עמוד דום: מי צריך כל כך הרבה עמודי תמרורים ושילוט בעיר?

מישהו מכם ניסה לספור פעם כמה תמרורי תנועה, תמרורי חניה, עמודי שילוט עירוני, עמודי פרסום מסחרי, רמזורים, עמודי תאורה, עמודי חשמל, עמודי טלפון, עמודים למניעה של עליית רכבים, עמודי שם-רחוב, עמודי הסנקה לכיבוי אש, עמודי פח אשפה, עמודי מתקנים לקשירת אופניים, עמודים להשכרת אופניים, עמודים להפעלת רמזורים בידי כבדי ראייה, עמודי לכרטיסי חניה, עמוד מידע בתחנת אוטובוס, ויסלחו לי יתר העמודים ששכחתי? זה לא מזלזול חלילה, נהפוך הוא: במרחב הישראלי כל עמוד מקבל את מלוא תשומת הלב, וזוכה לעמוד ומקום משלו על המדרכה הצפופה.

9 עמודים במדרכה באורך 10 מ'. מבלי להחשיב את העץ חלילה

לשבת בין עמודים

בתל אביב, וכנראה שבהרבה ערים אחרות בארץ, די נדיר למצוא רמזור שמסכים לחלוק את עמודו עם סתם תמרור תנועה, ובודאי שלא עם שלט רחוב או חלילה עם פח אשפה. כל אחד תופס עמוד גאה ומקום נאה על המדרכה הצפופה, ובכך מגביר את העומס הפיזי והחזותי ברחוב. לפעמים אתה רואה עמוד ליד עמוד ליד עמוד. אחד רק לרמזור, שני רק לתמרור, שלישי רק לשלט ורביעי לחשמל. חשמל תמיד לבד. בחשמל לא משחקים ולא נוגעים ואסור גם להתקרב.

וכל זה מבלי להיכנס לגזילת המדרכות מהולכי הרגל לטובת שלל מתקנים ומערכות כמו דוכני מכירה, שבילי אופניים, ביתני לוטו, חניות ועמדות השכרה, תחנות אוטובוס, מתקני מיחזור, מכוניות שחונות על המדרכה, עבודות בנייה שמספחות את המדרכה, ובאופן כללי - צמצומה המתמיד של המדרכה לטובת הרחבת הכביש בכל עבודת פיתוח. אז מבלי להיכנס לכל זה כרגע, בדבר הזה שנשאר ללכת עליו ולקרוא לו מדרכה - הדבר הזה מלא בעמודים.

יש חניה לאופניים ויש אופניים קשורים לעמוד

בשיפוץ רחוב אבן גבירול ניסו לעשות סדר בבלאגן הוויזואלי שיש ברחוב, והתיחסו גם לנושא העמודים

פרופסור מיכה לוין שימש בשנות ה-80 כיועץ ראש עיריית תל אביב-יפו לעניני אמנות. במסגרת תפקידו, ובזכות ראייתו החדה את המרחב הציבורי, קלט לוין כבר אז את הצפיפות של העמודים והציע לראש העירייה עמוד משולב - כזה שירכז פונקציות שונות ויתאפיין בעיצוב ייחודי. לוין ראה דוגמה כזו בביקור בארצות הברית. אלא שההצעה נגנזה כמעט ברגע שהועלתה, מספר לוין:  "התברר מהר מאוד שזה מחייב תיאום בין מחלקות התחבורה, שילוט, מהנדס העיר והחברות הקבלניות שזכו במכרז על הרמזורים, וניתן היה לבצע זאת רק אם ימונה אדם שיתמקד רק בתיאום בין כל הגורמים ושתהיה לו גם סמכות לאכוף את השינוי".

לפני: פח ועמוד. כל אחד לבדו

עברו כמה עשרות שנים, ותיאום כזה התגשם כאשר שיפצה העירייה את רחוב אבן גבירול. כאן היא השכילה לעצב עמודים עם חריצים, שאליהם ניתן לחבר אלמנטים שונים. לפתע, רמזור, תאורה, שילוט ואשפה הסכימו לחלוק עמוד אחד. עברו כמה שנים טוות מאז. המגמה עדיין לא התעצמה. צריך לקוות שנראה בעוד מקומות עמודים משולבים. ולא חייבים עמוד מעוצב. אפשר להסתפק אפילו בסתם איחוד של עמודים, ואולי אפילו במחשבה המדהימה שלא צריך כל כך הרבה שלטים, או שחלק מהדברים ניתן לסמן על הכביש (חניית נכה, מקומות אסורים לחניה וכו').

אחרי: פח ועמוד תאורה ביחד. אחרית הימים בשיפוץ אבן גבירול

ונסיים בסיפור שסיפר לי מיכה לוין, ושמסכם את הנושא:
"הזמנתי את הפסל מוטי מזרחי להגיש הצעה לפסל עירוני. ההצעה שלו הייתה עמוד שעליו הוצב דימוי, והוא היה מיועד להצבה ברחוב דיזנגוף. למוטי היה רק תנאי אחד: שברדיוס של 10 מטרים לא יהיה שום שלט שיתחרה בפסל/עמוד שלו. למרות נכותו, הלכנו לאט לאט לאורך הרחוב ולא הצלחנו למצוא שום חלק של המדרכה שלא היו בה שלטים, תמרורים, רמזורים, פחי זבל או שילוט מסחרי של החנויות הסמוכות, שלא ברור אם כולם הוצבו כחוק. הצעתי לו להציב את העמוד בכיכר מסריק, וכך היה. זמן קצר לאחר מכן  התקשר אלי מוטי, והודיע לי בצער שהוצב תמרור 'אין כניסה' בסמוך לפסל. התקשרתי מיד לצ'יץ', שנתן הוראה מיידית להזיז את התמרור. כעבור שעתיים הוסט התמרור, והוצב עוד יותר קרוב לפסל. ושם הוא נשאר עד היום".

אז. עמוד פסל של מוטי מזרחי בככר מסריק בת"א

היום. מישהו רואה את העמוד פסל של מוטי מזרחי בין שאר העמודים?

אכן, התמרור עדיין שם, רק שמאז נוספו לו חברים: עמוד תאורה, תמרור תנועה ענק, שלט קטן ירוק ושלט ענק על התחדשות השדרה.