צילום: שי יחזקאל

"בוקר טוב לכל המאזינים ואתם המתעמלים - היכון!"

איך התעמלה המדינה הצעירה, למה דווקא משטר הצנע גרם להשמנה ומה עשינו בבית ההבראה. פרויקט 70 שנות וולְנֶס, העשור הראשון: 1948־1958

משה פלדנקרייז העמיד את בן גוריון על הראש  (צילום: פול גולדמן)
משה פלדנקרייז העמיד את בן גוריון על הראש (צילום: פול גולדמן)

חשבתם שאורח חיים בריא, כושר ודיאטה הם המצאה חדשה? מתברר שהיה כאן שמח לפני שנולדנו. קבלו את תקציר תולדות הטרנדים בכושר, בתזונה, בדיאטה וברגיעה- מאז קום המדינה ועד ימינו.

 

70 שנות Wellness, כל הכתבות:

  

איך התעמלנו? "ונסיים בריצה קלה, רוץ רוץ!"

 "ונסיים בריצה קלה, רוץ רוץ!" (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)
    "ונסיים בריצה קלה, רוץ רוץ!"(צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

     

    ימי הרדיו: "בוקר טוב לכל המאזינים ואתם המתעמלים היכון!". עם הברכה הזאת, שבקעה מהרדיו בשש בבוקר, במבטא ייקי, פתחו ישראלים רבים את היום בעשור הראשון למדינה. הברכה הייתה אות הפתיחה של שיעור התעמלות רדיופוני ששודר ב"קול ירושלים" (לימים "קול ישראל") על ידי מיכאל בן חנן, מורה להתעמלות ומתמטיקה בגימנסיה רחביה ומראשי ההגנה בירושלים. לצלילי הפסנתר שליווה את בן חנן במוזיקה קלאסית התחממו המאזינים על הבוקר בעזרת ג'מפינג ג'ק, קפיצות מישיבת צפרדע לעמידה ועוד. השידור הסתיים במילים: "ונסיים בריצה קלה, רוץ רוץ!". מדי פעם בן חנן היה אומר: "יפה, כך בדיוק" לדמות שזהותה הייתה חידה, ולימים התברר שכלל לא הייתה כזאת.

     

    מיכאל בן חנן בשידור:

     

     

    איך רזינו? עיסויים, הליכה ותרופות הרזיה

    עיתוני הנשים וספרי הבישול פרסמו מתכונים למרק משיירי לחם, משקאות ממי בישול ירקות וריבות מקליפות תפוזים (צילום: כהן פריץ, לע"מ)
      עיתוני הנשים וספרי הבישול פרסמו מתכונים למרק משיירי לחם, משקאות ממי בישול ירקות וריבות מקליפות תפוזים(צילום: כהן פריץ, לע"מ)

      תפריט הצנע: במובן מסוים כפתה תקופת הצנע סוג של דיאטה על האומה כולה. משטר הצנע, שעליו הכריז בן גוריון ב־1949, גזר על כל הציבור הצטמצמות. קשה היה להשיג מוצרי יסוד כמו חלב, ביצים, בשר ודגים. במקומם ייצרה המדינה תחליפים שכונו "במקומים" כמו אבקות ביצים וחלב. התזונאיות התמחו בתכנון תפריטים על בסיס המוצרים המעטים שהיו בנמצא, ומדורי עיתוני הנשים וספרי הבישול פרסמו מתכונים למרק משיירי לחם, משקאות ממי בישול ירקות וריבות מקליפות תפוזים. אמהות ידעו לעתים רעב של ממש היות שמנעו מפיהן אוכל כדי לתת אותו לילדים. עם זאת, הצורך לאכול מה שיש גרם לכך שאנשים השלימו את החסר בלחם, או לחם עם ריבה, תזונה שגרמה להשמנה - בשיא הצנע (1951) חי כל הציבור על 2,300 קלוריות ליום בממוצע - וזה הטריד כבר אז את נשות התקופה. ההמלצות לדיאטה התמקדו בהורדת לחם ותפוחי אדמה, והדרכים העיקריות להרזיה היו עיסויים, הליכה ותרופות הרזיה.

       

      איך נרגענו? לא ביחד

      קופת חולים מימנה את השהות (צילום: משה פרידן, לע"מ)
        קופת חולים מימנה את השהות(צילום: משה פרידן, לע"מ)

        בתי מרגוע: בתי הבראה היו המקום שאליו היו הולכים אנשים כדי להינפש. בית ההבראה המפורסם ביותר היה כנראה "ארזה" במוצא, שהוקם כבר ב־1923. לבית ההבראה היו מגיעים אנשים כדי להתאושש מהעבודה או כדי להבריא ממחלה. ההנחה הייתה שבבית ההבראה צריכים להתנתק מכל דבר שעושים ביומיום, ולכן גם אסור היה לנפוש בזוג. כמו כן היה רצוי לאכול הרבה כדי להשמין. העובדה שקופת החולים מימנה את בתי ההבראה מלמדת על כך שההנחה הייתה שהחברה מחויבת לדאוג לכך שהפועלים ינפשו ויחליפו כוח.

         

        "אשתי נשארה בעפולה; הבעל שלי במפעל;

        שמי דוקטור אביבי, שמי שולה, נו, כמה הוספת במשקל?

         החופש, החופש, החופש, החופש בבית הבראה":

         

         

        אנשי הוולנס של ישראל 1/ צבי נשרי - אבי החינוך הגופני בישראל

        ב־1905 הוצע לנשרי, חייל לשעבר בצבא רוסיה, חקלאי מפתח תקווה שנודע בהיאבקויות שלו עם ערבים מקומיים בשדה, לבוא ללמד התעמלות בגימנסיה העברית הרצליה. נשרי הסכים, אבל רק לאחר שיכשיר את עצמו לכך באירופה. כשחזר היה לאב המייסד של החינוך הגופני בישראל. הוא ראה בשיעורי ההתעמלות דרך לגרום לילדים העבריים להשתחרר מהגוף שהיה ליהודים בגלות ולגדל נוער בריא, זקוף קומה, חסון וגיבור. נשרי הכשיר דור של מורים להתעמלות, נאבק להקמת אולמות התעמלות ומגרשי משחקים, המציא חוקים למשחקי כדור בישראל ואף כתב את "מילון ההתעמלות הראשון". הוא גם היה זה שביסס את הטיולים השנתיים כמסעות מפרכים שנועדו בו זמנית לטפח את אהבת הארץ והחישול הגופני.

         

        אנשי הוולנס של ישראל 2 / ד"ר שרה בבלי: אם התזונאיות

        בבלי, שלמדה כימיה בהולנד בשנות ה־20, עשתה הסבה לתזונה שהייתה מקצוע נדרש ונחוץ למפעל הציוני. מלבד תכנון הדיאטה למאושפזי בתי החולים של הדסה היא עסקה בפיקוח על מפעל ההזנה של הדסה בבתי הספר העבריים, שדאג לספק לילדי הישוב תזונה מאוזנת. בנוסף, קיימה פעילויות והדרכות לעקרות בית במסגרת תפקידה בבית שטראוס של הדסה. בתפקידה זה קיימה תערוכות ותצוגות מזון נודדות, והדפיסה עלונית וחוברת הדרכה שבהן לימדה נשים לבשל ארוחות מזינות מרכיבים שהיו בארץ יחסית בשפע. לצד כל אלה היא שימשה כמרצה בבית ספר לתזונה וכחוקרת, שיחד עם חוקרי תזונה אחרים (ובראשם ד"ר יחיאל קארל גוגנהיים) ערכה מחקרים בנושאים כמו הערכים התזונתיים של הירקות והפירות בישראל, המצב התזונתי של האוכלוסייה והחסכים התזונתיים של המהגרים.

         

        אנשי הוולנס של ישראל 3/ משה פלדנקרייז: האיש שהעמיד את בן גוריון על הראש

        ללא ספק דמות חשובה בתולדות הפעילות הגופנית בישראל, שנודע כ"האיש שהעמיד את בן גוריון על הראש". פלדנקרייז, יליד פולין, היה אדם רב כישורים שעסק במדע ובספורט. הוא שירת כמדען בצבא הבריטי, שם פיתח את מכשיר הסונר, היה מעורב בפיתוח הרקטות לצבא ישראל, פיתח שיטת הגנה עצמית מבוססת ג'יו ג'יטסו לחברי ארגון ההגנה, לימד ג'ודו בצבא הבריטי ועוד. את השיטה שלו, שמבוססת על ביצוע תנועות קטנות ועדינות על מזרן בתשומת לב ומודעות ונשענת על ידע עשיר בפיזיולוגיה, יציבה ותנועה, פיתח בעקבות כאבי ברכיים משתקים שחווה לאורך חייו.

         

        • הכותבת היא דוקטורנטית החוקרת את ההיסטוריה של הכושר והדיאטה בישראל בחוג למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, בהנחיית פרופ' נדב דווידוביץ' ופרופ' נח עפרון;
        • ייעוץ מקצועי: ד"ר שון פורטל, פיזיולוג מאמץ ודיאטן קליני, מנהל המרכז לתזונה לפי מבנה גוף; אורן הרשלג, עורך ראשי, אתר שוונג; פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות ומרצה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה; ד"ר ברוריה טל, דיאטנית קלינית; משה כהן גיל, מחבר הספר "הישראלים שביקשו לרפא את העולם" (הוצאת כתר).

         

        >> 70 שנות WELLNESS - כל הכתבות

         

         

        הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי יחזקאל)
        הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי יחזקאל)
         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד