פינוי-בינוי בקרית אונו: האם העיר הקטנה תוכל לספוג את הצפיפות

התחדשות עירונית או עומס בלתי נסבל על התשתיות הצפופות ממילא: פרויקטים גרנדיוזיים ישנו את פני הרחוב הראשי. התוצאה תהיה עוד ז'בוטינסקי ברמת גן?

גיא נרדי

|

07.01.17 | 19:36

איך ייראה הפינוי-בינוי הגדול בקרית אונו? צפו
רחוב לוי אשכול, הרחוב הראשי של קרית אונו, כפי שהוא אמור להיראות בעתיד. במקום מבנים נמוכים - חזיתות זכוכית, בתי קפה ובתי עסק
רחוב לוי אשכול, הרחוב הראשי של קרית אונו, כפי שהוא אמור להיראות בעתיד. במקום מבנים נמוכים - חזיתות זכוכית, בתי קפה ובתי עסק

בשנים האחרונות חולף על קרית אונו, עיר שמרוחקת מהים, גל צונאמי. על הגל כתוב "התחדשות עירונית", ומשמעותו היא הרס 11 מתחמי שיכונים ישנים לאורך רחוב לוי אשכול - הציר הראשי בעיר - ובנייתם מחדש תוך ניסיון להפוך את רחוב אשכול ממסדרון למרכז חדש.

 

 

התוכנית של האדריכל משה צור, ששמה הרשמי הוא "לוי אשכול צפון", מתייחסת ל"שכונת ירון" - מתחם של 25 דונם בין הרחובות לוי אשכול, עגנון ויחזקאל - ומציעה הריסה של 15 מבנים לטובת שורה של תשעה מגדלים (16-21 קומות) על רחוב לוי אשכול. לכאורה, עוד פרויקט על הרצף, אך בקריית אונו הרוחות סוערות. תושבים ותיקים, שמתגוררים בבתים צמודי-הקרקע, מודאגים מהעמסת-יתר על התשתיות של היישוב הקטן, תוהים מדוע צריך בכלל מסחר לאורך הרחוב הראשי, ומה יישאר מהאופי הכפרי והרגוע של קרית אונו אחרי שהכל יימחק.

 

     

    אחת המתנגדות היא אדריכלית, שחוקרת את אדריכלות השיכונים המקומית ומטיפה לשימורם, והיא הזמינה את ערוץ האדריכלות של Xnet לבדוק את התוכנית. יצאנו איתה לסיור, שהחל בשכונת "אונו הירוקה" (הידועה יותר כ"מצלאווי" ע"ש הקבלן שבנה אותה), והיא השכונה הראשונה בישראל שעברה פינוי- בינוי.  בשעת אחר צהריים חורפיות, ילדים רבים שיחקו בגן המשחקים במרכז הבלוק, ומצאנו אווירה נינוחה. שכנים שפגשנו לא הכחישו שיש בעיות, בעיקר עקב ההשלמה האיטית של כל מבני המתחם, אך בסך הכל הביעו שביעות רצון מהתוצאה. האדריכלית סבורה ש"אונו הירוקה" היא דוגמה מצוינת למתחם מכוער וצפוף מדי, שמתכנניו לא לקחו בחשבון סוגיות של תשתיות תחבורה וחניה, שטחי ציבור ושטחים ירוקים.

     

    מהו מתחם לוי אשכול (שכונת ירון)

     

    מתחם לוי אשכול (שכונת ירון) מזכיר בתכנון שלו שכונות רבות משנות ה-60, שנבנו ביוזמה של משרד השיכון, בעיקר בעיירות פיתוח. השכונה נשענת על הרחוב הראשי אך מפנה אליו את הגב, כמו מתחם סגור וכאילו-אוטונומי. מגרשי חניה מקיפים את הבניינים, שמקיפים בעצמם חצרות ירוקות. בנייני המגורים בני ארבע קומות, ונישאים מעל קומת עמודים מפולשת, באדריכלות פשוטה ואחידה: בנייה טרומית, מתועשת וסדרתית. למארחת שלנו, שחרדה מפני שינוי דמותה של העיר ורואה את עצמה כנאמנת השיכונים, המקום מזכיר קיבוץ. בעיניה, המתחם איכותי בכל קנה מידה וראוי לשימור.

     

    תוכנית הפינוי-בינוי בעיר היא גרנדיוזית, מהפך של ממש (מפה: באדיבות עיריית קרית אונו)
      תוכנית הפינוי-בינוי בעיר היא גרנדיוזית, מהפך של ממש(מפה: באדיבות עיריית קרית אונו)

       

      בשעתו הוכרזה השכונה כמתחם פינוי-בינוי, הנהנה מסיוע כלכלי, אך ההכרזה הממשלתית (עם המלצה של ועדה בין-משרדית) בוטלה ב-2002: למשרד השיכון נודע שיזמי נדל"ן מגלים עניין בשכונה, ולכן אין צורך בתמיכה ממשלתית. את תוכנית הפינוי-בינוי יזמה "חברת בוני התיכון", שמתכוונת להקים 930 יחידות דיור חדשות במקום 324 הדירות הנוכחיות, והיא שכרה את שירותיו של משה צור (שבונה בין היתר את מגדל "עזריאלי שרונה" בתל אביב, ותכנן את "מגדל רמז" בעיר). משרדו תכנן בניינים בגובה 15 קומות, כשבמפגש עם רחוב לוי אשכול הוא מציע "בנייה מרקמית" נמוכה בגובה חמש קומות, עם קומה מסחרית (2,620 מ"ר מסחריים).

       

      ההדמיות מציגות את הטרנספורמציה שהרחוב עומד לעבור, מציר-מעבר בין בלוקים מיושנים לרחוב טרנדי: חזיתות מחופות בזכוכית אטומה ונוצצת, בתי עסק של רשתות בינלאומיות, ובתי קפה ששולחנותיהם מפוזרים גם על המדרכה. רן מלאך, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של "בוני התיכון", אומר שהחברה הגיעה ל"שיתוף פעולה יוצא דופן בין התושבים, העירייה והיזם להשאת ערך עבור כל הנוגעים בדבר, ובכלל זה גם לתושבים הגובלים בתוכנית". לדבריו, החברה מעריכה כי התוכנית תאושר בוועדה המחוזית ברבעון השני של 2017, באופן שיאפשר להוציא היתרי בנייה עד סוף 2017.

       

      ''יש לי בעיה שאיכות חיי תיפגע''

       

      אחד המתנגדים למהלך הוא תושב ותיק ומוכר בקרית אונו, שחושש להיחשף בשמו. "אני חזרתי לגור בקרית אונו ב-1998 כי רציתי לגור בעיר קטנה, בשקט, בלי שיהיו לי בניינים גבוהים וחנויות", הוא אומר, "כמו במושב". הוא רואה בשכונת מצלאווי תקדים שלילי מובהק: "היא עשתה לעיר מעשה רע, כי היא לימדה את התושבים שאפשר להגדיל דירות ולהעלות את ערכן על חשבון יזם". לדבריו, "מאז 2004 כל בניין רצה פינוי-בינוי, ומאותו רגע התושבים הפסיקו להשקיע במתחמים שלהם. הבניינים וסביבתם התדרדרו. אין לי בעיה שיהיו כאלה שיקבלו דירה חדשה ויתעשרו - יש לי בעיה שאיכות חיי תיפגע". המגדלים גדולים מדי על העיר, הוא טוען, וכך גם הרעיון לקומה מסחרית לאורך רחוב לוי אשכול שיהפוך ל"רחוב ז'בוטינסקי ברמת גן". 

      כבר היום, מתמודדים תושבי קרית אונו עם עומס תנועה בשעות הבוקר ואחר הצהריים, עוד לפני ששינוי הרחוב יוצא לדרך

       

      נקודת המוצא של האדריכלית אנדה בר, מהנדסת העיר קרית אונו, שונה כמובן. בר נחושה בדעתה שציפוף והתחדשות הם צו השעה, משום שהאלטרנטיבה היא בנייה בשטחים הפתוחים. היא מציגה בפני Xnet את תוכנית האב להתחדשות עירונית בקרית אונו, שערכו האדריכליות רותי שפירא ואורית אורנת, כ"ארגז כלים גנרי" לתכנון ארוך-טווח שמייצר וודאות. התוכנית מסמנת בעיר מבנים שנבנו לפני 1980, ולכן זכאים להיכלל בקטיגוריה של תמ"א 38 (תוספת קומות), מול מתחמים שעוברים הריסה ובנייה (פינוי בינוי). לטענתה של בר, ההתנגדות למסחר לאורך רחוב לוי אשכול מצטמצמת והולכת, מאחר שהתושבים מבינים כי הם למעשה בעלי החנויות – כלומר דמי השכירות יכסו את הוצאות התחזוקה של הבניינים שלהם.

       

      מהנדסת העיר: הבניינים לא ייבנו בבת אחת

       

      מהנדסת העיר מבקשת להרגיע את החששות של תושבי קרית אונו על רחוב ראשי שיהפוך לאתר בנייה עצום, באומרה כי היזמים לא מסוגלים לבנות בבת אחת כמות גדולה של מגדלים, ובכך שלשוק הנדל"ן יש יכולת מוגבלת למכור דירות בפרויקטים הללו בעת ובעונה אחת. ומה בנוגע לדיירי המתחם, שיגורו באתר בנייה רועש ומאובק? בשכונת מצלאווי זה היה סיוט, כהגדרתם של תושבים שאיתם שוחחנו; אנדה בר מבטיחה שבכל תוכנית התחדשות עירונית יהיה "מנגנון שלביות", הקובע את סדר התקדמות הפרויקט ולא מאפשר בנייה בכל המתחם בעת ובעונה אחת.

       

      בהדמיות, הרחוב הראשי של קרית אונו מבטיח שינוי דרמטי (הדמיה: משה צור אדריכלים)
        בהדמיות, הרחוב הראשי של קרית אונו מבטיח שינוי דרמטי(הדמיה: משה צור אדריכלים)

         

        בעיה חמורה באופק היא פקקי התנועה. כבר היום, מתמודדים תושבי קרית אונו עם עומס תנועה בשעות הבוקר ואחר הצהריים, עוד לפני ששינוי הרחוב יוצא לדרך. "אנחנו לא חושבים שעצירת בנייה, בטח לא התחדשות עירונית, היא הדרך לפתרון הפקקים", משיבה אנדה בר. "גם אם קריית אונו לא תיבנה, הרי שהערים השכנות - אור יהודה, רמת גן וגני תקוה - יבנו אלפי יחידות דיור ואנחנו נמצאים באמצע".

         

        שטחים ירוקים? יותר בהדמיות

         

        סוגייה לא פתורה, שתושבי העיר צריכים לדעת עליה, היא הקטנת השטחים הירוקים. המדשאות הירוקות הגדולות בין הבניינים הקיימים ייעלמו, ויוחלפו במעברים מגוננים. מהנדסת העיר נשאלת על הקצאת השצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים) לנפש, ואומרת בתשובה שהיא יודעת "שזה בסדר" – אבל לא יכולה לנקוב במספר המדויק. התשובה הזו צריכה להדאיג את התושבים: הפרויקט הענקי משלש את מספר התושבים, מצופף משמעותית את קרית אונו, ואינו יודע לספק מענה ראוי לשטחים הירוקים בפרויקט ובסביבתו. כפרי זה בטח לא, גם עירוני זה לא.

         

        מתחם ירון, השבוע, ומולו שכונת מצלאווי שכבר עברה פינוי-בינוי. אפשר להבין מה צופן העתיד לעיר כולה (צילום: צילום אוויר Take-Air)
          מתחם ירון, השבוע, ומולו שכונת מצלאווי שכבר עברה פינוי-בינוי. אפשר להבין מה צופן העתיד לעיר כולה(צילום: צילום אוויר Take-Air)

           

          שלטי החוצות שעליהם מתנוססות ההדמיות של המגדלים התמירים והמשוכפלים, שתמיד מוקפים בירוק כשמדובר בשלב ההדמיות, מביאים איתם בשורה נדל"נית, עירונית ובמובנים רבים גם סביבתית. נדמה שיזמי ומתכנני שכונת לוי אשכול חשבו כמעט על הכל: יהיו שם דירות מרווחות, מעליות, חניה תת-קרקעית, גני ילדים ומועדוניות, שבילי אופניים ועצי וושינגטוניה גבוהים. האם באמת יהיה יותר נעים לחיות שם? לא בטוח.

           

          ----------------------

           

          לפרק הקודם בסדרת פינוי-בינוי: תל גיבורים בחולון לפני מהפך. לחצו על התצלום 

          לפרק הקודם בסדרת פינוי-בינוי: מה יקרה לשכונת תל גיבורים בחולון? לחצו על התצלום (צילום: Take -Air צילום אוויר)
          לפרק הקודם בסדרת פינוי-בינוי: מה יקרה לשכונת תל גיבורים בחולון? לחצו על התצלום (צילום: Take -Air צילום אוויר)

           

           

           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד