כך נראית התחדשות עירונית נוסח פינלנד: כשעיריית הלסינקי ביקשה להפוך חלק מהרציפים של הנמל העירוני לשכונת מגורים – היא החליטה להקים בה, דבר ראשון, סאונה. השהייה בסאונה היא אחד המנהגים המסורתיים בפינלנד, ובעיני הפינים היא נתפסת כחלק מזהותם הלאומית. זהו מקום מפגש משפחתי וחברתי, ושם גם נסגרות עסקאות. בעבר שימשה הסאונה כחדר הרחצה, כחדר לידה, ואף כמרחב היטהרות רוחני.
3.3 מיליון סאונות יש בפינלנד, מספרים במשרד האדריכלים Avanto, שתיכננו את התוספת החדש בהלסינקי. כמעט בכל בניין מגורים תמצאו סאונה שהדיירים חולקים בזמנים קבועים, בלא מעט מהדירות החדשות מותקנות סאונות אישיות, ובקתות הקיץ שלחופי אגמיה הרבים של פינלנד מצוידות כמעט תמיד בסאונה פרטית. אפילו בניין הפרלמנט הפיני מצויד בסאונה משלו. מסיבה זו פחת במשך השנים מספרן של הסאונות הציבוריות, וכעת, מתוך מחשבה חדשה על תרבות עירונית, הן זוכות לעדנה.
הרנסארי (Hernesaari), אזור רציפים המרוחק כשני קילומטרים בלבד ממרכז העיר, דעך בשנים האחרונות. חלק ממבניו נעזבו, ברחובותיו שררה תחושה של חוסר ביטחון, וגם יזמים לא הפגינו התלהבות להתקרב. לכן יזמה עיריית הלנסינקי את בניית LOYLY, בקצה של רצועת חוף שנמצאת בסמיכות לרציף עגינה של אוניות שיט. זהו מתחם בילוי המציע סאונה ציבורית, מסעדה ונקודת תצפית רגועה מול הים הבלטי. האטרקציה פונה לתושבי הלסינקי, אך קורצת גם לתיירים המגיעים לכאן.
אנו פוסטינן ווילה הארה, האדריכלים השותפים במשרד, קיבלו תמיכה מלאה מהעירייה, וגם כך עברו למעלה מחמש שנים מאז החל הרעיון להתגלגל ועד שקרם עור וגידים. שני גלגוליו הראשונים של הפרויקט – ככפר סאונות זמני או כסאונות צפות – לא צלחו את מבחן הכדאיות הכלכלית ויזמיהם נטשו את הרעיון. רק התוכנית השלישית, הנוכחית – שכבשה את לבם של ג'ספר פאקונן, אחד השחקנים הידועים ביותר בפינלנד, ואנטרי ורטיה, חבר פלרמנט צעיר, שלקחו עליה את חסותם – הצליחה לשכנע את הבנק בכדאיותה. לפני שנה החלה הבנייה, ובתחילת הקיץ נפתח המתחם.
יציאה נפרדת עם גרם מדרגות אל הים
כשביקרנו במקום בספטמבר האחרון, בצהרי יום שמש יוצא דופן, המסעדה ב-Loyly הייתה מלאה והכורסאות הפזורות מול הים תפוסות כולן. ברגע נדיר של בין לבין, כששלוש הסאונות החדשניות היו פנויות, הזדמנה גם הצצה פנימה.
Loyly היא המילה הפינית המתארת את האדים העולים ממזיגת המים על הקמין הבוער. זו הסאונה הציבורית הראשונה בפינלנד המשותפת לנשים ולגברים, ולכן הכניסה מותרת אך ורק עם בגד ים. אולי זו גם הסיבה לפופולריות הרבה לה היא זוכה. לאורח לרגע כמעט שאין סיכוי להצטרף למרחץ האדים. המתחם מלא לאורך כל היום, וכדי להצליח להשתחל לסאונות חייבים להזמין מקום מראש.
שלושה חדרי סאונה יש שם, שלושתם מחוממים בשיטה המסורתית בבולי עץ, אם כי כל אחד מהם מציע חוויה שונה: האחד מחומם כל היום, השני מחומם בשעות הבוקר בלבד ושומר על חומו עד סוף היום, ואת השלישי – סאונת עשן מסורתית – נדיר למצוא בסביבה עירונית. ריכוזם במתחם אחד מאפשר לחוות את שלושת אופני הסאונה הפיניים המרכזיים בביקור אחד.
לצד הסאונות נמצאים חדרי רחצה, חדרי הלבשה, ספא, פינת התרגעות עם אח בוערת, ואיך לא – יציאה נפרדת עם גרם מדרגות אל הים, המאפשרת את הטבילה המסורתית במי הטבע הקרים, ובחורף אף קפואים.
"החוק הבסיסי בסאונה הפינית", אומר הארה בחיוך, "הוא שאין חוקים. מקשיבים לגוף. כשהוא מרגיש שמספיק לו, יוצאים להצטנן מעט בחוץ, ואז חוזרים פנימה, כמה פעמים שרוצים. לסאונות העירוניות בדרך כלל הולכים כדי להתרחץ. נכנסים ויוצאים פעמיים, וזהו. בכפר, לעומת זאת, התפקיד המרכזי של הסאונה הוא ההירגעות, הבילוי, הפגישה עם חברים, ה-well being. ייחודה של Loyly הוא בכך שהיא מציעה את כל אלה בתוך העיר. חוויית הסאונה כאן אורכת בדרך כלל בין שעתיים לארבע שעות".
מסביב יקומו גבעות מלאכותיות
הדרך אל המקום מתפתלת לאורך החוף, עוברת את מבצר סומנלינה, וגם אם היום המיקום עשוי להיראות מנותק-משהו מהעיר, בקרוב הוא ישתלב בפארק החוף, המתוכנן כחלק מפארק הלסינקי ועתיד לקשר בין העיר לים המקיף אותה. מכיוון שכך, בחרו הארה ופוסטינן לתכנן מבנה רב זוויות ומחופה עץ – פנים וחוץ – שצורתו מזכירה סלע על החוף, כזה שיוכל להשתלב בטבעיות בנוף הפארק שיקום סביבו. רצועת החוף הצרה הכתיבה מבנה צר, שנפחיו נפרשו במספר מפלסים כדי שלא לחסום את הנוף. "כשיקום הפארק, מתוכננות מסביב גבעות מלאכותיות כך שהבניין לא יבלוט לגובה", מסביר הארה.
בסיס המתחם הוא מבנה מלבני שבו האזורים החמים: שלוש הסאונות והמסעדה. 4,000 קורות עץ שתוכננו במחשב ונחתכו במשור דיגיטלי מרכיבות את המעטפת, המגנה על הבניין מפגעי מזג האוויר. קורות האורן מתפקדות כתריסים ונציאניים המספקים לשוהים במבנה פרטיות ממבטי החוץ, בעודם פותחים עבורם את נוף הים. טרסות מדורגות מאפשרות לשבת בניחותא מול הנוף בלי להרגיש חלק מההמון הסואן, ובעתיד הן יתפקדו כמעין אודיטוריום שיצפה למתחם הספורט הימי שמתוכנן להיפתח בסמוך.
אוכל אורגני ותו תקן של המועצה לניהול יערות
עיצוב הפנים של המסעדה ושל לובי הסאונה הופקד בידי הסטודיו של יוהאנה לאייסטו (Laajisto). האתגר היה ליצור אווירה נעימה, חמימה ואינטימית בחלל הארוך והפתוח עם קיר החלונות לאורכו, וכל זה באופן שישלים את הקו האדריכלי. הפתרון, מספר הארה, היה הרמת איזור הבר על במת עץ ויצירת קיר עץ נמוך שמחלק את החלל הפתוח לשניים, ותומך בספת הישיבה הבנויה לאורכו.
בטון וברזל מושחרים ועץ ליבנה סקנדינבי בהיר עושים את העבודה. האחרון הוא פיתוח פיני חדשני של חברת Nextimber, שעושה שימוש בפסולת תעשיית העץ הלבוד, המשמשת בדרך כלל כחומר בעירה, והופך אותה ללוחות עץ דקורטיביים עמידים לאורך זמן. לוחות העץ הכבושים מכסים את הקירות, השולחנות, הבר, אפילו כיור השירותים.
הטקסטיל, כמו תמיד, תורם למראה חמים יותר. כל הבדים הם בדי צמר טבעי רכים של "קוודרט". הכיסאות הם של חברת Torre האיטלקית, שרפרפי הבר של Gubi, כיסאות העץ בלובי הסאונה של חברת Nikari הפינית, ואת מנורות הקונוס של "פלוס", המשתלשלות מהתקרה, עיצב מייקל אנסטסיאדס.
החשיבה על קיימות קיבלה כאן מקום של כבוד. החשמל מופק מאנרגיית שמש ורוח, העץ מגיע מיערות בפיקוח, והמסעדה מגישה אוכל אורגני. לא בכדי Loyly היא הפרויקט הפיני הראשון, לדברי הארה, שזכה בתו התקן של המועצה הסקנדינבית לניהול יערות.
צילומים: kuvio
מה דעתכם על היהלום החדש של זאהה חדיד באנטוורפן? לחצו על התמונה לכתבה המלאה:
