובות לכתבה "מותו של קניון האופרה: הכישלון המהדהד של קו החוף הופך למלון"
                      אזהרה:
                      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד