"מגדל שנגחאי", שתכנן משרד האדריכלים גנסלר (Gensler), זכה השבוע בתואר "המגדל הטוב ביותר בעולם" לשנה זו, מטעם המועצה לבניינים גבוהים וסביבות מחיה עירוניות (CTBUH - Council on Tall Buildings and Urban Habitat), שמחלקת את הפרס מדי שנה. המגדל הזוכה גבר על 132 פרויקטים מ-27 מדינות, והוא השני בגובהו בעולם.
גמר התחרות, המתקיימת זו הפעם ה-15, נערך בשבוע שעבר בשיקגו. אנשי המועצה התכנסו במכון הטכנולוגי של אילינוי, שאותו תכנן האדריכל הגרמני מיס ון דה רוהה (1940), ובמעמד זה הוצגו ארבעת המגדלים הזוכים בקטגוריות האזוריות. לאחר דיון קצר, הכריז חבר שופטים על הזוכה העולמי. הקהל הוזמן להשתתף בהצבעה, והכתיר את "חביב הקהל".
המגדל המפותל בשנגחאי, שזכה בתואר "המגדל הטוב ביותר באסיה ובאוסטרליה" לפני שקטף את הפרס הראשון, התעלה על המועמד המתוקשר מניו יורק – פירמידת המגורים של המשרד הדני BIG ברחוב 57 מערב, על גדות נהר ההדסון – אך הפסיד לו בפרס "חביב הקהל"; "הקירות הלבנים" (The White Walls) בניקוסיה, של האדריכל הצרפתי הנודע ז'אן נובל, גרף את הפרס האירופי; ו"הקובייה" (The Cube) בביירות, בתכנון Orange Architects, שנבחר לטוב ביותר במזרח התיכון ובאפריקה.
גבוה פי 3 ממגדל עזריאלי המרובע, שטחו גדול פי 6
מגדל שנגחאי הוא גורד השחקים הגבוה בסין, ושני בגובהו העולמי רק למגדל בורג' חליפה, דובאי. זהו חרוט מסובב, שמיתמר לגובה של 632 מטר (128 קומות), כשקומותיו קטנות והולכות ככל שמטפסים למעלה. בחישוב מצטבר, לקומות המגדל יש שטח עצום של כ-380 אלף מטר רבוע. לשם ההשוואה, המגדל הזה גבוה פי שלושה ממגדל עזריאלי המרובע בתל אביב, ושטחו גדול ממנו כמעט פי שישה.
עם מעטפת כפולה של זכוכית (Double skin), תוכנית הקומה של מגדל שנגחאי נראית כמשולש שווה-צלעות שפינותיו מעוגלות, והן מכתיבות את מעטפת קיר המסך (Curtain Wall) החיצוני של המגדל. בתוך המשולש כלואה תוכנית עגולה, שהיא למעשה שטח הרצפה של הקומה, והיא מוקפת בקיר מסך נוסף - המעטפת הפנימית. במרכז הקומות מתחבא "גרעין" בטון מרובע, שמכיל את המעליות, המדרגות ושטחי השירות הנוספים. מלבד היותו גרעין טכני, זהו הלב הקונסטרוקטיבי של המבנה, והוא מאפשר לקומות להישאר חפות מעמודים. אלה מופיעים רק סביב המעטפת הפנימית.
בין המעטפת החיצונית והפנימית מתרחש קסם: מרפסות רבות-מפלסים מוקמו ברווח שבין שני קירות המסך. הן מרכזות שטחים ציבוריים לאורך מעטפת הבניין, ומאחדות בין השימושים השונים אל מול נוף עוצר נשימה של העיר המאוכלסת בתבל (כ-24 מיליון נפש, 2014).
את ההשראה למשחקי החוץ-פנים, שאבו האדריכלים מסגנון הבנייה המקומי של בתי השיקומן (Shikumen). מדובר בסגנון שהוא הכלאה של בתים טוריים במערב ובתים מסורתיים בסין, תוך הצמדת הדפנות הארוכות של הבתים זו לזו, והתוצאה היא חזית שפונה אל סמטה צרה ועורף שפונה לגינה אחורית. כך, כל בית מקבל שטח-חוץ שפונה אל שטח-החוץ של שכנו. המגדל, ששואב את השראתו מהטיפולוגיה העתיקה הזו, מאחד מושגים נושנים כדי לקבע את החזון העתידי של סין. מאחר שהוא ממוקם בשנגחאי, המרכז הפיננסי של סין ושל מזרח אסיה כולה, תפקידו לחזק את הדימוי העוצמתי של הכלכלה המקומית.
"מגדל שנגחאי מציג את המחויבות הגדולה ביותר למרחב ציבורי מאז מגדל קומרצבנק (Commerzbank) שהושלם בפרנקפורט ב-1997" (בתכנון נורמן פוסטר), נימק מנכ"ל CTBUH, אנטוני ווד (Antony Wood), את בחירת השופטים. "הקרבת שטחי קומה יקרים לטובת שטחי ציבור ופעילויות חברתיות מוכיחה, כי שאיפותיו של המגדל הן מעבר לרווח כלכלי גרידא". השטחים שבין שתי מעטפות הזכוכית נכללים באסטרטגיית האוורור הכוללת של המגדל: בזכותן, ובזכות מערכות ירוקות נוספות, מתהדר המגדל בתואר Leed Platinum, הדירוג הירוק הגבוה ביותר של התקן האמריקאי.
הפיתול, פינות הפרופיל המעוגלות ושטחי הקומות המצטמצמים הם משענת הנדסית שתעזור למגדל לעמוד בפני מנהרת רוחות הטייפון, שנפוצה באזור. טרום בנייתו, הוכנס מודל המגדל למערכת הדמיה שמחקה את הכוחות שיופעלו עליו במציאות. המסקנה הייתה, כי הפיתול המיטבי להתנגדות הרוחות יהיה סיבוב של 120 מעלות מהקומה הראשונה ועד האחרונה, וכי גודל התכסית של הקומה העליונה יצטמצם ל-55% בלבד משטח הקומה הנמוכה ביותר.
הודות לבחירה הצורנית, הצטמצמה כמות החומר הנדרש לבניית המגדל ולייצובו בכ-24%, עמידותו בפני משטר הרוחות הועלתה, ועלות הבנייה קטנה בכ-50 מיליון דולר. לא דבר של מה בכך, או שכן: העלות הכוללת של הפרויקט מסתכמת בלא פחות מכ-2.2 מיליארד דולר, אחרי כשש שנות הקמה. כ-20 אלף פנלים מרכיבים את קירות המסך, שבהם נפערו יותר מ-7,000 צורות שונות של חלונות. כל זה נקבע בעזרת תוכנות פרמטריות שבחנו את העיצוב, את העמידות ההנדסית ואת יכולות התחזוקה של החלונות. כדי לתכנן את הפרויקט המורכב, נעזרו מנהלי הפרויקט בתוכנת BIM (מערכת לניהול מידע שמרכזת את הנתונים שהגיעו כ-30 יועצי הפרויקט, כגון מיגון אש, קונסטרוקציה, אוורור ואינסטלציה).
תשעה נתחים
כדי להקל על העומס הצפוי בתור למעליות ועל תשתיות נוספות, נהוג לחלק גורדי שחקים ל"נתחים אנכיים (Zoning). כל נתח מקבל תשומת לב תכנונית, והוא מפותח כמגדל קטן בתוך העיר האנכית שנבנית. מגדל שנגחאי מחולק לתשעה נתחים, שכל אחד מהם מכיל בין 12 ל-15 קומות. הנתח הנמוך ביותר הוא קומת המסד, שמאכלסת את שטחי המסחר (חנויות, מסעדות ושוק) ומחברת את המגדל עם תחנת רכבת תת-קרקעית שמנצאת מתחתיו. מעליו, אזורים 2-6 מרכזים את שטחי המשרדים, אזור 7 נועד לבית מלון, ואזור 8 מוקדש למשרדים נחשקים ועוד מלונאות. הפרוסה העילאית מציעה תצפית על העיר ושטחים לאירועי תרבות (יש היגיון בצמצום הקומות ככל שעולים, משום שבמשרדים לא נהוג לספק חלון לכל משרד, וכך שטח הקומה יכול להתרחב. במלונאות – דווקא כן חייבים חלון בכל חדר, ולכן הקומה כולה מצומצמת יותר).
הפרס הוענק למנכ"ל הבנייה והפיתוח של המגדל, ג'יאנפינג גו (Jianping Gu), יחד עם אדריכלי הפרויקט ועמיתים נוספים. משרד האדריכלים "גנסלר" זכה בתחרות אדריכלים בינלאומית כדי לתכנן את גורד השחקים, והוא חתום על שלושה מתוך 100 הבניינים הגבוהים בעולם – יחד עם מגדל Bank of America בניו יורק ומגדל כיכר PNC בפיטסבורג (זה עשוי ברובו מזכוכית רפלקטיבית, כשסביבת המגדל משתקפת בחזיתות יחד עם הפנים הססגוני. גם הוא זכה לתקן LEED פלטינום). המשרד, שבאמתחתו לא פחות מ-2,700 לקוחות, פועל בכל שדות התכנון. 46 המשרדים שהוא מפעיל ברחבי תבל עמלים על תכנון כנסיות וגנים בוטניים, חידוש שדות תעופה ועיצוב פנים של חללי עבודה.
זוכה ישראלי אין, כבוד למהנדס יש
כ-35 פרויקטים ישראלים הוגשו במרוצת השנים לתחרות CTBUH; אף אחד מהם לא הוכתר כמגדל המוצלח בעולם. ישראלי אחד כן זכה השנה ליוקרה בינלאומית: זהו המהנדס ישראל דוד, מנכ"ל ובעלים של "דוד מהנדסים", שמונה לאחד משלושת עמיתי מועצת CTBUH. דוד חבר במועצה מאז 2009, ומייצג בה את ישראל. משרדו טיפל במאות פרויקטים מורכבים, בהם המגדל המפותל במתחם שרונה (משה צור אדריכלים), מתחם הדיור בשוק הסיטונאי (ישר אדריכלים, יסקי-מור- סיוון) ומגדל מאייר בשדרות רוטשילד, בתכנון האדריכל האמריקאי ריצ'רד מאייר – כולם בתל אביב.
שלושת הזוכים האזוריים הנוספים
בניין "פירמידת החצר", שעליו חתום האדריכל-כוכב ביארקה אינגלס, הוא הפרויקט הראשון של המשרד בארה"ב. הפירמידה מתרוממת מעל רוב הבלוק שכלוא בין רחובות 58 מערב ו-57 מערב במנהטן, כמדרון טופוגרפי תלול שבו 600 יחידות דיור, וחצר פרטית משותפת לדיירים כלואה בתוכו. המדרון הלבן מחורץ בחלונות מלבניים שפונים אל השמיים ואל ההאדסון.
בניית המגורים במעטפת צרה סביב חצר ממתנת את מפגע הרעש, ומרפסות "קשקשים" משולשות מציעות מקסימום מבטים על החצר ועל הנהר. החזיתות שפונות מזרחה מגיעות לגובה מרבי של 32 קומות, והן עטופות בקיר-מסך מזכוכית כדי לנצל את הנוף העירוני של מנהטן. למרות הדימוי הנוצץ ויחסי הציבור המשומנים של BIG, הדירות נמצאות בפיקוח על שכר הדירה, כך שגם בעלי הכנסה נמוכה יכולים להתגורר בפרויקט.
פרויקט "הקירות הלבנים" של ז'אן נובל ממוקם בין העיר החדשה לעיר העתיקה של בירת קפריסין. למרות שמו, הבניין שצומח לגובה של 67 מטר יהיה דווקא ירוק, הודות לצמחייה מטפסת ועצי זית בני 400 שנה שיקיפו אותו. בשיא הצמיחה, יוכל הממד האנכי של המגדל החדש להשלים את הממד האופקי של הפארק הסמוך – ירוק על ירוק. הצמחייה נשתלה בחלקה בחלונות המפוקסלים הקטנים, כמו גם במרפסות רחבות ידיים שמנצלות את האקלים הים תיכוני. בסך הכל יש כאן 10 קומות מגורים, שש קומות משרדים ושתי קומות מסחר, וכמו במגדל שנחאי, כ-30% משטח הקומה מנוכה לטובת שטחי חוץ מגוננים, שמקיפים את החזית.
"הקובייה" של משרד Orange Architects ממקמת את השכנה מצפון על מפת האדריכלות העולמית. הפרויקט הלבנוני, פיסולי ובנוי על מדרון, עורם בהסטה 14 קומות מגורים זו על גבי זו. ההסטה נוצרת מסיבוב כל קומה ב-90 מעלות ביחס לקומה שמעליה וזו שמתחתיה, וכך מנצלת את הגגות לטובת מרפסות. בניגוד לפרויקט החברתי-משהו במנהטן, אל "הקובייה" ייכנסו רק 19 רוכשים מאושרים ומעושרים. שטח הדירות נע בין 117 ל-234 מ"ר, ולחלקן יש רק חדר שינה אחד, כששאר השטח הוא אזור ציבורי רחב ידיים, עם חלון פנורמי באורך 12 מטר. הוא מצטרף לגל בניית מגדלי יוקרה ראוותניים בביירות.
גם אם ארבעת הפרויקטים הזוכים שונים זה מזה - בבחירת החומרים, בגובה התקציב, בגובה המבנה ובקהל היעד – יש להם גם מן המשותף. כל אחד מהם מציע מצבור לא שגרתי של שימושים, נפחים ושטחים שמתלכדים לפרויקט אחד. הם מנצלים את שטחי-החוץ, שנחשבים כנטע זר במגדלים בגלל הקושי להתמודד עם הרוחות החזקות, כדי לייעל את המבנה ולשפר את איכות החיים בו. אולי זו עדות לכך שחזון "קיפול העיר" לתוך מגדל יכול להתגשם.
מרפסות בשמיים גם בתל אביב: לחצו על התמונה כדי לראות את העיר האנכית
