אופנה

    בשם הוולגריות: האם עולם האופנה ודונלד טראמפ קורצו מאותם חומרים

    תעשיית האופנה האמריקאית ממשיכה למחות כנגד הבחירה בטראמפ כנשיא ובמלניה כגברת הראשונה, אולם תערוכה חדשה בברביקן מבהירה כי רב הדמיון על השוני ביניהם

    אילנה אפרתי וד"ר אור רוזנבויםפורסם: 22.11.16 09:26
    אצל טראמפ, הוולגריות היא כמו אצבע בעין של הטעם הטוב. הוא בחר בכוונה בסגנון מוגזם, מוזהב ויוקרתי, מנקר עיניים וגס (צילום: Gettyimages)
    אצל טראמפ, הוולגריות היא כמו אצבע בעין של הטעם הטוב. הוא בחר בכוונה בסגנון מוגזם, מוזהב ויוקרתי, מנקר עיניים וגס (צילום: Gettyimages)
    מימין: Viktor & Rolf, Emma ensemble,Van Gogh Girls collection, Spring/Summer 2015, Haute Couture, © Team Peter Stigter. משמאל: John Galliano for Christian Dior, Autumn/Winter 1998–1999, Haute Couture, © Guy Marineau
    מימין: Viktor & Rolf, Emma ensemble,Van Gogh Girls collection, Spring/Summer 2015, Haute Couture, © Team Peter Stigter. משמאל: John Galliano for Christian Dior, Autumn/Winter 1998–1999, Haute Couture, © Guy Marineau
    מימין: Walter Van Beirendonck, Hat: Stephen Jones, Autumn/Winter 2010– 2011, © Ronald Stoops. משמאל: Gareth Pugh, Spring/Summer 2016, Ready-to-wear, Courtesy Gareth Pugh
    מימין: Walter Van Beirendonck, Hat: Stephen Jones, Autumn/Winter 2010– 2011, © Ronald Stoops. משמאל: Gareth Pugh, Spring/Summer 2016, Ready-to-wear, Courtesy Gareth Pugh

    הבחירה בדונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית נישאה, במידה רבה, על גלי הפופוליזם שנבעו מדמותו הציבורית. טראמפ משך את הבוחרים שהרגישו מנודים ממרכז הכוח הקיים, ממוקדי ההון והשלטון, ומהשיח הפוליטי של משטר אובמה, שהדגיש את חשיבות זכויות המיעוטים, המהגרים והנשים. טראמפ הציע חזון אחר, לכאורה קשוב יותר לקולות העממיים שלא מצאו ביטוי בפוליטיקה הישנה. הסגנון, האופי והמצע של טראמפ לא היו רק פופוליסטיים, אלא גם וולגריים. אצל טראמפ, הוולגריות היא כמו אצבע בעין של הטעם הטוב. הוא בחר בכוונה בסגנון מוגזם, מוזהב ויוקרתי, מנקר עיניים וגס.

     

    Pam Hogg, Future Past/War and Peace collection, Spring/Summer 2014, Ready-to-wear, Image by kind permission of SimonArmstrong.com  (צילום: Michael Bowles Getty Images)
      Pam Hogg, Future Past/War and Peace collection, Spring/Summer 2014, Ready-to-wear, Image by kind permission of SimonArmstrong.com (צילום: Michael Bowles Getty Images)
       

       

      גם דמותה של רעייתו מלניה נושאת את אותה הרוח, מבריקה מזהב ותכשיטי יוקרה, לבושה בסגנון מצועצע וחושפני. יחד הפכו שניהם את השם טראמפ, שמתנוסס על בנייני יוקרה ברחבי אמריקה, לסמל סטטוס וולגרי, נובו-רישי. אנשי הפוליטיקה הישנה עיקמו את האף, והתלוננו שטראמפ לא יודע לשחק לפי הכללים המקובלים. הוא וולגרי, הם האשימו, אבל בדיוק בכך כוחו.

       

      עוד בערוץ האופנה

       

      Installation view, Barbican Art Gallery, London, 13 October 2016–5 February 2017, © Michael Bowles/ Getty Images  (צילום: Michael Bowles Getty Images)
        Installation view, Barbican Art Gallery, London, 13 October 2016–5 February 2017, © Michael Bowles/ Getty Images (צילום: Michael Bowles Getty Images)

         

        התערוכה החדשה The Vulgar: Fashion Redefined, המוצגת בימים אלה במרכז הברביקן בלונדון (נעילה: 5 בפברואר 2017), נאצרה הרבה לפני הבחירות בארצות הברית, אולם זכתה לטיימינג המושלם לתוכן שהיא מציעה: ההיסטוריה של האופנה הוולגרית. התערוכה עשירה ומרתקת, ומציעה לא רק מבחר רחב של מוצגים היסטוריים ועכשוויים, אלא גם מחשבה ביקורתית של האוצר אדם פיליפס על משמעות המונח וולגרי בתרבות. בין השורות במדריך המלווה את התערוכה, שמעוצבת באופן אלגנטי ביותר, עולה דמותה של הוולגריות כהתרסה משוחררת נגד הממסד, כפרובוקציה אלימה, כמשחק משועשע המתעלם מהחוקים, כהגזמה נוצצת חסרת מעצורים וכפרשנות מתחכמת לקלאסיקה המוכרת.

         

        Mary Katrantzou, Autumn/Winter 2012-2013, Ready-to-wear, Courtesy Mary Katrantzou
          Mary Katrantzou, Autumn/Winter 2012-2013, Ready-to-wear, Courtesy Mary Katrantzou

           

          התערוכה נפתחת בהגדרות מילוניות של וולגריות, שמקורה במילה הלטינית "לעם", ומכאן שוולגריות היא למעשה סוג של עממיות, אך זו עממיות גסה, לא מעודנת ולא מתורבתת. האדם הוולגרי לא משתייך לחברה הטובה, לא יודע כיצד להתנהג בין אנשי תרבות. כמו אלייזה דוליטל, הנערה הקוקנית הוולגרית שהופכת לליידי במחזמר גבירתי הנאווה, האישה הוולגריות היא גסת רוח אך גם משעשעת וכיפית, שוברת מוסכמות ואותנטית.

           

          Schiaparelli, Autumn/Winter 2015-2016, Haute Couture, Courtesy Schiaparelli Haute Couture  (צילום: Michael Bowles Getty Images)
            Schiaparelli, Autumn/Winter 2015-2016, Haute Couture, Courtesy Schiaparelli Haute Couture (צילום: Michael Bowles Getty Images)

             

            למעשה, האופנה מטבעה היא וולגרית, כי היא הופכת יצירת אמנות מבד לחפץ פונקציונלי, עממי, לביש וסחיר. בניגוד לאמנות הנשגבת ששואפת להיות נצחית ושמיימית, לאופנה יש מחיר ויש תאריך תפוגה, שבסופו היא כבר לא רלוונטית.

             

            Installation view, Barbican Art Gallery, London, 13 October 2016–5 February 2017, © Michael Bowles/ Getty Images (צילום: Michael Bowles Getty Images)
              Installation view, Barbican Art Gallery, London, 13 October 2016–5 February 2017, © Michael Bowles/ Getty Images(צילום: Michael Bowles Getty Images)

               

              התערוכה נפתחת בפרשנויות אופנתיות לאמנות הקלאסית של יוון ורומא ומרמזת כי מעצבי אופנה דרדרו את יצירות האמנות הגדולות למוצר צריכה. האופנה מעתיקה ומשכפלת רעיונות אסתטיים קלאסיים ומצמידה להם לוגו ותו מחיר. האם שמלות מונדריאן של איב סן לורן הן מחווה אלגנטית לצייר מודרניסטי, או פרשנות וולגרית של אמנות אבסטרקטית? האם שמלת זהב של אלזה סקיאפרלי, שנוצרה בהשראת בגדים של כוהני דת נוצריים, היא וולגרית או מעודנת?

               

              Schiaparelli, Evening Ensemble, c.1937, © Maison Schiaparelli/ Victoria and Albert Museum, London. Victoria and Albert Museum. Given by Mrs B Gurschner
                Schiaparelli, Evening Ensemble, c.1937, © Maison Schiaparelli/ Victoria and Albert Museum, London. Victoria and Albert Museum. Given by Mrs B Gurschner

                 

                האופנה הוולגרית היא חסרת מעצורים, מדגישה ומגזימה אלמנטים עיצוביים ללא התחשבות בטעם הטוב ובעידון. היא לא מציעה מינימליזם מעודן, אלא התפרעות מטורפת, עמוסת פאייטים, יהלומים, נצנצים, רקמות, פרוות, הדפסים וקישוטים. הסגנון הבארוקי, למשל, הוא וולגרי מטבעו, בגלל הצורך להגזים ולהעשיר, ליצור טעם חדש חסר מעצורים.

                 

                John Galliano, created by Stephen Jones. Inflatable Lip Hat, Spring/Summer 2005, Ready-to-wear, Courtesy Associazione Culturale Anna Piaggi  (צילום: Michael Bowles Getty Images)
                  John Galliano, created by Stephen Jones. Inflatable Lip Hat, Spring/Summer 2005, Ready-to-wear, Courtesy Associazione Culturale Anna Piaggi (צילום: Michael Bowles Getty Images)

                   

                  גם השילוב בין היוקרתי לעממי, כמו בשמלות הג'ינס היוקרתיות של מיו מיו לאביב 2017, הוא וולגרי. האופנה הוולגרית מנכסת לבוש עממי, פופולרי, פשוט, ומגזימה אותו. הג'ינס הוא כבר לא נחלתם של בגדי פועלים, וגם הוא הפך לסמל סטטוס יוקרתי וולגרי לעשירים.

                   

                  Installation view, Barbican Art Gallery, London, 13 October 2016–5 February 2017, © Michael Bowles/ Getty Images  (צילום: Michael Bowles Getty Images)
                    Installation view, Barbican Art Gallery, London, 13 October 2016–5 February 2017, © Michael Bowles/ Getty Images (צילום: Michael Bowles Getty Images)

                     

                    Installation view, Barbican Art Gallery, London, 13 October 2016–5 February 2017, © Michael Bowles/ Getty Images  (צילום: Michael Bowles Getty Images)
                      Installation view, Barbican Art Gallery, London, 13 October 2016–5 February 2017, © Michael Bowles/ Getty Images (צילום: Michael Bowles Getty Images)

                       

                      התערוכה מצליחה לעורר שאלות אסתטיות וגם מוסריות, כי היא לא מבוססת רק על פריטי ארכיון אלא גם על בגדי מעצבים עכשוויים, מהעונה הנוכחית, שנתלשו ממסלולי התצוגות והועברו אחר כבוד למוזיאון. הקו הדק שבין צרכנות ומסחר לבין אמנות ויצירתיות טושטש ונעלם. ואולי זה המסר העיקרי של התערוכה: הוולגריות היא עצם הטשטוש הזה בגבולות שבין אמנות לאופנה. כמו שאמרה המעצבת הבריטית הרדיקלית זאנדה רודס, וולגריות היא בסופו של דבר המון כיף. באופן מקרי או אולי לא, התערוכה הזו נושקת למהפך הפוליטי הכי וולגרי ומשמעותי בעולם המערבי.

                       

                       

                       

                       
                      הצג:
                      אזהרה:
                      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
                      אילנה אפרתי מעצבת בגדים בתל אביב וחיה בכפר איטלקי. ד"ר אור רוזנבוים חוקרת היסטוריה בקיימברידג' ובבולוניה