מאת נעמה ריבה
אדריכלית הנוף יעל מוריה נבחרה השבוע לעמוד בראש המחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה בשנקר. מוריה, בת 59, המכהנת כיום כפרופ' חבר בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון, תחליף את האדריכל פרופ' שרגא קירשנר, מי שהקים את המחלקה ב-2003. חברי הוועדה שבחרו במוריה נימקו את החלטתם כך: "בחירתה היא פועל יוצא של ניסיון עשיר במיוחד בפיתוח ובניהול פרויקטים סביבתיים בקנה מידה נרחב, כמו גם עיסוק מתמשך בנושאים אקדמיים וציבוריים".
יעל מוריה, הסטודנטים מגיעים לשנקר כדי ללמוד עיצוב פנים, ואת אדריכלית נוף. זה מסתדר?
"יכול להיות שהסטודנטים באים רק ללמוד עיצוב פנים. אבל יש כאן אפשרות לעשות מהלך ולקדם אג'נדה שאני מאמינה בה. אני מרגישה שארבע שנים זה מספיק זמן כדי לאמן אדם רנסנסי, בכל הקשור להבנה שלו את המרחב הציבורי. אני חושבת שאין הבדל בין עיצוב פנים, ארכיטקטורה או אדריכלות נוף. כל בעלי המקצוע מייצרים מרחבים, וזה לא משנה אם הם מרחבים חיצוניים או פנימיים. עיצוב פנים יכול להיות מקום מאוד ציבורי, כמו אולם קונצרטים או מתנ"ס".
מוריה, כמו רבים מאנשי האקדמיה בבתי הספר לעיצוב פנים ואדריכלות, סבורה שתלמידי עיצוב פנים צריכים להבין גם בעירוניות. ואולם, המציאות היא שרק לאדריכלים יש זכות חתימה על בניינים. למעצבי פנים בוגרי שנקר או המכון הטכנולוגי בחולון – אין זכות חתימה, ועל אף שהלימודים יעניקו להם השכלה רחבה, בפועל אין להם שום פריבילגיה חוקית. בצאתם לשוק בתום הלימודים, רובם יעדיפו לתכנן חנות או דירה, והם יצטרכו להתחרות במעצבי פנים בוגרי לימודי תעודה, שלעתים קרובות יכולות השרטוט וניהול העסק שלהם יהיו מוצלחים יותר. על השאלה 'למה שלקוח יעדיף בוגר שנקר על פני בוגר קורס מקצועי?' למוריה, כמו רוב עמיתיה, אין תשובה חד-משמעית. "אני מסתכלת על האופק הרחוק יותר ומקווה שהדרך בה אנשים חושבים תשתנה. על זה בנויה ומתפתחת תרבות".
לאורך השנים תכננה מוריה עשרות פרויקטים, אצרה תערוכות ולימדה בכמה בתי ספר. היא עבדה בפירנצה כאדריכלית נוף עצמאית בשנות ה-80, ומאז 1987 היא שותפה למשרד עצמאי יחד עם מתכנן הנוף דוד סקלי. הם חתומים על פרויקטים בולטים - רבים מהם נחשבים לסיפור הצלחה, אחרים שנויים במחלוקת - כמו שיפוץ רחוב הלל בירושלים, כיכר ביאליק ורחבת הסינמטק בתל אביב, שיפוץ בריכת גורדון, שיפוץ רחוב אבן גבירול ולאחרונה, תכנון כיכר רוטשילד 1 בתל אביב.
היית מוכנה שהסטודנטים שלך יתכננו קניון, כמו שקרה במחזור הבוגרים האחרון?
"אני באה מבחוץ ולא אבקר מהלך קודם. מה שמעניין אותי זה לאן אני רוצה להגיע. המאבק הסיזיפי היומיומי של מתכננים זה לנסות, במידת האפשר, הנגשה של המרחב הציבורי והפרטי. תמיד יהיו אנשים שירצו לעבוד עם אנשים שמשלמים יותר. הגישה שאני באה ממנה היא עבור מי עושים את הפרויקט, ולמה וכיצד הוא יחולל שינוי. לגבי הקניונים, זה חלק מהתרבות כאן. השאלה אם אנחנו יכולים לאתגר את המקום הזה, שחלק מהאנשים חושבים שהוא נעים, ואכן היו הרבה פרויקטים ששאלו שאלות מעניינות. ולכן דעתי האישית לא בהכרח חשובה כאן, אם אני בעד קניונים או לא. העובדה היא שהתרבות המקומית גוררת אותנו לשם, ואי אפשר להתעלם מזה".
אחת העבודות שהוגשה בפרויקט הגמר בשנקר, שבמסגרתו הסטודנטים חויבו לתכנן קניון. "התרבות המקומית גוררת אותנו לשם ואי אפשר להתעלם מזה", אומרת מוריה
מוריה מאמינה שמי שמאמין בקידום המרחב הציבורי לא יכול לשקוט על שמריו. "אני לא יודעת אם כל הסטודנטים יהפכו להיות לוחמי צדק חברתי", היא אומרת לערוץ האדריכלות של Xnet, "אבל אם אחרי ארבע שנים הם יהיו יותר מודעים לכל מה שקורה זו תהיה הצלחה". והיא נותנת שתי דוגמאות: "בדרום תל אביב, האדריכל יואב מאירי תכנן פרויקטים קטנים כמו שיפוץ של גן ילדים לילדי פליטים. ואם נסתכל על מתנ"סים יש קהילות שפועלות בהן. אם נסתכל על המתנ"סים של מפעל הפיס, זה מקום שלא טופל מספיק".
אגב, מוריה תמשיך לנהל את המשרד במקביל לניהול המחלקה, "לא עלה על דעתי לוותר על הפרקטיקה. הכול מזין אחד את השני: ההוראה, האוצרות והעבודה במשרד".
שדרות וושינגטון בתל אביב. שיפוץ מושקע, שסובל מהזנחה כבר היום. "אני לא יודעת אם כל הסטודנטים יהפכו להיות לוחמי צדק חברתי. אבל אם אחרי ארבע שנים הם יהיו יותר מודעים לכל מה שקורה זו תהיה הצלחה", מקווה מוריה. (צילום: ציפה קמפינסקי)
פרויקט שיפוץ כיכר ביאליק (צילום: אבי לוי)
שיפוץ בריכת גורדון בתל אביב. פרויקט של אדריכלי הנוף מוריה-סקלי (באדיבות: אקרשטיין)
חלק מפרויקט של המשרד בקרית גת. לא כל פרויקט הופך לשוקק אדם (צילום: אביעד בר-נס)
מוריה מודעת לאינטרסים שיש בעיר, ומדגישה כי הסטודנטים צריכים ללמוד להתמודד איתם. הכיכר ברוטשילד 1 בת''א, שבהיעדר צל וכניסה שמרביתה חסומה בירידה לחניון, נותרת ריקה רוב היום (צילום: דור נבו)
אלס ורבקל תנהל את התואר השני בבצלאל
מרמת גן לירושלים: בחודש שעבר מונתה ד"ר אלס ורבקל לראש התוכנית לתואר שני בעיצוב אורבני. היא תחליף את ד"ר חיים יעקובי, שעמד בראש התוכנית בשנה האחרונה. בנוסף לכתיבת מאמרים, ספרים והוראה, ורבקל שותפה למשרד "דרמן-ורבקל", יחד
עם בן זוגה האדריכל אלי דרמן. והם מתכננים יחדיו פרויקטים במרחב הציבורי כמו מסמך מדיניות לפיתוח והתחדשות רחוב יגאל אלון, ומשתתפים בתחרויות כמו תכנון "המע"ר המערבי" בראשון לציון.
בצלאל הוא המוסד הישראלי היחיד שמציע תוכנית ללימודי "עיצוב אורבני". זהו תחום חדש יחסית שתחילתו ב"כנס העיצוב האורבני הראשון" שהמשיך סדרה של כנסים בהרווארד ב-1956. אלו הובילו לתוכנית בעיצוב עירוני בסוף שנות החמישים, בהתבסס על טקסטים של קווין לינץ', ג'יין ג'ייקובס וכריסטופר אלכסנדר. התפישות שנלמדו בבית הספר חתרו תחת התכנון העירוני המודרני שהתווה לה-קורבוזיה, שדגל בהפרדת שימושים ובתלות בכלי רכב. ורבקל, כמו יעל מוריה, מעידה על עצמה שהיא "לא אוהבת להגדיר גבולות, התחומים היום חודרים אחד לשני ותחומי התכנון והעיצוב העירוני מתפתחים ומכילים תחומים כמו כלכלה וארכיטקטורה".
לתוכנית יכולים להתקבל בוגרי תואר ראשון מתחומים שונים, ולא רק בוגרי אדריכלות. "כל אחד מביא את המומחיות שלו לשולחן ומפתחים את הפרויקט כפרויקט אינטרדיסציפלינרי", מסבירה ורבקל בשיחה עם Xnet, והיא מציינת כי בסיום הלימודים יוכלו הבוגרים להשתלב בתפקידים מוניציפליים שונים או בפרקטיקה.
נראה שכבר הרבה שנים מדברים על עיצוב עירוני בישראל, ובפועל נוצר כאוס בתוך הערים.
"אני חושבת שזה כאוס פרודוקטיבי. יש אפשרות למחשבה מחדשת. אמנם במחלקות ההנדסה עדיין יש הרבה אנשי מקצוע מעולם ההנדסה ששולטים, אבל זה משתנה וזה בדיוק הזמן הנכון. יש הבנה שצריך להתייחס לערים ולשכונות הקיימות, ולא רק לבנות עוד ועוד ערים ושכונות חדשות. חלק מראשי הערים כבר מבינים את זה. ויותר ויותר מבינים".
שינוי מבורך בייצוג נשים בעמדות הוראה בכירות
מוריה וורבקל מצטרפות לשורה של ראשות חוג ומחלקות בבתי הספר לעיצוב פנים ולאדריכלות: ד"ר אלונה נצן שפטן, ראש המסלול לארכיטקטורה בטכניון, ד"ר נורית ליסובסקי, ראש המסלול לאדריכלות נוף בטכניון, אדריכלית אירית צרף נתניהו ראש המחלקה לאדריכלות בוויצו חיפה, וכרמלה יעקובי וולק, ראש בית הספר לעיצוב פנים במכללה למינהל. נשים רבות מקדמות בבתי הספר חשיבה על המרחב הציבורי, שהוזנח לאורך השנים במדינת ישראל לטובת מרחבים מנותקים; גם אלו שנמצאות מאחורי הקלעים בוועדות התכנון מנסות, כך נדמה, לקדם תכנון אנושי יותר. ורבקל מסכימה עם הקביעה שטוב שיש נשים מובילות בתחום גם באקדמיה וגם בפרקטיקה. "עכשיו צריך לעשות שינוי גם בממשלה", היא מסכמת בחיוך.
תחרות מוזמנים לתכנון "המע"ר המערבי" , ראשון לציון. ההצעה של דרמן וורבקל שאפה ליצור דופן עירונית ולשמור על איכות הנוף המקורי.
בלוק טיפוסי המאפשר דירות מגורים בשילוב עם מעונות סטודנטים סביב חצר פתוחה.
מסמך מדיניות לפיתוח והתחדשות רחוב יגאל אלון, אותו מתכננים עבור עיריית תל אביב - יפו. בהדמיה: ארגז כלים תכנוניים לרחוב יגאל אלון
חתך תלת ממדי מאפיין לרחוב יגאל אלון
