משפחה

    "תרדו לנו מהשקיות. החוק החדש מתעלל באמהות ברוכות ילדים"

    כמה שקיות סופר ביום ממלאת משפחה חרדית מרובת ילדים? מלי גרין, אמא ל-11, הפסיקה לספור. בעצם... עכשיו, עם חוק השקיות החדש, היא חייבת לספור

    מלי גריןפורסם: 08.01.17 09:07
    ואיפה את היית ביום שבו נזכרת שלא מחלקים יותר שקיות בחינם בסופר? (צילום: Shutterstock)
    ואיפה את היית ביום שבו נזכרת שלא מחלקים יותר שקיות בחינם בסופר? (צילום: Shutterstock)
    חוזרת מיום עבודה, מעיפה מבט על השעון שברכב, על הפקק המזדחל, בדקה התשעים את ניצלת מקנס ואוספת את הילדים מהצהרון. חייבת, וממש אין לך ברירה, אלא לרוץ למכולת. בראש שלך את מעבירה בדחיפות את רשימת הפרודוקטים החסרים בבית. השמפו נגמר, גם המרכך כבר כמעט בסוף ושקית אבקת הכביסה עפה אתמול לכל עבר. ומה תכיני לארוחת ערב? ומה לצהרים של מחר? מג'דרה, עדשים עם אורז, צריך לקנות אורז בסמטי ומוצרי חלב שכבר הפכו לבדיחה בבית, של קסם מתאדה, כי שקית החלב החמישית שדודו קנה בבוקר מן הסתם כבר התרוקנה.

     

    מה שקיות?

    כך, עם ילד האוחז בך ביד ימין והשני ביד שמאל, את נכנסת למכולת, מנסה להתעלם מהנייד שלא מפסיק לצלצל בתוך כיס הג'קט המחויט, מזכרת מיום פגישות עמוס - את מתחילה למלא את העגלה שלך וברור שהקטנים מוסיפים לך עוד כמה מוצרים "חיוניים" לעגלה. הגעת לקופה.

     

    "גברת, השקיות".

    "מה שקיות?"

    "בכמה שקיות השתמשת?"

     

    את מסתכלת על הקופאית וחושבת שאת מדמיינת. היא מצביעה על שלט שמספר על הגזירה החדשה בארצנו: עשר אגורות לשקית. "נו, באמת".

    "תוסיפי עוד שקל. ספרתי עשר שקיות".

    "רגע, לא אמרו משהו על חלוקת שקיות בד בשבועיים הראשונים של ינואר?"

    "כן, אבל לא בכל הרשתות. אצלנו לא".

    זה לא קרה רק לך, זה קרה גם לי. שעה לאחר מכן, הבנות ביקשו ממני להסיע אותן לחנות מכשירי הכתיבה. המורה ביקשה בלוק ציור והיו חסרים להן עוד מספר פריטים לקלמר. עוד עשרים אגורות.

     

    תסמכו עלי שביקרנו במכולת לפחות עוד פעם אחת באותו היום ומחר בבוקר נשלח את אחד הילדים להביא עוד חלב ולחם פרוס וגבינה ואולי גם תפוזים ובננות.

     

    התעללות במגזר הדתי-חרדי

    "החוק החדש הוא נגדנו, האימהות, הנשים - הוסיפו לנו עוד ג'ינגול אחד, כאילו שאין לנו די", התלוננה באוזני חברתי רוית.

     

    "אבל איכות הסביבה..." ניסיתי לסנגר, מדקלמת.

    "ייצור השקיות החדש, מזהם עוד יותר את האוויר", טענה רוית. "והנה, את רואה, גם את ממשיכה לקחת שקיות ניילון, רק שעכשיו את משלמת עליהן".

     

    ברור לכם שחוק השקיות נועד להתעלל שוב במגזר הדתי-חרדי ובעיקר במשפחות ברוכות ילדים. מי קונה הכי הרבה על פי נתוני הלמ"ס? מי צריך להשתמש בכמות הכי גדולה של שקיות? מטבע של עשר אגורות הוא סוג של עינוי סיני ואני אמא עמוסה מדי בשביל "תיקני שקיות מבד". כשאת רצה בין המשימות, הדבר האחרון שיימצא בתיק שלך זו שקית הבד שמן הסתם תלך לאיבוד ותקני עוד כמה ובעצם, עדיף כבר שתקני מזוודה.

     

    ואם תקפצו עלי ותטענו שמדובר בצורך אקולוגי... אז קדימה, תתחילו לדאוג קודם לרכבים המזהמים, למיחזור הנייר ולאיסוף פסולת בצורה מושכלת. כל אלה קודמים לשקיות!"

     

    חידה: כמה שקיות יש במושב האחורי? (צילום: Shutterstock)
      חידה: כמה שקיות יש במושב האחורי?(צילום: Shutterstock)

       

      כמה חוקים דחופים יותר לחקיקה

      פליז, תרדו לנו מהשקיות. בואו תחוקקו חוקים אקולוגיים נפלאים אחרים. ובכלל, אם כבר חוקים, עדיף שתמהרו לחוקק

      חוקים שכולנו מתחננים להם כבר שנים, כמו למשל: עזרו לאימהות לצאת לעבודה והורידו את תעריף התשלומים למעון ולמשפחתון או התחשבו בהן בנקודות המס (כבר לא רלוונטי בשבילי, אבל אני מתחננת, למען האימהות הצעירות); טפלו לנו בחופשת הקיץ הארוכה והמתישה של הילדים, שמביאה לכל הורה הוצאות כלכליות כבדות וגוררת כאבי ראש לא קטנים. עזרו לנו עם נושא מצוקת הדיור. דווקא בנושא השקיות אתם ממהרים כל כך לחוקק? לא זה מה שיציל לנו את העולם.

       

      ככל שאני מנסה לשכנע את עצמי ולחשוב שאולי ייצא איזשהו דבר טוב מחוק השקיות, מעבר לחור באוזון, שהלוואי שנצליח לצמצם (יש הרבה דברים שפוגעים בו הרבה יותר מהשקיות!) פתאום מבליחה בי המחשבה, שאולי בזכות השקיות אנחנו נקנה פחות.

       

      בואו ננסה את זה שוב: חוזרת מיום עבודה, מעיפה מבט על השעון שברכב, על הפקק המזדחל... את חייבת וממש אין לך ברירה אלא לרוץ למכולת. בראש שלך את מעבירה בדחיפות את רשימת הפרודוקטים החסרים בבית. רגע, אין לך שקית בד, את לא רוצה לסחוב הכל לאוטו בידיים חשופות ואת עושה חשבון. השמפו נגמר, אז חייבים, אבל במרכך נשאר עוד קצת אז נחסוך איתו. ולארוחה? אולי נסתפק רק באורז. חלב - רק אחד. לא נכנס בסל הבד יותר. מתחילה למלא את העגלה שלך ורגע, הקטנים מוסיפים לך עוד מספר מוצרים לעגלה. לא, חמודים! מצטערת, פשוט אין מקום בשקית. המחיר שאת משלמת על המוצרים יורד לחצי. ואם זה יהיה מחיר השקיות – אני מוכנה לשלם אותו!

       

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      סופרת ועיתונאית, נשואה פלוס אחד עשר, מחברת הספר "אמא. קום" והספר החדש: "חיפשתי אותך" ומעבירה הרצאות בנושא "אמהות-קריירה ומה שביניהם". לאתר הבית של מלי גרין.