לפני כשלוש שנים הוצב שלט בדרך מנחם בגין, למרגלות אתר בנייה ששלד בטון עקמומי מציץ ממנו. הכיתוב "האייקון הבא של תל אביב" התנוסס מעל הדמיה של מגדל מפותל, כשמתחתיו משורשרת רשימת יועצים אינסופית. בעוד שהמושג המבוקש "אייקון" שייך לבניינים שעמדו במבחן הזמן ורכשו את אהדת הקהל, בישראל מרבים להשתמש בו כבר בשלב הבקשות להיתרים, כדי לקדם את השיווק, ולקוות שאף אחד לא יזכור בדיעבד. במקרה של מגדל עזריאלי-שרונה, עם כל הזהירות המתבקשת, נדמה שהיומרה במקומה.
הסקרנות כלפיו החלה מזמן. כבר בשלבים הראשונים של הבנייה, עורר גוש הבטון העירום והעקום דאגה עמוקה מצד עשרות אלפי הנוסעים בכביש מדי יום. לא נדיר היה לראות נהגים שממתינים ברמזור האדום בצומת קפלן-בגין כשהם מטים את גופם קדימה אל השמשה הקדמית של הרכב, כדי לתפוס במבט את מלוא גובהו של המבנה המט לנפול. אחרים תהו אם מדובר במגדל פיזה תוצרת תל אביב. "מגדל שרונה הוא בניין בתנועה ובהשתנות תמידית במרחב, בניין שמאתגר את גבולות התפיסה והתודעה המוכרת לנו", אומר האדריכל שמעיה צרפתי, מעצב ומתכנן הפרויקט במשרדו של האדריכל משה צור.
האשליה האופטית נובעת מכך שעמודי הבטון שתומכים במגדל נוטים בזוויות מתחלפות ואינם מאונכים לרצפות, ומכך שהמגדל אינו מתפתל סביב ציר אחד (ועל כך בהמשך). "נכנסתי פעם למונית והנהג שאל אותי 'הבניין עקום, מה אתם עושים?", מספרת דנה עזריאלי, שעומדת בראש "קבוצת עזריאלי" מאז מותו של אביה, דוד עזריאלי, לפני כשנתיים. עכשיו, כשהמגדל נמצא בשלבים אחרונים של בנייה, היא מספרת לערוץ האדריכלות של Xnet כי "לא הלכנו על עיצוב של Bells and Whistes (רעש וצלצולים, ה"ש). במגדל הזה יש משהו שונה, הוא אלגנטי אבל עם ביטוי של עצמאות. במידה רבה כמו אשה חזקה, אשה מודרנית, שרוצה להיות אלגנטית ואיכותית. אני חושבת שהוא מאוד יפה".
זהו המגדל הגבוה בישראל (255.5 מטר מעל פני הים), והוא מתנשא באופן משמעותי מעל האייקון הנוכחי של תל אביב – שלישיית מגדלי עזריאלי, מהצד השני של הכביש. המגדל השני בגובהו הוא כעת מגדל "משה אביב" ברמת גן (235 מטר), והשלישי הוא מגדל עזריאלי העגול (187 מטר).
מכל מקום בתל אביב רבתי, כבר מזדקר המגדל החדש מעל האחרים כבולט מכולם, וההנחה של דנה עזריאלי שהוא יהפוך לאייקון החדש של תל אביב אינה מופרכת. לא רק בגובהו הוא חריג, אלא גם במדדים אחרים: רק גרעין המגדל, שמאכלס לא פחות מ-34 מעליות, משתרע על פני 625 עד 740 מטרים רבועים (הקומות שונות זו מזו), ושטח ממוצע של קומה הוא כ-2,300 מ"ר (פי 1.7 מהשטח במגדל המרובע של עזריאלי).
מעל שבע קומות תת-קרקעיות של חניונים, יש קניון ענק בן שלוש קומות, ומעליו 45 קומות משרדים וחמש קומות מלון (50 קומות מגדל), ומעל הכל שלוש קומות טכניות. בסיור שנערך לערוץ האדריכלות של Xnet, לצורך הכתבה, נשקף מהקומות העליונות נוף מסחרר של תל אביב וגוש דן כולו, כשמגדלי עזריאלי נראים אי-שם למטה.
"קל לחלום על מגדל כזה", אומר גבי עובד, אדריכל קבוצת "עזריאלי", "אבל בסופו של דבר צריך לוודא שאתה יודע לתכנן ולבנות דבר כזה, כדי שהמגדל יהיה ריאלי לבנייה". כדי להגיע לפשטות הצורנית של המגדל המסובב, נדרשו פתרונות מורכבים.
34 מעליות:
8 ל-18 הקומות הנמוכות
8 ל-19 הקומות המרכזיות
6 ל-13 הקומות העליונות
8 למבקרי הקניון
2 מעליות משא בקניון
1 מעלית משא-אלונקה לכל הגובה
1 מעלית פנימית לקומות המלון
להיט ושמו מגדל מתפתל
ב-15 השנה האחרונות, המגדלים המפותלים נמצאים בתאוצה בכל רחבי תבל, והפוטוגניות שלהם הפכה אותם למגפה. ב-2005 חנך האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטראווה את ה"טורסו המפותל", מגדל מעורב-שימושים במאלמו, שוודיה; אליו הצטרפו מגדל אינפיניטי (Infinity Tower) בדובאי, בתכנון ענק האדריכלות האמריקאי SOM, וזוג מגדלי המגורים המתפתלים בקנדה Absolute World של בורקה אדריכלים בשיתוף סטודיו MAD. והרשימה עוד ארוכה.
עוד הוכחה לכך שהטוויסט (פיתול) נשאר אופנתי נרשמה רק לפני כשלושה חודשים, כאשר "מגדל שנגחאי" העצום (Gensler אדריכלים) זכה בתואר המגדל הטוב בעולם לשנת 2016. מגדל עזריאלי שרונה הוא חלוץ המגמה בישראל, וכבר עתה אינו יחיד: אשתקד חשפנו כאן את שלושת המגדלים המפותלים שיוצבו בכיכר המדינה לפי התוכנית של המשרד המקומי יסקי-מור-סיון.
"לא רק בזכות היותו המגדל המפותל הראשון בארץ הוא פורץ דרך", מאמין האדריכל משה צור, מתכנן המגדל (גילוי נאות: הכותבת עבדה בעבר במשרדו). "אנחנו חושבים שיש לנו הישג גדול בקומפוזיציה המאוד-מוקפדת והמאוד-מחושבת, שנמצאת ביחס בין המסות, בזוויות הפיתול ובהתייחסות של המגדל לעיר ולבסיס שלו. מבחינה זו אנחנו רואים הישג אדריכלי מול פרויקטים מפותלים בעולם, שחלק מהם מאוד מתפרעים. נזהרנו לא להתלהב מעצם העובדה שהמגדל מפותל, אלא לדאוג שהקומפוזיציה תהיה מוקפדת בבקרה, כדי לנסות לקבל יצירה מושלמת".
כדי לשוות למגדל מאסיבי מראה עדין, נעשו כאן כמה בחירות עיצוביות. הראשונה בהן היא, כמובן, הפיתול עצמו. כדי לאזן את גובה המגדל, נעשה ניסיון להתייחס ברצינות למרקם העירוני שעליו הוא חולש. המסה מתחילה כבר בקומת הקרקע, ושואבת את צורתה מהגריד של פארק שרונה, שהיא מונחת במקביל עליו. כל קומה מסתובבת בחצי מעלה ביחס לקומה שמתחתיה, משנה את גודלה, מפנה יותר שטחי חזית למערב (כיוון הנוף היקר יותר) ומרחיקה את המגדל מהשכן הצמוד שלו – מגדל הממשלה.
הפיתול תורם לעידון המסה המגושמת. למרות העובדה שהמגדל מורכב מתוכנית מלבנית, הוא לא נראה כמו חומה מאיימת אלא מטשטש את החזית שלו. "הסיבוב הזה, הריקוד, לא היה קורה במקום אחר", סבור גבי עובד. "אם תקחי את מגדל שרונה ותניחי אותו במקום אחר – הוא לא יהיה אותו מגדל. הסיבוב הוא לא גחמה אדריכלית".
אגב, הפיתול אינו מוחלט. המגדל מפוצל לשני נפחים טרפזיים, שחריץ עמוק חוצה ביניהם ושובר את המסה הגדולה. יש זוויות שמהן מתעתע לחשוב שהמגדל כולו מתפתל יחד, אך למעשה כל אחד משני הנפחים מסתובב עצמאית סביב ציר סיבוב שונה.
האתגרים: איך לפתל ואיך לעטוף
שני אתגרים עיקריים עמדו בפני המתכננים והמהנדסים, בנוגע לקונסטרוקציה: הפיתול וקיר המסך שעוטף את המגדל. "אדריכלות לא חיה בלי הנדסה", אומרת דנה עזריאלי (48), משפטנית במקצועה. "כמו שיזם בלי כסף לא קורה. כל מי שחושב שזה רק עיצוב – טועה. מקבלים כ-9.3 דונם קרקע, וצריך לחשוב איך מניחים עליה מסה של 126 אלף מטר רבוע".
מי שהופקדו על האתגר בקבוצה היו סמנכ"ל ההנדסה והבינוי, דור לב-רן, והמהנדס הבכיר ישראל דוד (מנכ"ל דוד מהנדסים), ואיתם צוות מהנדסים פנימי שתוגבר מ-6 איש ל-14. "למרות שאני סומכת על הצוות, יש דברים שאני מתעקשת לראות", מבהירה עזריאלי כיצד מתנהלים הדברים בקבוצה.
דברים כמו מה?
"הכל!" ממהר גבי עובד להשיב במקומה.
"A lot of stuff. Well I need to make sure that it's good enough" (הרבה דברים, אני צריכה לוודא שזה מספיק טוב), ממשיכה עזריאלי את המשפט הקודם שלה.
תקרות דרוכות
כוחות אופקיים עצומים פועלים על מגדל גבוה ומפותל, מסביר לב-רן, וכדי לוודא את עמידותו במנהרת רוחות ועמידתו בתקני אש מחמירים, רוב התקרות דרוכות. בעזרת אמצעים הידראוליים מותחים את פלדת הדריכה, שיצוקה בבטון, ובכך הופכים את התקרות לעמידות יותר בפני כוחות לחיצה ובפני כוחות מתיחה. הכוחות שמופעלים על התקרות הדרוכות "זורמים" במישור האופקי אל גרעין המגדל ואל העמודים התומכים, ו"מורידים" אותם עד הקרקע.
הבטון אינו שגרתי. בשיתוף קבוצת יועצים מהטכניון, ערכו המהנדסים בדיקות כדי לקבוע את סוג הבטון שממנו ייבנה המגדל, ובהן מבחן עמידה בלחצים עצומים עד לשלב שבו יקרוס הבטון. לבסוף הוחלט על בטון "ב' 1000", שמשמש בימים כתיקונם את משרד הביטחון. תודות לבטון הזה, הקומות הגדולות, התקרות הדרוכות והמפתחים הגדולים מספקים חללים גדולים, כמעט חפים מעמודים, מה שמבטיח מקסימום נוף פתוח, בעיקר בפינות של המגדל, וגם הקטנה של עובי העמודים ל-1.4 מטר בקומות הנמוכות ו-1.1 מטר בקומות העליונות.
מי שעוקב אחר הפיתול של המגדל הם העמודים. צור מסביר, כי העמודים מתחילים בקצה המגדל כשהם נוטים לכיוון אחד, באמצע המגדל מתיישרים עם זווית הקומה, ולאחר מכן נוטים לכיוון השני. כדי להמחיש את האפקט, ואת המורכבות התכנונית: העמוד הפינתי זז ב-20 מטר בין המיקום שלו בקומה התחתונה לבין הקומה הגבוהה ביותר, תזוזה של כ-9 סנטימטר בכל קומה. גרעין המגדל אינו זז כלל, ולכן הוא פוגש את מעטפת הרצפה בזווית אחרת – אין אף קומה זהה.
לשלם על מעטפת כפולה
"כל המסה הזו מופיעה בתל אביב כמו חלום טוב", אומר צור כשאנחנו מסיירים באחת הקומות הגבוהות ומביטים על גוש דן מגובה שהיה שמור לטייסים בלבד, ובקרוב יהיה נחלתם של אנשי עסקים עשירים. כשהוא מדבר על חלום, הוא מתכוון לגוונים הבהירים והשקופים של קירות המסך, שמשלימים את אפקט הפיתול. "הגוון של הבניין, שמשקף את השמיים, משתנה בהדרגה מלמעלה למטה, בכל רגע ובכל עונה בשנה. זה חלק מהדרמה העיצובית".
הייחוד טמון בכך שקיר-המסך כפול: קיר חלונות פנימי, קיר חלונות חיצוני, ומערכת הצללה בתווך. המערכת, שהאדריכלים פיתחו בשיתוף חברת Aluminum Construction, הכבידה על תקציב הפרויקט במאות מיליוני שקלים, אך קיבלה אור ירוק מדנה עזריאלי לאחר שתפסה את מושכות החברה. לדבריה, מלבד החיסכון האקלימי שיוזכר מיד, הייתה כאן גם חשיבות סמלית: הדהוד של קירות המסך עם מסגרות האלומיניום הלבן במגדלי עזריאלי. "רצינו רמז לשפה שלהם", אומרת עזריאלי, "אבל שתהיה התפתחות עיצובית של השפה – עדין יותר ועם פרשנות חדשה. היו שיחות של חודשים מה צריך להיות גוון האלומיניום ומה צריך להשתקף בזכוכית, ובסוף החלטנו שהדאבל-סקין יפעל כמקביליות בזווית, ולא במלבנים".
קיר המסך הפנימי מורכב משתי מערכות של דלתות נפתחות, וביניהן יש תווך שמספק בידוד אקלימי ואקוסטי, תוך שהוא מאפשר גישה לניקוי החלונות מבפנים. הקיר החיצוני מורכב משכבה שקופה, שמאפשרת לראות מבחוץ את השכבות הפנימיות ומשווה למגדל מראה עדין וקליל; האלומיניום הלבן במערכת הפנימית מבהיר גם הוא את המגדל, ומטשטש את המסה העצומה שלו.
אגב, קירות המסך של מגדלי עזריאלי היו חלק בלתי נפרד מקרב משפטי מתיש שהתנהל בזמנו, בין אדריכל הפרויקט אלי עטיה לבין דוד עזריאלי. עטיה הביא לעזריאלי את הזכייה במכרז של עיריית תל אביב-יפו על השטח, אך עזריאלי הסתכסך איתו והביא לפיטוריו, כשהוא מפקיד את הפרויקט אצל אברהם יסקי ומשרדו. שם נערכו שינויים מהותיים בפרויקט, בעיקר בקירות המסך המזוהים איתו, ועטיה פנה לבית המשפט בדרישה לשמור על זכויות היוצרים שלו ולא לגעת ביצירתו.
מבוקשו נענה רק בחלקו: עטיה קיבל 1.5 מיליון דולר פיצויים, אך המתכננים הורשו להכניס שינויים במגדלים, לרבות קירות המסך. לימים, גם משרד יסקי-מור-סיון לא נשארו האדריכלים הבלעדיים של מרכז עזריאלי. ואילו המגדל הרביעי של המתחם - שיחליף את בית "ידיעות אחרונות" אחרי מעבר העיתון לראשון לציון - הוקפד בידיו של משה צור.
לדעתה של דנה עזריאלי, מערכת החלונות הכפולים הייתה ההחלטה החשובה בפרויקט. "העלות לא זניחה", מאשרת מי שמשלמת עליה. היא קיבלה את ההחלטה לאחר מותו של אביה, שהיה מהוסס בנוגע לתועלתו של קיר המסך. "אבל היא חוסכת לנו בעלויות העתידיות ובצריכה האנרגטית", היא מסבירה, "הנכס נשאר בבעלותנו, והשטחים יושכרו לדיירים שגם כן ייהנו מעלויות נמוכות יותר". אסור להרשות אי-דיוקים בהרכבה של קירות מסך, לא כל שכן במגדל מתפתל, ומלבד הבקרה ההדוקה על האלמנטים, נעשה שימוש בשתי תוכנות תלת-ממד – האחת מדדה את חלוקת הפיתול לחלונות, והשנייה מדדה אותם בזמן אמיתי תוך ביצוע היציקות ותליית החלונות, כדי להבטיח תוצאה מדויקת.
הקומות המורכבות מייצרות גם בעיות. בגלל השוני בין הקומות, והמפגשים המתחלפים של הקומה עם העמודים וגרעין המגדל, קשה יותר לשווק אותן לשוכרים העתידיים. "מעצבי הפנים דווקא קיבלו הזדמנויות נהדרות בזכות העובדה שהגרעין ישר והקומות מסובבות", עונה באופטימיות עובד. "בהתחלה מסתכלים על התכנון וחושבים 'אוי, איך אני אטפל בזה", אומרת עזריאלי, "אחר כך מבינים שכל פינה מיוחדת".
אך כשמסיירים בקומות החשופות-עדיין, חצי שנה לפני האכלוס, רואים שהחללים הפתוחים אינם מלבניים אלא משולשים, כתוצאה מהמפגש בין זווית הגרעין של המגדל לזווית השונה של המעטפת. העובדה הזו מציבה אתגר לא קל למעצבי הפנים, משום שעליהם למקם את האלמנטים המרכזיים בצורה ישרה ומקבילה: קירות, שורות משרדים, מחיצות וכדומה. התוצאה עלולה להיות שארית לא מנוצלת, או שטח לא ישר-זווית ומוזר.
מה ההיתכנות של פרויקט כזה, כאשר מבול של שטחי משרדים נבנה והולך לאורך סטריפ המגדלים של דרך בגין והאיילון? בקבוצה גאים שכ-75% מקומות המגדל כבר הושכרו, עוד לפני שהוא נחנך. בעיקרון, המשכיר יכול לפצל כל קומה בין כמה שוכרים, אך רוב החברות ששכרו פה שטחים עשו ההיפך ושכרו יותר מקומה אחת. כך, למשל, טדי שגיא, מיליארדר חברות ההימורים המקוונות, שכר את חמש הקומות הגבוהות במגדל. רשת ''קראון פלאזה'' תפתח מלון בחמש קומות אחרות; חברת ההייטק "איירון סורס" שכרה ארבעה קומות, וכך הלאה. חלק מהשוכרים מכינים לעצמם גרם מדרגות פנימי בין הקומות "שלהם", כדי לנוע במשרדים באופן פרטי ולא במעליות המשותפות.
החניון והקניון
מתחת לעשרות הקומות של המגדל נמצאים קניון תלת-קומתי (כ-20 אלף מטר רבוע) ושבע קומות של חניונים מתחת לאדמה (כ-31 אלף מ"ר). העומק העצום הפגיש את המתכננים והמהנדסים עם מי התהום כבר במרתף הרביעי, כששלושה מרתפים עמוקים ממנו עדיין לפניהם. "יש לזה משמעות כלכלית גדולה", מספר לב-רן, "כי נדרשנו לשלם היטלים בסך עשרות מיליוני שקלים על שאיבת המים, על הניקוז ועל שפיכתם למערכת הביוב העירונית".
הפתרון לבעיה נמצא כאשר המתכננים ניסו לחקור את הקרקע. "לקחנו את המים מהאקוויפר העליון שנמצא במפלס המרתפים שלנו", מתאר לב-רן, "ודחפנו אותם 160 מטר בתוך האדמה לאקוויפר כלוא נמוך יותר. כמו לחורר מכל אטום עם סיכה ולהזרים אליו את המים - זה מה שעשינו בין שתי שכבות החרסית, שהן אטומות".
אחרי מבחני מעבדה (בשיתוף GS, חברה-בת של עזריאלי בתחום המים והשפכים) הופעל באתר מערך של טיהור מים, ומי התהום הוחזרו לאדמה במקום להישפך לביוב. הממצאים האלה הובאו לידיעתם של מתכננים נוספים של מגדלים בסביבה, וחלקם ניסו את הפתרון, אך מסיבות שקשורות לתנאי הקרקע השונים לא כולם הצליחו ליישמו בינתיים.
לזרז את מהירות ההקמה
המגדל נבנה במשך כחמש שנים (אמור להיחנך ביולי הקרוב), ואחת הדרכים לזרז את הבנייה הייתה טכנולוגיית "ג'אמפ ליפט" (Jump Lift) ומעלית שמטפסת מעצמה (Self-Climbing Elevator). "במגדלים נהוג לבנות את פיר המעלית מלמטה למעלה", מספר לב-רן, "ומפעילים את המעליות אחרי שהפיר יצוק וגמור, כך שצריך קודם כל לגמור את השלד כולו. הטכנולוגיה שבה השתמשנו יודעת 'לעלות עם המגדל'".
"במקום לבנות שלד, ואז לעבוד במשך שנה על התקנת המעלית בפיר, כאן הייתה מעלית שעבדה כבר אחרי חמש קומות בנויות, ואז הוסיפו לה עוד חמש קומות וכך הלאה – והתוצאה היא שחודש אחרי סיום השלד, הייתה מעלית שנוסעת לכל גובה המגדל. בנתיב הזמנים הקריטי של הפרויקט, זה קיצור של בערך 10 חודשים בתהליך של קבלת אישור לאכלוס (טופס 4)".
למגדל הזה הייתה עוד בעיה: איך מגיעים אליו. הוא תקוע בין שרונה, מגדל הממשלה, דרך בגין (אחד הכבישים הצפופים במדינה) ומגדל דרומי לו שעדיין לא נבנה. המתכננים ניסו להפוך את החיסרון ליתרון, כשהם מנצלים את הפרשי הטופוגרפיה (כשמונה מטרים) בין פארק שרונה הגבוה לדרך בגין הנמוכה, כדי ליצור שלושה מפלסי כניסה שונים למגדל. הכניסה הראשית למבואה נמצאת במפלס דרך מנחם בגין, ואילו לקניון הענקי יש חמש כניסות (שתיים מבגין, שתיים מפארק שרונה ועוד כניסה ממפלס ביניים בחזית לרחוב קפלן, בין המגדל לקרית הממשלה).
הקניון אמור להתחרות בשטחי המסחר של מתחם השוק הסיטונאי הסמוך ובקניון עזריאלי, שנמצא מעבר לכביש. ההיגיון הכלכלי של התחרות הפנימית הזו עוד יעמוד במבחן המציאות, למרות העובדה שאמור להיות בידול ביניהם. בקניון החדש, רוב השטחים מיועדים לחנויות יוקרה, בניסיון למשוך קונים מכיכר המדינה ומקניון רמת אביב, למשל; בשרונה הסמוכה זה לא הצליח, כידוע, ורוב חנויות האופנה היקרות נשארו ללא קונים – והופכות בימים אלה למשרדים אך שטחי מסחר נוספים נבנים גם במרחק רחוב אחד, במתחם השוק הסיטונאי. "את זה תשאל אותם", אומר גורם בקבוצת עזריאלי, בתשובה לשאלה מדוע שם זה לא הצליח.
המגדל ישקף את השמיים, כאמור, וגם ישתקף בעצמו במים הרדודים של בריכות שיקוף שחודרות את בסיס המעטפת, ומלוות את המבקרים בכניסתם פנימה. חיבור הפנים והחוץ, יחד עם יצירת היטל אופקי של המגדל בגלל השתקפותו במים, נעשו במשרד אדריכלות הנוף TeMA (תמא - תכנון מרחב נוף) של האדריכליות ליטל סמוק פביאן ואורנה פרייפלד בסט.
הכדור כבר לא בידינו
מה אין במגדל? כדור הזכוכית שמתנוסס בכל הפרויקטים של קבוצת עזריאלי. דוד עזריאלי איננו עוד, והבת ביטלה את האלמנט המיתוגי ברגע שנכנסה לנעליו של האב. "עברנו לעידן 'אין כדור", היא אומרת על החלטתה שלא יהיה כדור זכוכית ענקי בקומת הכניסה, עם הפנים לשרונה.
"בראייה שלי הייתה דרך טובה יותר לשלב את הפרויקט בסביבה של שרונה, והרגשתי שאין צורך בכדור", מסבירה עזריאלי. "לבטל את הכדור - היה שינוי דרמטי. עד היום, כשאנחנו מדברים על הכניסה הזו לפרויקט, אנחנו קוראים לו 'המקום של האין כדור', אז במובנים מסוים הוא עדיין שם".
מול מי אתם מתחרים כיום בהקמת אייקונים בתל אביב?
"זה לא בשבילי להגיד", מהססת דנה עזריאלי, המתבטאת בעברית מתחלפת באנגלית . היא שילמה על הפרויקט כ-1.65 מיליארד שקל, מהם כ-1.1 מיליארד שקל על ההקמה, ועוד כחצי מיליארד שקל על הקרקע, שנרכשה במכרז של רשות מקרקעי ישראל.
"אני כן חושבת שהאייקונים שלנו מגדירים את קו הרקיע של תל אביב. את מגדלי עזריאלי רואים כל יום בתחזית מזג האוויר בחדשות. אני מקווה שנמשיך לעשות את זה גם עם הבניין הבא שלנו, כשהאייקון הזה יתוסף לאייקון ההוא וכך הלאה, ופתאום יהיה לתל אביב סטייל – קו רקיע של עיר בינלאומית".
מגדל שרונה יאבד את תוארו כאשר תשלים דנה עזריאלי את בניית המגדל הגבוה ממנו, גם כן בסביבה הקרובה: המגדל הרביעי בקומפלקס מרכז עזריאלי, במקומו של בית "ידיעות אחרונות".
- יזם: קבוצת עזריאלי בע"מ. יו"ר הקבוצה: דנה עזריאלי. סמנכ"ל הנדסה ובינוי: דור לב-רן..אדריכל ראשי: גבי בועז-עובד;
- משרד מתכנן: משה צור אדריכלים בוני ערים. שותף אחראי: אדריכל מנדי רוטברד. מעצב ומתכנן הפרויקט מטעם השותפים: אדריכל שמעיה צרפתי. מתכננת אחראית: גלית ליואי. צוות המשרד: אדריכלית קרן קרמר-יוסף;
- אדריכלות נוף: TeMA
- מתכנן שלד: דוד מהנדסים בע"מ
- ניהול פרויקט: WXG וקסמן- גוברין-גבע
-------------------------------
מה היה החטא הקדמון של שרונה, שניבא את הכישלון? לחצו על התצלום
-------------------------
