אדריכלות

    8 סיבות לעצור את תוכנית כיכר אתרים לפני שיהיה מאוחר מדי

    כי מלון קרלטון ייהרס ויהפוך למגדל רביעי במתחם; כי הגישה לים תיעשה דרך מגדלים וחנויות; כי המעבר יהיה כביש מסוכן; וכי העירייה מסרבת לעשות שיתוף ציבור אמיתי

    הילה שמר

    |

    19.06.17 | 12:41

    מגדלים שקופים? אין דבר כזה, אבל בהדמיות של עיריית ת''א יש. מלון קרלטון משמאל יהפוך למגדל של 26 קומות גם הוא (צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)
    מגדלים שקופים? אין דבר כזה, אבל בהדמיות של עיריית ת''א יש. מלון קרלטון משמאל יהפוך למגדל של 26 קומות גם הוא (צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)
    חומת המגדלים של תל אביב תתעדכן ברביעייה נוספת. לחצו על ההדמיה כדי לראות את המפה המלאה (צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)
    חומת המגדלים של תל אביב תתעדכן ברביעייה נוספת. לחצו על ההדמיה כדי לראות את המפה המלאה (צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)
    כל מגדל הוא למעשה שניים, מבחינת נפחו. הצגת המגדלים לתושבי העיר אינה ''שיתוף ציבור'', משום שאין חלופות לבחור מהן או להתנגד אליהן. יש תוכנית שכבר נבחרה (צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)
    כל מגדל הוא למעשה שניים, מבחינת נפחו. הצגת המגדלים לתושבי העיר אינה ''שיתוף ציבור'', משום שאין חלופות לבחור מהן או להתנגד אליהן. יש תוכנית שכבר נבחרה (צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)
    וזו הדמיה מתוך מצגת אחרת של העירייה, שבה המגדלים קצת פחות שקופים. מבט מהים אל הארבעה - כשהשמאלי ביניהם יקום במקום קרלטון (צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)
    וזו הדמיה מתוך מצגת אחרת של העירייה, שבה המגדלים קצת פחות שקופים. מבט מהים אל הארבעה - כשהשמאלי ביניהם יקום במקום קרלטון (צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)
    במקום הרמפה הקיימת בקצה שדרות בן גוריון, מגביהים את הכביש המשוקע מתחת לכיכר. התוצאה: יותר מסוכן לחציה (צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)
    במקום הרמפה הקיימת בקצה שדרות בן גוריון, מגביהים את הכביש המשוקע מתחת לכיכר. התוצאה: יותר מסוכן לחציה (צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)
     מבט נוסף על הכביש, שעובר כיום מתחת לכיכר, ויוגבה באופן שיחצה סופית בין הכיכר לעיר (צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)
    מבט נוסף על הכביש, שעובר כיום מתחת לכיכר, ויוגבה באופן שיחצה סופית בין הכיכר לעיר (צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)
    המצב הנוכחי והתכנון העתידי. הציבור ירד לחוף דרך המגדלים (צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)
    המצב הנוכחי והתכנון העתידי. הציבור ירד לחוף דרך המגדלים (צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)
    מהנדס העיר, עודד גבולי, לא אהב את התקפת התושבים עליו והשיב: ''אני יכול לפרק את הדיון הזה בשנייה וחצי'' (צילום: עמית שעל, כלכליסט)
    מהנדס העיר, עודד גבולי, לא אהב את התקפת התושבים עליו והשיב: ''אני יכול לפרק את הדיון הזה בשנייה וחצי'' (צילום: עמית שעל, כלכליסט)

    מגדלים שקופים לתושבים שקופים, בתהליך שמתחזה לשיתוף ציבור – אך הוא לא: אמש (א') הציגה עיריית תל אביב-יפו, במפגש תושבים ב"מרכז דב הוז", את פרויקט הענק להקמת 3 מגדלים בכיכר אתרים. עשרות תושבים אכפתיים, שבאו למפגש כדי להביע התנגדות לתוכנית, גילו כי מדובר בחלופה אחת בלבד שאין לה כל אלטרנטיבה (אף שהיא עדיין לא הופקדה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה - ואפשר לעצור אותה). כלומר התושבים נתקלו במצב נתון, עם תחושה שאין להם שום יכולת להשפיע עליו.

     

    עשרות הנוכחים במפגש צפו באדריכל אבנר ישר, השותף הישראלי בפרויקט, מציג לפניהם את גובה המגדלים, כמות שטחי המסחר העצומים, מספר החניות המזערי ועוד ועוד – אך דבר מכל אלה לא הכין את הנוכחים להפתעה הגדולה של הערב: העירייה מתכוונת להקים ארבעה מגדלים, ולא שלושה. הכוונה היא להרוס את מלון "קרלטון", בדופן הצפונית של כיכר אתרים, ולהרים על חורבותיו בניין של 26 קומות.

     

    גרמי-מדרגות יובילו את הציבור לחוף. לא בהדמיה: המגדלים שדרכם עוברים (צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)
      גרמי-מדרגות יובילו את הציבור לחוף. לא בהדמיה: המגדלים שדרכם עוברים(צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)

       

      תושבים זועמים הטיחו במהנדס העיר, עודד גבולי, קריאות כמו "זה נראה כמו הולילנד, ובהולילנד יושב ראש ממשלה בכלא עכשיו"; "חוף הים לא רשום בטאבו על שם חולדאי, הוא לא שייך לנבחרי העיריה ופקידיה, הוא שייך לתושבים"; "אני יודעת את הדרך שלכם, אתם רוצים לגזול מהציבור את השמים והים"; ו"איך הגעתם לתוכנית מפורטת עם ארבעה מגדלים, שרק עכשיו הציבור שומע עליה? אתם מורחים אותנו".

       

      כך זה נראה בתיעוד של תומר שלוש מהישיבה:

       

      גבולי לא נשאר חייב, ובהתלהט הרוחות הוא השיב לנוכחים: "אני יכול לפרק את הדיון הזה בשנייה וחצי". כך נראה דיאלוג בין עירייה לתושבים על פרויקט שישנה את קו החוף לדורות; שיתוף ציבור זה בוודאי לא.

       

      האדריכל אבנר ישר, השותף המקומי של האדריכל נורמן פוסטר שקיבל את תכנון הפרויקט מהעירייה (צילום: עמית שעל, כלכליסט)
        האדריכל אבנר ישר, השותף המקומי של האדריכל נורמן פוסטר שקיבל את תכנון הפרויקט מהעירייה(צילום: עמית שעל, כלכליסט)

         

        לצדו של גבולי, מאחורי שולחן ארוך, ישבו האדריכל אבנר ישר, מיכל בלייכר אדריכלית בצוות תכנון מרכז שמלווה את התכנית מטעם העירייה, ואבירם הגאי, שהוא יועץ תנועה מטעם "דגש הנדסה". את האירוע ניסתה לנהל ענת ברקאי-נבו, שהוזמנה בתפקידה כיועצת (של חברה פרטית) לשיתוף ציבור מטעם העירייה. גם אם רבים מהמתנגדים הביאו את העגבניות המטאפוריות מהבית, והיו טעונים בטרם שמעו את כל הפרטים, משהו רציני מאוד עומד על הפרק.

        התוכנית החדשה תשנה את כיכר אתרים לבלי הכר.

         

        1. צל כבד

         

        במקום כיכר פתוחה ושטופת שמש, שלושה מגדלים שמיועדים למגורי יוקרה ולמלונאות (יוקרה מן הסתם) יתרוממו לגובה ויצלו על הכיכר. נוסף על הצל הכבד והארוך שיטילו, הרוחות ישתוללו למרגלות המגדלים במפלס הולכי הרגל - תופעה שהציבור מכיר היטב מהליכה למרגלות מקבץ המגדלים בקצה שדרות רוטשילד. בקרבת המגדלים יהיה סוער, אך המגדלים עצמם יקימו חומת בינוי שתחסום את נתיב הבריזה שנכנסת כיום לעיר דרך הכיכר הפתוחה. 

         

        2. כל מגדל הוא שניים

         

        העירייה ממשיכה להציג את מקבץ גורדי השחקים בהדמיה חובבנית, שמציגה אותם כאילו היו אובייקטים שקופים, בניסיון לעדן את המסה הגדולה במציאות. התגובה היא תחושת רמייה, ולכל הפחות, תחושה שמי ששקוף כאן הם התושבים. ככל שאפשר לחלץ מידע אדריכלי מהצורה הסכמטית הזו, ניתן להבחין שכל מגדל מורכב משני גופים היושבים על גרעין אחד. הסכמה מרכזת שני מגדלים סביב אותו שטח שירות משותף, ובכך חוסכת בשטחים, אך מה יהיה במציאות? כל בניין מתנפח למעשה לשניים.

         

        עוברים דרך שלישיית מגדלים (צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)
          עוברים דרך שלישיית מגדלים(צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)

           

          3. הירידה לים – דרך המגדלים

           

          מבין שלושת המגדלים, האמצעי הוא הגבוה ביותר ומתנשא לגובה של 36 קומות. המגדל מדרום לו יתנשא לגובה 31 קומות, והמגדל הצפוני יהיה נמוך יותר – 26 קומות. המרחק בין המגדל הצפוני והאמצעי ישמור על מפתח-הרחוב של שדרות בן גוריון, המתנקזות לכיכר אתרים, כדי להמשיך את המבט של הולכי הרגל היורדים לים. וכך, שני המגדלים ימסגרו את הים והאופק, והציבור יירד לים בין המגדלים, דרך כמה גרמי מדרגות ורמפות.

           

          4. הולכי רגל, היזהרו

           

          כיכר אתרים היא כיכר מוזנחת כבר שנים (ועל כך מיד), אך המעבר אליה משדרות בן גוריון הוא בטוח, משום שלא צריך לחצות כביש סואן. במקום לשפר את הנגישות ולסייע לתנועת הולכי הרגל, כמקובל היום בכל העולם, דווקא מזיקים לה: הכביש המשוקע שעובר מתחת לכיכר אתרים יוגבה אל מפלס רחוב הירקון, והציבור יצטרך לעבור בכביש בן שישה נתיבים כדי להגיע לכיכר ולים. איזה ילד יוכל לעבור שם באופן בטיחותי? שדרות בן גוריון לא באמת יתחברו לכיכר החדשה, והחיבור של תל אביב לים שוב מוחמץ.

           

          5. בדרך לים עוברים בקניון

           

          כשהולכי הרגל ורוכבי האופניים כבר יחצו את הכביש המסוכן, תיפתח בפניהם כיכר משוקעת ומושקעת, שתוקף מכל עבריה בשטחי מסחר. בנוסף לירידה המרכזית משדרות בן גוריון, ייפתחו שלושה מעברים נוספים בניצב לרחוב הירקון, במטרה (טובה) להנגיש את חוף הים והטיילת התחתונה אל מפלס העיר הגבוה. הנתיבים האלה ישלמו אגרה: הציבור יעבור לים דרך רגלי המגדלים, בין שתי חזיתות מסחריות (באופן שמזכיר את קניון ממילא בירושלים).

           

          תקנו משהו? כך ייראה המעבר לים (צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)
            תקנו משהו? כך ייראה המעבר לים(צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)

             

            המשמעות ברורה: בכל ירידה לחוף, צריך לעבור בפסאז'ים המסחריים. מי שהצליח להתעלם מהם ולהגיע למפלס הים בלי לקנות כלום, עדיין ייתקל בחזיתות מסחריות שפונות לחוף. רק שליש מהן מיועד לשטחי ציבור בבעלות העירייה, שמבטיחה שטחי תרבות וספורט. מבנה ציבור נוסף, שהוצג באופן סכמטי בלבד, נראה כרגע כמחווה ל"קולוסיאום" העגול שהיה בתחילת דרכו כל-בו, וכיום מאכלס מועדון חשפנות שהרישיון שלו נשלל. הבניין המפורסם ייהרס.

             

            על כל מטר רבוע של שטחי ציבור חדשים - ייבנה מטר רבוע של שטח מסחרי. האם תל אביב זקוקה כרגע לשטחי מסחר נוספים, בשעה שמתחם שרונה מתקשה לשרוד וגם קניון האופנה החדש בשוק הסיטונאי כבר נתקל בקשיים?

             

            6. קרלטון יהפוך למגדל

             

            אבנר ישר חשף אמש, כי מלון "קרלטון" יעבור תכנון מחדש, לכאורה כדי להלום את הכיכר העתידית. מדוע חוסמים את חוף הים במגדל נוסף, כבדרך אגב, ומדוע החשיבה של צוות המתכננים לא יוצאת מתוך תנאי העיר הקיימים והמצוקות שלה כדי להשתלב בה – במקום לשנות את המרחב כולו כדי שיתאים לתוכנית שלהם?

             

            פטריות הבטון כבר הוסרו, וגם ''קרלטון'' ייהרס כדי להקים במקומו מגדל של 26 קומות (צילום: משה מילנר, לע"מ)
              פטריות הבטון כבר הוסרו, וגם ''קרלטון'' ייהרס כדי להקים במקומו מגדל של 26 קומות(צילום: משה מילנר, לע"מ)

               

              הציבור כלל לא נחשף באופן רשמי לתוכנית המלאה של הרס "קרלטון", אך ממה שנאמר אמש, הוא ייהרס לטובת מלון בן 26 קומות (בגובה המגדל הנמוך מבין השלישייה העתידית). 20 קומות ישמשו כמלון, עם 270 חדרים (עשירית מהם קטנים), ומעליהן שש קומות של מגורי פאר עם 40 יחידות דיור.

               

              החיבור בין המגדל שיקום במקום קרלטון לים ולגן העצמאות. נראה שכאן לא יהיו חנויות (צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)
                החיבור בין המגדל שיקום במקום קרלטון לים ולגן העצמאות. נראה שכאן לא יהיו חנויות(צילום: מתוך tel-aviv.gov.il)

                 

                7. ללא תחרות אדריכלים

                 

                נכון, התוכנית עומדת בשטחים ובגבהים שמותרים לה בתוכנית המתאר החדשה (תא/5000), אך יש להניח שזה לא מקרי. לפני כמה שנים הגיעו למשרדי העירייה היזמים, יחד עם האדריכל הבריטי המפורסם נורמן פוסטר, ויזמו את התכנון המחודש לכיכר אתרים. באותה תקופה החלה להתגבש תוכנית המתאר החדשה של תל אביב.

                 

                מדוע בחרה העירייה באדריכל בינלאומי מבלי לערוך תחרות אדריכלים גדולה, לאחד המקומות החשובים ביותר בה? נראה ששאר הרוח של העירייה נחסם בחומת המגדלים שהיא יוצרת, אם היא נעזרת ביזמים כדי לחשוב על פתרונות לקידום העיר – ולא באדריכלים, שרק מוציאים לפועל את השיטה. במובן הזה, תפקידה הציבורי של העירייה הנוכחית הסתיים.

                 

                8. קודם מזניחים, אחר כך מרימים מגדלים

                 

                כיכר אתרים שנואה על רוב הציבור: אין בה צל, היא מטונפת, הרמפה חוסמת את המבט לים, העסקים בה כושלים כמעט מהיום הראשון להקמתה, והירידה בגרם המדרגות האינסופי נוגסת בחוויית המבט לים.

                 

                קשה להתנער מהתחושה כי ההזנחה של הכיכר היא כמעט מכוונת. במשך 30 שנה נעשו מעט מאוד שינויים להיטיב עם כיכר אתרים, וחלקם אפילו הזיקו לה: חוסר תחזוקה משווע של הריצוף, חוסר בקרה על שטחי המסחר, הורדת כנפי הבטון שהצלו על הכיכר בצד הצפון-מזרחי, ולאחרונה הסרת פטריות הבטון המקוריות והמסוגננות.

                 

                הכיכר השנואה של ת''א. ההזנחה נמשכת כבר עשרות שנים (צילום: מיכאל יעקבסון)
                  הכיכר השנואה של ת''א. ההזנחה נמשכת כבר עשרות שנים(צילום: מיכאל יעקבסון)

                   

                  זו לא דוגמה ראשונה לאופן שבו עיריית תל אביב-יפו מזניחה במשך שנים נכס חשוב, בפרט כשהוא סמוך למשאב הנדל"ני המרכזי שלה – חוף הים. כך קורה גם בדולפינריום, שעומד להפוך לפרויקט מגדלים עצום, וכפי שקרה בבית ספר "הירקון" בשעתו. האם מדובר בהזנחה בלבד, או במהלך שנועד להכשיר באיטיות את דעת הקהל לבנייה בהיקפים אדירים, תוך חסימת המבט לים והרוח ממנו, בתירוץ שרק כך אפשר להחזיר את הכדאיות הכלכלית של האתר?

                   

                  התוכנית הנוכחית לכיכר אתרים לא תפתור את הבעיה שנקראת כיכר אתרים. היא לא משפרת את הנגישות לים, היא לא מחברת את שדרות בן גוריון לים, היא גוזלת מבטים ואוויר מתושבי העיר, היא לא דואגת למספיק מקומות חניה (בהיעדר תחבורה ציבורית ברחוב הירקון), והיא דואגת לקומץ אנשים שיוכלו לגור ברביעיית המגדלים הזו וליהנות מקו האופק - על חשבון המסה הגדולה של תושבי העיר וישראל כולה.

                   

                  ובצד השני של העיר: בונים מתחם מגדלים, כמעט בלי שטחי ציבור

                   

                  כמה קומות של מגדלים - וכמה קומות של מבנה ציבור? לחצו על התצלום  (צילום: take Air רחפן)
                  כמה קומות של מגדלים - וכמה קומות של מבנה ציבור? לחצו על התצלום (צילום: take Air רחפן)

                   

                   
                  הצג:
                  כל התגובות לכתבה "8 סיבות לעצור את תוכנית כיכר אתרים לפני שיהיה מאוחר מדי"
                  אזהרה:
                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
                  ביגדיל