סצנת הפתיחה של "יצורים ליליים" (Nocturnal Animals), סרטו השני של במאי הקולנוע ומעצב האופנה טום פורד, משמשת כמעין מסדרון כניסה לסיפור העלילה, הנע בין בועת עולם האמנות של לוס אנג'לס, לפרשת רצח המתקיימת בציר עלילה מקביל, במבנה של סיפור בתוך סיפור.
בסצנה, שכבר זכתה לביקורת על "באדי שיימינג" במספר בלוגים בעולם, מוצגות מספר נשים עצומות ממדים בריקוד בורלסק משחרר בעירום מלא, כשלגופן מגפיים לבנים בלבד ולראשן כובען, מנענעות בהילוך איטי את גופן עתיר הבשר, באופן שלא מותיר מקום לאדישות מצד הצופים. בתום הסצנה מתחוור כי מדובר במיצג אמנותי המתקיים בערב פתיחה של תערוכה בגלריה לאמנות, אולם הבחירה של פורד לפתוח איתה את הסרט ממשיכה להדהד, פתוחה לפרשנויות רבות, ממש כמו המסר המרכזי של הסרט – המציאות תלויה בעיני המתבונן, ולכן יש לה מגוון גרסאות, כמגוון האנשים החווים אותה.
עוד בערוץ האופנה
- עקבו אחרינו באינסטגרם
- מגנב קטן לדוגמן מבוקש: הכירו את ג'ורדן בארט
- התחזית: מה נלבש ב-2017?
- איך הפך הילד משכונת העוני למלך הנצנצים?
הסרט, המבוסס על הרומן "טוני וסוזן" של אוסטין רייט, מגולל את סיפורה של סוזן (איימי אדמס), בעלת גלריה מלוס אנג'לס, אישה מצליחה, עם בית מעוצב, ממון רב, פסל מקורי של ג'ף קונס בחצר, ונישואים שידעו ימים טובים יותר. היא מקבלת מבעלה לשעבר את עותק ספרו הראשון, שמציף אותה בזיכרונות ומחשבות בנוגע לבחירות שעשתה כאישה צעירה בניו יורק. פורד מציג את סיפור העלילה של הספר כסיפור מקביל, הזולג ומתמזג עם חייה של סוזן, ומערער אותה אך גם משחרר אותה, כפי שניתן ללמוד מסצנת הסיום האניגמטית של הסרט. בראיון הווידיאו (למעלה) מסביר פורד כי הגיבורה שיצר נמצאת במאבק פנימי בין האופן שבו היא נראית מבחוץ, ואיך החיים שלה "צריכים" להיראות, בעוד שהיא עצמה מתה מבפנים, חיה בבית קר מזכוכית, בעקבות הבחירות שעשתה בחייה.
סרטו השני של פורד בן ה-55 כבמאי, שבו הוא משמש הפעם גם כתסריטאי ומפיק, זכה בפרס אריה הכסף, השני בחשיבותו בפסטיבל ונציה, ויעלה לאקרנים בארץ ובעולם ביום חמישי הקרוב. אומנם גם סרטו הראשון, "סינגל מן", הבהיר כי מדובר בבמאי מוכשר, אולם הפעם כבר ברור לכולם כי לא מדובר ביד המקרה או בגחמת בימוי חד פעמית - טום פורד הוא במאי קולנוע בעל כתב יד מובחן ויכולות מעוררות הערכה, לא פחות מאשר הוא מעצב אופנה מוערך וחשוב, ואולי אפילו יותר.
טרם ידוע האם פורד ו"יצורים ליליים" יזכו למועמדויות בטקס האוסקר שיתקיים בחודש הבא, אך השבוע הביא הסרט את הפרס לשחקן המשנה לאהרון טיילור-ג'ונסון בטקס גלובוס הזהב. פורד, לעומת זאת, הפסיד את פרס הבמאי באותו טקס לדמיאן צ'אזל וסרטו "לה לה לנד".
על אף שהסרט אינו חף מבעיות (על כך ודאי תקראו במדורי הקולנוע), "יצורים ליליים" מוכיח כי פורד יודע לברוא עולם ולטוות עלילה שמשאירה את הצופה מרותק לכיסא למשך קרוב לשעתיים. באופן אירוני, דווקא קולקציית סתיו-חורף 2016-17 שהציג בניו יורק בספטמבר האחרון, היתה מהודקת פחות מהרגיל אצל פורד – מה שמעלה את השאלה היכן נמצא כיום לבו.
כך או כך, פורד לא מוותר על האופנה גם בסרט, שבו העיצוב האמנותי והתלבושות בולטים בכל פריים, גם באלה האלימים ביותר, ומסייעים להבנת הדמויות והעלילה, כמו גם להבחנה בין סוזן הצעירה לסוזן הנוכחית, או בין הבעל לשעבר בעיניה, בגילומו של ג'ייק ג'ילנהול, לבין גיבור הספר שקיבלה, המגולם גם הוא על ידי ג'ילנהול, ולא בכדי.
אריאן פיליפס, מעצבת התלבושות של הסרט, שעבדה עם פורד גם על סרטו הקודם, ומוכרת בעולם כסטייליסטית הצמודה של מדונה, שאחראית על עיצוב התלבושות ב-5 סיבובי ההופעות האחרונים של מלכת הפופ, סיפרה בראיון ל-וניטי פייר כי התלבושות של אדמס ויתר השחקנים (למעט חליפות הגברים) נתפרו במיוחד לסרט, ולא נלקחו מאף בית אופנה. הסיבה: לשניהם היה חשוב שלא יזוהו בגדים של בתי אופנה מעונה מסוימת, כדי לא למקם את הסרט בתקופת זמן ספציפית. במקום זה, הם הרכיבו תלבושות שרלוונטיות לדמות, חלקן נתפרו בסטודיו של פורד, ואחרות לוקטו בחנויות וינטג'.
"לטום פורד, במאי הקולנוע, יש אוצר מילים שהוא מגיע איתו מעולם האופנה, מה שהקל על השיח בינינו", הסבירה פיליפס. "לרוב במאי הקולנוע אין את היכולת לדבר על האסתטיקה, אלא רק על הסיפור עצמו. היתה לנו פריבילגיה להשתמש בסטודיו של פורד, אבל אלה לא פריטים שתוכלו למצוא בהמשך בקולקציות שלו. טום רצה להפריד בסרט בין עשייתו האופנתית לקולנועית, והיה חשוב לו שהסרט לא ישמש כמקדם מכירות לעיצובים שלו".
______________________________________________________
ומיהי המעצבת שהגיעה מהכלא באיראן לשבוע בגדי הים במיאמי?
