אין לנו קו רקיע, אמר יאיר נתניהו. אני אשיג לך קו רקיע, ענה לו אביו
האם בזכותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יש לתל אביב קו רקיע? כך הוא טען בראיון לתוכנית אמריקאית. דקל גודוביץ יצא לברר האם זה מדויק
מי אחראי על קו הרקיע המזדקר והולך של תל אביב, שממגדלת את עצמה לדעת? לפני כחודש שודרה בערוץ הטיולים הישראלי, בשידור חוזר, תוכנית מיוחדת של הטלוויזיה הציבורית האמריקאית PBS ששודרה לראשונה אשתקד. מדובר בסיור בלעדי ברחבי ישראל, דרך מבטו האישי ותובנותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. תחת השם The Royal Tour (הביקור המלכותי), קיבל המגיש פיטר גרינברג סיור מקיף ברחבי הארץ עם נתניהו ורעייתו שרה. בין השאר, פוסעים בני הזוג נתניהו עם גרינברג בחוף הים של תל אביב ומשוחחים על העיר התוססת. כפי שאפשר לראות בקטע בראש הכתבה, השלושה צועדים בנחת על החול כשאין אף מאבטח בפריים, ועל רקע הבריזה הנעימה מספר המראיין, שכאשר ביקר לראשונה לתל אביב בשנות ה-90, לא היו בה בכלל מגדלים. כמו בכדורעף חופים טוב, זו הרמה מתבקשת להנחתה, והיא מיד מגיעה.
נתניהו: "טוב, זה מה שבני אמר לי, למעשה. הוא היה בן 5 כשהוא אמר: 'אבא, אין לנו קו רקיע'. ואני אמרתי: 'תירגע, בן. אני אשיג לך קו רקיע'".
בנו של נתניהו היה כנראה יאיר, שבשנת 1996 היה בן חמש.
ובכן, ראש הממשלה מתגאה בקרדיט שלו על קו הרקיע של תל אביב. לא בטוח שמדובר בהישג להתפאר בו: למעטים שיכולים לגור במגדלים החדשים של העיר העברית הראשונה - אכן מדובר בנס; לרבים אחרים מדובר בתהליך מזיק ביותר; אבל רגע, מי בעצם ראוי לקרדיט על המגדליזציה של תל אביב? האם נתניהו - שמכהן כיום כראש הממשלה, שר החוץ, שר התקשורת, השר לשיתוף פעולה אזורי וממלא מקום שר הכלכלה - אחראי גם על נס קו הרקיע של תל אביב?
יצאנו לבדוק. עם שלוש עובדות אי-אפשר להתווכח:
1. לתל אביב יש קו רקיע של מגדלים, וזה החל באמצע שנות התשעים.
2. כהונתו הראשונה של בנימין נתניהו כראש ממשלה החלה ב-1996.
3. יאיר נתניהו היה בן 5 באותה שנה.
מכאן והלאה, הכל נתון לפרשנות.
נתניהו כיהן כשר האוצר מ-2003 עד 2005, ואחר כך חזר לכהן כראש הממשלה ב-2009. בתקופתו כשר האוצר מצב המשק השתפר, והשגשוג הביא בעקיפין לבניית מגדלים בתל אביב. מאחר שנתניהו בוחר לערב את משפחתו בסיפור, כשהוא פוסע עם אשתו ומדבר על בנו, הרשיתי לעצמי לצאת לתחקיר עם מרואיין משפחתי: אבא שלי, ישראל גודוביץ, מי שהיה מהנדס העיר תל אביב בסוף שנות ה-90. אולי הוא יודע מי אחראי על קו הרקיע?
"קו רקיע? מתוך העיר לא רואים קו רקיע, רק מי שהולך לאורך הים רואה אותו".
זהו, שנתניהו הולך לאורך החוף ומספר שהשיג קו רקיע לתל אביב.
"בנימין נתניהו? מה הוא שייך? לגבי הים, האחראי הוא יעקב רכטר, חתן פרס ישראל לאדריכלות. זה היה עוד בימי ראש העיר יהושע רבינוביץ, והם שינו את קו החוף".
ומה לגבי מגדלים בשאר האזורים?
"דן דרין, כשהיה סגן ראש העיר לענייני תכנון בשנות ה-90, המציא מדיניות לפיה מגרשים מעל 3 דונם ייבנו לגובה. תשאל את ברוך יוסקוביץ, שהיה מהנדס העיר".
שלום לברוך יוסקוביץ, מהנדס העיר בשנים 1994-1999, אפשר לשאול שאלה לגבי מגדלים בתל אביב?
אני לא מעוניין להופיע בכתבות כאלה".
שלום לשמאי אסיף, מהנדס העיר בשנים 1984-1994 וראש מינהל התכנון במשרד הפנים בשנים 2004-2010. אתה אחראי על המגדלים בת"א?
"ממש ממש לא. אני לא יכול לקחת את הקרדיט על המגדלים, כי מגדלים היו כבר לפניי - מגדל שלום, למשל - וכי זה היה חלק מתהליך שהחל עם האדריכל האיטלקי פיצינאטו, שהתווה תכנית למגדלי מלונאות לאורך קו החוף, ואחר כך רכטר החל לממש אותה. כשאני נכנסתי לתפקיד כבר היתה תוכנית מנשייה עם מגדלים, וגם מגדל ציון כבר אושר בשדרות רוטשילד.
"אבל יש מקום אחד שאני כן לוקח עליו קרדיט, וזה המגדלים ברוטשילד. אמנם מגדל ציון כבר היה קיים, אבל מגדל אלרוב, בנק לאומי ואחרים - זו מדיניות שנקבעה בזמני, ואני הכרעתי בעדה אחרי דיון סוער שהתנהל גם בתקשורת. חשבתי שנכון שיהיו מגדלים ברוטשילד, ושזה נכון לשלב בין שימור לבין בנייה לגובה. יש בזה כיבוד של העבר ומבט לעתיד, ואני דחפתי לכך".
ומה לדעתך השפעתו של בנימין נתניהו על קו הרקיע?
"בנימין נתניהו? מה? מי? איך? תשכיל אותי מה הוא קשור? גם כשהייתי ראש מינהל התכנון, אף פעם בנימין נתניהו לא התערב בתכנון".
אולי כשר אוצר וכראש ממשלה, הוא אחראי על הצמיחה במשק שהביאה בעקיפין להקמת מגדלים?
"יכול להיות שהשקעות מחו"ל ושגשוגה של תל אביב תמכו בצמיחת מגדלים".
שלום לחבר מועצת העיר, דן להט, בנו של שלמה להט (צ'יץ'), ראש העירייה השביעי של תל אביב-יפו בשנים 1974–1993 – השנים שבהן נבנתה הטיילת הקרויה על שמו והתחילו לצמוח מגדלים. אבא שלך הוא זה שאחראי על המגדלים בעיר?
"אבא שלי התנגד באופן עקרוני למגדלים בתוך העיר, ורצה להוציא אותם מחוץ לעיר. הוא היה קיצוני בעניין הזה".
אבל בתקופתו התחילו המגדלים ברוטשילד.
"אבל זה היה ספורדי. מי שפיתח את נושא המגדלים בצורה דרסטית זה רון חולדאי".
מיכאל רועה, סגן ראש העיר ויו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה בשנים 1998-2002. אז מי אחראי על המגדלים?
"דן דרין וברוך יוסקוביץ. חד וחלק. אני זוכר שקו החוף היה ברובו עם בתים נמוכים רגילים לעיר, ואז הגיע אלינו לישיבת המועצה אדריכל אברהם יסקי והציג לנו מגדל חדש על קו החוף. אני לא אשכח את זה. במקום להציג רק את המגדל שלו, הוא פרש לפנינו חזית ענקית של כל החוף ועליה מופיע בקטן המגדל. אמרתי לו, זה מטעה. המגדל לא כזה נמוך. ככה התחילו המגדלים על קו החוף".
שלום לאדריכל דן דרין, סגן ומ"מ ראש העירייה רוני מילוא, ראש מינהל הנדסה וראש מינהל הבינוי והתשתית בשנים 1993- 1998. מי האחראי על קו הרקיע של תל אביב והקמת המגדלים בעיר?
"מודה באשמה. אפשר לתקף אותי על זה, אבל אני גאה בזה. אני האיש הרע".
אני שמח שמצאתי. לא מחפש פה רעים או טובים, רק להבין.
"התפישה שלי היא שכל דירה שלא תיבנה בתל אביב - תיבנה על הרזרבות הירוקות של ישראל, כמו מודיעין ושהם. לכן תל אביב צריכה לבנות לגובה, ואין מקום לשכונות כמו שיכון צמרת או כרם התימנים. טוענים שבנייה לגובה היא בנייה לעשירים בגלל עלויות האחזקה הגבוהות - וזה נכון. אבל אם הרשות הציבורית שהמגדל חוסך לה קרקע הייתה מחזיקה את הבניין - אז זה היה בסדר".
טוב, אבל זה לא קורה.
"אתה לא רוצה שאני אתקוף את כל המערכת. זה לא קורה, כי זו מדינה מושחתת. ב-1993 היה במרכז העיר תקדים של מגדל ציון בשדרות רוטשילד, שבו הבנייה המקסימלית היתה 300% למשרדים. אני יזמתי תמריץ של עוד 50% למשרדים, בתנאי שיבנו עוד 100% למגורים".
ומה הגבול בגובה?
"הירח! הבעיה של תל אביב היא לא המגדלים, אלא המרווחים ביניהם וקומת הקרקע - שהיא שיוצרת את החומה".
בנימין נתניהו אחראי לקו הרקיע?
"לא. הוא אחראי לזה שלוקח להוציא היתר בנייה שנתיים עד ארבע שנים. יצרו וד"ל (הוועדה הארצית לדיור לאומי- ד.ג.), אבל לא יצרו לוח זמנים. הרי נתניהו ניסה את רפורמת המרפסות. איפה זה ואיפה מה שקורה? הכל בלה-בלה-בלה".
רחל פללר, שותפה בכירה במשרד האדריכלים הגדול יסקי-מור-סיוון. אני מנסה להבין מי אחראי על קו הרקיע.
"זו שאלה היסטוריונית, אבל זו פעולה שמורכבת מהרבה גורמים: כלכלה, צרכי שוק, צרכי עירייה, תוכניות והתוויות של מהנדסי עיר. וזה נובע גם מצרכי כלכלה".
אז אפשר לומר שבנימין נתניהו אחראי, לפחות במידה מסוימת, על קו הרקיע?
"כן, כי הוא קובע מדיניות, ואם המגמה היום במגורים היא ציפוף, ומתפרסם תיקון 101 לחוק, אז אחת התוצאות היא מגדלים. לתל אביב אין עתודות קרקע, ואז איך היא תייצר ציפוף? אם רוצים גם שטחים פתוחים ופארקים, אז עולים לגובה".
תגובת העירייה: "סוגיית הבנייה לגובה מלווה את תל אביב-יפו כלבו של המטרופולין זה שנים רבות. בנייה לגובה נעשתה לאורך כל השנים בעיר ובערים נוספות, והיא תוצאה של שנות תכנון ורבדים של תפישות עולם, מגמות אורבניות, ועדות תכנון, מהנדסי העיר וראשי העיר לדורותיהם. קו הרקיע העתידי נקבע בתוכנית המתאר ונעשה אחרי בחינה של המצב הקיים, אזורים שישורתו על ידי קווי הרכבת, הצורך בהגדלת צפיפות אורבנית ובעיקר בהקשר של עיצוב אורבני. בניגוד לנטען, ראש העירייה לא דוחף בנייה לגובה. להיפך, בתקופתו של חולדאי נעשתה עבודה המייצרת איזון בין כלל הגורמים, אשר בא לידי ביטוי בתוכנית המתאר העירונית, המגדירה היכן תהיה בנייה לגובה והיכן יישמר המרקם הקיים.
"על מידת האיזון ניתן ללמוד מנתונים המלמדים כי למרות היותה של תל אביב-יפו מרכז המטרופולין, מרבית הבנייה בה אינה לגובה ובהשוואה לערים אחרות נבנים בה פחות מגדלים. זאת ועוד, בתקופת חולדאי הוכרז על שימור מרכז העיר, תוך שהעירייה והועדה המקומית מטילות על עצמן מגבלות של בנייה לגובה באזורים הראויים לשימור.
"ראש הממשלה אינו מעורב בהליכי התכנון הפנים העירוניים בתל אביב".
לשכת ראש הממשלה לא הגיבה לשאלה בנושא.
אני בוגר בהצטיינות של הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון, עבדתי עם אבי (ישראל), והיום יש לי ולאשתי (יעלה) משרד אדריכלות ועיצוב העוסק במגוון תחומים- מעיצוב פנים לדירות מסחר ומשרדים, דרך בנייני מגורים, מבנים לשימור, ועד מלונות ותכניות בניין עיר. כנסו לאתר האינטרנט של משרדינו ונשמח להכיר:
http://www.goodovitch.com/
לכל אחד יש מקצוע, אבל יש שני מקצועות שבהם כולם מקצוענים: אדריכלות ופוליטיקה. ואני מנסה לעצב דעה בבלוקים ובבלוגים. החיבור בין הבלוק והבלוג הוא חלק מהפוליטיקה של האדריכלות. כי אדריכלות היא לא סטיילינג או קורס ערב, אלא מקצוע רציני, והמעשה הפוליטי המשמעותי ביותר במרחב. בעיקר לאדם הקטן שבמרחב. זה שנשכח בין מחלפים ומגדלים, ונדרס תחת גלגלי הצדק והבירוקרטיה.
בין בלוג לבלוק אני כל הזמן בוחן, מחפש, לומד ומלמד, כותב על אדריכלות (ברשת ידיעות אחרונות), יוצר ואוצר אמנות (הביאנלה לאמנות אינטרנטית ישראלית), שחקן ופרפורמר (הופעתי בפסטיבל עכו), ומדריך סיורים (בעיקר במכון ויצמן). איש רנסנס בעולם אינטרנטי. טוב, אולי קצת נסחפתי...
חפשו אותי גם בפייסבוק- "דקל גודוביץ".
