משחקי גוונים וחומרים: כך מעצבים בית צחור, בלי ליפול למלכודת הכפור

ברחוב שקט של יישוב במרכז הארץ יש בית לבן, חציו של דו־משפחתי, שתופס בקלות את תשומת לבם של העוברים והשבים. הלובן שולט לא רק בחזיתותיו, אלא בתריסי העץ, בגג הרעפים ובחומה ההיקפית. אפילו הפרחים שמקדמים את פני הנכנסים, בחצר מרוצפת באבנים אפורות בדוגמה של אדרת־דג (פישבון), הם לבנים (וסגולים), לצד צמחייה עשבונית נמוכה ועצים.

כאן גרים בני זוג בשנות ה-40 לחייהם, עם שני בניהם המתבגרים. היא שפית והוא איש עסקים, וכשרכשו את הבית הקודם שהיה כאן החליטו להרוס אותו ולבנות על המגרש המלבני (370 מ"ר) בית חדש. הם פנו למעצבת הפנים לילך מורבר - שהלבן מאפיין את עבודותיה - כדי שמשרדה יתכנן את הבית והיא תעצב אותו. "הצבע האהוב על בעלת הבית הוא לבן", מספרת מורבר, "והיא ידעה בדיוק מה היא רוצה: שבבית יהיו הרבה חלונות כדי שיהיה מואר, שנשלב תריסי עץ, שיהיה נוח לארח בו ונוח לעבוד במטבח ושהחומרים יהיו טבעיים". בן הזוג ביקש רק דבר אחד: שלא תהיה רצפת בטון מוחלק. ולכן יש פרקט עץ בגימור גס שנצבע לבן, הן בקומת הכניסה והן בקומת המגורים שמעליה.

שער הכניסה. גג הרעפים הוא בחירה של בעלת הבית. המעצבת מעדיפה מעטפת מודרנית(צילום: עמית גרון)

"אני אמנם מעדיפה מעטפת מודרנית", אומרת המעצבת על גג הרעפים, "אבל בעלת הבית לא אוהבת בתים מודרניים וביקשה לשלב בין אלמנטים קלאסיים ועכשוויים. לעומת זאת, בעיצוב הפנים התפישה של שתינו דומה: בבית צריך לחיות, הוא לא תמונה במוזיאון, יש כאן ילדים וכלב, וההורים מארחים הרבה".

איך משלבים בין יפה לפרקטי?

"בקלות. השתמשנו בחומרים חמים כמו עץ, שילבנו טקסטיל ואביזרים, והבית חי ונושם".

גם הצמחייה בגוונים שקטים(צילום: עמית גרון)

הלקוחות העבירו למעצבת מפרט מדויק עם מידות ותצלומים, וגם תיאור של הרהיטים ומוצרי החשמל שבכוונתם להביא מביתם הקודם. חלק מהפריטים הללו עברו שיפוץ וצביעה לקראת המעבר, כגון רהיטי הסלון: ספה גדולה וכורסה תואמת שרופדו בבד פשתן, שולחן עץ וקונסולה מעץ.

דלת הכניסה, שנרכשה ביפו אצל סוחר דלתות מפירוק, שופצה, הותאמה במידותיה לגודל הפתח ונצבעה (כמובן) בלבן. התקרה, מבטון יצוק, הושארה במצבה הגולמי ונצבעה בלבן; יחד עם הרצפה היא יוצרת מסגרת נייטרלית שמאפשרת משחק עיצובי. מול הדלת תוכנן פטיו פתוח לשמיים, שקירות זכוכית הקבועים בפרופילי ברזל חוצצים בינו לשאר הבית. רצפת הפטיו עשויה בטון (כאן מותר) ועליה שלושה עציצים.

משמאל דלת הכניסה, מימין הפטיו הפנימי(צילום: עמית גרון)

המטבח, פינת האוכל והסלון פונים אל הגינה והבריכה(צילום: עמית גרון)

המטבח, פינת האוכל והסלון פונים לגינה, שנשקפת מבעד לחלונות בפרופילי ברזל בלגי לבן. מאחר שמדובר בשפית, המטבח היה גולת הכותרת של התכנון, לרבות פתרונות אחסון לאוסף הכלים הגדול שלה. היא ידעה לכתוב רשימה מדויקת ומפורטת של מלאי הכלים, סוגי הסכינים, אורך התלייה המתבקש למפות בד לעומת מפיות בד, וכך הלאה. התוצאה היא ארונות נמוכים ומשטח עבודה מנירוסטה, שהורכבו על גבי הקיר המשותף עם הבית השכן. מעל המשטח נתלו מדפים וארונות מברזל צבוע לבן, שממשיכים לכיוון המסדרון מאחורי גרם המדרגות, שם הם מתפקדים כמזווה, שחלקו סגור וחלקו פתוח.

המטבח הוא גולת הכותרת של התכנון(צילום: עמית גרון)

האם העבירה רשימה מדויקת של הכלים, לצורך תכנון הארונות(צילום: עמית גרון)

האי, שעשוי עץ צבוע לבן ומעליו משטח שיש, משמש לאחסון בצד שפונה למטבח, ולישיבה גבוהה בצד שפונה לפינת האוכל. גוף תאורה דמוי שרשרת-גרלנדה מאיר אותו, כשהחוטים המשוחררים נאחזים באטבים לבנים, ובמקביל לאי מתיישבים לסעוד סביב שולחן אבירים מעץ, על כיסאות מרופדים בבד בגוון חול.

המדרגות מהצד. הרשת מאפשרת להשקיף אל קומת הכניסה(צילום: עמית גרון)

מעבר לגרם המדרגות נמצא האגף השני של הקומה, ובו חדר עבודה, שדלת הזכוכית שלו מאפשרת לחוש מרחב גם כשעובדים בפנים, הודות לתצפית הנעימה שנגלית לעין לכל אורך החלל ועד לחצר האחורית. דרך החדר עוברים לשירותי האורחים, שבהם חלון גדול הפונה לחצר האחורית, וכיור עשוי מברזל בגוון שחור.

שירותי האורחים, עם כיור ברזל שחור(צילום: עמית גרון)

המדרגות, מברזל צבוע בלבן, מובילות לקומת המגורים. כאן עובד האב, ויש גם יחידת הורים, חדר לבן הצעיר וחדר כביסה. קיר מרשת לבנה, המשמש כמעקה למדרגות, מאפשר להתבונן בקומת הכניסה בזמן העלייה והירידה. אצל ההורים מפרידות דלתות זכוכית בין חלל החדר לבין אזור ארונות ואזור רחצה, שרוצף באותה אבן מפירוק שנמצאת בחצר. הרוחצים באמבטיה, שנמצאת במרכז החדר בהעמדה חופשית, יכולים להביט ברחוב מבעד לחלונות, ומולם נקבעו שני תאים – האחד לשירותים והשני למקלחון.

אמבטיה בהעמדה חופשית, ומולה שני תאים נפרדים למקלחות ולשירותים. רצפת האבן בדוגמת אדרת דג - כמו בגינה(צילום: עמית גרון)

האלמנטים המודרניים הם ארון שירות מברזל שחור וארון כיור משיש קררה המונח על רגלי ברזל. כדי לחמם את החדר, פרשה מורבר שטיח ותלתה מנורת ברזל. מעל המיטה של ההורים הושארו קורות העץ של התקרה חשופות ונצבעו בלבן, לצדן הורכבה תעלת מיזוג תעשייתית, ומול המיטה הותקן ארון לבן שבו מאוחסנים מצעים ומגבות, ולצדו כורסת עץ מרופדת.

ומה עם הבן הבכור? ההורים ביקשו לעודד אותו להישאר בבית, ולכן תכננו לו חלל מגורים נפרד. המרתף הפך ליחידה עצמאית עם כניסה נפרדת, ויש כאן הכל: סלון, מטבח, חדר רחצה, חדר מגורים וחדר נוסף לאירוח. החומרים קצת אחרים – המדרגות עשויות מברזל בגוון שחור והרצפה מבטון מוחלק - החלטה שהאב קיבל בהבנה.

תוכנית קומת הכניסה. הקיר הארוך שצמוד לחציו השני של הדו משפחתי נוצל לארונות המטבח(תוכניות: לילך מורבר)

קומת המגורים, שבה יחידת ההורים, חדר עבודה וחדרו של הבן הצעיר(תוכניות: לילך מורבר)

קומת המרתף, שתוכננה כיחידה עצמאית לבן הבכור(תוכניות: לילך מורבר)

הטרנדים של תשע"ז - מטבחים שחורים, למשל. לחצו על התמונה לכתבה המלאה: 

הטרנדים של תשע''ז: לחצו לכתבה המלאה (צילום : גדעון לוין)