40 בוגרי המחלקה לאופנה בשנקר הציגו אמש את פרויקט הגמר שלהם על מסלול התצוגה המסורתי, וחתמו ארבע שנות לימוד ארוכות עם רמת הביצוע גבוהה, שהפכה זה מכבר לעניין טריוויאלי במחלקה המובילה, שאף דורגה בין 10 מחלקות האופנה הטובות בעולם. רבים מהדגמים היו מדויקים בתפירתם, עשויים מחומרים איכותיים והפגינו עושר טקסטילי שלא ניתן להתעלם ממנו.
עוד בערוץ האופנה
- עקבו אחרינו באינסטגרם
- לא מחכים לחופש הגדול: ילדי העולם בקייטנת אינסטגרם
- קפסולה? קלישאה! למה כל סלב רוצה להיות מעצב
- השראה, העתקה או צירוף מקרים? סערה סביב גוצ'י
יחד עם זאת, כדור שגדל לתוך עולם של אינסטגרם, פילטרים ומציאות מדומה, נראה כי לא מעט בוגרים חטאו השנה ברצון להרשים עם שואו פומפוזי, שכלל סטיילינג יוצא מגדר הרגיל ופריטים שהשיקו הרבה יותר לכיוון התחפושות מאשר לאופנה. אין ספק שהעטיפה והאריזה של פרויקט הגמר על המסלול הם חלקים הכרחיים בעבודה, התורמים לנראות הסופית שלה על המסלול, אולם התחושה הכללית היתה כי במקרים רבים מדי ההשקעה באריזה היתה על חשבון הדגמים עצמם, ונדמה היה כי הבוגרים קצת סטו מהמטרה שלשמה התכנסנו – לעצב פריטי אופנה נחשקים, שיסמנו את כיוונם כמעצבים בעולם האמיתי והמסחרי. כך קרה שרגע אחרי ההבלחה מעוררת הרושם על המסלול, כשהקהל סיים להתפעל, לצלם, לתייג ולשתף, התברר כי ברבים מהמקרים המלך הוא עירום ונטול גזרה ייחודית או ניסוח כלשהו של סגנון לבוש חדש ונחשק.
מעניין לגלות שאותו דור בחר השנה להתרפק לא מעט על העבר. אם נבחן את הנושאים שהעסיקו רבים מהבוגרים, נגלה המון זיכרונות ונבירה בנוסטלגיה. הקולקציה של אור איידלמן (שאף זכה אמש בפרס בסך 40,000 שקל ע"ש פיני לייטרסדורף), למשל, שעלתה ראשונה למסלול ובלטה לטובה, עוסקת בארץ הולדתו ברזיל, ומציגה מערכת פריטים יפהפייה בגווני חום ובז', שכמיות, שמלות בגזרות פיפטיז ופפיונים בשילוב אלמנטים של טרופיקנה. גם דניאל כוכבי נאחזת בזכרונות ילדותה בקולקציה העדינה והאינטימית שלה, ששבתה את לבנו, ויצרה על המסלול תחושת חלום בשילוב בין טול, רשתות, קטיפה ומשי ליצירת פריטי אופנה שהתעלו מעל לאווירת הקרקס השלטת.
עוד מוטיבים שהודגשו השנה דנו בשאלות של זהות והקשר בין הלוקאלי לגלובאלי, כפי שהציגה לינור גולברי (בתו של יעקב גולברי, המייסד והבעלים של רשת האופנה גולברי) בפרויקט "כל מקום/שום מקום" - באמצעות מראות אקלקטיים שהם בליל תרבותי, תוך טשטוש הגבולות בין לאומים וערבוב בין סממנים אתניים.
קולקציה נוספת שבלטה לטובה היתה של קובי גולן, שהציע חיבור נהדר ויזואלית ורעיונית בין התקופה הוויקטוריאנית לסממנים אוריינטלים ככלל, ושל החברה הבדואית בפרט, כך שבין התחרות והקטיפות של אירופה הישנה, על גבי הצלליות הנפוחות, השתלבו באופן נפלא הרקמות המסורתיות. הפריטים שיצר גולן מצליחים להישאר ייחודיים ונאמנים לתמה, ובד בבד להציג מראה נחשק ולביש, שהיינו שמחים לשלב בארון הבגדים.
צעד היסטורי רשמה אמש הבוגרת רתם לויתן, שהציגה לראשונה בתולדות שנקר קולקציית מידות גדולות, שעוצבה במיוחד לנשים במידות 42-50. הפרויקט כבש את המסלול באנרגיה לוהטת וסגנון בועט, שהבהירו כי תמו ימי הבנאליה של אופנת המידות הגדולות, וחגגו את נפלאות הגוף המקומר בצורה מגובשת וקסומה. מראות ההיפ הופ של צמות ארוכות ושמלות מאוירות, שהודגמו על נשים בעלות נוכחות, היו לא פחות ממעוררי השראה, וניכר היה כי הפרויקט היה בדמה של לויתן.
גם הפרויקט FC Biri של דניאל בירי מוכיח כי כאשר יצירה מגיעה מנימי נפשו של המעצב, היא מצליחה לסחוף גם את השאר. בירי (שזכה גם הוא בפרס נוסף ע"ש פיני לייטרסדורף, בסך עשרת אלפים שקל), לשעבר שחקן בנבחרת הנוער של בית"ר ירושלים, הקים על המסלול קבוצת כדורגל שהיא הרבה יותר מגימיק, והצליח לייצר עולם המורכב מצבעוניות וחומרים המגיעים היישר מהמגרש, בסגנון רחוב ובאווירה ספורטיבית רלוונטית וממגנטת.
______________________________________________________
ומה ראינו על המסלול בתצוגת הגמר של ויצו חיפה?
