מאת דקל גודוביץ
פסאז' סולל בונה (ובשמו העממי, פסאז' "תמר", על שם הקולנוע ששכן בו והקרין בעיקר סרטי סקס) נבנה בתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת בלב תל אביב, במפגש רחובות מרכזי שירד בינתיים מגדולתו - וחזר אליה בגדול. המתכננים היו שניים מאדריכלי-העל הישראלים של התקופה - דב כרמי ואריה שרון - והם יצרו חלל מקורה שמקשר בין הרחובות אלנבי ויבנה, ובו קומת חנויות מרווחת.
בסוף 2009, אחרי שנים ארוכות של ירידה במעמדו של הפסאז' כחלק מהידרדרות רחוב אלנבי כולו, נהרס המעבר והפך לחלק מאתר הבנייה של המגדל הלבן הסמוך, "מגדל מאייר" (בתכנונו של האדריכל האמריקאי הנודע, ריצ'ארד מאייר). שש שנים של בנייה חלפו, המגדל כמעט מוכן, ובאביב הקרוב ייפתח מחדש הפסאז' בגלגולו הבא: "שוק רוטשילד-אלנבי" יהיה שוק אוכל בשטח של כ-1,250 מטרים רבועים. ירון טל מעצב את שוק האוכל החדש, והיזמים הם שלושה אנשי עסקים מנוסים: קובי טרייביטש (טיב טעם), שלומי גבאי (לשעבר איקאה-ישראל) ודובי שניידמן (יבואן Nike).
אין ספק, שוק אוכל הוא הטרנד החם בישראל. מה שהיה הפסאז' בשנות ה-50 והקניון בשנות ה- 90, הוא שוק אוכל בימינו. אחרי שוק האיכרים בנמל תל אביב, שרונה מרקט ואולי גם שוק האוכל של מיכל אנסקי ברמת החי"ל בצפון תל אביב, האם יש מקום לשוק אוכל גדול נוסף בעיר?
קובי טרייביטש, מה יהיה לנו פה?
35-40 עסקים. כמעט הכל סגור איתם. עם האחרונים אנחנו סוגרים תוך שבוע. נחשוף הכל אחרי שכל הברזלים יוסרו.
הייתי בשטח וראיתי שכבר מסירים חלק מהברזלים. אז מה אתה יכול לספר לנו עכשיו?
"בגדול זה מתחלק לשניים, אבל הם מעורבבים במתחם: 50% קמעונאות מעניינת של דגים, בשר, מאפים, ירקות, פירות, זיתים, תבלינים, פיצוחים - אבל לא סתם. נגיד מאפים, אז זה מאפים עם טוויסט. ולכל דוכן תהיה אפשרות גם לאכול במקום עם ישיבה של איזה 14 מקומות. נגיד אתה קונה בדוכן דגים, אז אתה יכול גם לשבת לאכול איזה דג. אתה קונה ברוטיסרי, ואתה יכול לבקש שיזרקו לך משהו על הגריל ולאכול במקום. ו- 50% זה דוכני אוכל, משהו כמו 10-12 דוכנים של פסטה בר, גלידה, בתי קפה, בשרים".
אז לא יהיו בכלל חנויות?
"מה, כמו אופנה?"
נגיד.
"אופנה ממש לא, אבל יהיה קצת אקססוריס לנשמה, ואולי סבונים".
בוודאי יהיה מיזוג וגם שומר בכניסה. איך אמרת שאתה מגדיר את המקום?
"שוק רוטשילד-אלנבי".
ומה עושה אותו שונה מקניון?
"בקניון יש יהלומים, שעונים, ספרים, אופנה - נמנענו מהדברים האלה. זה מקום שמתאים לדיירים ברדיוס של 400 מטר ולמשרדים שבאזור. בקניון יש את אזור האוכל עם מקדונלד'ס וכו', שלוקחים במגש. פה כל דוכן יש לו את המקום שלו לשבת".
בשונה מפסאז' תמר המקורי, השוק החדש יכלול חיבור לא רק בין אלנבי ויבנה אלא גם חיבור שלישי פיזי ומותגי לשדרות רוטשילד הנחשקות. החיבור יתבצע לצד מגדל מאייר ולאורך רחוב אלנבי, שם יוצבו שולחנות וכסאות אל מול אלנבי. השירותים, ורבים יזדקקו להם, יהיו בקומת המרתף.
שלום לירון טל, מעצב השוק. למי לדעתך פונה השוק?
"לאוכלוסייה שעל שדרות רוטשילד, והוא נותן מענה לאוכל שאין ברוטשילד".
איך בא לידי ביטוי הרעיון של השוק?
"חזיתות רב-גוניות ושונות בתחושת שוק, וחומרים לא מלוקקים שישדרו חספוס ולכלוך של שוק, כמו עץ, בריקים (לבנים חשופות), בטון וברזל. החומרים המוכרים היום. זה הלכלוך של אלנבי והנקיון של רוטשילד - גם בתמהיל וגם בעיצוב. זה יהיה שונה משוק האוכל בשרונה, שם יצא שכמה יצאו אותו דבר עם העץ והארגזים.
יש חומרים מעניינים נוספים?
"יש עמודים גדולים שמחזיקים את המגדל שמעל, אז חיפינו אותם בפסיפס עם סיפורים של תל אביב בהשראת הפסיפס של נחום גוטמן שנמצא בקצה השדרה. יש סקיילייט (חלון תקרה, ד"ג) ויהיה ריצוף מיוחד לשוק שמזכיר רצפת טראצו, אבל עשוי מגרניט פורצלן".
- השוק יפעל כמעט מסביב לשעון, משבע בבוקר עד שתיים בלילה - גם בשישי-שבת.
