אדריכלות

    בניין משרדים לא ממוזג ולא סגור הרמטית? יש כזה, והוא נעים מאוד

    בברצלונה זה קורה: תריסים נפתחים באמצעות חיישני נוחות, מערכת גיאותרמית מזרימה מים בטמפרטורה קבועה לצינון וחימום, ומתחת לגג - חקלאות

    יעל גלעד וגלית שיף פורסם: 28.02.17 13:04
    חי ונושם בלי מזגן: התריסים שומרים על הטמפרטורה הממוזגת (צילום: Adrià Goula)
    חי ונושם בלי מזגן: התריסים שומרים על הטמפרטורה הממוזגת (צילום: Adrià Goula)

     

    עונות השנה מביאות עימן מחזוריות של שינויי אקלים, שבני האדם הסתגלו אליהם בהצלחה במשך אלפי שנים. אך עד כמה אנחנו נותנים לשינויי מזג האוויר להשפיע על חיי היומיום שלנו? מרביתנו רגילים ומחבבים שינויי טמפרטורה, שגורמים לנו ללבוש בגדים ארוכים וחמים בחורף, ולהסתפק בביגוד קל בקיץ. אז למה אנחנו מוצאים את עצמנו, יותר ויותר, חיים ועובדים בסביבות בעלות אקלים הומוגני, סביבות ממוזגות ומבוקרות לאורך כל ימות השנה?

     

    התקן (55 ASHRAE) לתחושת נוחות במבנה מחייב עמידה ב-20 עד 23 מעלות צלזיוס בחורף ו-23 עד 26 מעלות צלזיוס בקיץ. הסטנדרט המקובל לתכנון מבני משרדים מחמיר הרבה יותר, כך שמערכות המיזוג והחימום במבנים עובדות יום יום, שעות ארוכות וצורכות אנרגיה מרובה. יותר ויותר עובדים נאלצים לעבוד בבניינים אטומים, שהחלונות שלהם אינם נפתחים. האם זה הכרחי לתחושת הנוחות ולפריון העבודה?

     

    חוקרי סביבה ואדריכלים מברצלונה חושבים שלא.

     
    בניין ICTA בקמפוס UAB (אוניברסיטת Universitat Autònoma de Barcelona) בברצלונה משמש כמכון  מחקר לחוקרי סביבה ופלאונטולוגים (חוקרי מאובנים). ביקרנו שם, במסגרת סיור מטעם המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, ונפגשנו עם האדריכלים ממשרד Harquitectes שתכננו את הפרויקט בשיתוף משרד DATAAE). הם לקחו אותנו לסיור ממשי, אך גם מנטלי, בפרויקט ניסיוני ונועז.

     


    מעטפת כפולה לבקרה אקלימית. צילום: ורה ויידה
    מעטפת כפולה דינאמית לבקרה אקלימית. צילום: ורה ויידה

     

    מרבית שטחי הבניין מבוקרים בשיטות של תכנון אקלימי "פסיבי" (ללא מכונות), ורק חדרי כיתה ומעבדות מקבלים מיזוג אוויר קונבנציונלי. התכנון הפסיבי מתבסס על מסורות תכנון מוכרות, שמקבלות כאן פרשנות אדריכלית עכשווית. כל זה קרה בתקציב צנוע - פחות מאלף יורו למטר רבוע, עלות נמוכה בכ-20% מעלות ממוצעת למבנה משרדים קונבנציונלי בספרד (שווה ערך לכ-6,000 שקלים למטר רבוע).

     

    המעטפת החיצונית


    הבניין עטוף במעטפת ביו-אקלימית מפוליקרבונט, בטכנולוגיית חממות. תריסים מתכווננים נפתחים ונסגרים באופן אוטומטי באמצעות חיישני נוחות, המנטרים את הטמפרטורה בחללי הבניין ואת עוצמת הקרינה והאוורור. התריסים מאפשרים לנצל את קרינת השמש כדי להעלות את הטמפרטורה בבניין, או כדי לעודד ולזרז מעבר אוויר דרכו, כדי להוריד את הטמפרטורה. החלונות נפתחים, בניגוד למקובל בבנייני משרדים רבים בישראל.

     


    פרט תריסים מתכוננים במעטפת, המאפשרים למבנה להפתח ולהסגר לפי תנאי האקלים. צילום: יעל גלעד
    פרט תריסים מתכוננים במעטפת, המאפשרים למבנה להיפתח ולהסגר לפי תנאי האקלים. צילום: יעל גלעד


    פרט תריסים מתכוננים על הגג, פוליקרבונט פשוט של חממות. צילום: יעל גלעד
    פרט תריסים מתכוננים על הגג, פוליקרבונט פשוט של חממות. צילום: יעל גלעד

     

    שלד הבניין עשוי בטון חשוף, ומהווה מסה תרמית המשתתפת בבקרה האקלימית. בתוך הרצפה מוטמנים צינורות של המערכת הגיאותרמית (מערכת חסכונית לחימום וקירור מבנים באמצעות מים ממעמקי הקרקע, שם הטמפרטורה קבועה). המים זורמים בצינורות והבטון מוליך את חומם אל החלל שסביבו , וכך מחמם/מקרר אותו על פי הצורך. כדי לשפר את האקוסטיקה - ללא שימוש בחיפוי אקוסטי, שיפגע בבטון כמוליך תרמי - הוטבעו בכל תקרות הבטון החשופות שקעים קעורים.

     

    המעטפת והשלד הפעילים מאפשרים לכלל חללי המעבר והשהייה הלא ממוזגים להגיע לטמפרטורה של 10 מעלות מעל לטמפרטורת האוויר החיצוני בחורף!

     

    הפתיעה אותנו העובדה שכל חזיתות המבנה מתוכננות באופן זהה, ללא התאמה לנתוני שמש ורוח מקומיים. לשאלתנו ענה האדריכל, כי הבניין תוכנן בהעמדה לא אופטימלית (הפניות לדרום-מזרח, צפון-מזרח, דרום-מערב וכד') כך שמבחינה כלכלית היתרונות של שכפול קונספט חזרתי בכל החזיתות גברו על היתרונות של תכנון מותאם להפניית שמש ורוח.

     

    החללים הפנימיים


    בתוך המבנה, חללי משרדים סגורים, מעין "קוביות עץ", מאפשרים שיפור נוסף של תנאי האקלים באמצעות שימוש במאווררי תקרה, תריסי אוורור מתכווננים אוטומטית מעל כל הדלתות והחלונות; ובמקומות מסויימים אף מערכת מיזוג אוויר מקומית. 

     


    חללי משרדים מעץ סביב פטיו משותף, פתח מעל הדלת מאפשר שליטה נוספת על האיורור הטבעי. צילום: ורה ויידה

     

    חללי השהייה והמפגש המשותפים מעוצבים כקופסאות שקועות וממוסגרות בעלות חזית שקופה, בחריגה מהגמר ה"עמום" של הפוליקרבונט. כך מתאפשר מבט צלול החוצה. החללים פונים לכיווני האוויר השונים באופן זהה. לצורך שליטה מסוימת בקרינה הסולארית מהחלונות השקופים, הותקנו על פתחים אלו, מבחוץ, וילונות גלילה. לדברי האדריכל, במשך מרבית השנה החללים המשותפים נעימים לשהייה, "ובכמה שבועות חמים באוגוסט פשוט לא משתמשים בהם". 


    חללי מפגש עם חלון שקוף אל הנוף. צילום: ורה ויידה
    חללי מפגש עם חלון שקוף אל הנוף. צילום: ורה ויידה


    חללי מפגש כקופסה שקופה ממוסגרת במעטפת הפוליקרבונט. צילום: יעל גלעד
    חללי מפגש כקופסה שקופה ממוסגרת במעטפת. צילום: יעל גלעד

     

    הגג, שבנוי מתריסים מתכווננים המשלבים הצללות דינמיות ופנלים פוטו-וולטאיים, מחדיר תאורה טבעית אל כל חללי הפטיו עד לקומת הקרקע, ומקרה קומת חקלאות נטולת מצע המשפרת את הרכב האוויר בבניין. 


    חקלאות עירונית על הגג. צילום: יעל גלעד
    חקלאות עירונית על הגג. צילום: יעל גלעד


    החדרת אור טבעי מהגג ועד קומת הקרקע. צילום: ורה ויידה
    החדרת אור טבעי מהגג ועד קומת הקרקע. צילום: ורה ויידה

     

    איך הבניין חי ונושם? איך זה מרגיש להיות בתוכו? 


     

    ואיך ממזגים את בניין המשרדים הכי גבוה וגדול בישראל? אחרת לגמרי. לחצו על התצלום

     

    מערכת יקרה ביותר של חלונות כפולים על המגדל החדש בשרונה. לחצו להסבר המלא (צילום: אינסה ביננבאום)

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אדריכליות בעלות משרד "גלעד-שיף אדריכלות ועיצוב". עוסקות בבניה ציבורית ובניה פרטית בדגש סביבתי אקלימי. אוהבות עיצוב, מאמינות בירוק והכי מתחברות לשילוב ביניהם. עוד על האג'נדה והפרויקטים באתר המשרד ובפייסבוק